התשובה הברורה היא: כן! שלמה פילבר לא פעל לבדו ובהחלטות הכי חשובות להיטיב עם בזק-Yes, לא הוא קיבל את ההחלטות, אלא מועצת הכבלים והלוויין בראשותה של ד"ר יפעת בן חי שגב (שאגב, כבר הגישה תלונה ליועמ"ש נגד שר התקשורת איוב קרא). עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 21.2.18, 12:00

מרוב פרשנויות שגויות, הציבור לא מבין מי נגד מי (די ברור שרבים מהם פועלים נגד ביבי...).
איפה הם היו בשנים האחרונות כשמשרד התקשורת התנהל באי-חוקיות מתמשכת (הנמשכת עד עצם היום הזה)??

כעת הם "חכמים בלילה". אז הנה הפרשנות שלי למצב: המשטרה תתקשה להתבסס על העדויות של שלמה פילבר (כי, כפי שציינתי, הוא לא מצליח להבדיל בין אמת לשקר, כי זה האיש, "בדיחה מהלכת"), ויהיה כנראה צורך לחזק את העדויות שלו.

את הצד של נותני השוחד לכאורה (ראשי בזק) קל למצוא ולהוכיח, כי הם עשו כל כך הרבה טעויות ואת זה כבר מצאה הרשות לניירות ערך בחקירה הראשונה (ראה ב"מורה נבוכים").

המשטרה, שחוקרת כעת את התקופה, שקדמה לחקירת הרשות לניירות ערך הראשונה (כלומר: חוקרים כעת את התקופה מאמצע 2016 אחורה), הוסיפה עוד ראיות לכיוון זה, כי את הטעויות החמורות ראשי בזק עשו מאז 2010 (ראה כאן), דוגמה בולטת: כל העסקאות של "בעלי עניין", שנעשו בין בזק ל-Yes כדי להיטיב עם בעליה (עסקאות, שנעשו מ-2010 ועד היום, רובן בניגוד לחוק ולתנאי הרישיון של החברות, בגיבוי או בהעלמת עין של משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין) - כולן גלויות (כאן וכאן).

אולם, כדי להוכיח, ש"מקבל השוחד" אכן נותן תמורה עבור השוחד הזה (וזה לא רק "ניסיון לשוחד"), צריך להוכיח, שביבי נתניהו בהיותו שר התקשורת אכן נתן את התמורה הזו (בשונה ממה ששלמה פילבר ביצע בעצמו, או בסיוע עוזריו במשרד התקשורת, שבהמשך נחשוף אותם במאמר נפרד).

רבים כותבים בעיתונות, שהראיות לכך כתובות במסמך מבקר המדינה, אבל זה לא נכון. בנספח כאן למטה אחזור שוב על הטעויות של מבקר המדינה, שלמעשה די "מטהרות" את ביבי נתניהו, בדיוק כמו "החסינות", שהוא קיבל מהיועמ"ש, בעקבות התלונות של אותם כלי תקשורת, בגין הסתרת יחסיו החבריים עם שאול אלוביץ'. 

בקצרה, כי כתבתי על כך מאות מאמרים, מי שהובילו את ההחלטות, שהיטיבו עם YES ובזק, החלטות בהיקף של מיליארדים, היו חברי מועצת הכבלים והלוויין. שלמה פילבר פעל בעניינים הללו רק "מאחורי הקלעים", באמצעות נציגיו במועצה באותה עת: שמילה מימון ותמי לשם.

רוה"מ ושר התקשורת באותה עת, ביבי נתניהו, חתם על המסמכים רק אחרי שקיבל המלצה חתומה ע"י יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן חי שגב, (בתמונה למעלה משמאל), שאף התגאתה בזמנו בקבלת ההחלטות הללו (כאן). כל התהליך נעשה בצורה הכי בלתי חוקית שאפשר לעלות על הדעת וחשפנו זאת בזמן אמת (למשל כאן) ב-2015.

המסמכים של ההחלטה עצמה, עד היום לא הועלו לאתר משרד התקשורת (או לאיזה אתר אחר). כל עשרות פניותנו לתגובה במשך השנים בנוגע למסמכים הללו - לא נענו. כיום ברור לכולם מדוע. אני מניח בוודאות גבוהה, שהמסמכים הללו נמצאים כעת בידי חוקרי להב 433 של משטרת ישראל. 

