זה יפה, שהחקירה ב"תיק 4000" התקדמה מ-170 מיליון ש"ח הטבות לא חוקיות לשאול אלוביץ' לכמיליארד ש"ח, כמו שנטען אתמול ע"י הפרקליטות. אולם, הפרקליטות פשוט מגלה באיחור את מה שחשפתי מזמן. הסכום הנכון הוא כ-3 מיליארד ש"ח ויותר, "הטבות שלא כדין" לשאול אלוביץ' ועוד כ-16 מיליארד ש"ח "ריווחיות עודפת" לבזק, שמזה נטו אחרי מיסים שאול אלוביץ' קיבל עוד כ-1 מיליארד ש"ח, "כסף קטן" ל"דמי כיס". מהכיס שלכם לכיס שלו, בחסות משרד התקשורת. 
מאת: אבי וייס, 27.2.18, 12:10

ניתוח. אתמול (26.2.18) עו"ד יהודית תירוש, ראש מחלקת ניירות ערך בפרקליטות, אמרה בדיון, שבו הוארך מעצרו של שאול אלוביץ' (בתמונה משמאל), ש"מהנספח הסודי המצוי בפני בית המשפט, אלוביץ' הוכיח לבית המשפט, שאי אפשר לסמוך עליו. אנו עוסקים עכשיו בשאלה האם נכון להאריך את מעצרו של אלוביץ', ולצערי הרב הוא הוכיח במעשיו, שלא ניתן לסמוך עליו, לא לפני כן ולא מאז. החשדות נגדו הם חמורים, חשדות למתן שוחד וקבלת טובות הנאה של עד מיליארד שקל".

זו בהחלט התקדמות מתוצאות החקירה של הרשות להגבלים עסקיים בתיק זה (שרק כיום מכונה תיק 4000", למה? הסברים ב"מורה נבוכים" הראשון כאן, וההסבר הכי קצר: בחלק הראשון של החקירה, שהחלה לפני כחצי שנה, ביבי לא היה חשוד ולא נחקר...), שם בסיכום החקירה (כאן), נאמר, שמכלל כ-2 מיליארד ש"ח, שעברו בין בזק ל-YES ובעליה (שאול אלוביץ'), רק 170 מיליון ש"ח הם בבחינת "קבלת כספים במרמה" ועוד עבירות פליליות, שנעשו ע"י כל החשודים (כולל שלמה פילבר), סביב הסכום הזה.

כעת, החוקרים גילו, שזה קרוב למיליארד ש"ח.

פשוט צחקתי מהטענה הזו. הם נמצאים מאחוריי בהפרש פאזה של שנה לפחות. לפני יותר משנה וחצי, הערכתי, שזה בסביבות מיליארד ש"ח. אולם, במהלך השנה, שאני עוסק בפרשה זו עד לפרטי פרטיה, אספתי עוד מידע, חיברתי, חישבתי, רשמתי וסיכמתי את המספרים, שפורסמו על ידי לפחות 50 פעם בכתבות שונות סביב הפרשה הזו, והם הרבה יותר גבוהים. ממש הרבה.

בהערת אגב ראשונה נציין, שכלי תקשורת הרבים שכותבים ששאול אלוביץ' קיבל שוחד בהיקף של עד כמיליארד ש"ח, הם או מטומטמים גמורים, או שוטים ועיוורים גמורים, או שניהם גם יחד. למה? אי אפשר לתת שוחד (או טובת הנאה) לאדם פרטי, יהיה מעמדו ותפקידו רמים וחשובים ככל שיהיו. שוחד אפשר לתת רק לעובד מדינה (ולעובד בגופים שהוגדרו בחוק). אלוביץ' היה ונשאר אדם פרטי, גם בתור הבעלים ויו"ר הפירמידה של בזק... אי אפשר לתת לו שוחד (או "טובת הנאה"), כי אין עבירה כזו בספר החוקים של מדינת ישראל. פשוט אין. 

מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר אתמול (27.2.18) בתגובה לטענות הפרקליטות, כי שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, קיבל לכאורה סכומי שוחד הנאמדים בכמיליארד שקלים כי "האמת לא מפריעה למסע ההכפשה נגד ראש הממשלה. מיום ליום מנפחים את המספרים: בהתחלה עשרות מיליונים, אחר כך מאות מיליונים, היום מיליארד ומחר טריליון. אבל סופה של האמת לנצח והאוויר החם יצא גם מהבלון הזה - כי לא היה כלום". עוד נמסר כל החלטותיו של נתניהו "התקבלו בצורה עניינית והן מבוססות על גורמי המקצוע, ועדות מקצועיות והייעוץ המשפטי".

