מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, במטרה להסיח את הדעת מהצורך לפטר אותו לאלתר, מפיץ (שוב ושוב) ספינים בעניין מכרז 5G, כאילו איזו בשורה גדולה מחכה לשוק התקשורת ממש בפתח. מדובר בספינים שקריים, שמטעים את הציבור. את המשרד מעניינת רק טובת בעלי ומנהלי חברות הסלולר. את ציבור הצרכנים הוא "לא סופר ממטר".
מאת: אבי וייס, 27.6.19, 08:00

מנכ"ל משרד התקשורת - נתי כהן (בתמונה משמאל), שסבור משום מה, שגורלו יהיה שונה מזה של השר, שהיה עד כה במשרד - איוב קרא, "זוכה" באתר זה כמעט מידי יום בשבועות האחרונים, לחשיפת עשרות שערוריות פרי החלטותיו ומעשיו ולקריאה מיידית לפיטוריו (למשל כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, רק מהימים האחרונים).

נתי כהן מנסה להסיח את דעת הציבור משטף החשיפות הבלתי נגמר הזה, ע"י פיזור ספינים, שמתפרסמים משום מה בגלובס, כולל מאמר פרי עטו ותחת שמו, שפורסם בגלובס (כאן).

לא ברור מהפרסום הזה, אם זה "תוכן שיווקי בתשלום". אולם, לא נראה לי סביר, שגלובס יצליחו לגבות כסף על פרסום מאמר כזה הזוי ותלוש מהמציאות, שאיש לא מבין מה כתוב בו ומה הוא רוצה להביע. 

לכן, שלחתי ביום 22.6.19 את סדרת השאלות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"בהמשך לפרסום בגלובס (כאן) אבקש לשאול:
1. היכן מסמך מדיניות התדרים של מדינת ישראל (ממשלה \ כנסת \ שר התקשורת)?
יודגש, שמסמך המדיניות האחרון של שר התקשורת שבתוקף - הוא מ-2009!
2. היכן ההחלטות של ועדת התדרים וועדת התדרים העליונה (כאמור בחוק), בעניין התדרים, שיוקצו למכרז 5G?
3. מה קרה עם פינוי תדרים והתאמת מדינת ישראל לתקינה האירופאית בתחום התדרים?
4. היכן תוצאות שימוע ציבורי (ככל שנערך, ככל הידוע לי - השימוע האחרון בנושא נערך ב-2009 וקודם לכן היה שימוע כזה ב-2007) בנושאים הללו של הקצאת תדרים לצרכי חברות הסלולר?
5. מה יצא מהשימוע ל-IPv6 האמור לסייע בפריסת 5G?
6. מי מהציבור או מנציגי הציבור המוסמכים היה מעורב בהכנת המכרז, או במתן משוב על המכרז, או בסיוע בגיבוש המכרז?
7. האם משרד התקשורת תיקן את ההתנהלות הכאוטית בניהול התדרים במשרד, כפי שחשף וכמה פעמים מבקר המדינה (וגם מבקר הפנים של המשרד)?
דוגמה אחת לדו"ח חמור מהסוג הזה של מבקר המדינה – כאן)!
8. מתי משרד התקשורת יבצע סוף סוף את החלטות הממשלה מ-2010 (כאן) ובכלל זה את ההנחיות הברורות של הממשלה לגבי שירותיVoC  כמופיע בתצלום המצ"ב?
אודה לתגובה מהירה".

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שלא אקבל תגובה, די ברור למה.

כך, מכרז ל-5G, שהיה אמור לצאת לדרך במהלך שנת 2018 אחרי כל התהליכים, ייצא אולי לקראת סוף 2019. ישראל נמצאת כבר בפיגור של 3 שנים לפחות אחרי כל העולם בתחום ה-5G (פרטים נוספים על הנעשה בעולם כאן, על הנעשה בתחום זה בארה"ב - כאן וכאן, על היקף מכשירי 5G בעולם - כאן, מצגת 5G של קוואלקום - כאן, הקצאת תדרים ברחבי העולם ל-5G - כאן. על פי חברת המחקר Hadden Telecoms, נכון ליולי 2019 יש בעולם לא פחות מ-269 ספקי סלולר ב-102 מדינות שכבר השקיעו או משקיעים ב-5G ומהם 33 ספקי סלולר ב-20 מדינות כבר מספקים שירותים מסחריים מלאים ב-5G. כמות הספקים הסלולריים שעוברים משלב הניסויים לשלב השירות המסחרי מכפיל את עצמו כל 3 חודשים. בנוסף, לדברי חברת המחקר, יש כבר בשוק לא פחות מ-69 מכשירים מכל הסוגים התומכים ב-5G מ-35 יצרנים ברחבי העולם).

יש באתר זה לא פחות מ-230 כתבות המתארות את ההתפתחות של 5G בעולם ולמה בישראל זה היה, עודנו ויהיה כישלון אחד ענק ולמה התהליך של מכרז 5G הוא פגום מיסודו.

הסיבה המרכזית לכישלון המובטח הזה: חוזרים על אותן טעויות של העבר. מכינים מכרז לפי הגחמות של הניגשים למכרז (כלומר: בעלי ומנהלי חברות הסלולר, בתוספת האינטרסים העסקיים של יצרני הציוד ל-5G). משרד התקשורת מקדיש את מירב זמנו לעיסוקים לא חשובים בכלל לציבור דוגמת מחירי התדרים. למעשה, העיסוק בנושאים הללו הוא נגד האינטרסים של הציבור.

לעומת זאת, הציבור ונציגיו המוסמכים בכלל לא מעורבים בתהליך (כלומר: אין שום בסיס נתונים לצד הביקוש), והנושאים, שמעניינים את הציבור והצרכנים, בכלל לא מוטפלים דוגמת: מדידת רמת השירות של הרשות הסלולריות ואיכות השירות הסלולרי, רמת השירות של החברות השונות בתחומים בהם ניתן שירות (המשרד אמור לפרסם דו"ח שנתי בנושאי רמת השירות הסלולרי ולהציג השוואה תקופתית בין מחירי שירותים הניתנים על ידי מפעילי הסלולר, דבר שלא נולד במשרד התקשורת), למדוד, לבחון ולהציג רמת הכיסוי הסלולרי על פני שטחה של המדינה והתאמתו למדדים שברישיון, לבקר, לבחון ולהציג רמת המוכנות של רשתות הסלולר מפני נפילות ותקלות וכך הלאה.

כל מה שמעניין את ראשי המשרד הם האינטרסים הכלכליים של בעלי ומנהלי חברות הסלולר, דוגמת עלות התדרים ושיטת התשלומים על התדרים וכיו"ב, נושאים, שהמשרד לא אמור בכלל לעסוק בהם.

לכן, המכרז ל-5G תקוע כבר שנתיים ויהיה תקוע לפחות עוד חצי שנה וגם אחרי שיצא לדרך, יהיה פלופ אחד גדול, כמו שני מכרזי תדרי הסלולר הקודמים, שנוהלו בשיטות עקומות כמו מה שיש כעת, שיטות שרואות רק את צד ההיצע ולא רואות את צד הביקוש בכלל, כלומר: לא רואות את הצרכנים והצרכים האמיתיים של תושבי מדינת ישראל.

"ככה לא בונים חומה".

לכן, מקומו של מי שמנהל את הכאוס הזה במשרד התקשורת הוא ברור - הביתה!
וכמה שיותר מהר שילך הביתה, יותר טוב יהיה לשוק התקשורת הישראלי. 

מהו הסיפור של VoC, ששאלתי את המשרד לגביו כאן בשאלה מס' 8 למעלה?
שירות VoC (ר"ת: Voice over Cellular) מוכר בעולם מזה שנים רבות.

אולם, משרד התקשורת עשה 3 צעדים אנטי צרכניים מובהקים בנושא זה:

א. המשרד התעלם לחלוטין מהחלטת הממשלה הנמצאת כאן:


זו לא החלטת ממשלה יחידה, שמשרד התקשורת מפר בלי למצמץ.

דוגמה חריפה נוספת היא בתחום השקיפות בטיפול בתדרים, החלטת הממשלה נמצאת כאן, היא מ-2007, ועד היום ראשי משרד התקשורת מסרבים ליישם את ההחלטה הזו. למה? זה די ברור, ככה אפשר להתל בציבור ולעבוד בשיטת החסמב"ה: (ר"ת: חבורת סוד מוחלט בהחלט). 

ב. המשרד החליט, ש-VoC זה שירות קווי ולא סלולרי (למה? כדי למנוע מתחרים לחברות הסלולר הוותיקות. כלומר, המשרד הפך להיות "שפוט" של חברות הסלולר הגדולות ומנע בכך תחרות). זאת, כמופיע בתצלום הבא הלקוח מכאן):