למי שהספיק לשכוח, ד"ר יפעת בן חי שגב כבר התלוננה נגד שר התקשורת הנוכחי, איוב קרא, בפני היועמ"ש. למי ששכח, הכל מפורט בכתבה: "למה ד"ר יפעת בן חי שגב לא מתפטרת (או מפוטרת) בעקבות תלונותיה?". כנגדה יש "חומרים" בלי סוף, גם בפרשות חמורות לא פחות אחרות. זאת, עקב ההקלטות הסתר שלה, שביצע חבר המועצה, שהתפטר בגללה - רועי הורוביץ (ראה כאן). ההקלטות הללו תוכלנה לשמש "חומר רקע מתאים" לחקירה, שאני מקווה, שתיפתח גם בנושאים הנוספים הללו. 

סביב הפרשה הזו יש עוד שחקנים רבים, חלקם באו והלכו. דוגמת הסיפור התמוה של עו"ד רשף: תמי לשם מינתה את עו"ד אריק רשף (הסגן של עו"ד דנה נוייפלד, שאמור היה לצאת לפנסיה) לעוזר המנכ"ל דאז שלמה פילבר, למשך חודשיים, בדיוק בסוף שנת 2016, כשהתקבלו (ע"י שלמה פילבר) ההחלטות הכי מוזרות בעניין בזק. דוגמה נוספת היא בסיפור המוזר של פגישת אבי ברגר (המנכ"ל שקדם לשלמה פילבר) עם היועץ, שכעת נמצא במעצר. לפי יומן הפגישות של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, הוא נפגש ביום 19.8.14 עם אלי קמיר, אלא שהפגישה עם הלוביסט המקושר הנ"ל לא נערכה במשרד התקשורת כמקובל, אלא בבית קפה סמוך ל"מגדל שלום". מאחר שבאותה עת אבי ברגר לא צפה, שתהיה דרישה לפי "חוק חופש המידע" לחשוף את יומני הפגישות, שקיים (ולא צפה שתהיינה חקירות הנוגעות לעניינים הללו), הוא לא רשם את הפגישה בצורה ברורה ביומן, אך קיים אותה הרחק מעיני סגל המשרד. מעניין במה עסקה הפגישה הזו ולא פחות מעניין מדוע היא נערכה בבית קפה ולא במשרדים? המשך יבוא... 

החלק היותר מעניין, שטרם כתבתי עליו, ייחשף היום או מחר. צפו להפתעות נוספות. כי, כפי שכתבתי למעלה, כדי לבסס את החשד לשוחד, יש "לסגור" את "מעגל השוחד". אם לשלמה פילבר יש מסמכים והקלטות, זה יהיה קל יותר לחוקרים. אם אין, יהיה קשה לסמוך רק על העדות שלו, כי, כפי שציינתי, האמת והשקר מתערבבים עם הדימיון שלו - באופן כמעט מושלם. על זה "אי אפשר לבנות חומה". המשטרה תזדקק לעוד "עדי מדינה" והיא תמצא אותם (או אותן).  

נספח: חזרה על הניתוח בדבר טעויות מבקר המדינה בדו"ח שלו על שר התקשורת ומנכ"ל משרד התקשורת:
כתבי המון מאמרים בנושא הזה, המאמר המרכזי מצוי כאן: "הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת". כאן אתייחס רק לנקודה אחת מאוד ברורה וכרגע הכי חשובה: מהן ההחלטות, שביבי נתניהו או שהחליט לגביהן או שידע עליהן בעת היותו שר התקשורת. 

בדו"ח מבקר המדינה ההחלטות הללו מרוכזות במקום אחד ואני מביא אותן כאן שוב: 


 מה הבעיה?
הרשימה הזו כוללת 12 סעיפים, שרק 2 מהם מיטיבים עם קבוצת בזק (סעיפים 4 ו-5) ונעשו בהליך, שציינתי למעלה, שניהם נעשו לאור החלטות והמלצות מועצת הכבלים והלוויין. רוב הסעיפים ברשימה הם נגד בזק ופוגעים בבזק (סעיפים 6, 7 8, 9 הם סעיפים של קנסות, ש"בישל" שמילה מימון נגד בזק, עם קנסות ענק, שהוטלו על ידו וע"י המנכ"ל על בזק. זה "הפוך על הפוך" ומוכיח, שביבי היה בעד קיום החוק והיה נגד בזק...). סעיפים 1, 2, 3, 10, 11, 12 הם סעיפי עבודה שגרתיים ותהליכי עבודה שגרתיים במשרד התקשורת ואין בהם מאומה בעד או נגד בזק והם כלשעצמן פשוט הליכי דיווח בעולם הרגולציה. סעיף 11 בכלל נוגע להוט ולא לבזק (רק בעקיפין לבזק). כלומר: אלו הם רק תהליכי עבודה פנימיים הקיימים במשרד כל הזמן, שבעקבותיהם מתקבלות ההחלטות. אולם, ההחלטות שהתקבלו בעקבות ההליכים הללו, כבר לא היו בתקופה בה ביבי היה שר התקשורת. כך, שלרשימה הזו יש ערך מאוד קטן (אם בכלל) להוכיח משהו בעניין "פרשת השוחד". 

