דו"ח 27.10.22: מצב הסטארטאפים החדשים בישראל בשנת 2021
מאת: מערכת Telecom News, 27.10.22 07:00

הדו"ח מצביע על בעיה, שלא ניתן עוד להתעלם ממנה, ועל הסיבות לקיומה.

דו"ח, שהתפרסם היום מאת מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא, שרק 417 סטארטאפים נפתחו בישראל ב-2021.

הערת מערכת: זה עוד כשלון מחפיר של ממשלת הממששת שדירדרה את כלכלת ישראל וגם את שוק ההייטק, שהוא הקטר והמנוע המרכזי של הכלכלה והשגשוג בישראל. 
 
הדו"ח הוא עדכון למחקר, שפורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה, שסקר את הירידה במספר הסטארטאפים החדשים, שנפתחו בישראל. לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון, שחלק מהחברות, שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.
 
תרשים: מספר הסטארטאפים, שהוקמו בכל שנה על פי מאגר Start-up Nation Finder (כחול), הערכה למספר הסטארטאפים, שהוקמו באותה שנה וטרם התגלו (כתום).  
ניתוח הנתונים החדשים על השערות המרכזיות לתופעת הירידה:
 
השערות מרכזיות, שנבדקו ומסבירות את תופעת הירידה:
התפתחויות טכנולוגיות היוצרות הטיית גודל - ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך, שסטארטאפים, שנפתחים כעת, גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא, שבעור חברות, שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות, שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארטאפים.
 
תחרות על משאבים מול החברות הגדולות - חברות גדולות, שפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות), מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארטאפים צעירים. לפי הנתונים העדכניים תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארטאפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.
 
השוואה בינלאומית - השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה, שתופעת הירידה במספר הסטאר-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין 3 המרכזים. עם זאת יש לציין, שלפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה, שבעתיד תתמתן מעט.
 
השערות מרכזיות, שנבדקו אך אינן מסבירות את תופעת הירידה:
עלייה באיכות - הערכה מראש של משקיעים ויזמים את סיכויי ההצלחה של מיזמי הייטק. לפי הנתונים המעודכנים לא נמצא הבדל משמעותי או שיטתי באיכות הסטארטאפים לפי שנת הקמה.
 
שינויים בהעדפות של משקיעים - ירידה בהיקף ההשקעות או במספר המשקיעים. הנתונים המעודכנים מראים, שמספר המשקיעים, שביצעו השקעות Pre-Seed או  Seed נמצא בעלייה בשנים האחרונות והגיע לשיא של 2.65, עלייה של כ40% משנת 2014.
 
מסקנות והמלצות:
ירידה מתמשכת של 4 שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים, שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising  (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה, ששנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארטאפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.
 
במכוןSNPI  סבורים, שהממשלה צריכה להכין וליישם בהקדם תכנית לעידוד היזמות הטכנולוגית, בין השאר ע"י בחינת הצעדים הבאים:
הגדלת תקציב תוכניות תמיכה ביזמים ובסטארטאפים של רשות החדשנות, ובפרט תוכנית תנופה, ותוכנית חברות מתחילות - יש לתעדף לקראת תקציב 2023 את חלקם של הסטארטאפים מתוך סך מענקי הרשות.
 
הגדלת תקרת התקציב לעובד במענקי רשות החדשנות עבור עובדים טכנולוגיים בחברות הייטק -  כיום תקרת השכר לתמיכות רשות החדשנות עומדת על 30 אלף ש"ח (עלות שכר). ב-SNPI סבורים, שעבור סטארטאפים יש להגדיל תקרה זו ל-40 אלף ₪, שתשקף, ולו חלקית, את העלייה בעלויות השכר של סטארטאפים בשנים האחרונות.
 
הגדלת תקרת המענק בתוכנית תנופה ל-300 אלף ש"ח (כיום 100 אלף ₪ לשנה) - תכנית תנופה מעודדת יזמים בתחילת דרכם. ב- SNPI סבורים, שהעלאת התקרה עשויה לתת תמריץ טוב יותר ליזמים "רציניים" במקביל לסינון טבעי של יזמים פחות רציניים.
 
עידוד והגדלת התקצוב לתוכניות היזמות באוניברסיטאות ובמכללות - סטארטאפים רבים מוקמים בזמן הלימודים האקדמיים של היזמים. תכניות יזמות אקדמיות עשויות להיות ערוץ יעיל לעידוד היזמות בקרב סטודנטים.

הדו"ח המלא (10 עמודים) - כאן.
 
עדכון 13.4.22: פורסם דו"ח מצב ההשקעות בסטארטאפים בישראל נכון לסוף רבעון ראשון 2023  - כאן. תמצית בתצלום: