אם לא שמעתם, שיש בישראל בנק קואופרטיבי חדש - בנק אופק, זה מפני שכל כלי התקשורת מפחדים, שהבנקים יסירו מהם את המודעות. אנחנו לא. בהשתתפות מאות אוהדים נלהבים הושק היום במוזיאון ארץ ישראל בת"א בנק אופק, תחת הסלוגן: "ישראל החדשה והטובה". הרב יובל שרלו: 'צדק צדק תרדוף' כתוב בתורה וזה המוטו של הבנק.
מאת: אבי וייס, 7.4.14, 23:00

ראשונים לדווח: היום, 7.4.14 הוא יום היסטורי בעולם הכלכלה והבנקאות בישראל. הושק ("השקה רכה") הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל - בנק אופק. חשפנו את קיומו של הבנק החדיש הזה, בנק אמיתי (לא וירטואלי), שהגיע לתודעת הציבור בעיקר דרך הפייסבוק והאינטרנט, בפעם הראשונה כאן, בסוף 2013.

אם לא קראתם על כך במקומות אחרים, זו בדיוק הסיבה למה צריך "עיתונות עצמאית" בישראל, שלא מפחדת מאבדן מודעות הפרסום של הבנקים ולכן אותה "עיתונות מפחדת" מספקת לקוראים בעיקר "תוכן שיווקי" ממומן ומוטה. 

יאיא פינק, מנהל השטח, אופק: "התחלנו מאפס במיזם, שרבים מצטרפים אליו כעת. יש לנו כוח רק אם נעבור מהחשיבה של 'אני' לחשיבה של 'אנחנו'.

בשבועות הקרובים נצרף אלפי חברים נוספים. הכוח שלנו תלוי בציבור, תלוי רק בנו". 

דנה שלייפר, מנהלת קשרי חברים, אופק: "בקיץ האחרון נפגשנו בחדר אחד, קבוצה קטנה של אנשים, שמייד הפכנו לחברים, עם רצון להוביל יוזמה כלכלית, שתקדם את החברה בישראל.

כולם עובדים בהתנדבות וזו רוח ההתנדבות המובילה אותנו קדימה".

אירה פרידמן, מנכ"לית מטה ההקמה, אופק: "ההתרגשות של כל צוות אופק היום מובנת לכל אחד. לפני פחות משנה, היינו 7 אנשים, שהחליטו להקים בנק.

הרעיון היה של דורון שורר, שיש לו מניית חברות מס' 1 באופק. הוא הצליח ללקט צוות הנחוש לבצע שינוי.

כעת אנו 1,600 חברים ששילמו וזה גדל כל יום. 

היום אנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית, שהגיעה מ-3 גורמים חשובים, שהובילו לשינוי הזה:
א. המחאה החברתית הובילה להמלצות להקים בנק קואופרטיבי ובנק אינטרנטי.
ב. החשיבה מחדש של הרגולטורים, שיצרו את הקרקע להקמת בנק חדש. המודל של בנק בבעלות החברים שלו הוא מה שיש בעולם הגדול, אבל לא בישראל. הרגולטורים שוכנעו, שזה טוב גם לישראל.
ג. ההתנדבות של החברים, חברים בעלי ידע וניסיון, שעזבו הכל ונרתמו למשימה החדשה.

אנו דומים לטיפת מים הנופלת ועושה גלים. זה לא עוד בנק ענק, שהוא אמצעי למימון בעלי המניות הגדולים שלו. זה בנק רזה, מבוסס טכנולוגיה ומבוסס דמוקרטיה.

בעלי התפקידים המרכזיים באופק כבר מונו במינויים זמניים לתקופת ההקמה, אנשים מובילים בתחומם ובעלי ניסיון אדיר, שעזבו הכל והצטרפו אלינו. יש לנו כבר מעל ל-100 מתנדבים קבועים, שמבצעים פרוייקט ייחודי בישראל. בלי המתנדבים לא היה לנו אופק, תרתי משמע.

אנו בשלבי בנייה, גיוס חברים, בניית תשתית לשיווק רב-ערוצי, מוקד מכירות ואתר אינטרנט עם סליקה אוטומטית. ניתן לרכוש מניה ב-10 תשלומים (מחיר מניה 3,000 ש"ח). אנו מקיימים חוגי בית בכל רחבי הארץ כדי להגיע ישירות לאנשים.

הרשות לניירות ערך נתנה לנו פטור מהגשת תשקיף. בנינו תקנון של אגודה שיתופית ויצרנו קשר שוטף מול כל הרגולטורים. בנינו מטה קשרי חוץ מול המדינות והרגולטורים בעולם ואנו לומדים מהנסיון של גופים דומים בעולם.

הכנו מודל קבלת החלטות דמוקרטי. בנינו מדיניות מחשוב ואנו בעיצומו של בניית צוות מחשוב. צוות המוצרים השלים את איתור קהלי היעד ובניית מוצרים ממוקדי לקוח, עם דגש על משקי הבית והעסקים הקטנים. אנו משלימים את הבנייה של המודל הפיננסי. זה מודל מורכב, שכולל בתוכו את ניהול הסיכונים.

התכנית העסקית שלנו תוגש בקרוב לבנק ישראל ונקבל מבנק ישראל את דרישות ההון ואז נעבור לשלב ההקמה המעשי. אנו מקווים שב-Q42015 הבנק יפעל באופן מלא עם רישיון. זו התכנית שלנו המצויה בפירוט באתר.