מבקר המדינה בדו"ח המפורט שלו (כאן), בדק כמה פעמים לאורך זמן את השאלה שמאוד הטרידה אותו (ואת הצוות הגדול במשרד המבקר שעבר על הנושא הזה): האם לפני שנקבע לנתניהו "הסדר ניגוד עניינים" ע"י היועמ"ש ב-14.6.16, הסדר שבו הוא (נתניהו) הורחק מעיסוק בבזק, האם היייתה איזו החלטה שנתניהו היה מעורב בה ויש בה חשש לניגוד עניינים, בגלל היכרותו את שאול אלוביץ'? לשאלה הזו הוא קיבל שוב ושוב אותה תשובה בנוסחים שונים גם ממשרד התקשורת וגם ממשרד המשפטים, ומה שחשוב לנו כאן אלו תשובות משרד המשפטים (שמוסתרות היטב, די ברור למה) והנה 3 דוגמאות משלל התשובות הדי דומות שקיבל מבקר המדינה ממשרד המשפטים (כלומר: מהיועמ"ש או מהמשנה ליועמ"ש):
 





בנוסף, כדי למנוע כל אי הבנה, נעשתה במשרד התקשורת בתיאום וידיעת היועמ"ש, פעולת "אישור מחדש" של כל מה שעלול \ עשוי היה לעורר ספק קל שבקלים לעניין "ניגוד העניינים" של נתניהו קודם להסדר, האישור באותם נושאי ספק חודש ("הליך ריפוי" בלשון משפטית ככתוב בתשובה), אישור ע"י השר צחי הנגבי:


מה המשמעות הנכונה של הרשימה הזו, שמבקר המדינה הציג?
כבר כתבתי אותה ואני אחזור על הניתוח (על החלקים המרכזיים שבו) שוב כאן:
המבקר מציין, שרשימת הנושאים, שטיפל בהם ביבי נתניהו בתקופה שהיה שר התקשורת ושנוגעים לבזק, רשימה, שהוכנה עבורו ע"י עוזרת המנכ"ל, הרשימה הזו לא הועברה למשרד המשפטים טרם קבלת החלטת היועמ"ש, בדבר הסכם ניגוד העניינים של בנימין נתניהו. המבקר היה אמור לבצע בדיקה של הרשימה הזו ולבחון את הנקודות הבאות:

1) מה התועלת הכלכלית, שהייתה לבזק באופן כללי ולבעלי בזק באופן פרטני מההחלטות הללו? 
כידוע, עסקת בזק-YES לא יכלה לצאת לפועל ללא מועצת הכבלים והלוויין, שכוללת את היו"ר ד"ר יפעת בן חי שגב, ועוד חברים ובכללם תמי לשם ומימון שמילה (שמישהו התעקש, שרק הם אלה שיהיו חברי מועצה). וכיצד נראה האישור של המועצה לעסקה זו? כפי שחשפנו - "החלק המבדח בנימוקים, שהוצגו ע"י מועצת הכבלים והלוויין לאישור הרכישה ע"י רוה"מ, מופיע הסעיף הבא: "אישור המיזוג הפיננסי [בין בזק ל-yes], מהווה פוטנציאל להפחתת מחירים ושיפור השירות לצרכן;". במציאות - קרה בדיוק ההפך. yes העלתה מחירים ופעמיים, רק בשנה האחרונה (2016-17). מבחינת שיפור השירות לצרכן, על פי הדו"ח של המועצה עצמה, דווקא בהוט היה ב-2016 שיפור דרמטי בשירות לצרכן, לא ב-yes. כלומר: טובת הציבור הייתה רק מראית עין וספין ענק, כדי לאפשר לאשר את המהלך הבלתי חוקי הזה, ע"י שר התקשורת דאז (ביבי נתניהו). אגב, פרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין בנושא זה, מוסתר מהציבור - עד עצם היום הזה.

