משרד התקשורת החליט כמה החלטות בחטף, שמשנות את כל הגישה של "השוק הסיטונאי", וכרך בהחלטה אחת רגולציה בשם SLU והחלטה, שהשוק הסיטונאי (גם במתכונת הקודמת - ULL) יחול גם על המגזר העסקי. הוט, במקום להילחם, פרסמה מחירון... בזק יכולה להתרסק בקלות. 
מאת: אבי וייס, 11.3.15, 23:50

ניתוח: מעטים בישראל שמו לב, שהסיפור המכונה בשם המטעה "שוק סיטונאי", קיבל תפנית מעניינת לפני כשבוע, כאשר לקלחת הזו נוספו 3 אלמנטים מאוד חשובים, כפי שחשפתי כאן: מנכ"ל משרד התקשורת מציין באזני כל מי ששואל אותו, שזה החלק (כמפורט להלן) הכי חשוב ברפורמת "השוק הסיטונאי". הוא, אגב, צודק (עקרונית) באמרה הזו. כולם מתעסקים בשטויות כגון: שיטת העברת לקוחות מבזק ל-ISP, במקום לעסוק בעיקרי: האם יש כאן איזו בשורה צרכנית וטכנולוגית? לבשורה קוראים SLU ועוד כמה שמות מוזרים. 

למה לא שמעתם על זה בשום אמצעי תקשורת? מיד נסביר. 

א. שירות SLU. עקרונות השירות מצויים כאן, שאר המסמכים מצויים באתר משרד התקשורת תחת השם "אס אל יו". קצת הזוי לכתוב בעברית שמות באנגלית. אולם, מי שיצליח לקרא את 7 המסמכים הללו עד תומם (מה שאני עשיתי...), ולא ירדם משיעמום, יוכל להבין למה אין כל סיכוי ל-SLU להתרומם, מעבר לניירות ההזויים הללו. זה התחלת ההסבר למה לא יצאה שום "הודעה לעיתונות" בעניין הזה, וגם לא בעניין של שני הסעיפים הבאים.
 
כדי לא לסבך את הקוראים במונחים הטכניים, שיכולים לבלבל כל אדם, אציין ,שהעיקרון הבסיסי של ה-SLU הוא: ספקי התקשורת המתחרים בבזק (ה-ISP), יפרסו ארונות בדיוק כמו של בזק, עם אותו ציוד שיש לבזק, ליד הארונות של בזק (יש לה אלפים רבים ברחבי הארץ) וימשכו את חוטי הנחושת המגיעים מבתי הלקוחות, עבור אלה שירצו לעבור לספקים המתחרים, מהארון של בזק לארון של ה-ISP.

יש עוד חלופה: בזק תמצא מקום בארון הקטן שלה ברחוב, ותכניס לשם את הציוד של הספק המתחרה בה, ותחבר אליו את חוטי הנחושת המגיעים מבתי הלקוחות. בניירות יש גם כללים לכל המקרים, שיכולים אולי להתרחש, למשל, אם 2 ספקים מתחרים (ISP) יבנו 2 ארונות ליד הארון של בזק, או 2 ספקים ירצו להכניס ציוד משלהם לארון הקיים של בזק, את מי מחברים ראשון לחוטי הנחושת? 

היות ומדובר בנושא מורכב מדי כדי לסכם אותו בכתבה אחת, אשאיר את העניין הזה לקוראים להחליט ולהציע לנו את התשובה: מי מספקי ה-ISP במדינת ישראל יפרוס ארונות וציוד כמו של בזק בכל השכונות ברחבי הארץ, במקביל לבזק?...

מי שיקפוץ וייענה: Unlimited, ירדו לו נקודות על תשובה לא נכונה (לגבי Unlimited יש הצעות אחרות, איך אולי ניתן להציל אותה, ראה כאן).

המשך יבוא, עם פתרון השאלה ששאלתי, בכתבה הבאה.

