ניתוח: החלק החשוב ביותר ב"מהפכת הסיבים" של IBC הוא לא רוחב הפס הסימטרי, אלא העברת הכוח לידי הלקוחות ושבירת השליטה של חברות התקשורת על "שרשרת הערך" בעולם התקשורת. כל אחד יכול להתחרות בפורטל הספקים וכל אחד יכול להציע שירותים (מכל סוג) למשתמשי הקצה.
מאת:אבי וייס, 23.11.13, 19:30
בכל ההודעות לתקשורת של IBC (עד כה 3 הודעות, על הסכמים עם Fast, Triple C ו- Hello 015), הופיע משפט אחד זהה בכולם והוא: "ההסכם מבוסס על המודל העסקי של Open Services Exchange, שמטרתו עידוד חדשנות טכנולוגית ובחירה של הצרכנים באמצעות בניית רשת ניטראלית, שפתוחה לשימושו של כל בעל רישיון לתקשורת בישראל בתנאים שווים".
המשפט הזה "מדיר שינה" מספקי התקשורת הגדולים (בזק, הוט) וגורם למצטרפים הגדולים הפוטנציאליים לשירות זה (סלקום ופרטנר) להזיע, להביע מחאה ולנסות לשנות את תנאי ההסכם הזה המבוסס על רעיון ה- Open Services Exchange. אולם, זה לא יעזור לאיש מהם. לפורטל הלקוחות והשירות החדשני בשם ה- Open Services Exchange יצטרפו תוך זמן קצר מספר רב של ספקים, עשרות, לא רק קטנים (יחסית) שכבר פורסם ודווח אודותם.
מה זה Open Services Exchange?
יהיו כאלה, שזה יזכיר להם את "פורטל בחירת הספקים" בשירותי החיוג של בזק בראשית ימיו של שירות ה-ADSL של בזק, בסוף שנות ה- 90. אולם, זה לא דומה בכלל לפורטל ההוא של בזק. בפורטל הישן של בזק היו רק ספקי אינטרנט. בפורטל החדש של IBC יהיו ספקים בכל תחום. דוגמאות: שירותי VoD, שירותי בריאות, שירותים עירוניים, שירותי אבטחה, שירותי מסחר אלקטרוני, שירותים אלחוטיים, שירותי שיחות ועידה, שירותי ענן מכל סוג, שירותי חדשות, שירותי מוזיקה, שירותי בנקאות, שירותי ביטוח, וכך הלאה והלאה. בקיצור: כל שירות עולה על הדעת ויש מאחוריו יזם\יזמים המעוניינים למכור מוצרים ו\או שירותים לקהל הרחב, או לקהלים ממוקדים (למשל לבעלי עסקים, לקשישים, לצעירים, לנשים, וכיו"ב).
את תפיסת העולם העומדת מאחורי הפורטל כבר הצגתי וניתחתי כאן. כדי להדגיש את חשיבות "הפורטל הפתוח לשירותים" של IBC מצ"ב כאן מצגת קצרה של ג'ונס בירגסון, מייסד ויזם ViaEuropa, החברה העומדת מאחורי גישה זו ומובילה אותה בתוך IBC. למי שמתעניין מהן הטכנולוגיות העומדות מאחורי הגישה הזו ואיך הרשת נראית ומתופעלת עד לרמת הסיבים והמתגים, מצ"ב מצגת של חברת סיסקו, שהיא החברה הבונה את התשתיות המרכזיות של רשת IBC לתושבי ישראל.
ניתוח חלקם של כל השותפים בפרוייקט "סיב לכל בניין", לרבות חשיפת עידוד ההצטרפות ל- 5,000 לקוחות הראשונים, נעשו על ידי כאן. די ברור, ש-IBC מתכוונת לבנות את "מועדון הלקוחות" הגדול בישראל, וזה המפתח להצלחת חברת תקשורת של הדור החדש (הסבר למה זה המפתח להצלחה בעולם התקשורת החדש - כאן). זה"מועדון לקוחות" חדש לגמרי, אותו מייסדת IBC בישראל ממש בימים אלו, שהוא "אנטי תזה" לרעיון הנפל של "שוק סיטונאי" בגישה הישנה, אותו מנסה (עדיין) להוביל משרד התקשורת בעשור האחרון (ללא כל הצלחה).
