ההסדר של תשלום על הפצת קשת ורשת בפלטפורמות האינטרנט יוארך רק ל-9 חודשים
מאת: מערכת Telecom News, 18.1.22, 17:48

ההסדר אושר שוב בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ יריב לוין: "אין דרך להגדיר את הצעת החוק הזו אלא כ'הצעת חוק מושחתת'". איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה: "משרד התקשורת מחסל את היצירה".
עדכונים בסוף הכתבה. 

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום שוב לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההסדרים לשנים 2017-2018, שעוסק בהפצת שידורים באינטרנט. ההצעה נועדה להאריך את המצב הקיים באשר לתשלום על הפצת שידורי ערוצים באינטרנט, בהתאם למה שאישרה הוועדה בחוק ההסדרים לשנים 2017-2018, לפיהם חברות התשתית המפיצות שידורים באינטרנט, בהן סלקום ופרטנר, תמשכנה לשלם על הפצת ערוצי התוכן 12, 13 והתאגיד בהתאם להסכמים בניהן.

בפתח הדיון הזכיר היו"ר ביטון, שהוועדה אישרה היום את ההצעה לאחר שכבר אישרה אותה לפני כחודש, אך היא נפלה בהצבעה במליאת הכנסת, ולאחר שלפני כשבוע קיימה דיון סוער בעניין בסופו לא התקיימה הצבעה. עם זאת, לאחר הדיון היום הציע היו"ר ביטון שינויים בהצעה והוועדה קיבלה את הצעתו.

לפי ההצעה שאושרה קוצרו לוחות הזמנים. כך, שהמצב הקיים יוארך עד 1.10.22. עם זאת, השר יוכל לבקש הארכה נוספת של חצי שנה, ובתנאי, שעד יולי 2022 יגיש לוועדה את החקיקה של רפורמת התוכן. אם התיקונים לא יוגשו לוועדה בזמן, משרד התקשורת צריך להיות ערוך לכך, שהוראת השעה תפקע באוקטובר. ההצעה זכתה לתמיכת היו"ר ביטון וחברי הכנסת צבי האוזר, מאזן גנאים, יבגני סובה, רון כץ ולימור מגן תלם, בעוד שחברי הכנסת סמי אבו שחאדה ואורי מקלב התנגדו לה, והיא תועבר לאישור סופי במליאה.

קדם לכך דיון ער נוסף, שבו הזכיר היו"ר ביטון, שההסכמים היו קיימים עוד בטרם אושרה החקיקה ומשרד התקשורת ביקש את ההארכה כדי להסדיר רפורמה כוללת, והבהיר, שהחקיקה הזו, שתעסוק בהסדרת עולם התקשורת, לא תעבור ללא מענה להפקות מקור וללא גיבוי ליוצרים המקומיים ושמירה על יוצרים ישראלים וזכויותיהם. מעבר לכך, כל רפורמה בתקשורת ובתוכן תיבדק לפי הפגיעה שלה בחלשים ביותר ובשאלה האם הרפורמה תוזיל את יוקר המחייה.

ח"כ יריב לוין: "אין דרך להגדיר את הצעת החוק הזו אלא כ'הצעת חוק מושחתת', שנעשית בדרך, שאני לא זוכר תקדים מהסוג הזה בכל השנים שאני בכנסת. יש שורה של שאלות, שמוסתרות באופן שיטתי מחברי הכנסת והוועדה, ללא שום היגיון והצדקה. אומרים לנו תחוקקו על עיוור חוק שעל פניו מחייב תשובות למה הכנסת צריכה להידרש לו. אני שואל מי יזם את הצעת החוק? איפה נולד הרעיון? במשרדים של איזה חברה מסחרית בלשכה של שר? או בפגישה של שניהם? או איש מקצוע שחלם על זה בלילה? צריך לפחות לאפשר למי שלא רוצה את הערוצים האלה לוותר עליהם ולשלם פחות.

עופר רז דרור, סמנכ"ל משרד התקשורת: "מצב הרגולציה בשוק השידורים בכי רע. הרגולציה אנכרוניסטית ולא מתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות והאשם הוא גם הרגולטור. אנו מתערבים רק כשזה מגיע לחקיקה. אנו מבינים יותר בסלולר וסיבים מאשר בשוק השידורים ואנו רואים את הקושי שלנו להעביר חקיקה, שתתאים לשינוים הטכנולוגיים המאוד מהירים בשוק הזה.

זה מוביל לכך, שהרגולציה לא מתאימה. יש עודף רגולציה על השחקנים הוותיקים, שנוצרה לפני 20-30 שנה ואנו לא מצליחים לעשות את ההפחתה הנדרשת. יש עליהם עלויות, שלא נדרשות היום. מצד שני יש את השידורים באינטרנט, ששם אין רגולציה בכלל. זה מאפשר להגביר מגוון ולייצר מחיר תחרותי, אבל יש פה פגיעה בהפקות מקור והיינו רוצים רגולציה מינימלית. בשנים האחרונות זה לא קרה ו-5 שנים עברו ולא הצלחנו להביא להסדרה סבירה".

