מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין ביחד עם השר יועז הנדל, בזבזו את הזמן בחודשים שחלפו בדאגה לאינטרסים הכלכליים של קבוצת סלקום\IBC, במקום להכין את שוק התקשורת למתן שירותים הנדרשים לאוכלוסייה בישראל במצבי הסגר והעוצר, שאנו נמצאים בתוכם, עקב מגפת הקורונה. טרגדיה של הנהלה כושלת ואנטי-צרכנית במשרד התקשורת הישראלי. מה אפשר לעשות כבר השבוע בדחיפות במיוחד בתחום חיבורי הסיבים?
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 13.9.20, 07:00

 לפני למעלה מחודשיים יצאתי בקריאה פומבית (כולל צעדים מומלצים) לצמרת משרד התקשורת תחת הכותרת: "האם משרד התקשורת יצעיד נכון את שוק התקשורת לקראת ובסגר הצפוי הבא?". וכותרת המשנה: "למנכ"לית החדשה של משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, [בתמונה משמאל] יש הזדמנות חד-פעמית, שכנראה לא תחזור על עצמה, להכין את שוק התקשורת נכון לסגר הצפוי הבא, שאנו ממש בתחילתו, תוך נקיטת צעדים בתחומי האינטרנט, הסיבים, הסלולר / אלחוט והקווי, שכולם יהיו לטובת הציבור ולא לטובת בעלי האינטרסים הצרים (קרי: סלקום\IBC). פירוט הצעדים החשובים ביותר, שראוי  שהמנכ"לית החדשה תנקוט בתקופה הקרובה".

אולם, הקריאה הזו נפלה על אזניים אטומות ומוח אטום, כשה-Deep State המשיך וממשיך לנהל את משרד התקשורת, וגם אותה (את המנכ"לית), לכיוונים, שאין להם שום קשר לצרכי הציבור לקראת הסגר הצפוי, והזמן בוזבז באין ספור של החלטות, שכולן בכיוון אחד: שירות הצרכים של קבוצת סלקום \ IBC ואפס קידום של צרכי הציבור. 

רק נושא אחד מכלל רשימת הנושאים, שהמלצתי עליהם, התממש חלקית, וזה האישור לבזק (בהחלטה, שלא פורסמה לציבור, רק בהודעה כללית לתקשורת) לספק שירות ברוחב פס עד 200 מגה (מה שמכונה 35B). אולם, מועד ההפעלה של השירות נדחה ל-4 חודשים ממועד הפצת אפיון לממשק החדש (כלומר אין עדיין תאריך להשקת השירות).

לכן, הדבר הכי דחוף, שיש לעשות מחר, או בימים הספורים השבוע, עד הכניסה לסגר, זה לאשר התחלת השירות הזה באופן מיידי, ולקבוע תוספת, שאם ל-ISP מסוים אין עדיין נתבים תואמים, לאפשר ללקוח, שמעוניין בשירות "שוק סיטונאי" מאותו ISP,  לרכוש (או להשאיל) נתב מבזק, או להשאיר ברשותו בהשאלה נתב קיים של בזק תואם 35B (אם יש כבר ללקוח נתב כזה, וללקוחות רבים יש כבר נתב כזה מבזק). 

דבר דחוף נוסף, שניתן ומומלץ לבצע לכל המאוחר מחר: במקום לבלבל את המוח לראש הממשלה שלא יסע לטקס חתימת הסכמי השלום בוושינגטון (כדי שיטפל כאן במקום זאת בתכנית "מתווה הסיבים"), לאשר מידית לבזק להתחיל לפרוס סיבים לבתים בתצורת FTTH/FTTP/FTTB. זאת, על בסיס חוק התקשורת הקיים, הרישיון הקיים של בזק (שיש להוסיף לו מילה אחת ברישיון), תיק השירות הקיים של "שוק סיטונאי" (שגם בו יש להוסיף מילה את בלבד) והסדרי "הפריסה האוניברסלית" הקיימים. את כל שאר תנאי הרגולציה (ככל שתידרשנה התאמות), אפשר להסדיר בהמשך, "תוך כדי תנועה". אישור כזה יאפשר לבזק כבר בימים הקרובים, שיהיו ימי סגר, (בזק ממשיכה לפעול גם בסגר), לחבר לקוחות ב-35B או ב-G.fast, או ממש בסיבים לתוך הבתים, לפי יכולת הפריסה המעשית של בזק ברחבי הארץ. יש להציע זאת גם להוט (אם תרצה). 