מבקר המדינה כלל לא בדק את התנהלות מועצת הכבלים והלוויין בפרשה חמורה זו. 

3) כיצד באותה תקופה נעשו ספינים ענקיים על הציבור (ע"י שלמה פילבר) כדי לטשטש את "המתנות הענקיות", שהוא, מועצת הכבלים והלוויין ורוה"מ סיפקו לקבוצת בזק, בכמה מהלכים:

א) הטלת קנסות ענק על בזק בעבירות שלא היו ולא נבראו (סביב זה נבנתה מסכת שלמה של פיברוקים. הדיון בערעור של בזק על הקנס הגדול ביותר מבין הקנסות, שהוטל עליה, עדיין נדון בבית המשפט) [הערת השלמה: הסתיים לטובת משרד התקשורת].

ב) מתן "מתנה" מקבילה להוט (בשווי של כמיליארד ש"ח), בדמות הסרת "חובת הפריסה האוניברסלית" מעל הוט, תמורת מתן שירותי OTT בלתי חוקיים של הוט על רשת בזק והבטחה מעורפלת ולא ברורה של הוט לשדרג את הרשת שלה במועד לא ידוע. 

שני הנושאים הללו כלל לא נבדקו ע"י המבקר. 

המבקר טעה טעויות חמורות בכל הניתוחים שלו בנושא "השוק הסיטונאי". בכתבה, שפורסמה כאן ושנכתבה ע"י עו"ד אבי רימון, אחד המומחים המובילים בישראל בתחום רגולציית התקשורת, מנותחים לא מעט טעויות הקיימות בדו"ח המבקר. הטעות המרכזית עליה מצביע עו"ד אבי רימון היא: המבקר טעה כשהניח, שדו"ח חייק וכל מה שבא אחריו הוא נכון, רק שמשרד התקשורת כשל ביישום ופעל בכאוס. אולם, הבעיה מתחילה מהבסיס העקרוני של העניין המרכזי, שנדון בדו"ח המבקר: ההנחה, שנוצרו 4 קבוצות תקשורת שוות ערך (שאמורות להתחרות זו בזו) אין לה אחיזה במציאות. תחרות ברת קיימא נובעת מתחרות בין תשתיות. 

ה. יתרה מכך, המבקר יצא מנקודת ההנחה, שדו"ח חייק, החלטות השר משה כחלון והחלטות הממשלה והכנסת בעניין "השוק הסיטונאי" היו נכונות ורק המשרד בראשות אבי ברגר ושלמה פילבר כשל ביישומן. אולם, המבקר לא בדק בכלל את הנקודות הבאות:

1) למה רגולציית "שוק סיטונאי" בגישת BSA נכשלה באירופה ובוטלה (כבר בעשור הקודם וקודם לכן בארה"ב ובמדינות נוספות), ולמה היא עדיין תקפה בישראל, כאשר כבר מהעשור הקודם ברור היה לרגולטור האירופאי לתקשורת ולמחוקקים שם (וגם לרגולטורים שבארה"ב ובעוד מדינות), שגישת BSA מובילה לכישלון ולאי השקעה בשידרוג התשתיות?

2) היכן יש בעולם מודל של רגולציית "שוק סיטונאי" במודל BSA על רשת חברת כבלים דוגמת הוט? מהיכן הומצאה ההמצאה הזו בישראל? היכן דבר כזה עובד או עבד באיזה מקום בעולם?

3) למה ועדת חייק והשר משה כחלון לא הכניסו את הטלפוניה של בזק לשוק הסיטונאי ולמה גלעד ארדן כן הכניס אותה (במודל BSA)? מהם המודלים הרגולוטריים הקיימים באירופה בנושא הטלפוניה של חברת הבזק? איזה מודלים רגולטוריים כן הצליחו בתחום הטלפוניה של חברת הבזק?

4) מה הקשר בין יישום של "השוק הסיטונאי" בישראל לכישלון של Unlimited ופיזור כספי הציבור (וגם כספים פרטיים) באוויר, בהיקפים מזעזעים? 

בעת דיוני ועדת חייק (2010-11) התנגדתי בחריפות לניתוחים, שהציג הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה דאז, ד"ר אסף כהן. אולם, בדבר אחד חשוב הוא צדק ב-100%. ד"ר אסף כהן, שהיה אז חלק מוועדת חייק, הגיש "חוות דעת מיעוט", שפורסמה בדו"ח (כאן) בנספח ג' בתור "עמדת מיעוט", והוא (בסעיף 5 של הניתוח שלו), ציין במפורש, שמשרד התקשורת לא בנוי לטפל ביישום דו"ח חייק וזה עתיד להיכשל בשלבי היישום, כמו שדו"ח גרונאו, שקדם לו, נכשל. התחזית והניתוח שלו בעניין זה היה נכון ומדויק להפליא. 

בדיקה לעומק בכל הנושאים הללו הייתה מובילה (לעניות דעתי) לתוצאות אחרות והמלצות אחרות, בניתוח של מבקר המדינה. 

שלמה פילבר (בשת"פ מועצת הכבלים והלוויין) נקט במהלך הזה בכמה צעדים מקבילים להעלאת הערך של Yes:

א). האריך לה את הרישיון לעוד 6 שנים, ללא כל תנאים.

ב). לא דרש מ-Yes להוציא רישיון ל-VoD טרם חידוש הרישיון הראשי, דבר שהיה מכניס את Yes להוצאות כבדות (רישיון תקשורת זה דבר יקר מאוד, דורש טיפול ארוך, כולל ערבויות כבדות וכולל הוצאות רבות מסוגים שונים).

ג). לא הורה על פתיחת בירור וחקירה אודות הפרות החוק מצד Yes בגלל שהיא מספקת VoD על הפס הרחב הקווי והנייד ללא רישיון. חקירה כזו הייתה ממוטטת את הערך של Yes ממש בימים, שבהם נוהל מו"מ על השווי של רכישת Yes ע"י בזק לטובת הכיס של בעליה.

ד). מנכ"ל משרד התקשורת לא פרסם באתר האינטרנט של המשרד (ככתוב בחוק), את האיכות המובטחת וטיב השירות הנדרשים לשירותי VoD, ובכך סיכל את האפשרות לממש רישיון אפקטיבי ל-VoD, למפעיל של שירותי VoD דוגמת Yes  כנדרש בחוק

כל הנושאים הללו לא נבדקו כלל ע"י המבקר.

2). שלמה פילבר לא התערב ב"עסקת בעלי עניין", שבה Yes החליטה לרכוש את הממירים בבתי הלקוחות רק מיורוקום (החברה של שאול אלוביץ'). היה עליו למנוע את ההחלטה הזו (או לבטל אותה אחרי שהתקבלה), כי היא סותרת במפורש את החוק ואת הרישיון של Yes המבטיח "חופש בחירה" של הלקוחות בציוד הקצה, שיותקן אצלם בבית. אי אפשר לכבול את הלקוח בציוד רק של יורוקום (חברה של בעלי Yes) ובכך לפגוע בתחרות בתחום הממירים, ועל השר ומשרד התקשורת הייתה חובה להתערב בזה, כי זו הפרת חוק והפרת תנאי הרישיון .על המנכ"ל היה להורות על חקירה כנגד Yes בעניין זה והוא לא עשה כך, ובכך שירת את האינטרסים האישיים של שאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

3). שלמה פילבר נקט עמדה אנטי-צרכנית ולא הגיונית בעניין ההתקשרות בין Yes לחברת חלל תקשורת (גם כן חברה בבעלות שלמה אלוביץ') ובכך סייע למוטט את תשתית הלווינים האזרחיים בישראל (כמפורט כאן), ולספק עוד הכנסות ענק לשאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

ח. ההיבט הפלילי.
אחרי שהמבקר הוכיח במאות עמודי הדו"ח שלו, שכל דברי שלמה פילבר הם בבחינת "אחיזת עיניים" (פרשנות חופשית שלי לניסוחים העדינים של המבקר), מן הדין היה, שהמבקר ימליץ על חקירה פלילית לפחות בתחום של "הפרת אמונים" כנגד שלמה פילבר. הוא לא עשה כך. לא ברור למה. 

יצויין, שכותב שורות אלו הגיש קרוב ל-10 תלונות כנגד שלמה פילבר בחשדות לפלילים ומשמעתיים לגורמי האכיפה המוסמכים בישראל (נש"מ, פרקליט המדינה, היועמ"ש, המשטרה). כל התלונות היו מגובות במסמכים וראיות. כ"כ, ידוע לי, שסיני ליבל הגיש לפחות 2 תלונות כנגד שלמה פילבר בעניינים צרכניים, שסיני ליבל טיפל בהם, תלונות גם כן מגובות במסמכים חד משמעיים. 