יש כרגע נקודת צל אחת המעיבה על היוזמה של IBC: הספקים למיניהם יתחברו אליה ואל הלקוחות ב- IPv4. לדעתי זו טעות אסטרטגית. חברת IBC הייתה יכולה להביא בשורה לשוק הישראלי, לא רק בפורטל מהפכני, אלא גם בהפעלת IPv6 ובכך לבדל את עצמה טכנולוגית גם ברמת טכנולוגיית ה- IP מהספקים הוותיקים הקיימים בשוק הישראלי. לדברי IBC, זו החלטת ספקי האינטרנט באיזה גרסת IP להשתמש, בחיבור אל הלקוחות ואליה. אנתח את הסעיף הזה (של המעבר ל- IPv6) במאמר נפרד.
מה המשמעות המעשית של "פורטל השירותים הפתוח" (Open Services Exchange) ללקוחות ולספקי השירותים?
המשמעות המעשית היא אחת ויחידה: הכוח יוצא מספק התקשורת הגדול והוותיק ועובר לידיים של הלקוחות. הם בוחרים את הספק בכל תחום ובכל מוצר ושירות ויכולים לעבור בין ספקים בקליק של עכבר. המחיר של 5 ש"ח לחודש עבור לקוחות קיימים ו- 15 ש"ח לחודש עבור לקוחות חדשים, כרף שהציבה חברת Fast לשוק באינטרנט של 100 מגה סימטרי, יעמוד מול העיניים של כל הלקוחות בפורטל הזה. תחרות המחירים תהיה כאן אכזרית יותר ממה שקרה בסלולר. ההתנתקות מספק תקשורת קיים תהיה מהירה יותר ויעילה יותר, הרבה יותר מהשירות שמספק אתר "נתק" לכ- 50 אלף ישראלים בחודש, כפי שחשפנו כאן.
כך, "שרשרת הערך" של עולם התקשורת, שמוכתבת עד היום ע"י ספקי התקשורת הגדולים - נשברת. זו הסיבה, שספקי התקשורת הגדולים מייחלים לנפילת מיזם הסיבים של IBC. המרווחים הקטנים של ההכנסות בעולם הפס הרחב הקווי (בשונה מהמצב, שהיה בעולם הסלולר, כמנותח כאן), יכולים להוביל להתרסקות של חברות התקשורת הגדולות וגם הקטנות.
החברות בזק, סלקום, פרטנר והוט, שמוכרות חיבור סימטרי של 1 ג'יגה בעשרות אלפי ש"ח לחודש, ומוכרות 100 מגה סימטרי ב- 3,500 ש"ח ומעלה לחודש, תצטרכנה להוריד מחירים למאה ש"ח לחודש. זו מכה מאוד כואבת לכיס. בעולם העסקי מדובר במהפכה שלא הייתה מעולם בישראל, כמנותח כאן. בשולי הדברים נציין, שההסכם בין פרטנר להוט לשיתוף אנטנות, לא רק נועד לחסוך כסף להוט מובייל, אלא הוא (בראש וראשונה) נועד להרוג בו זמנית גם את "השוק הסיטונאי" וגם את "מיזם הסיבים" של IBC. ניתוח מורחב לסוגיה זו מצוי כאן, ולא ברור למה שר התקשורת גלעד ארדן מתלהב מההסכם הזה (בעוד עמיתו, הממונה על ההגבלים העסקיים) מסתייג ממנו.
"שבירת שרשרת הערך" בעולם התקשורת תוביל לנפילת "הסכמי הג'יגות", שמשרד התקשורת לא הצליח לטפל בהם עד היום. מדובר בתשלום של אלפי עד עשרות אלפי ש"ח לחודש לג'יגה, לכל ספק אינטרנט הרוצה להגיע ללקוחות על רשתות בזק והוט. אצל IBC - אין "הסכמי ג'יגות". הסכם כזה הוא "אנטי-תזה" לגישה של IBC. היא עובדת שקוף ובמחיר אחיד מול כל הספקים. גם אין הנחות לגודל.