 
לקח לי הרבה זמן לאתר את המסמך הזה. ביום 16.12.18 שלחתי לצמרת משרד התקשורת את השאלה הבאה:
"בנובמבר 2012 משרד התקשורת פורסם החלטה בעניין מדיניות VoC.
ההחלטה הזו פורסמה לציבור (דוגמת קטע מהדו"ח של בזק לבורסה מצ"ב, וזה גם פורסם באמצעי התקשורת וגם אצלי באתר, וגם כאן)
כמה שאני מחפש באתר משרד התקשורת אני לא מוצא את המסמך הזה.
יש באתר רק את השימוע, שקדם למסמך המדיניות (שיצא אז ב-21.11.12 בחתימת המנכ"ל דאז, משימה, שבוצעה אז על פי תכנית העבודה של משרד התקשורת ל-2011 עמוד 191), משום מה השימוע הזה מתחבא בפורטל של מועצת הכבלים והלוויין (כאן), למרות שלמועצה אין שום קשר לנושא הזה.
היכן אני מוצא את המסמך הזה ולמה הוא לא נמצא באתר המשרד?
אודה לסייע באיתור המסמך".

ביום 13.1.19 קיבלתי את תגובת משרד התקשורת:
"בהמשך לבקשתך
להלן מסמכי השימוע, שאותרו והועלו לאתר
 החלטה
https://www.gov.il/he/Departments/policies/013012019_2
 שימוע
https://www.gov.il/he/Departments/publications/Call_for_bids/23110
 בברכה".

המשמעות של ההחלטה: ספק MVNO יידרש לרישיון מפ"א (כיום "רישיון אחוד"), כדי לספק VoC ויצטרך לענות על הרגולציה של טלפוניה קווית (עם מספור קווי ללקוחות, ולא מספור סלולרי), והכי חמור: ישלם קש"ג סלולרי: 7 אגורות לכל דקת שיחה, כי רוב השיחות של כמעט כל הלקוחות בישראל הן ליעדים סלולריים, (כי שיחת VoC נחשבת על פי הרגולציה הזו, כשיחה קווית היוצאת לסלולר). זאת, במקום רגולציה קרובה לאפס על הטלפוניה הסלולרית וקש"ג של 1 אג' לדקה לשיחות  המעטות היוצאות מהסלולר לקווי.

מדובר בעלויות בלתי מתקבלות על הדעת לספק מתחרה קטן עד בינוני וכך התחרות פשוט חוסלה, בהחלטה מנהלית חסרת בסיס חוקי, נבזית וחסרת אחריות וגם שגויה טכנולוגית, כי VoC לא יכול להיחשב כשירות קווי בשום אופן. 

ג. משרד התקשורת הרשה לחברות הסלולר ליישם VoC ללקוחותיהן (ובכך מנע זאת מהמתחרים).
למרות שהמסמך של מדיניות VoC קובע, שזה משום מה שירות קווי, שדורש רישיונות קוויים, שמאוד יקרים ובלתי מתקבלים על הדעת לספקי MVNO קטנים (והקביעה ההזויה הזו עד היום לא בוטלה), משרד התקשורת אישר לחברות הסלולר הגדולות 2 שירותים בטכנולוגיית VoC:

1) שירותי VoLTE - קיים כבר בפלאפון ובפרטנר. 

סטטוס יישום VoLTE בעולם, נכון לחודש מאי 2019, מצוי כאן - למתעניינים. בקצרה: 256 מפעילי סלולר ב-116 מדינות מספקים כבר ללקוחותיהן שירותי VoLTE. 

2) שירות VoWiFi. בהוט מובייל זה נקרא: VoWiFi Calling, בפרטנר ובפלאפון וזה נקרא: WiFi Calling.

יש יתרונות רבים לטכנולוגיית VoC, שלא כאן המקום לפרט אותם. הנקודה החשובה כאן: משרד התקשורת עובד בשירות חברות הסלולר הגדולות ודואג רק לאינטרסים הכלכליים שלהן, ודואג, שלא יהיו מתחרים לחברות הללו בשוק הסלולרי, בטכנולוגיות זולות ביותר, איכותיות ומתקדמות.

זו הבעיה מס' 1 של משרד התקשורת הישראלי. 

כולם עוצמים עין ונותנים לכאוס הרגולטורי הזה - להמשיך באין מפריע. 

מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) נראה בטוח שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם כאן) לא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).  

אני מקווה, שכעת, לאחר התפטרות השר הכושל היוצא איוב קרא, ימונה לתפקיד שר התקשורת אדם ראוי, שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין, שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.

רק כך ניתן (אולי) לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת, משרד שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק לאינטרסים של הציבור. 

עדכון 16.2.20: פורסם כאן כי: "שירותי הדור החמישי יושקו בישראל ב-2025. כך בישר נתי כהן, מנכ''ל משרד התקשורת". כלומר: התחזית הפסימית שלי לגבי דור 5 בישראל - שלא יהיה לפני 2024, התממשה. התודות לצמרת משרד התקשורת הישראלי, שהובילה אותנו היישר לתהום..