שר הפנים גלעד ארדן ממליץ להפעיל את המאגר הביומטרי על כולם החל מעוד 3 חודשים בתום תקופת המבחן
מאת: מערכת Telecom News, 13.4.15, 12:08

עד כה, כ-3 חודשים לפני תום תקופת המבחן, הצטרפו למאגר למעלה מ-630,000 אזרחים. לדברי גלעד ארדן, האפשרות, שמומלצת בעוד 3 חודשים, היא יישום של החוק על כלל התושבים במהלך הדרגתי של מספר שנים.
 
שר הפנים, גלעד ארדן, הגיש ליו"ר הכנסת ולמזכיר הממשלה את דו"ח הרשות לניהול המאגר הביומטרי. הדו"ח מסכם את תקופת המבחן, שנקבעה לשנתיים האחרונות. עד כה, כ-3 חודשים לפני תום תקופת המבחן, הצטרפו באופן וולונטרי למעלה מ-630 אלף אזרחים שהנפיקו תעודות זהות ודרכונים ביומטריים חכמים.
 
הרשות לניהול המאגר הביומטרי, יחידה עצמאית הכפופה לשר הפנים, ערכה את הדו"ח עפ"י דרישות החוק תוך התייחסות למשתנים רבים ואמות מידה קפדניות, שכללו מבחנים ומדידות מקצועיות, לרבות בנוגע לתופעת גנבת הזהויות והיקף הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך, בחינת הצורך בתיעוד ביומטרי חכם, בחינה משווה אל מול המקובל בעולם בתחום המאגרים הביומטריים, בחינת החלופות השונות, תצורת האבטחה ועוד.
 
עם התקדמות תקופת המבחן התברר היקף תופעת ההתחזות והשימוש בזהויות גנובות בישראל והנזקים הכבדים שהיא גורמת בכל תחומי החיים. מנתוני גופים פיננסיים, גורמי אכיפת החוק והמוסד לביטוח לאומי בארץ עולה, שהיקף ההונאות והנזקים הנגרמים תוך שימוש בזהויות גנובות מגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה.
 
תצורת הקמת המאגר הביומטרי מאפשרת את האיזון הראוי בין ההגנה על הפרטיות לבין יכולת ההתמודדות עם פשיעה העלולה להתבצע תוך שימוש בהתחזות ובזהויות גנובות. בהתאם לחוק, שהתקבל בסוף 2009, הוחלט לכלול במאגר שימוש בנתונים ביומטריים מינימליים המאפשרים אימות זהות וזיהוי – תמונת פנים וטביעות 2 האצבעות המורות בלבד. לנתונים אלה מוצמד מספר סידורי של נושא הנתונים הביומטריים ללא כל פרט ביוגרפי או דמוגרפי מזהה. המאגר כולו בנוי כמערכת נפרדת, שאינה מחוברת בשום צורה, פיסית או אלחוטית למערכות אחרות וכוללת מנגנונים מתקדמים המאפשרים רמה גבוהה ביותר של אבטחה.
 
בחינת החלופות הנרחבת, שבוצעה במהלך תקופת המבחן הובילה את הגורמים המעורבים בתחום, ביניהם מומחי המרכז למחקרים צבאיים ברפא"ל, מומחים בתחום הביומטריה וגורמי אכיפת החוק, למסקנה חד משמעית בדבר נחיצותו של המאגר הביומטרי לשם הבטחת זהות אחת לאדם אחד. נושאים נוספים, שנבחנו, נוגעים ליכולת העמידה במדדים, שנקבעו בצו בכל הנוגע לביצועי המערכת, בחינת החלופות ושינויים ושיפורים טכנולוגיים, שבוצעו לאורך תקופת המבחן.
 
עוד מוצגת בדו"ח תמציתה של עבודה, שהוביל המטה ללוחמה בטרור במשרד רה"מ, בה רוכזו עמדותיהם של גורמי הביטחון ואכיפת החוק וגורמי מדינה נוספים בדבר נחיצות קיומו של המאגר ביומטרי. סיכום עבודת המטה העדכנית הוא מסמך מסווג, שסוכם בסוף 2014 וכולל המלצה חיובית וחד משמעית באשר לנחיצות קיומו של המאגר הביומטרי. המסקנה המרכזית העולה מהעבודה היא, שמעבר לתיעוד חכם בלבד, ללא שילובו עם המאגר הביומטרי, עשוי להחמיר את המצב הקיים בהיבטי הפשיעה תוך שימוש בזהויות בדויות.
 