בהערת אגב שנייה נציין, שכדאי שרוה"מ יסתכל על הכתבה כאן. זו רק דוגמה אחת מני רבות, להחלטות, שהתקבלו בלי שום "ועדות מקצועיות" ו"ייעוץ משפטי".

בהערת אגב שלישית נציין, שאת החשבון של מיליארד ש"ח כבר חישבנו לפני כשנה. אגב, למיטב הערכתנו זה הרבה יותר, בחשבון סופי הגענו לכ-3 מיליארד ש"ח (זה מספר זהיר, הסכום יותר), מלבד עוד 16 מיליארד ש"ח של ריווחיות עודפת של בזק - מ-2002 ועד סוף 2017... כסף קטן...  

איך הגענו למספרים הללו?

א. נתחיל עם הכסף באמת גדול. זו "הריווחיות העודפת" של בזק. למי מקוראינו, שאין לו מושג ברגולציה וכלכלת רגולציה, נסביר זאת בעברית הכי פשוטה: אם חנות המכולת שלך הוכרזה כמונופול (ע"י הרשות להגבלים עסקיים), או מטעמים אחרים הכתובים בחוקים שונים, ומחיריה נמצאים בפיקוח של הרגולטור, אזי היא יכולה למכור לך קופסת גבינה ב-10 ש"ח, והרגולטור החליט שמותר לחנות הזו להרוויח על הגבינה הזו עד 10% "רווח סביר". אם בעל המכולת הצליח להתייעל, או מחירי הגבינה ירדו והוא קיבל הנחות במסים על החנות שלו וגם שאר הוצאותיו ירדו, וכעת הרווחים שלו על הגבינה עלו ל-20%, ההפרש בין רווח של 10% לרווח בפועל של 20% זו "ריווחיות עודפת". הרגולטור כל הזמן צריך לפקח על הרווחים של בעל המכולת (כי הוא מונופול), ואם הוא מגלה, שבעל המכולת מרוויח 20% ולא 10%, הרגולטור צריך להוריד את מחיר הגבינה ב-10%, דהיינו, שהיא תעלה לך רק 9 ש"ח, במקום 10 ש"ח. 

איך הרגולטור מחליט ש"רווח סביר" זה רק 10%? די פשוט: או ע"י כלכלנים של הרגולטור, או ע"י מומחה כלכלי מבחוץ הנשכר לעניין זה, או בוועדה ציבורית, שממנים אותה לבחון ולהמליץ על הרווח הסביר של העסק המונופוליסטי. במקרה של בזק, שהיא מונופול, משרד התקשורת עשה בעשור הקודם את הכל: גם חישב לבד ע"י כלכלני המשרד, גם הזמין יועצים מבחוץ ועבודות ייעוץ מחו"ל וגם מינה ועדה ציבורית שתמליץ (והיו בעניין זה יותר מוועדה ציבורית אחת).

ומה קרה בפועל? האם בזק נשארה עם "רווח סביר" כל השנים, מאז שמחיריה נקבעו ע"י הרגולטור? התשובה היא לא. ואת זה לא אני המצאתי, את זה אמר במו פיו, הכלכלן אולי היחיד בישראל, שיודע במדויק איך מסתובב כל שקל "בצנרת של בזק" ויודע לחשב את הכל בענייניה הכספיים (מנקודת ראות רגולטורית), הלא הוא פרופ' ראובן גרונאו (בתמונה משמאל). 

ובכן, אני חשפתי (כאן), אחרי ששמעתי זאת היישר מפיו ומהמצגת, שהציג בגלוי (בכנס), ש"בזק הרוויחה 11 מיליארד ש"ח יותר מדי על חשבון הלקוחות מאז 2002". הוא גם הסביר למה זה קרה (בלשונו הציורית והעדינה): "...שהרגולטור אולי נרדם בשמירה". כיום הקוראים כבר יודעים שזה לא הירדמות בשמירה... 

צחקו ממני כשפרסמתי זאת אז. גרונאו "קיבל על הראש" ממשרד התקשורת ולמעשה די הפסיד את הפרנסה שלו כיועץ כלכלי מוביל למשרד התקשורת, כתוצאה מכך, ש"פתח את הפה" ואמר את האמת. 

אולם, המאמר פורסם במאי 2013. אנו כעת בסוף פברואר 2018. מה קרה מאז? כלום. פשוט כלום. הכסף פשוט המשיך לזרום, בקצב גדל והלוך. מהכיס שלכם לכיס של שאול אלוביץ'. 