אולם, "קליקת הפרקליטים" דאגה, שהכל "ייגרס", ייגנז וייעלם. באופן אירוני, שבוע לפני ששלמה פילבר זומן לחקירה, קיבלתי את התשובה של סגירת אחת מהתלונות שלי (בעניין סיפור חשד השוחד השני באגף הספקטרום במשרד התקשורת). התשובה נמצאת כאן למתעניינים.

זו בדיוק הסיבה, כך נדמה, ששלמה פילבר, המשיך ללא לאות לפעול למען בזק ולפעול להדוף כל ביקורת פנימית בתוך המשרד כנגד המהלכים שלו, ממש עד ערב הזמנתו לחקירה, תוך התעלמות מוחלטת מכך, שמתנהלת חקירה בעניין בזק-Yes ודו"ח מבקר המדינה עתיד להתפרסם. כנראה, ששלמה פילבר היה משוכנע, ש"קליקת הפרקליטים" תחלץ אותו מכל צרה.

עבורי, הכאוס הזה לא היה הפתעה, כי כתבתי על כך בגלוי מאות פעמים מאז ששלמה פילבר נכנס לתפקידו והגשתי לא מעט תלונות לרשויות אכיפת החוק, על מה שנודע והודלף לי אודותיו. אולם, לאותם תושבי ישראל, שאינם קוראים את Telecom News, זו היתה הפתעה, הפתעה מרה. ולא כל הכאוס נחקר, כפי שציינתי כאן למעלה, בהתייחס לדו"ח המבקר. 

עדכון 22.2.18, 18:50: קצת יותר מיממה לאחר שנחשף ב-Telecom News דבר הפגישה של אבי ברגר עם אלי קמיר בבית קפה מחוץ למשרד (ב-19.8.14), זומן אבי ברגר למסור עדות בלהב 433. קשור? נגלה זאת בהמשך החשיפות שלנו...

עדכון 25.2.18, 19:30: 5 ימי מעצר לאלי קמיר. השופטת: "תשתית ראייתית חמורה בתיק 4000". קמיר נחשד עד עתה במעורבות בפרשת ניר חפץ והשופטת (בדימוס) גרסטל. היום נחקר גם בהקשר לפרשת בזק - "תיק 4000".

עדכון 26.2.18, 19:00: בית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצרם של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', יועץ משפחת נתניהו לשעבר ניר חפץ והיועץ האסטרטגי אלי קמיר. מעצרם של אלוביץ' וחפץ הוארך עד ליום ראשון הבא, מעצרו של קמיר הוארך עד ליום רביעי הקרוב.

עדכון 26.2.18: כעת שמנו לב, כי אבי ברגר (מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת), נפגש ביחידות עם סטלה הנדלר (מנכ"לית בזק כעת בנבצרות), ביום 19.2.15 (בשעה 12.15) לפגישה שהוגדרה פגישה אישית (פ/א) להבדיל מפגישת עבודה (פ/ע). איזו סיבה יש למנכ"ל משרד התקשורת להפגש ביחידות לפגישה אישית עם מנכ"לית של גוף מפוקח דוגמת בזק? שאלה טובה. 

עדכון 26.2.18, 23:00: מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה לטענות הפרקליטות, כי שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, קיבל לכאורה סכומי שוחד הנאמדים בכמיליארד שקלים כי "האמת לא מפריעה למסע ההכפשה נגד ראש הממשלה. מיום ליום מנפחים את המספרים: בהתחלה עשרות מיליונים, אחר כך מאות מיליונים, היום מיליארד ומחר טריליון. אבל סופה של האמת לנצח והאוויר החם יצא גם מהבלון הזה - כי לא היה כלום". עוד נמסר כל החלטותיו של נתניהו "התקבלו בצורה עניינית והן מבוססות על גורמי המקצוע, ועדות מקצועיות והייעוץ המשפטי". 
​בהערת אגב נציין, שכדאי שרוה"מ שיסתכל על הכתבה כאן. בהערת אגב נוספת, נציין שאת החשבון של מיליארד ש"ח כבר חישבנו לפני יותר משנה. אגב, למיטב הערכתנו ולאור כל הבדיקות שערכנו בשנה האחרונה, זה הרבה יותר, בחשבון סופי הגענו לכ-3 מיליארד ש"ח, מלבד עוד כ- 16 מיליארד ש"ח של "ריווחיות עודפת" של בזק.. כסף קטן... . 

