1. סוף סוף נבחר ועד עובדים חדש לעובדי משרד התקשורת בירושלים (ללא מנהלים המתחזים לעובדים...). 2. המנמ"ר "המפוטר בהפתעה" ממשרד התקשורת (אופיר שלום לב-ארי) זוכה בפעם שנייה בהתמודדות משפטית מול צמרת משרד התקשורת.
מאת: אבי וייס, 26.3.17, 21:37

1. סאגת הבחירות לוועד העובדים במשרד התקשורת (ירושלים) הגיעה לסיומה המוצלח.
הישג נוסף בשרשרת לטלקום ניוז: סוף סוף נבחר ועד עובדים חדש בירושלים (אתי, דרור ונתנאל), ללא היו"ר הנצחית של הוועד (המנהלת רונית בן טל, שכפופה לסמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש תמי לשם). 

לקח הרבה זמן "להשיג" מועמדים, כי לא כולם היו יכולים לגלות אומץ להתמודד על תפקיד בוועד העובדים, אחרי שנים ארוכות של ועד עובדים, שהתנהל ללא בחירות. בסוף, נמצאו השלושה והם נבחרו אוטומטית לוועד, כי יש 3 מקומות. לא נותר לנו אלא לאחל להם בהצלחה בתפקיד הציבורי החשוב, שהתנדבו אליו. 

לגבי הבחירות לוועד העובדים בתל אביב, ההסתדרות ביקשה עוד ארכה, כדי לבחון שוב את הבקשה של שמעון וצחי לקיים בחירות חופשיות ללא "שריונים". אנו נמשיך ונעקוב אחרי ההתפתחות של הנעשה בוועד העובדים של משרד התקשורת בתל-אביב ונדווח בהתאם.

על פי מה שחשף באתר זה, יותר גרוע לא יכול להיות (בהתנהלות משרד התקשורת). אולי עם ועד עובדים חדש, ניתן יהיה להציל משהו מ"השינוי הארגוני", שהגיע ל"עברי פי פחת" כמפורט כאן, בקצרה: כ-4 חודשים אחרי יישום סדרת התרגילים של "השינוי הארגוני", אין במשרד התקשורת סמנכ"ל פיקוח (שמילה טרם פינה התפקיד ולא מונה מחליף), אין סמנכ"ל לכלכלה (יש ממלא מקום זמני), אין יועצת משפטית (יש ממלאת מקום זמנית), אין סמנכ"ל דואר (יש רק ממלא מקום), והאגף החדש לרישוי לא מתפקד. השימוע המבדר אודות "שיפור הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה במשרד התקשורת" - נראה שנגנז... מהודעת ההתפארות של המנכ"ל (שלמה פילבר) אודות השינוי הארגוני (כאן), לא נשאר דבר. כמעט הכל קרס. המנכ"ל (שלמה פילבר) שקוע ממש כעת בבוץ של "פירוק כאן - תאגיד השידור הישראלי", התודות לשר גלעד ארדן, שבישל את הדייסה הזו בעת היותו שר התקשורת. 

2. ניצחון שני לאופיר שלום לב-ארי, לשעבר המנמ"ר של משרד התקשורת, בבית הדין לעבודה.
בסוף דצמבר 2015, המנמ"ר של משרד התקשורת, אופיר שלום לב-ארי (בתמונה למעלה משמאל), "פוטר בהפתעה" וללא שימוע, כמתואר כאן. הוא לא היה הראשון, שמפוטר בשיטה כזו בלתי חוקית במשרד התקשורת, אבל הוא (בינתיים) היה האחרון. מדוע אחרון? כי הוא החליט לא לשתוק ולחשוף את שלטון הפחד, המעקבים וההקלטות, שהוא ראה במו עיניו וחווה על עצמו. מאז, התופעה הזו לא חזרה על עצמה. 

בסבב הראשון של ההתנגשות בינו לבין צמרת משרד התקשורת (בגיבוי "קליקת הפרקליטים"), שהתנהל בבית הדין לעבודה בת"א בספטמבר 2016, הוא "זכה בגדול". פרטים מלאים נחשפו בכתבה: "נוקאאוט" למשרד התקשורת בכלל ולתמי לשם בפרט בבית הדין לעבודה.

