דו"ח: תעשיית הסייבר בארץ מזנקת - גייסה כ-4 מיליארד $ ב-5 השנים האחרונות
מאת: מערכת Telecom News, 23.6.19, 12:20

דו"ח מקיף של חברת המחקר IVC, ממפה את תעשיית הסייבר לפי היקף, תחומים ונתחי שוק, ומתייחס ליתרונות ולאתגרים של תעשיית הסייבר, להון האנושי, לגיוס ההון ולתפוקות הסטארטאפים, מספק המלצות לקידום תחום הסייבר ומפרט כיצד מקדם מערך הסייבר הלאומי את תעשיית הסייבר בארץ ובחו"ל.

דו"ח חדש של חברת המחקר IVC שהוזמן ע"י מערך הסייבר הלאומי, מכון הייצוא ומינהל סחר חוץ, מציג נתונים חדשים על תעשיית הסייבר הישראלית, היקפה, נתח השוק שלה בעולם, התחרות והאתגרים הניצבים בפני מנהלי החברות. נתוני הדו"ח מראים, שתעשיית הסייבר הישראלית נחשבת למובילה עולמית במדדי ייצוא ואף מתחזקת בשעה שענף ההייטק עולה בצורה מתונה.

לצד כך, מעלה הדו"ח גם אתגרים, שהעלו מנהלים בתעשיית הסייבר, בעיקר בהיבטים של גיוס הון אנושי וחדירה של טכנולוגיות חדשניות לשוק.  הדו"ח, שמבוסס על נתונים, שנאספו ונותחו וכן על ראיונות עם מנהלים ומנהלות בכירים בתעשיית הסייבר, מבסס את הקביעה, שישראל הפכה למוקד ידע בתחום הסייבר.
 
מיפוי השוק על פי הדו"ח
נכון לסוף 2018, בישראל 752 חברות סייבר - מתוכן פעילות 421 חברות ו-118 חברות נרכשו.

נוסף לכך, מיפה מערך הסייבר 100 חברות סייבר פעילות בתחום השירותים המקצועיים בסייבר, שיושבות בישראל, כגון חברת PwC.  

ב-5 השנים האחרונות קמו 367 חברות סייבר חדשות המהוות כמחצית מסך חברות הסייבר הקיימות בישראל כיום.

מבין חברות הסייבר הקיימות כיום בישראל, 9% עוסקות באבטחת רשתות, 15% בהגנת מידע, הודות לידע, שחלחל לשוק מהיחידות טכנולוגיה הצבאיות, ו-7% במודיעין סייבר - אחוז גבוה יחסית בהשוואה לעולם.

יתרונות ואתגרים של תעשיית הסייבר בישראל על פי הדו"ח
חלק מהאתגרים, שעימם מתמודדים סטארטאפים בתחום, נובע מכך, שארגונים נוטים יותר לרכוש את המותגים המוכרים יותר בתחום, ולא בהכרח את המוצר הטוב ביותר להגנת הארגון שלהם. 

הסטארטאפים הישראלים ממוקדים בחדשנות וביצירת עליונות טכנולוגית הרבה יותר מאשר בפתרון כוללני להגנת סייבר, דבר שמקנה יתרונות רבים לחדשנות הישראלית, אבל פחות מסייע במכירת המוצר.

למנהלי אבטחת מידע בישראל הבנה גדולה פי כמה מעמיתיהם בחו"ל ולכן ארגונים רבים מוכנים לתת לסטארטאפים הזדמנות לנסות את מוצריהם בארגון.     

ההון האנושי בתעשייה על פי הדו"ח
בסוף 2018 מנתה תעשיית הסייבר בישראל כ-20,500 עובדים, כמחצית מהם מועסקים במגזר הפרטי בסטארטאפים. בתוך כך, 4,500 עובדים מועסקים במרכזי מו"פ זרים הממוקמים בישראל, ו-5,900 מועסקים במגזר הציבורי. (הנתונים אינם כוללים את אנשי הסייבר המועסקים בחברות הפועלות תחת סיווג תחום אחר כגון תע"א ורפאל).

קצב הצמיחה של עובדים בתחום הוא של כ-12% בשנה מאז 2015. הדו"ח קובע, שנדרשים כ-800 עובדים נוספים מדי שנה בתחום כדי לשמור על קצב הצמיחה בתעשיית הסייבר בישראל. 