עדכון 29.2.18: בבית המשפט המחוזי בת"א נדחה ערעורם של שאול אלוביץ’ וניר חפץ. יישארו במעצר לפחות עד יום ראשון הקרוב. במהלך הדיון הפנתה הפרקליטות לראשונה את הזרקור לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו: “מדובר בפרשה מאוד חמורה של חשד של מתן ולקיחת שוחד, במתן סיקור “אוהד”, אומר במילה  עדינה, כי המילה סיקור אוהד מחטיאה את המציאות, רתימת אתר מוביל לצורך סיקור מיטיב  ועריכה, תמורת הטבות רגולטוריות מטעם משרד התקשורת, שר התקשורת, מנכ”ל משרד התקשורת, ששווין עבור יורוקום בין 201 מיליון ₪ במזומן ועד כמיליארד ₪ כולל תמורות מותנות בעסקה”, אמרה עו”ד יהודית תירוש, מנהלת  מחלקת מיסוי וניירות ערך בפרקליטות המדינה.

תירוש התייחסה לערעורם של חפץ ואלוביץ’ על מעצרם ואמרה: “הנגע השחיתותי הוא נגע שיש להוקיע אותו. בית המשפט ראה את הפרשה ואמר אחרי שהוא בחן את הראיות שיש כאן פרשה מאוד מאוד חמורה. יש אינטרס אמתי וציבורי למצות את הדין. יש חשד אמתי למעשי שיבוש חוזרים מצד החשודים”. בהמשך לדחיית הערעור ככל הנראה יערערו פרקליטי חפץ ואלוביץ’ על החלטה זו לעליון (יבקשו רשות ערעור, לא ברור מה סיכוייהם לקבל היענות של העליון להתערבות בהליך שנבחן כבר ע"י 3 שופטים).

“אלוביץ’ עצור מזה 11 ימים, אדם בן 69 שלא חש בטוב ותנאי המעצר שלו קשים ובית המשפט לא נתן לזה שום משקל, לתנאים הקשים ולעובדה שתנאי המעצר מנוצלים באופן כזה שנועד לשבור את רוחו ולגרום לו להודות במה שלא אמר. הבאנו בפני בית  משפט קמא דברים שאמרו לו בחקירות, דברים מאוד קשים שהדעת לא סובלת ובית המשפט לא יכול לעמוד ולומר ראיתי ואין מה לעשות”, אמר עו”ד ז’ק חן, סניגורו של אלוביץ’.

“תנאי המעצר קשים לעוררים. אכן, אין להקל ראש בכליאת אדם בתנאי מעצר, תוך שלילת חירותו, בה בעת שהוא נתון לחקירה מאומצת וללחצים מכל עבר. עיינתי במסמכים שהציגה לפני המשיבה ונוכחתי לדעת כי העורר נבדק על ידי רופא ולשני העוררים סופקו תנאי מחייה בסיסיים”, הגיב השופט לטענות אלו.

מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר כי: “אין שחר” לטענות נגדו בפרשת בזק. על פי ההודעה שנמסרה אמש “כל החלטותיו” של נתניהו, “התקבלו בצורה עניינית והן מבוססות על גורמי המיקצוע”.

עדכון 28.2.18: יועץ התקשורת אלי קמיר שוחרר למעצר בית. יום אחרי שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ששני חשודים מרכזיים בפרשה - אלוביץ' וחפץ - יישארו במעצר, החליט בית משפט השלום בעיר לשחרר למעצר בית למשך שבוע את יועץ התקשורת שחשוד בתיווך לשוחד בשתי פרשות נפרדות.