לכן, היות ופרופ' גרונאו כבר לא מדבר (למד את הלקח מ"פליטת הפה" שלו מ-2013), חישבתי בעצמי, בדיוק על פי עקרונות החישוב, שגרונאו חשף אז (עקרונות המופיעים גם בניתוחים של חברות הייעוץ הבריטיות, שעסקו בנושא וגם בתוצאות הוועדות הציבוריות, שעסקו בנושא), שנכון לסוף 2017 (בהנחה, שהרווחיות של בזק לרבעון אחרון 2017 תהיה לפי התחזיות שלה, שכבר פורסמו), בחישוב הכי ממעיט וזהיר, ממש זהיר, ה"ריווחיות העודפת" של בזק הגיעה לכ-16 מיליארד ש"ח, בחסות משרד התקשורת.

חשוב להדגיש, שלא כל "הריווחיות העודפת" הזו הולכת לשאול אלוביץ'. חלק ממנה חוזר להשקעות בתוך בזק והרוב מחולק כדיבידנדים לבעלי המניות של בזק. היות ושאול אלוביץ' הוא (בגלל "הפירדמידה של האחזקות") בעל מניות מיעוט בבזק, וגם בגלל שיש על הדיבידנדים מיסים, בנטו שאול אלוביץ' שלשל לכיסו מהסכם הזה קצת מעל למיליארד ש"ח. המספר הנכון (מסוף 2009 עד סוף 2017, התקופה ששאול אלוביץ' הוא הבעלים של קבוצת בזק), גבוה הרבה יותר, אבל אני פשוט ממעיט מטעמי זהירות מוגזמים, כדי שלא אתפס כממציא מספרים סתם. 

התודות לשרי התקשורת ולראשי משרד התקשורת, שדאגו לו ל"דמי הכיס" הללו. שאול אלוביץ' לא מזלזל אפילו בשקל, ואת זה חשפתי מזמן (כאן) כיצד (בעזרת ידיו: אהוד אולמרט ושולה זקן), קיבל ממשרד התקשורת, שלא כדין בספין ענק, סכום פעוט של 2 מיליון ש"ח. אלה, שהתעלמו מהחשיפה שלי מ-2014, מגלים כעת, ששאול אלוביץ' קיבל שלא כדין מיליארד ש"ח. אפשר היה לעצור את זה כבר אז, שהכאוס היה עוד קטן. רק 2 מיליון ש"ח.... 

לא הייתי בודד בחשיפת "הריווחיות העודפת" של בזק. גם גדי פרץ מגלובס עסק בזה רבות. שנינו פרסמנו סביב הנושא הזה יותר מ-10 מאמרים נוקבים. אולם, עד כה, "איש לא ספר אותנו ממטר". 

אם מישהו חושב, שמאז שמבקר המדינה הודיע לצמרת משרד התקשורת בינואר 2017, שהוא יבדוק את כל החלטות המשרד בנוגע לבזק (ובמחצית 2017 החלה גם חקירה פלילית), משרד התקשורת התחיל לעבוד "עבור הציבור" במקום "על הציבור", הוא פשוט "חי בסרט". סרט עצוב, אבל סרט.

גם כיום משרד התקשורת מופעל ע"י "חפרפרות", שעובדות עבור חברות התקשורת (כולל בזק) ולא לטובת האינטרסים של הציבור וראשיו לא מקשיבים בכלל לציבור ולנציגיו המוסמכים. 

אדגים זאת בשאלה טרייה, ששלח הכתב ארז רביב מ"דבר ראשון". הוא שלח למשרד התקשורת ב-19.2.18 את השאלה הבאה:
"אודה למענה על השאלות הבאות:
בחודש מאי 2012 פרסם שר התקשורת מדיניות הקובעת כי בתום 6 חודשים מהפעלתו של 'השוק הסיטונאי' בתקשורת הנייחת, ייהפכו המחירים המפוקחים של שירותי חברת בזק למחירי מקסימום. משרד התקשורת פרסם ביוני 2017 שימוע בנוגע לקביעת מחירי מקסימום לתעריפי חברת בזק בתחום הטלפוניה, ובמקביל פרסם שימוע בנושא 'צמצום מרווחים' אשר ימנע מקבוצות בזק והוט להציע 'מחירי היצף' בחבילות של שירותי תקשורת
ב-2012 נקבעה החלטה לשנות את פיקוח המחירים.
ב-2015 התחיל הסדר 'השוק הסיטונאי'. עברו מעל שנתיים ומשרד התקשורת רק בשלב השימוע ולא קיבל את ההחלטה. למה המשרד מתמהמה בנושא הזה? מדובר רק בשינוי של מילה אחת והיא מחיר "מירבי"?"