מה יקרה אם גם בבזק והוט מחירי הג'יגות ייפלו ויהיו אפס?
כמובן: סכנת קריסה כלכלית לחברות הללו. העיקר: זה יוביל ליצירת שוק חדש על הרשתות של בזק והוט: שוק ה-ISP העצמאיים של ספקי תכנים מכל סוג, שהיו תלויים עד כה בשלושת ה-ISP הגדולים (בזק בינלאומי, נטוויז'ן וסמייל), שרק להם היה כסף לשלם מידי חודש לבזק והוט על פי "הסכם הג'יגות", את הסכומים הגבוהים הללו, כדי לספק שירות מלא ללקוחות הקצה. שכן, בהיעדר תשלום על החיבור בפס הרחב לבזק ולהוט, נעלם לגמרי החסם הכלכלי להפוך ל- ISP עצמאי ובלתי תלוי בגדולים. כל ספקי התכנים לא יהיו מוכנים לשלם יותר ל- ISP הגדולים, עבור התעבורה מהם ללקוחות, כפי שהם משלמים כיום. דהיינו: כל ספק תכנים משמעותי יהיה ISP עצמאי משל עצמו, יספק את התכנים שלו ישירות ללקוח וירוויח ממנו ישירות, בלי התיווך ו"קטיפת האחוזים" בדרך, של ספקי ה-ISP הגדולים.
את התרחישים למשמעות של נפילת "הסכמי הג'יגות" ניתחתי בהרחבה כבר כאן, כשהחל (לפני כמעט שנתיים) בלבול מושגים של משרד התקשורת, כיצד לטפל רגולטורית בו זמנית ב"הסכם הג'יגות" ו"בשוק הסיטונאי". התוצאה של בלבול זה: מאומה לא קרה בשני הנושאים הללו. אולם, המיזם של IBC עומד להפוך את כל התמונה על פניה ולשנות "סדרי עולם" בתקשורת, מה שהיה אמור לעשות משרד התקשורת בעצמו, ממזמן.
דהיינו, במקום לבטל את הצורך ב-ISP, בדיוק כפי שקרה ממזמן בכל העולם, ולבטל את "ההפרדה המבנית" על בזק והוט, יוולד לנו שוק חדש של ריבוי ספקי ISP, שמספקים שירותים מגוונים (בעוד שאת המחיר ללקוח הסופי כבר לא ניתן להוריד הרבה, אחרי שהוט קבעה רף מחיר של 20 ₪ לחודש, לכל רוחב פס ו- Fast קבעה רף של 5 ש"ח לחודש לכל רוחב פס). בקצרה: יהיו שחקנים חדשים רבים, חלקם יעברו ויתנו שירות על רשת IBC, חלקם על רשתות בזק והוט וחלקם על כל הרשתות הללו גם יחד. כך, תחום שירותי התקשורת לציבור יהפוך גם ל"זירת חברות הזנק" (סטארטאפים) מכל סוג. בהחלט התפתחות מעניינת. אולם, רבות מהן תפשוטנה את הרגל בטווח הזמן היותר ארוך, בגלל המחירים הנמצאים כבר היום ברצפה.
מנקודת ראות צרכנית, לטווח הזמן הקצר, מדובר ב"חגיגה צרכנית" של מחירים נמוכים עד מגוחכים. די ברור, ששר התקשורת הנוכחי ינסה לנכס לעצמו את "החגיגה הצרכנית" הזו ויעלים את העובדה, שהחגיגה הזו נולדה מתוך "טעות בניווט" שלו ושל המשרד אותו הוא אמור לנהל, בדיוק כמו שעשה שר התקשורת הקודם (במהפכה הסלולרית).
תרשים מודל Open Services Exchange של IBC (לחיצה מגדילה את התמונה).