כעת אנו חושפים, שלפני מספר שבועות אופיר שלום לב-ארי נתן שוב "נוקאאוט" לצמרת משרד התקשורת. ההחלטה המלאה נמצאת כאן, למתעניינים. מדובר במסמך משפטי ממש מרתק. 

בקצרה: אחרי שבית הדין לעבודה נתן "נוקאוט" כשדחה את בקשת משרד התקשורת לדחות על הסף את התביעה של אופיר שלום לב ארי, או להוציא מהתביעה את תמי לשם (שהייתה משום מה הבוסית שלו), ניתן כעת "נוקאוט" נוסף למשרד התקשורת, כשבית הדין קיבל את הדרישות של אופיר לחשוף מסמכים והקלטות (שוב הקלטות במשרד התקשורת! מי הקליט? למה מקליטים עובדים?). המדובר במסמכים וראיות מאוד מעניינים, שהמשרד טוען שיש, אך סירב למסור לידיו, כמו: ההזמנה, שטענו ,שכאילו שלחו לאופיר ל"שימוע", תכתובות והקלטות לגבי "תפקודו" ואפיוני מכרזים, שהכין אופיר לגבי מערכת סע"ר ומערכת פניות ציבור.

לגבי המערכת לפניות הציבור, למיטב הערכתי, היא הייתה אולי הטריגר המרכזי, שהביא לפיטוריו של אופיר שלום לב-ארי מתפקיד המנמ"ר (בינתיים, בעקבות הלחץ של טלקום ניוז, מונתה לו מחליפה ונוספה ליחידה הזו עוד משרה: מנהל/ת תחום יישומים באגף מערכות מידע במשרד התקשורת).

אופיר, כנראה בתמימותו, רק רצה לקדם ולהפוך את פעילות בדיקות תלונות הציבור אצל שמילה מימון (בתמונה משמאל, כיום משנה למנכ"ל) לממוחשבת ויעילה.

פרסום המכרז למחשוב האגף של שמילה נתקע והכסף, שהוקצה למערכת CRM לאגף פיקוח, נעלם ואיננו, כפי שחשפנו כאן.

כעת "מפילים" את האשמה על אופיר, שנאבק בבית הדין לעבודה לחשוף את המסמכים, שיוכיחו את ההיפך, ובית הדין הורה למשרד התקשורת למסור לו את המסמכים הללו.

אי מיחושב אגף הפיקוח, זה למעשה מה שאיפשר למצב הקיים להימשך בכאוס, במשך יותר מחצי עשור: הטיפול בפניות הציבור הפך תחת ניהולו של שמילה מימון ל-Fake News כפי שחשפנו כאן. זה בדיוק מה שהיה חסר לשמילה מימון, שהפעילות של האגף באחריותו תמוחשב והנתונים האמיתיים יהפכו לגלויים....

כך, דו"ח פניות ציבור הומצא ע"י מימון שמילה בלי שהוא נשען על כלים סטטיסטיים הכי בסיסיים, אלא על נתונים פרי הדימיון, שחלקם בלבד נכנס (ידנית) לטבלת אקסל צבעונית, תוך משחק בנתונים, בידיעה, שלא ניתן לאמת את הטבלאות הללו. שמילה "מכר" תיזה לתקשורת, לשר ולמנכ"ל, לפיה ירידה במספר התלונות מהציבור מצביעה על הצלחת הפיקוח והאכיפה, שהוא מבצע. כך סודרו הנתונים בדו"ח פניות הציבור, שנה אחרי שנה.

שמילה תמיד התנגד להכנסת תוכנת פניות ציבור רצינית למשרד התקשורת דוגמת CRM, והוא יודע למה....יתכן ולא היה שום סיכוי, שהוא יוכל להתקדם לתפקיד משנה למנכ"ל (מה שהוא כיום), אם המערכת, שהוא ממונה עליה הייתה ממוחשבת. כך, זה נמשך עד עצם היום הזה. אולי בית הדין לעבודה ירים את המסך מאחורי הסיפור העצוב הזה.

תגובת משרד התקשרות לחשיפת ההחלטה החדשה של בית הדין לעבודה:
"איננו מתייחסים להליכים המתקיימים בבית המשפט, ובוודאי להליכים משפטיים שלא הסתיימו".