תגובת משרד התקשורת הגיעה מיד [ציטוט]:
"ארז שלום, להלן התייחסותנו לשאילתא: מדובר בעניין מורכב ומאד משמעותי כפי שהוצג בשימוע, ובוודאי לא עסקינן בשינוי מינורי שדן בהחלפת מילה. לאור שינויים ותמורות במבנה הענפי, המשרד נדרש להעמיק בעבודה בעניין זה. עבודתנו טרם הסתיימה ונמשיך לעסוק בה כחלק מתוכנית העבודה המשרדית לצד משימות רבות אחרות".

אם לא הבנתם את התשובה, אז הנה הסבר יותר ברור ובלשון יותר ציורית, כפי שאני מבין זאת: "הנושא הזה מונח על שולחננו מאז 2002, אבל אנו עדיין עובדים על זה במרץ, סביב השעון, כל הזמן. מה אכפת לך בכלל שאזרחי ישראל משלמים יותר מהנדרש לבזק? מי אתה שתלמד אותנו איך לעבוד בנושא כל כך מורכב? אתה לא שם לב שיש לנו המון מה לעשות והמון משימות, חוץ מלדאוג לאזרחי ישראל ולכיסם?".

כלומר: הכאוס בהתנהלות משרד התקשורת, גם כעת, בשיא החקירות - נמשך. כאילו כלום!. 

ב. הכסף הקטן, שכמעט כולו צבוע בפלילים. היות ועל העניין הזה הקדשתי מעל ל-100 כתבות, אציין, שהגעתי למספר של כ-3 מיליארד ש"ח לפחות (אני צנוע, המספר האמתי הוא סביב ה-4 מיליארד ש"ח, תוכלו לראות זאת מסיכום המספרים כאן למטה, אבל אני השתדלתי להיות מאוד זהיר בחישובים, כי אין לי גישה ישירה לספרים). המספר הזה מורכב, בין היתר, מהסעיפים הכלליים הבאים:

• "עסקאות בעלי עניין" כלומר: מה שאלוביץ' מכר ומוכר לבזק ובנותיה, כדי לעקוף את הצורך להתחלק בדיבידנדים עם שאר בעלי המניות ועם מס הכנסה, כמו שתיארתי בסעיף הקודם. רק בחלק הזה יש מעל למיליארד וחצי ש"ח. אני כולל בסכום את כל ההתחייבויות, שטרם שולמו, למשל רכישות עתידיות של "מקטעי חלל": מה שבזק\YES רוכשת ותרכוש מ"חברת חלל" של שאול אלוביץ', ללא כל צורך מעשי. רק בסעיף הקטן הזה, יש קרוב למיליארד ש"ח. בתוך הסכומים כאן, יש עסקאות ממש לא חוקיות, למשל ממירים בלעדיים ל-YES, שנמכרו ונמכרים עד היום. משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלויין העלימו עין מכל הפרות החוק ותנאי הרישיון הללו, כמעט בכל "עסקאות בעלי העניין" שנעשו.
• "עבודה בעיניים" על בעלי המניות של בזק ונסיון דומה של "ספין" על מס הכנסה, בעניין מכירת YES לבזק. כאן זה כמה מאות מיליוני ש"ח. בקטנה. 
• אי יישום "שוק סיטונאי" על רשת הטלפוניה של בזק:.משהו פשוט ערך של כמיליארד ש"ח, לאורך כמה שנים, אבל מותנה בהסדר (היו 2 סוגי הסדרים, באחד בזק מרוויחה ובשני היא מפסידה. היות ולא הופעל שום הסדר, כל מספר יכול להיות נכון). . 
• ל-YES: אי הוצאת רישיון ל-VOD, אי תשלום תמלוגים ו"הפקות מקור" ב- OTT, חידוש הרישיון ללא תנאים חדשים ועוד, כסף יחסית קטן של כמה עשרות מיליוני ש"ח.
• אי הטלת קנסות על כל הפרות החוק, שצוינו בסעיפים הקודמים. לפי "מחירון הקנסות" של שמילה מימון, גם כן כסף קטן של כמה מיליוני ש"ח.
• תרגילים "בשוק הסיטונאי" בחסות (או העלמת עין) של משרד התקשורת - רווח של כמה עשרות מיליוני ש"ח. "טעות בספירה". 
• יש עוד, אבל חבל לפרט סעיפים של "כסף קטן" (שפורטו בכתבות החשיפה שלי), למרות שהראיתי כבר קודם, ששאול אלוביץ' לא מהסס "לחלוב שלא כדין" גם 2 מיליון ש"ח... 

שורה תחתונה:
אם החוקרים הגיעו כבר למיליארד ש"ח, זו התקדמות יפה מאוד בחקירה. תחזקנה ידיהם. אולם, הם נמצאים "בהפרש פאזה" מהבדיקות שלי, וממעקב צמוד של הפרשה, מעקב של יותר משנה וחצי. המספר הנכון להיום - גבוה פי 3 ויותר.