ח"כ סמי אבו שחאדה שאל למה זה לא קורה והאם תהייה הסדרה במהלך תקופת ההארכה. רז דרור השיב כי הכוונה היא לבטל את המודלים הקשיחים המפרידים בין התוכן לפלטפורמות, והדבר הוא זעזוע מאוד קשה לשוק.

ח"כ לוין שאל האם המשרד בעד לבטל את ההגבלות על שידורי חדשות או לא, ורז דרור השיב, שהמטרה היא להקטין חסמי כניסה בשידורים ובחדשות. ח"כ לוין אמר בתגובה: "אתה עונה לי בסיסמאות". רז דרור הגיב, שהוא ישמח עוד כמה חודשים להציג את ההסדרה, והזכיר, שהיה תזכיר חקיקה בדצמבר 2018, אך מאז המדינה נכנסה למערבולת.

ח"כ איבתיסאם מראענה: "מה הקשר בין הרפורמה של משרד התקשורת, שרוצה להסדיר את עולם התוכן באינטרנט, להוראות השעה? אנו לא יודעות ויודעים למה פרטנר וסלקום משלמות לקשת ורשת? הן אמורות לשדר לציבור בחינם". היא קראה לקדם את הסדרת מסקנות ועדת פולקמן הכי מהר שאפשר.

איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה: "אני מציע לבדוק כמה פעמים שיקר משרד התקשורת ליושבי ראש הוועדה בהבטחות להביא את הרפורמה. משרד התקשורת מחסל את היצירה. אם ההוראה תפוג אז חברת המשקאות המולטי מיליונרית לא תקבל כמה מיליונים ועוד טייקון לא יקבל כמה מיליונים. זה הזעזוע היחיד שיקרה.

קשת מכרו 22% מהמניות תמורת 226 מיליון ש"ח. להם אתם דואגים לכסף? קשת סיימה ברווח תפעולי של 100 מיליון ש"ח אחרי שהורידו לעובדים 15% בשכר, איפה נשמע דבר כזה. עד המדינה פילבר יודע מה קרה ב-2016 ושר התקשורת היה מי שמנסה להגיע להסדר טיעון בימים אלה. במשך שנים אנו פונים לאוצר ואומרים לנו, שאם סלקום ופרטנר יצטרכו להשקיע מיליון ₪ ביצירה ישראלית הן גמורות. פתאום היום אין בעיה, שהן תזרמנה מיליונים ועשרות מיליונים לטייקונים?".

היו"ר ביטון: "הזעקה נשמעה והוועדה תהייה הבית והגב של היוצרים והיוצרות, ולא תהייה רפורמה בעולמות התוכן בלי טיפול בהפקות מקור".

עו"ד נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית של קשת ורשת: "אם הייתי הולכת לפי דברי ח"כ לוין, היו מפקיעים את כל התוכן בעולם וככה הצרכנים ישלמו פחות".

בתום הדיון, כאמור, אישרה הוועדה את הצעת היו"ר ביטון.

עדכון 3.4.23: פורסם כאן ב"דה-מרקר" מיסמין גואטה (כותרת בלבד): "הקרב בין קשת ל-HOT מתחמם: הרגולטורים בעד קשת - בג"ץ יכריע.
HOT עתרה נגד מיזם הסטרימינג של קשת - בטענה שייתן לה כוח כלכלי ותקשורתי גדול מדי, וכן שליטה בשוק הדעות ■ הרשות השנייה ורשות התחרות, שנתנו את האישור למיזם, הגיבו: לעיכוב צפויה להיות השפעה שלילית על התחרות ועל רווחת הצרכן."

עדכון 16.4.23: פורסם כאן ב"כלכליסט" מעומר כביר (כותרת בלבד): "ארגוני יוצרים לבג"ץ: מועצת הכבלים והלוויין מאפשרת ל-HOT ו-yes להעביר לנו פחות כסף.
העותרים, ובהם איגוד המפיקים, ארגון השחקנים והשחקניות ואיגוד התסריטאים טוענים שהמועצה לא מחייבת את החברות לשקלל את הכנסותיהן משירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט בחישוב הסכום שהן מחויבות להשקיע ביצירה ישראלית, דבר שפוגע משמעותית בסכומים המועברים."