ב. שימוש בתשתיות פיזיות של בזק (והוט), מכל סוג. ממש הכל. החל מסיב אפל, דרך השחלת סיבים, הקצאת סיבים, הקצאת כל דבר, אפילו ברגים וצינורות, לטובת המתחרים, בתשלום סביר... המסמכים המרכזיים לכך פורסמו כאן וכאן. 

בעניין זה יש לי בשורה משמחת לכל עורכי הדין המתמחים ברגולציית התקשורת ואלה העובדים כבר היום עבור חברות התקשורת הגדולות בישראל: צפו להכנסות יפות, ממש יפות בשנה הקרובה. זאת, עד שהעניין הזה ימות "מות נשיקה". באירופה, זה לקח שנתיים (עד 3 שנים בכמה מדינות) עד שזה מת, אחרי התכתשויות רבות בבתי המשפט, על אין סוף סעיפים וסעיפי משנה בתחום הזה.

למעשה, משרד התקשורת מפעיל כאן את עקרונות רגולציית ה-Resale הישנים של אירופה, בכפייה על בזק, בלי כל מנגנוני העידון שנקבעו באירופה, שמטרתם הייתה: לעודד את חברת הבזק להמשיך בהשקעות ופיתוח תשתיות. שכן, אם כל השקעה שחברת הבזק תעשה, בזק חייבת להעביר חלק מהתשתיות החדשות הללו לרשות מתחרותיה, שיעשו בהם כרצונם, ברור שהשקעות כאלו - לא יהיו. 

מה הצרכנים ירוויחו מזה? כלום. זה נושא, שיש לו מטרה אחת ברורה: לדאוג לעודפי עורכי הדין שיש בישראל. זה הכל. את ההפסדים של הצרכנים כבר חשפתי בסדרה שלמה של כתבות, שהחלה כאן. 

ג. השוק הסיטונאי הוא לא רק על המגזר הפרטי הוא חל גם על המגזר העסקי. החלטה זו נכנסה משום מה לתוך מסמך רגולציית ה-SLU, אבל זה הדבר הקטן בתסבוכת הזו.

בכלל, משרד התקשורת, בגלל שאין לו "מושג ירוק" מה הוא עושה, בילבל בין 7 סוגי רגולציות שונות בעולם התקשורת, שהתפתחו במשך למעלה מ-20 שנה באירופה, והפך אותן ל"סלט ירקות", כאילו זו רגולציה אחת.

כך, ה-BSA (זו רגולצייה הוותיקה ביותר בשרשרת) התערבב עם ה-ULL\LLU, ואחריו ה-SLU, אחריו ה-VULA, אחריו ה-Resale (בטלפוניה של בזק זה נקרא - Reselling), אחריו ה- WLR, שקיים רק בהכרזות, וכעת הגיע גם "רגולציית השוק הסיטונאי למגזר העסקי".

למה לרגולציה (השביעית) הזו אין שם באנגלית, או אפילו בעברית-אנגלית כמו ה"אס אל יו?" התשובה: אין לרגוציה של השוק הסיטונאי על המגזר העסקי שם באנגלית, אפילו לא בסינית או יפנית, כי אין דבר כזה בשום מקום בעולם.

אולם, היות ואנו "אומת הסטארטאפים - Startup Nation", ראשי משרד התקשורת החליטו להצטרף לטרנד ולהקים סטארטאפ חדש ששמו "שוק סיטונאי למגזר העסקי". היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שמומחית בהמצאות (למשל: איך חשודים בפלילים יקבלו הגנה מכספי הציבור במקום מכיסם, ועוד המצאות דומות), תרשום על זה בקרוב כמה פטנטים. 

אני מציע למיזם הזה שם מקוצר ומאוד קליט באנגלית: Abub (ראשי תיבות: Avi Berger Unbundling the Businesses). 

הוט מיד הבינה "לאן נושבת הרוח", ובמקום להילחם, פרסמה בשקט את המחירון שלה ל-Abub ושלחה אותו בפקס למשרד התקשורת. שום התנפלות של איזה מתחרה לא הייתה על המחירון הזה. אבל, השלב הבא די ברור. בקרוב, לפתע יוכרז, שיש שירות סיטונאי עסקי על רשת הוט (שירות Abub), מצד איזה ספק שירותי תקשורת עסקיים. תרגיל על תרגיל.. 

