החשיפות שלנו מובילות לתגובות מאוד מעניינות. על הפרק: 1) "סגירת המעגל" בנוגע לשכירת משרדים, שיפוצם, זניחתם, גילוי משרדים, שהיו ריקים שנים ושיפוץ כפול, הכל במגדל שלום בת"א. 2) שכירת עוד משרד עורכי דין בפטור מוזר ממכרז.
מאת:
אבי וייס, 24.12.14, 10:45
סדרת החשיפות המתמשכת שלנו על שפיכת כספים בהיקפים למטרות עלומות במשרד התקשורת, מובילה לתגובות מעניינות (פירוט בהמשך). היום נחשוף 2 פרשיות חדשות:
1.
פרשת המשרדים במגדל שלום.
יחידת החירום החדשה (יחסית) במשרד התקשורת (אגף חירום וביטחון, בראשותו של
איתן שטיינר), עברה למיקומה הקבוע
במגדל שלום בת"א (למה היחידה הזו לא ממוקמת בירושלים? זה לא ברור). זאת, לקומה 5 במגדל שלום. הבעיה: כל מה שקדם למעבר הזה היה בזבוז כספים מתמשך, שהצטבר למיליוני ש"ח.
האחריות הישירה לבזבוזים בסיפור של המיקום של יחידה חדשה זו במשרד התקשורת, היא על:
גלעד ארדן (
השר לשעבר),
שמילה מימון (שבזמן שהיה
מ"מ מנכ"ל אושרו על ידו הבזבוזים, שאנו עוסקים בהם כאן),
אבי ברגר (המנכ"ל הנוכחי - בתמונה)
שהמשיך בבזבוזים של קודמו (
שמילה מימון) ואף הגדיל אותם, ו
תמי לשם, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, שניהלה ומנהלת את כל הנושאים הללו.
לכן שלחנו את השאלה הבאה למשרד התקשורת: "בהמשך לחשיפות שלי (
כאן וכאן), על בזבוז כספי ציבור בשיפוץ
כפול של משרדים, עבור משרדי אגף חירום וביטחון במשרד התקשורת:
עובדי האגף עברו כעת לקומה
5 במגדל שלום.
זאת, אחרי שנשכרו משרדים בקומה
7 במגדל, משרדים שהיו חודשים רבים
ריקים, ושופצו עבור עובדי יחידת החירום (שהיו בהם תקופת זמן קצרה מאוד), שכעת משרדים אלו הוחזרו לבעליהם. כך יצא, שעלויות השיפוץ והשכירות (בקומה
7) נזרקו לשווא. כל זאת, בזמן שהיו משרדים ריקים של משרד התקשורת בקומה
9, ריקים קרוב ל-8 שנים, ושם היה ניתן לשכן זמנית את עובדי יחידת החירום, עד מעברם למשכן הקבע.
הכיצד?".
תגובת משרד התקשורת: "המשרד לא מתכוון לענות על דברי הבלע והכזבים שמר וייס, מפריח חדשות לבקרים. הדברים אינם נכונים, אך כדרכו של מר וייס הוא ניזון מעובד/ים שכל כוונתם לפגוע במשרד והוא משמש שופר להם".
2. פטור נוסף תמוה למשרד עורכי דין.
בהמשך
לחשיפה שלנו על 6 "פטורים ממכרז" חדשים ביום אחד שהועברו במשרד התקשורת, ופטור נוסף לחברת פרונטיר בעניין הוט, כפי
שחשפנו כאן, נוסף לרשימה הנכבדה הזו
פטור ממכרז נוסף, למשרד עו"ד
יהודה רווה.
זה פטור ממכרז שני למשרד עורכי דין זה, והיקפו 368 אלף ש"ח לשנה (עד סוף דצמבר 2015). את הפטור הקודם
חשפנו כאן,
כאן ו
כאן, בפברואר 2014, ועלותו הייתה כ-250 אלף ש"ח (ללא מע"מ). כל שאלותי למה נעשו הפטורים הללו, לא נענו בזמנו.
בסה"כ נשכרו 5 משרדי עורכי דין במקביל,
בעלויות פנטסטיות של מאות אלפי ש"ח לכל משרד עו"ד, מכמה משרדים גדולים בישראל בו זמנית: א) עו"ד צבי האוזר, ב) פרופ' ביין ושות', ג) עו"ד יהודה רווה ושות' ד) עו"ד עומר דקל. ה) משרד עו"ד תמר גולן (על הפרשה שבה היא קשורה, נדווח בהרחבה בקרוב, בנפרד). זאת, מעבר לסוללת עורכי הדין (קרוב ל-20) הקיימת במשרד התקשורת, כעובדי מדינה, גם בלשכה המשפטית (בראשותה של עו"ד דנה נויפלד) וגם במועצת הכבלים והלוויין (בראשותה של ד"ר יפעת בן-חי-שגב).
לכן, פניתי ושאלתי את משרד התקשורת:
- למה הוארך הפטור לעו"ד יהודה רווה לעוד שנה? בשביל מה יש כל כך הרבה עורכי דין במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין, אם בסוף הכל יוצא ל"מיקור חוץ"?
- מה ההבדלים בעשייה בין עשייתו של עו"ד יהודה רווה, לעשייה של עו"ד צבי האוזר, עו"ד עומר דקל, עו"ד פרופ' ביין, וחברת ספארק מדיה, שכולם נשכרו ב"פטורים ממכרזים" לטיפול \ ייעוץ בעולם שירותי הטלוויזיה?"
תגובה לא קיבלתי (אפילו לא תגובה עצבנית וחסרת כל קשר למציאות, כמו בסעיף הקודם). לא שלא ניסיתי. אם אקבל תגובה, אעדכן בהתאם.