זו הדרך הנכונה לתת מענה מיידי להגדלת רוחבי הפס ברוב בתי האב בישראל, וההחלטות של צמרת משרד התקשורת (וגם הרשות לתחרות ואיגוד האינטרנט הישראלי) עד כה היו שגויות ולא הביאו שום תוספת של רוחבי פס וסיבים ל-95% מבתי האב בישראל.

הטעויות של ההחלטות של צמרת משרד התקשורת לקראת ובתוך הסגר הקודם מפורטות: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, ואין צורך לחזור על השגיאות הללו. 

בקצרה: בסגר הקודם, המשרד נרתם סביב השעון למטרה אחת בלבד: שהבעלים של סלקום \ IBC (אדוארדו אלשטיין) לא יפשוט את הרגל. לכן, בדחיפת צמרת קבוצת סלקום, היו שימועים בכמות מדהימה ודיונים והחלטות שגויות בלי סוף סביב נושאים הזויים דוגמת: עצירת ניוד מספרים, ביטול מבצעי שיווק, ביטול והארכת זמני המענה במוקדי השירות וכך הלאה והלאה. הכל כדי להוריד עלויות מחברות הסלולר ובראשן סלקום. 

מה עוד ניתן וצריך לעשות לטובת הציבור בתחומי עולם התקשורת בימי הסגר?
ההמלצות מהכתבה הקודמת (עם התאמות וקיצורים זעירים), שמומלצות ליישום בימים הקרובים, במקום לעסוק כל הזמן רק בקידום הצרכים של סלקום \ IBC:

אני מציג כאן סדרת צעדים, שאין להם כמעט עלות (למשרד), אבל יש להם פוטנציאל לעשות שינוי בהתנהלות המשרד ולהצעיד את השוק קדימה, במיוחד בתקופות הקשות, שעוד צפויות למשק הישראלי בחודשים הבאים (כולל בחורף הקרב).

בכל נושא יש לינקים המרחיבים את הידע בנושא, למי שמתעניין בפרטים, ולא אתן כאן כל פירוט לשיטת הביצוע של כל הצעה, כי זה לא מתאים לפרט במאמר המיועד גם לציבור הרחב של הקוראים. ואלה הנושאים החשובים ביותר, שיש לנקוט בתקופה הקרובה:

א. להשלים עם גמלאי המשרד ולרתום את מי מתוכם שמוכן להתנדב, גם למשימות של "חדר המצב" של המשרד וגם למטרות פיקוח ואכיפה (לרבות ביקורות פתע) בחברות התקשורת, כדי לוודא, שההנחיות לחירום מיושמות בחברות לטובת הצרכנים.

השר יכול למנות "מפקחים" על פי חוק התקשורת והחוקים האחרים, שבאחריות המשרד, וגמלאי המשרד לא נדרשים להכשרה כדי להיות מפקחים ומסייעים לצמרת המשרד, לאור ניסיונם רב השנים בתחום זה. כך נהגו ונוהגים במשרדי ממשלה אחרים, וזה ייתן "מכפיל כוח" לפעילות המשרד. 

ב. להקים "צוות התייעצות" קבוע של צמרת המשרד עם נציגי ציבור מוסמכים. היות ויש עשרות נציגי ציבור מוסמכים, מעשרות אירגונים וגופים, ויש מגבלה של "התו הסגול" של כ-20 איש, שיכולים להתכנס במקום אחד, פשוט מומלץ לבחור את ה-20 החשובים ביותר בעיני המשרד ובהמשך להחליף את הכסא של כל מי שלא נראה, שמביא תועלת לדיונים ובדיונים, בנציג אחר מהרשימה, שיבוא במקומו.

כך, צמרת המשרד תשמע מהציבור ומנציגיו המוסמכים והמקצועיים את צרכי הציבור באופן ישיר. בזמן אמת.

אגב, כך, הממשלה נוהגת בנושא הטיפול בקורונה. במשרד הבריאות עצמו - זה מעוגן גם בחוק. אפשר להעתיק את המודל ממשרד הבריאות או לבנות מודל ייחודי של המשרד. 