עדכונים 1.5.23:
א. רועי ברגמן פרסם כאן ב"כלכליסט" (כותרת בלבד): "הכוח הרב שצברה קשת מהווה איום על שוק התקשורת.
ימים ספורים אחרי השקת freeTV, מיזם הטלוויזיה המשותף של קשת ו-RGE, הגישה קשת בקשה למתן צו מניעה ל-HOT שלא לאפשר לה לשדר את תכני קשת 12 בשירות ה-VOD. האם זהו מהלך עסקי לגיטימי או אגרסיביות חריגה שמתנהלת לאור הכוח העודף שקיבלה הזכיינית?."

ב. פורסם כאן ב"ישראל היום" ע"י ניר וולף (כותרת בלבד): "התחרות בשוק הטלוויזיה תגדל? קשת משיקה את free tv - כך זה צפוי לעבוד. 
קשת וערוץ הספורט השיקו את שירות הסטרימינג free tv - והמתחרות נערכות לתחרות על ליבו ועל כיסו של הצרכן • כל הפרטים."

ג. פורסם כאן ב-ICE (כותרת בלבד): "קשת בצו מניעה נגד HOT: הקרב החם בטלוויזיה מחריף.
בקשת דורשים מ-HOT לאסור כל שימוש בתכניה כולל start over ו-catch up, ובכלל כל אפשרות למעט שימוש בצפייה ישירה וזאת לאור הפרת ההסכם נגד החוק לטענתה. בית המשפט הורה על דיון שבוע הבא. ב-HOT תוקפים בחריפות: "מנצלת לרעה את כוחה המונופוליסטי"."

ד. פורסם כאן ע"י כפיר אדר ב-ICE (כותרת בלבד): "HOT בלחץ בגלל FREETV? הפנייה לרשות השנייה נחשפת.
תוכן המכתב של חברת הכבלים לרשות השנייה נגד השקת FREETV מתפרסם לראשונה ב-ice: "הפרסומת לכאורה מטעה את הצופים לחשוב כי מי ששילם בעבור השירותים המתחרים, בזבז את כספיו ושילם סכום כסף גדול ומיותר, אלא שבפרסומת לא מוצג כמה יידרש לשלם הצרכן בעבור השירות החדש"."

ה. דוד ורטהיים פרסם כאן ב"וואלה!" (כותרת בלבד): "גם כאן נגד הוט: שימוש ב"קופה ראשית" לצורכי פרסום ללא אישור.
יממה אחרי שקיבלה דרישה לצו מניעה מקשת, חזית נוספת למנכ"לית הוט טל גרנות: במכתב חריף שנשלח מהלשכה המשפטית של התאגיד להוט והגיע לידי וואלה! ברנז'ה נטען להפרה של זכויות התאגיד בתכני טלוויזיה; "דורשים מהוט לחדול באופן מיידי מכל שימוש". 

ו. פורסם כאן ב-ICE (כותרת בלבד): "FREETV במתקפה חסרת תקדים נגד HOT: "ספין שקרי, מהלכים דורסניים".
על אף הדיון בבג"ץ בעתירה של HOT נגד הרשות השנייה וקשת, בפריטיווי מבהירים כי אין כל מניעה משפטית לעליית האפליקציה לאוויר, ותוקפים: "מה שעומד לנגד עיניה של הוא לשמר את המחירים המופקעים שהיא גובה מהצרכנים בישראל"."

ז. פורסם כאן ב-ICE (כותרת בלבד): "FREETV נגד בג"ץ: ההשקה עלולה להסתבך בגלל HOT.
אפליקציית FREETV של קשת ו-RGE יצאה לדרך על אף שהדיון בבג"ץ טרם הוכרע. כל הפרטים על הדרמה מאחורי הקלעים של מה שנראה כזעזוע של שוק הטלוויזיה בישראל."

ח. פורסם כאן ע"י רועי ברגמן מ"כלכליסט: (כותרת בלבד): "קשת תוקעת אצבע בעין של בית המשפט ומבצרת את מעמדה בשוק התקשורת.
מיזם הסטרימינג freeTV של קשת ו-RGE הושק ביום העצמאות, זאת חרף העובדה שבית המשפט העליון דן עדיין בעתירה שהוגשה נגד המיזם על ידי המתחרה HOT. קשת למעשה קובעת עובדות בשטח, אולי בגלל שגם היא הבינו לאן נושבת הרוח מבית המשפט."

עדכון 2.5.23: פורסם כאן ע"י גיל משעלי מ- MAKO כותרת בלבד): ""הן עוברות על החוק ולא מעבירות את הכסף".
אחרי שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לא ענו לדרישתם לחייב את HOT ו-yes להעביר את הכסף שהם טוענים שמגיע להם, ארגוני יוצרים רבים עתרו בחודש שעבר לבג"ץ בטענה שהמועצה לא מחייבת את החברות לשקלל את הכנסותיהן משירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט בניגוד לחוק: "מקווים שבג"ץ יכריחו את HOT ו-yes לשלם את חובן לתעשייה, לחברה ולתרבות הישראלית"."