כח אדם נותר הבעיה הקשה ביותר של חברות הסייבר: 90% מהמנהלים, שנסקרו בדו"ח, הצהירו, שזו הבעיה המשמעותית ביותר בתעשייה וביכולת החברה שלהם לצמוח וכן, שגובה המשכורת, שהם מציעים, היא לא בהכרח הפתרון לבעיה. בעיה זו הועלתה אף מהכיוון של מנהלים בחברות הנמצאות בצמיחה מהירה ואף מצד חברות, שהצליחו לגייס עשרות מיליוני דולרים.

התחרות המרכזית על כח אדם היא עם חברות המו"פ הבין-לאומיות הממוקמות בישראל ומציעות לעובדים משכורות, שקשה להתחרות בהן.

המחסור בתחום גורם לעיתים קרובות להתפשר על רמת העובדים בגלל המחסור בתחום. הקושי הוא לא רק בגיוס אנשי מו"פ, אלא גם בגיוס אנשי תמיכה בלקוחות, עובדים המייצרים הדמיות, קדם מכירות וארכיטקטורה של רשתות,  

לדברי המנהלים, לוקח בין 6 ל-8 חודשים לאייש תפקידים. פתרון נפוץ, שציינו המנהלים, הוא לקחת עובד הייטק עם ידע כללי בתחום, ולהתאים את הכשרתו לתחום הסייבר.

תחום גיוס ההון 
ב-5 השנים האחרונות סכום הגיוס בתעשיית הסייבר הסתכם ב-3.9 מיליארד דולרים ב-501 סבבי גיוסים. בעוד שמספר העסקאות בתחום ההייטק יורד, בתחום הסייבר הוא ממשיך לעלות.

בעוד שבין 2014 ל-2016 העסקאות המובילות היו בשלב ההון הראשוני, ב-2018-2017, רוב ההון הושקע בשלבים המתקדמים יותר. 
 
תפוקות של סטארטאפים 
סך ההכנסות של סטארטאפים בתחום הסייבר בישראל מוערכות בכ-600-500 מיליון דולרים בשנתיים האחרונות. 

סך פעילות היצוא של ישראל בתחום הסייבר מוערכת בכ-5.5-6 מיליארד דולרים ב-2017. מתוך כך, כ-3 מיליארד דולרים מחברות סייבר ציבוריות, 1 מיליארד דולרים מחברות המציעות פתרונות סייבר כחלק ממוצריהם בתחומים אחרים, כגון Ness וכ-550 מיליון דולרים נוספים מ-173 סטארטאפים ישראלים המוכרוים מוצריהם בחו"ל.

ערך תוצר מקומי גולמי מעובדים ישראלים המועסקים בתחום הסייבר במרכזי מו"פ של חברות גלובליות הממוקמות בישראל הסתכם ב-900 מיליון דולרים ב-2017. 

פעילות סטארטאפים ישראלים בחום הסייבר בארה"ב הביאה לתשואות יפות, נכון לרבעון האחרון של 2018: תשואה מצטברת של כ-34 מיליון דולרים בתחום הגנת רשתות, תשואה של כ-44 מיליון דולרים בתחום פתרונות לאבטחת נקודות קצה, ותשואה של כ-42 מיליון דולרים בתחום ניהול סיכונים תפעוליים.

בארה"ב, פעילות החברות הישראליות בתחום הסייבר מהווה 34% מתחום אבטחת הנתונים.

באירופה, פעילות החברות הישראליות בתחום הסייבר מהווה כ-27% מההוצאה בתחום אבטחת רשתות ו-17% מההוצאה בתחום אבטחת נתונים.

המלצות הדו"ח לקידום תחום הסייבר הישראלי כפי שעלה מהמרואיינים
מעורבות הממשלה בקידום מכירות בחו"ל - פתיחת דלתות וערוצי הפצה.
הקלת הרגולציה על סטארטאפים בישראל, יצירת סטנדרטיזציה מהצד של משרד הכלכלה.
הקלת שימוש בענן ציבורי.
עידוד גופים מקומיים להטמיע פתרונות אבטחת סייבר חדשניים של סטארטאפים ישראלים.
טיסות ישירות ליותר יעדים.
ערוצי קישור עם משקיעים זרים לגיוס הון.
במקום להשקיע בתהליך המו"פ, להשקיע בהלוואות בתנאים מעודפים, שיעזרו לחברות לחפש דרכי הצלחה צנועות יותר (הצעה הנבחנת במערך הסייבר).