בנושא הזה יש נוהל מיוחד של היועמ"ש, שעודכן במאי 2010, שמסדיר את כל הצדדים החוקיים והמנהליים של הקמת "ועדה מייעצת לשר" במשרדי הממשלה - כאן. 

ג. לעצור מיידית את חסימות המספרים של "ועדת הרבנים לענייני חסימות תקשורת". גם כעת מתבצעות חסימות של מספרי האיכון של השב"כ והודעות משרד הבריאות, שחסומות ל"קומה הכשרה".

אמנם החל שימוע בנושא (כאן), אבל כרגע אנו במצב חירום ואין זמן לסיים את השימוע. לכן, יש להודיע מיידית לכל חברות התקשורת, שיותר אין שום חסימה של שום מספר, בשום רשת, אלא באישור מראש של משרד התקשורת עצמו, לא של "עסקני ועדת הרבנים". כל בקשת חסימה תועבר לאישור המשרד בצורה מנומקת ובלי אישור המשרד - אין חסימות. כך זה החוק בישראל. 

ד. לעצור את כל מה שלא חיוני לציבור, בתקופת החירום הזו.
כמה נושאים בולטים:
1) דחייה של המעבר ל-IPv6, לפחות בשנה או שנתיים.
2) לזרוק את השימוע בעניין הרפורמה המוצעת בדואר (במיוחד לאור הניתוח כאן) לפח. מומלץ לקחת יועץ עצמאי (או חברת ייעוץ עצמאית), למשל, מהאקדמיה, כדי לקבל בסיס מידע נכון, לקראת שימוע חדש ונכון בנושא זה. 

ה. הצעות נוספות יש כאן, הן בעדיפות משנית מול הנושאים כאן למעלה ובכלל זה אציין רק 4 נושאים חשובים:
1) לסיים את נושא "מדיניות הגלים המילימטריים" ולהוציא את הצווים המתאימים (שעברו כבר שימוע) בחתימת השר, גם לתחום ה-E-Band. לאפשר מייד לכל ספק, שמעוניין בכך, לפרוס "שירותי פס רחב בגלים מילימטריים" לבתים באוויר, לעשות זאת במהירות מרבית בשיטה הרגולטורית הבאה: מי שיש לו כבר רישיון תקשורת (דוגמת רישיון אחוד, רישיון ISP, רישיון מפ"א, רישיון רט"ן, רישיון MVNO, רישיון נס"ר וכיו"ב) - יקבל היתר לפריסה מיידית, דרך עדכון הרישיון הקיים, ללא צורך ברישיון חדש. ספק חדש, שמעוניין להיכנס לתחום זה, יקבל היתר מהיר לפריסה, בתהליך של "רישיון ניסוי שיווקי" לעד 10 אלף לקוחות קצה, לשנה לפחות. 
2) להוריד את כל המגבלות של ה-Wifi גם בתחומי ה-Outdoor וגם בתחומי השירות ולשנות את מסמך המדיניות בתחום זה, כדי לאפשר שירותים מלאים (כולל קול) על רשתות WiFi, כמקובל בכל העולם. 
3) לקבוע, שכל עוד מצב החירום מתקיים, חברות התקשורת לא תנתקנה חייבים, בדגש על אלה שבחל"ת \ מובטלים. מומלץ להקים מנגנון בקרה, כדי למנוע ניצול לרעה של ההסדרים הללו. 
4) ליישם את החלטת היועמ"ש בתחום הדומיינים. מה שיביא להוזלתם לציבור הרחב שיכול ליישם דומיינים ישראליים לכל מטרה ובכמויות במחירים המקובלים בכל העולם. הדבר המרכזי והחשוב ששר התקשורת יכול לעשות הוא להודיע לציבור הרחב כי בכוונתו לקבל אחריות על המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל ולפעול לקבלת החלטת ממשלה מתאימה שתסמיך אותו לכך. עם קבלת הסמכת הממשלה, להפעיל פיקוח הדוק על פעילות עמותת איגוד האינטרנט, במטרה להוזיל עלויות הרישום והחידוש ב- 50% לפחות, כך שניתן יהיה להגדיל את מספר בעלי שמות המתחם בסיומת ישראל, מ- 260 אלף היום לכמות כפולה תוך שנה ולמליון תוך שנתיים עד ארבע שנים, כמקובל בעולם המערבי. זאת, בעיקר כדי לקדם את הפעילות האינטרנטית של העסקים הקטנים עד הבינוניים והעצמאיים הקטנים (שהם מנועי הצמיחה של כל כלכלה מתקדמת בעולם המערבי), וגם  של הסטודנטים והתלמידים בכל מערכות החינוך. 
5) טיפול חירום מיידי בנושא ההנחיות לציבור להתנהלות נכונה בשימוש ברוחבי הפס של עבודה מרחוק ולמידה מרחוק, כולל הוצאת הנחיות ברורות ממשרד התקשורת וגופים ממשלתיים מקבילים (כמו יחידת הסייבר הממשלתית, שכבר עשתה זאת בסגר הקודם, בצורה מאוד ברורה ומקצועית), להתנהלות נכונה ומומלצת בעבודה ולמידה מרחוק מהבית, פיזור עומסים בין החדרים והמכשירים המחוברים, לרבות סיכונים לדליפת מידע, סיכוני התקפות סייבר, הגנה על תכנים לילדים ובני נוער הנשארים בבית וגולשים סביב השעון - בגלל שהם תקועים בבית, וכיו"ב.