אני מציע להוט ולתדיראן טלקום, שאך לאחרונה חתמו על הסכם שירותים חדשים למגזר העסקי, להכריז, שהשירות הזה הוא במסגרת "שוק סיטונאי עסקי" דהיינו: Abub, ולסגור את העניין הזה בשקט. "עם ישראל חי". גם הוט ושותפיה יודעים להמציא סטארטאפים.. לדוגמה: ההכרזה, ששוחררה בעניין השוק הסיטונאי במגזר הפרטי על רשת הוט (ראה כאן, כאן וכאן). 

הוט לא מתרגשת מהאיומים של מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר, בתמונה למעלה),  שהוא "עוד יראה להוט". מה זה המחירונים שהיא פרסמה ושהיא עושה "צחוק ממשרד התקשורת" ומהרפורמות שלו.

למה הוט לא מתרגשת (כמו בזק) מכל העניין? כי הם קראו (כאן וכאן אצלי) שימיו של אבי ברגר ספורים.... 

לעומת זאת, בזק נמצאת בפינה. ממש בפינה. הם כנראה חושבים שאבי ברגר יישאר לנצח, עם כל הניירות הללו... וגם אם יילך, מחליפו יגשים את מה שכתוב בניירות הללו.

חמור מכך. בעוד שברגולציית ה-BSA\ULL בזק יצאה כמנצחת (ראה כאן, כאן וכאן), בסעיף הזה ובשילוב קודמיו, היא מפסידה בגדול. יש כאן חלקים מעקרונות של VULA שאמורים לפעול בשילוב כל העקרונות האחרים, בלי הגדרה של גבולות גזרה, שירותים ומחירים, ובלי מנגנוני הגנה ואיזון. כל מה שיש במגזר העסקי הוכנס ל"שוק סיטונאי". גם התמסורת לצה"ל ולבנקים, כל מערכות הטלפוניה העסקית מכל סוג, כל ה-Data Centers, כל השירותים העסקיים, הכל.... איך? שבזק תשבור את הראש מול מתחרותיה... 

כך, אם הרפורמה החדשה ששמה: SLU\Resale\Abub תצא לדרך וכל מה שיש בניירות יוגשם, בזק יכולה להתרסק. החלום של מתחרותיה ממש במרחק פסיעה מהתגשמות.... מכאן, התכניות של "החפרפרות" יוגשמו ואולי בזק תיפול או תימכר... אולי ל-Unlimited..... קצת דמיוני, אבל הרגולציה החדשה של ה-SLU\Resale\Abub ובניתוח כל המשמעויות הנגזרות שלה, אם יתגשמו - אלו מהלכים מדהימים.

אבי ברגר צודק שזה החלק החשוב יותר של הרפורמה. לא החלק הראשון שכבר מופעל, עם 4 ספקים - ISP, זההחלק של ה-BSA\ULL שנוגע לצרכנים הפראיירים, שלא מבינים לאן הם נפלו. כאן, רק בזק תיפול, לא מתחרותיה ולא הצרכנים. 

האם בזק תגיש עוד בג"צים בגלל 3 "ההנחתות" החדשות שנפלו על ראשה, שציינתי כאן לעיל, שלא עברו שום שימוע ציבורי מסודר ושם תהליך הגיוני של קבלת החלטות, עם שמיעת עמדות הציבור ו\או נציגיו המוסמכים? 

לכן, פניתי לבזק בשאלות: "1. מה עמדת בזק לגבי מדיניות ה-SLU החדשה שפורסמה (נותחה על ידי בעוקצנות יתרה כאן: http://j.mp/MOC-SLU). 
2. האם בזק תשתף פעולה בקיום "שוק סיטונאי" במגזר העסקי?"

תשובות לא הצלחתי לקבל. אם אקבל - אפרסם.... כנראה שעורכי הדין של בזק ומנהליה עסוקים בהכנת הבג"צים...אין להם זמן לענות ...