יש לנו תמיכה ציבורית רחבה, החל מחברי כנסת וכלה באנשים הפשוטים מכל מקום בארץ וזה מה שמניע אותנו קדימה".

דורון שורר, יו"ר אופק: "היום אנו מכריזים של הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, מאסנו בחלוקת העושר הבלתי צודקת בישראל, מאסנו בהיעדר עתיד טוב יותר לילדנו. אנו לוקחים את גורלנו בידנו וניצור בישראל מודל פיננסי הגון. נוכל להראות לציבור, שאפשר גם אחרת. לא נוכל להסכים, שלא יהיה שיוויון הזדמנויות לילדים שלנו. 

שיעור העוני בישראל הוא אולי הגבוה בעולם ומדד אי השיוויון בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. השכר החציוני בישראל הוא 6,400 ש"ח והוצאות המימון בישראל הם 8 מיליארד ש"ח לשנה מעבר להוצאה המקובלת במדינות ה-OECD. דהיינו: כל משפחה בישראל משלמת לפחות 3,000 ש"ח לשנה לבנקים מעבר למה שיש בממוצע העולמי. זה נהיה רע משנה לשנה. הממסד לא הצליח למנוע את יוקר המחיה, יוקר הדיור והעברת העושר מהחלשים לחזקים.

באנו להגיד 'די' ולעשות מעשה. אנו נהיה החלוצים לפני המחנה ונביא את הדגל החברתי למרכז הבמה ונשנה בכך את פני החברה. אנו ניהיה מגדלור לחברה, להראות שאפשר גם אחרת. המנוע של החברה והכלכלה זה מעמד הביניים והעסקים הקטנים. נראה שאפשר לנהל בנק בלי בעל שליטה. בנק של לקוחותיו. חרטנו על דגלנו את האחריות החברתית וזה אומר, שלא נשעבד את הלקוחות שלנו לבנק. זה אנחנו וזה שלנו.

יש לנו הזדמנות לבנות במסגרת שלנו חברה למופת, מה שהבנקים הקיימים איבדו מאז שקמו ועד היום. באנו להגיד 'עד כאן'. נהיה חלוץ לפני המחנה ונפעל לשינוי ערכי החברה הישראלית, בדרכים הוגנות, אנושיות ופתוחות".

הרב יובל שרלו: "אתיקה היא המטרה העיקרית באופק. הבנק הזה עורר את התענינותי מתחילת הדרך, כי יש כאן רעיון אתי.

אני לא האמנתי מעולם, שאהיה שותף להקמת בנק. זה גוף, שנועד לשרת את הציבור, שזה רעיון נעלה ביותר.

'צדק צדק תרדוף' כתוב בתורה, וזה המוטו של הבנק, שיעבוד ביושרה ובפתיחות. זה בנק המתאים מאוד לעם בן חורין". 


פרופ' רות פלטו-שנהר, המכללה האקדמית נתניה: "יש מודלים שונים לבנקים קואופרטיבים בעולם. אולם, המגמה של כולם היום היא לפתוח את השורות לכמה שיותר קהלים.

בנק בבעלות הלקוחות שלו, זה המאפיין העקרי, והמטרה העקרית היא לדאוג לרווחת כל הלקוחות.

כל הרווחים מופנים ללקוחות, לא נמשכים ע"י בעלי ההון כדיבידנדים.

מאפיין חשוב נוסף זו הדמוקרטיה. לכל לקוח יש קול אחד, לא חשוב כמה עושר והון יש לו.

השקיפות היא חלק מהבנק, החל מהמסמכים הברורים וכלה בתהליכי קבלת ההחלטות של ההנהלה.

בעולם יש כ-56 אלף אגודות אשראי עם הפקדות של כ-1,220 מיליארד דולרים. יש מדינות, שזה כמעט מחצית מהפעילות הבנקאית, למשל בארה"ב ובקנדה.

את הלקחים שנצברו בעולם ניישם כאן בישראל".

ח"כ שלי יחימוביץ: "אני גאה להיות חברה בעלת מניה בבנק אופק. יש כאן הזדמנות לבצע מעשה ערכי וכלכלי גם יחד.

יש היום קרטל בבנקאות המנציח את הכוח שלו.

כולנו צריכים לאמץ ולהפיץ את הרעיון הזה, במשפחה, בעבודה ובכל מקום.

כך נוכל לצרף כמה שיותר חברים לרעיון הנפלא הזה שאני עומדת ותומכת בו בכל ליבי". 

יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים: "אני מלווה את הבנק מהרגע הראשון ובעל מניה בין הראשונים שבו.

לבנק אופק יש אתגרים רבים. זה אמור לשנות תפיסת עולם אצל הצרכן הישראלי.

זה לא יקרה ביום אחד. חלק מהיעדר התחרות בישראל נובע מעצלנות צרכנית.

אם אופק יהיה בנק קטן, התועלת שלו לחבריו תהיה קטנה. 

הרגולטורים בישראל צריכים לחייב את הבנקים להעביר את המידע על הלקוח, אם הוא רוצה לעבור לבנק אחר.

המעבר בין הבנקים חייב להיות מהיר, קל ונוח, בדיוק כמו המעבר כיום בין חברות הסלולר. מעשה של דקה. זה הכל.

חשוב, שכל המעבר ביו הבנקים ייעשה בצורה ממוחשבת ואחידה, גם באינטרנט, בצורה יעילה.

החסמים הקיימים כיום למעבר בין הבנקים צריכים להיעלם מהעולם. זו המשימה של כולנו להניע את התהליך הזה".