ז. לעבוד בשקיפות מלאה. כל מה שלא נוגע לפעילות מערכות הביטחון של ישראל, חייב להיות בשקיפות מלאה.
הפוך מהמצב הקיים.

במסגרת זו יש לחבר בדחיפות לפחות 2 מסמכי יסוד לעבודת המשרד, שלא קיימים: 
1) תקנון אתיקה לעובדי ומנהלי משרד התקשורת. ניתן להעתיק מה שמתאים - מכאן. 
2) נוהל עריכת שימועים במשרד התקשורת. אפשר להיעזר במסמכים רשמיים ומקצועיים בתחום זה דוגמת מה שיש: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

האם המנכ"לית החדשה (יחסית), לירן אבישר בן-חורין תדע להתמודד נכון מול האתגרים הללו?
לאור הנסיון המצטבר בהתנהלותה - בספק רב. 

באופן די אירוני, דווקא כעת השר נדרש לעבוד מביתו. הודעת דובר השר: "שר התקשורת יועז הנדל נכנס לבידוד. 
אחד מעובדי לשכתו של השר התגלה כחיובי לבדיקת קורונה, ובעקבות כך ייכנס השר לבידוד בהתאם להנחיות מערכת הבריאות. השר ביצע בדיקה שחזרה שלילית".

נעקב ונדווח לקוראינו, בזמן אמת, לאור ההתפתחויות של שוק התקשורת, במהלך הסגר הקרוב. 

עדכון 13.9.20, 19:00: גד פרץ מגלובס פרסם כאן (כותרת): "מתווה הסיבים האופטיים לקראת אישור בממשלה. הבוקר הודיעו ללשכת שר התקשורת שהמתווה לא יעבור ואולם בשעות האחרונות חלה תפנית והוא יעלה לאישור."

עדכון 13.9.20, 23:00: דני זקן פרסם בגלובס כאן (כותרת): "דירקטוריון בזק מתכנס מחר לאישור ההשקעה בפרויקט הסיבים.
על פי הערכות, היקף ההשקעה של בזק עומד על 4-6 מיליארד שקל • בזק תגייס עובדים נוספים לאחר שהמדינה סירבה להאריך את תקופת הפריסה."

עדכון 16.9.20: מועצת הכבלים והלוויין פרסמה שימוע מהיר מקביל (כאן וכאן), בעניין ההקלות לסגר, לחברות בעלות הרישיון שבפיקוח מועצת הכבלים והלוויין: HOT ו-YES. ממילא למועצה אין פיקוח על חברות דוגמת סלקום ופרטנר בתחום ה-OTT, כך שהן ממילא תעשינה בסגר ככל העולה על דעתן, מחוץ לכל חוק, תקנה או רישיון. 

עדכון 16.9.20:
א. שר התקשורת אישר הסדר של "דקות חריגות" בזמן הסגר - כאן, כאן וכאן. הפעם זו החלטה הרבה יותר הגיונית וסבירה. 

ב. מנכ"לית משרד התקשורת פרסמה בפייסבוק הנחיות לתקופת הסגר - כאן. 

עדכון 21.9.20: מועצת הכבלים והלויין אישרה (כאן) את רוב ההקלות לחברות HOT ו-YES (עקב השימוע) ל-30 יום.