בסדרת ציוצים בטוויטר, מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי (שלמה פילבר) נחשף כאדם, שאין לו צל של מושג מה תפקידו, לא ברורים לו חובותיו וסמכויותיו ואין לו צל של מושג בשום תחום מקצועי עליו הוא מופקד. עם ישראל זכאי לקבל מישהו טוב יותר.
מאת: אבי וייס, 2.3.17, 12:00

ניתוח: בסדרת ציוצים (אולי בהשראת הנשיא האמריקאי דונלד טארמפ, שהפך את הטוויטר ככלי הביטוי המרכזי שלו, עוד מתחילת מסע הבחירות שלו בארה"ב), נחשף המחדל הממשלתי, ששמו "שלמה פילבר", (בתמונה משמאל), שמזה כמעט שנתיים יושב על הכיסא של מנכ"ל משרד התקשורת. 

כדי שאהיה מדויק, אני מביא כאן את הציוצים כלשונם, כפי ששלמה פילבר פרסם אותם בימים האחרונים. אדגים את הכישלון הממשלתי הזה ב-3 ציוצים שלו בנושאים שונים, שעל סדר היום:

א. הורדת העלויות של התדרים לחברות הסלולר:


למה מנכ"ל משרד התקשורת "מחפש שותפים" להוריד את עלויות התדרים לחברות הסלולר? את מי הוא בכלל מייצג? כעולה מהציוץ, הוא מייצג רק את חברות הסלולר.

למשרד התקשורת בישראל ולעומד בראשו יש 2 תפקידים מרכזיים עפ"י החוקים, התקנות, מסמכי המדיניות והנחיות למנכ"ל (כאן), והם: 1) לקדם תחרות בשוק. 2) לשמור על האינטרסים הצרכניים של הציבור הרחב. לעומת זאת, אסור לו לייצג אינטרסים כלכליים כלשהם של חברות ובעלי הון (במקרה כאן, חברות הסלולר).

האינטרס הציבורי הוא, ש"מס הסלולר" כן ייגבה, משום שאחרת הציבור יצטרך לממן את ההפרש הזה בהכנסות תקציב המדינה מכיסו. כלומר: שלמה פילבר אמור לייצג את האינטרס של הציבור, שהמס הזה כן ייגבה. 

יתרה מכך, הטענה, שחיסכון במס התדרים יביא להשקעות ברשת, הוא שקר אחד ענק, ששלמה פילבר מייצג בו את בעלי והנהלות חברות הסלולר.

בסכסוך הנוכחי בין הנהלת פלאפון לעובדיה נחשף, שטענת הנהלת פלאפון, ש"אין לה כסף" ו"אין לה יכולות פיננסיות להיענות לדרישות העובדים", היא סתם בלוף אחד ענק. במהלך 2016, אותה הנהלה בדיוק, העבירה לחברת האם שלה (בזק) לא פחות מ-92 מיליון ש"ח כדיבידנדים ונתנה לבזק "הלוואה" של 325 מיליון ש"ח (הלוואה, שתוחזר אולי בעשור הבא). כלומר: יש כסף, המון כסף פנוי והוא לא מושקע בפיתוח תשתיות, קידום שירותי החברה ללקוחותיה ולייצור תחרות בשוק, כי הכסף הפנוי הזה מוזרם היישר לכיסים של בעלי המניות. ככה זה עבד ועובד מזה שנים. 

בעבר, ניתנו הנחות בעלויות התדרים (מה שמכונה כאן בציוץ "מס סלולר"), כדי לקדם חברות סלולר חדשות, במה שמכונה "הגנת ינוקא". אולם, זה כשל כישלון חרוץ ב-2 המכרזים האחרונים לתדרים ושוק הסלולר ותשתיותיו נהרס, בגלל השגיאות הללו. כך, שאין צורך לחזור על טעויות העבר ובטח, שאין לתת כעת "הגנת ינוקא" לחברות סלולר ותיקות, שנמצאות כבר עשרות שנים בשוק התקשורת ומוחזקות ע"י אילי הון מהגדולים והעשירים בעולם ובישראל. 

ב. למה אין בישראל דור 4.5 בכל החברות ואין התקדמות לדור 5?


כאן, שלמה פילבר מצא לעצמו תפקיד חדש: "מתריע על מצבנו העגום". חיפשתי בכל ההגדרות של החוק, התקנות, המדיניות, הנחיות למנכ"ל, ולא מצאתי בשום מקום, שאחד מתפקידי המנכ"ל הוא "להתריע על המצב העגום של השוק".

זה תפקיד המתאים לפוליטיקאים (בעיקר אם הם באופוזיציה), לפרשנים, לעיתונאים, לאנליסטים ולסתם אזרחים מודאגים המטקבקים בכל מקום.

למנכ"ל משרד התקשורת יש 2 תפקידים עיקריים, למי ששכח את הפסקה הקודמת: 1) לקדם תחרות בשוק. 2) לשמור על האינטרסים הצרכניים של הציבור הרחב. כדי למלא אותם, המנכ"ל אמור לקבל החלטות ולבצע מדיניות. "להתריע" - זה לא נכלל במסגרת האחריות הזו.