הדו"ח המסכם (המצוי להורדה - כאן), מציג באופן מפורט את כל חובותיה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי אותן ביצעה במלואן ובהצלחה רבה תוך יישום מלא של כל דרישות החוק. לדברי שר הפנים, האפשרות המומלצת במסגרת תום תקופת המבחן היא יישום של החוק על כלל התושבים במהלך הדרגתי של מספר שנים.
 
במסגרת הבדיקות, נבחנו גם הטענות בדבר פגיעה בפרטיותם של האזרחים וביכולת ההגנה על המידע. מדובר בטענות, שלא השתנו במהותן מאז החלו דיוני החקיקה ב-2008 ומרביתן אינן רלוונטיות בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים. ההתנגדות לקיומו של המאגר אינה מבוססת על עובדות וראיות רלוונטיות, אלא בעיקר על אידיאולוגיה. תמונות פנים של מרבית תושבי מדינת ישראל נמצאות מזה זמן רב במאגרים קיימים, חלקם מנוהלים ע"י המדינה כגון משרד התחבורה ומאגר המתגייסים לצה"ל, וחלקם ציבוריים הפתוחים לקהל הרחב כשבראשן הרשתות החברתיות.
 
הדרישה לשינוי התיעוד הקיים הועלתה כבר ב--1996 ע"י גורמי הביטחון בעקבות מספר אירועים ביטחוניים בהם היו מעורבים נושאי זהות מזויפת. התיעוד הישן הקיים במדינת ישראל כולל, למעט שינויים מזעריים, תעודות זהות בתצורה זהה לאלה, שהונפקו החל מ-1978 ודרכונים בתצורה זהה לאלה, שהונפקו החל מ-1988. מדובר בתיעוד הכולל מספר מצומצם של אמצעי אבטחה מיושנים, מה שהופך את מלאכת הזיוף לפשוטה יחסית. הדרכונים הישראליים אף מחזיקים בשיא מפוקפק של מספר הזיופים הגדול ביותר יחסית למדינות ה-OECD. היות ומדינות רבות הבינו את הקף הסיכונים והמשמעויות הכלכליות, שמקורן בהונאות הקשורות בגניבת זהויות, הוקמו בשנים האחרונות מאגרים ביומטריים בשוויץ, דנמרק, בלגיה, בריטניה, צרפת אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה וארה"ב.

גלעד ארדן: "תיעוד ביומטרי חכם שאינו ניתן לזיוף יחד עם שימוש במאגר הביומטרי יאפשר חבילת אבטחה והגנה  מלאה על זהות אזרחי ישראל, ויאזן בין חובתנו להבטיח את בטחון האזרחים לבין חובתנו להגן על פרטיותם. נקדם חובה הדרגתית למעבר לתיעוד ביומטרי.

יש לקדם ולפעול להחלה הדרגתית של החוק בהתאם ללוח זמנים מוגדר, שייקבע תוך שהוא מביא בחשבון את מכלול האילוצים והמשמעויות. עלינו להילחם בניסיונות של ארגוני טרור ופשיעה לזייף את זהותם של אזרחים בישראל. פרויקט המעבר לתיעוד חכם משולב במאגר נתונים הוא פרויקט לאומי בעל חשיבות עליונה, כאשר על המדינה חלה חובה לאפשר לתושביה רמה גבוהה של ביטחון אישי והגנה על פרטיותם. החלת החוק עפ"י ההמלצה תאפשר למדינה לממש את חובתה כלפי אזרחיה ולהצטרף למועדון המדינות המתקדמות המיישמות מאגר ומציעות שירותי ממשל זמין המבוססים על מהימנות התיעוד וזהות האזרח".
 
גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי: "תוצאות המבחנים והיכולת ליישם את מטרות החוק ויעדיו, כולל יכולתנו לתת מענה מלא לחששות בדבר אבטחת המאגר וההגנה על הפרטיות, מדגישים את הצורך ביישום המאגר הביומטרי, שבעידן התיעוד הביומטרי החכם יאפשר את מניעת תופעת ההתחזות וגנבת הזהות. ההצלחה מקבלת אישור נוסף בדמות ההיענות הגבוהה מצד הציבור להצטרפות לפרויקט, המעידה על רמת האמון הניתנת בו".

תגובת התנועה לזכויות דיגיטליות על המהלך הזה - כאן.