כיצד מקדם מערך הסייבר הלאומי את תעשיית הסייבר בארץ ובחו"ל? 
תערוכות לחשיפת חברות סייבר ישראליות בכנסים משמעותיים בחו"ל, סמינרים מקצועיים ומשלחות עסקיות בארץ ובחו"ל - המערך קיים כ-150 פעולות קידום בשנתיים האחרונות בסכום כולל של מיליוני ₪ בשנה.

סיוע למדינות מתפתחות - מערך הסייבר השקיע כ-5 מיליון דולרים ב-4 השנים האחרונות בקרנות, כגון עם הבנק העולמי וIDB-מהלכים, שגם פותחים דלת לשווקים חדשים עבור התעשייה.

מענקים לטכנולוגיות התחלתיות בתכניות - בסכום כולל של כ-100 מיליון ₪ בשנה:
       טכנולוגיות פורצות דרך - תכנית של המערך והרשות לחדשנות לקידם פתרונות פורצי דרך המבוססים על טכנולוגיות הגנה בסייבר בעלות פוטנציאל השפעה משמעותי על תעשיית הגנת מרחב הסייבר העולמית. מיועדת ליצירת עוגנים טכנולוגיים שעל בסיסם יוכלו להיווצר חברות סייבר גדולות בישראל.
      תכנית מטאור - תכנית של מערך הסייבר הלאומי במסגרתה מציעים סטארטאפים בתחום הסייבר פתרונות לאתגרים הניצבים בפני הממשלה, מבצעים פילוטים במשרדי ממשלה ומקבלים מענק של עד 100,000 שח.
      תכנית הפיילוטים - תכנית של מערך הסייבר והרשות לחדשנות התומכת בחברות המבצעות פיתוח והרצת מוצר מבוסס טכנולוגיה ומבצעות התקנה ראשונה אצל לקוח, בדגש על לקוחות זרים.
      מענקים לעידוד תעשיית הסייבר בבאר שבע - כ-50 מיליון ₪ בשנה לתמרוץ תעסוקת עובדי סייבר בבאר שבע, כדי למשוך חברות לפעול בה, ולהקמת זירות חדשנות סייבר בבאר שבע.

הכתבה לקראת שבוע הסייבר הלאומי: רק ל-13% מהחברות במשק יש ביטוח סייבר: ביטוח סייבר הוא כלי חיוני בשיפור ההגנה ויכולת ההתאוששות של המשק מפני תקיפות סייבר. מרואיינים בקרב מנהלים ומקבלי החלטות ממגוון ענפי המשק בסקר של מערך הסייבר הלאומי ציינו בשכיחות גבוהה, שלא ידעו, שקיים ביטוח סייבר. מה מעניקות הפוליסות המתפתחות ומהם האתגרים בשוק ביטוחי הסייבר? מערך הסייבר זיהה את כשלי השוק הקיימים ומקדם תוכנית המיועדת להאצת שוק הביטוח בתחום - כאן.

הכתבה משבוע הסייבר הלאומי: ראש המוסד: "אנו מוקפים בעולם הקיברנטי ולכן אנו מאוימים ופגיעים יותר": המוסד ייסד חברה בשם "ליברטד", קרן סייבר של המוסד, כלי חשוב בפעולות שלו. הקרן מתמקדת במימון חברות פרי סיד להגנה על אזרחים. "אות מגן הסייבר" הוענק למוסד - כאן.

הכתבה משבוע הסייבר הלאומי: רוה"מ נתניהו: ישראל סייעה למשטרה האוסטרלית לסכל פיגוע של דעאש במטוס: ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים באירוע שבוע הסייבר הלאומי 2019 באוניברסיטת תל אביב - כאן.

הכתבה משבוע הסייבר הלאומי: ראש מערך הסייבר הלאומי: "איראן ושלוחותיה הן איום סייבר מרכזי על המזה"ת": יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, נשא דברים בכנס שבוע הסייבר הלאומי 2019 באונ' ת"א. הוא הציג ממצאי סקר של 300 חברות במגזר הפרטי. 68% מהחברות במשק חוו בשנה האחרונה מתקפת סייבר או ניסיון לה - כאן.