שלמה פילבר כמעט שנתיים נמצא על כסאו כמנכ"ל, ולמעט הישג צרכני אחד די מינורי (הסדרת תחום "מספרי הפרימיום"), כל שלל ההחלטות, שקיבל או התכוון לקבל, היו מוטעות, שגויות ולא תרמו מאומה בשום נושא לשוק התקשורת, לקידום התחרות ולהגנה על הצרכנים. כלומר: חוץ מלייצג את האינטרסים של בעלי ההון והחברות הסלולריות (כמופיע בסעיף הקודם), שלמה פילבר לא עשה כמעט מאומה בתפקידו כמנכ"ל, כפי המוטל עליו עפ"י חוק. 

אז על מה הוא "מתריע"? על המחדלים של עצמו?? 

ג. הורדת ההפרדה המבנית בבזק:


כאן מדובר בחוסר הבנה בסיסי וחוסר יכולת קריאה של מסמכים הכתובים בעברית בלי ניקוד. אז העובדות הן כאלו:

• ועדה חייק לא קבעה דבר, היא רק המליצה.
• ועדת חייק המליצה בשנת 2011 ולא ב-2012.
• בכלל לא חשוב מה הוועדה המליצה, חשוב מה החליט השר (כחלון) בעקבות המלצות הוועדה ומה אישרו הממשלה והכנסת בעקבות כך. השר קיבל החלטות שונות ממה שהמליצה ועדת חייק. בעניין ההפרדה המבנית של בזק. החלטות השר החמירו עם בזק (מול המלצות ועדת חייק, למשל הכניס את הטלפוניה של בזק לשוק הסיטונאי, מה שוועדת חייק לא עשתה). 
• ועדת חייק המליצה לבטל את ההפרדה המבנית בבזק בין התשתית לאינטרנט (כלומר: בין בזק לבזק בינלאומי, ולא מה שעשה שלמה פילבר, שהוביל ומוביל את ביטול את ההפרדה המבנית בין בזק ל-YES).
• ועדת חייק המליצה, שלא יהיה ביטול ההפרדה מבנית בין בזק ל-YES, אלא לאחר שהרגולציה ל-OTT תיושם. זה לא קרה ועדיין עד היום אין מדיניות, תקנות, רישיונות וחוקים ברורים (ל-OTT). כלומר: עדיין לא התקיימו התנאים להורדת ההפרדה המבנית בין בזק ל-YES. 
• ועדת חייק המליצה, שאם תוך שנתיים מיום פרסום המסמך שלה (דהיינו: עד 4.10.13), לא יקום שוק סיטונאי עובד, יש לפרק את בזק לחברת תשתיות ולחברת שירותים. התאריך 4.10.13 עבר חלף לו ולא היה שוק סיטונאי (אלא שנה ומשהו אחרי התאריך הזה). השר (כחלון) קבע שאם עד 2.5.14 לא יפעל שוק סיטונאי מוצלח ("תקין וראוי על פי מדדים"), יש לפרק את בזק. גם 2.5.14 עבר לו בלי שוק סיטונאי (שהחל רק בפברואר 2015). 
• ועדת חייק המליצה, שאם יהיו קשיים ביישום שוק סיטונאי (מה שקרה בפועל), יש לפרק את בזק לחברת תשתיות ולחברת שירותים. דהיינו: 2 התנאים לפירוק בזק התקיימו (גם מבחינת לוחות הזמנים וגם מבחינת המהות של יישום השוק הסיטונאי וגם לפי החלטות השר, ששינו מעט את לוחות הזמנים של ועדת חייק וקבעו תנאים נוספים, שלא התבצעו, דוגמת שינוי שיטת פיקוח התעריפים על בזק וקביעת הסדרה להשקעות בתשתיות נייחות וניידות).

כלומר: כל ההמלצות של חייק (והחלטות השר בעקבות כך), בעניין ההפרדה המבנית של בזק, הם בדיוק הפוך ממה ששלמה פילבר מצייץ. עפ"י ההמלצות של ועדת חייק והחלטות השר, בזק הייתה אמורה להיות מפורקת מזמן ולא מאוחדת עם בנותיה. 

אם במקרה שלמה פילבר לא קרא את דו"ח ועדת חייק (כך נראה מהציוץ של שלמה פילבר), אז כאן נמצא הלינק לדו"ח. החלטות שר התקשורת דאז (כחלון) - כאן.

אני מתעלם כרגע מהנקודה: האם המלצות ועדת חייק, החלטות השר כחלון וההחלטות השונות של השר ארדן, היו נכונות וראויות לשוק התקשורת הקווית בישראל. אולם, בכל מקרה, שלמה פילבר אינו יכול להיתלות בוועדת חייק, כהצדקה להורדת ההפרדה המבנית מבזק, כי לפי ועדת חייק והחלטות השר, היה צורך לפרק את בזק. מזמן. 

שורה תחתונה: יש צורך למצוא בדחיפות אדם מתאים, שידע לנהל את משרד התקשורת כמנכ"ל. זה הנמצא כרגע על הכיסא הזה, אין לו צל של מושג מה תפקידיו ומה זה יישום רגולציה בעולם התקשורת בישראל.