עדכון 2.3.18: בכיר נוסף נחקר הבוקר באזהרה (במקביל לחקירת ביבי ושרה בפרשת "תיק 4000"): כנראה שמדובר באיתן צפריר (כאן וכאן) (בתמונה משמאל). אולם, הוא היה "פיון קטן" שאיש "לא שם עליו קצוץ" במשרד או בכלל. הוא היה בלשכה של השר כמינוי פוליטי, יש עליו כתבות רבות בתחום הפוליטי - טלוויזיוני, למשל איך קפץ ל"רשת" כמעט בלי צינון.... זה מה שכתבתי עליו ב-10.6.15: איתן צפריר ראה עצמו מועמד לתפקיד המנכ"ל, כשלא קיבל את התפקיד [פילבר קיבל], עשה נכון והחליט לפרוש.... למעשה הוא היה זמן קצר ביותר בתפקיד. 
למיטב הערכתי, פילבר "לכלך" עליו (במסגרת עדויותיו כ"עד מדינה"), בנוגע לזמן שהתמודד מולו על ליבו של ביבי, כדי לקבל את תפקיד המנכ"ל. אפשרות אחרת היא שאבי ברגר "לכלך" עליו בעדותו, כדי להתנקם בו על פיטוריו (ע"י ביבי), מכיוון שצפריר היה "השופר" של נתניהו במשרד באותה עת. להערכתי ומתוך היכרות את הסיפורים הללו, זה הכל שטויות. בניגוד לעו"ד שלמה פילבר, עו"ד איתן צפריר היה זהיר וכמעט ולא עשה כלום, מלבד להעביר ניירות מצד לצד, בלי הרבה "טביעות אצבע" משל עצמו. בקיצור: "פיון קטן" שלמיטב ידיעתי לא החליט מאומה בשום נושא. אולי החוקרים מצפים ממנו ש"ימכור להם מידע" על ביבי והחלטותיו. בספק אם יספק משהו מעניין, כי איש לא ייחס לו בזמנו חשיבות מיוחדת, גם לא ביבי. נמתין ונראה מה שמתפתח - גם בעניינו. 

עדכון 2.3.18, 22:00: בתום חקירת בני הזוג נתניהו נמסר מהמשטרה ומרשות ניירות ערך כי "ראש הממשלה ורעייתו נחקרו במשך כמה שעות, במסגרת חקירה המתנהלת בלהב 433 וברשות ניירות ערך. החקירה מתנהלת בליווי ופיקוח של פרקליט המדינה ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. מעבר לאמור ומטבע הדברים לא נוכל להרחיב בפרטים נוספים מחקירות מתנהלות".

עדכון 4.3.18: עם תום חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה ביום שישי האחרון, יועץ התקשורת (לשעבר) ומקרובו של בנימין נתניהו, ניר חפץ ובעלי בזק שאול אלוביץ' שוחררו היום (ראשון) ממעצר. כך החליט שופט המעצרים עלאא מסארווה בבבית משפט השלום בתל אביב. השניים נדרשו להפקיד 50 אלף ש"ח כערבות לשחרורם, הפקדת דרכוניהם כנגד צו איסור יציאה מהארץ וערבות אישית כל אחד וגם של ערבות נוספת של צד ג' על 100 אלף ש"ח כל אחד. על שניהם נאסר להתראיין לתקשורת ובכלל. על חפץ נאסר להגיע למשרדי ממשלה למשך 54 יום ונאסר עליו ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה למשך 90 יום. על שאול אלוביץ' נאסר להגיע למשרדי בזק למשך 45 יום. 

עדכון 5.3.18, 16:00: דרמה גדולה בעקבות חתימת הסכם עד המדינה עם ניר חפץ (בתמונה משמאל). במסגרת הסכם עד המדינה, שעליו חתם יועצו לשעבר של ראש הממשלה, ניר חפץ, הוא לא יישלח למאסר ולא יידרש לשלם קנס.

ככל הנראה (מה שיכול להיות התכנית החדשה של הפרקליטות והמשטרה), שלמה פילבר "יקבור" את צמרת בזק. ניר חפץ אולי "יקבור" את בני הזוג נתניהו, שכן לו יש כנראה ראיות (ולא רק עדות בע"פ, כמו אצל פילבר), וע"ס ראיות אפשריות, כנראה, המשטרה הסכימה לתנאיו. כנראה, שעדותו של חפץ צפויה להימשך כ-3 שבועות, שבמהלכן הוא ישהה במתקן חשאי. נראה, שבעקבות עדות חפץ:

ראש הממשלה צפוי להיחקר שוב גם בתיקים 1000 ו-2000. רעייתו שרה צפויה להיחקר או להעיד בתיק 1000.

מסביבתו של ראש הממשלה נתניהו נמסר: "כשיש משהו לא צריך אפילו עד מדינה אחד. וכשאין, גם אלף עדי מדינה לא יעזרו. המירוץ הבלתי פוסק אחרי עדי מדינה הוא ההוכחה הטובה ביותר שאין כלום - ולא יהיה כלום".