פרק שני בסדרת החשיפות אודות "ועדת הרבנים לענייני תקשורת", שנמצאת מעל לשר התקשורת ולמנכ"ל משרד התקשורת, שמתעלמים מהתלונות המופנות אליהם ונותנים לכאוס להשתולל. הפעם "נרים את המסך" מהסיפור הקפקאי של בעל עסק חילוני לגמרי, שנלכד ב"מלכודת העכברים" של "קומת המספרים הכשרים", ללא כל יכולת לפתור לו את הבעיה.
מאת: אבי וייס, 12.7.18, 07:00

בפרק הראשון בסדרה תחת הכותרת: מי נמצא מעל שר התקשורת? ועדת הרבנים לענייני תקשורת... חשפנו את החלל, שנולד ברגולציה הישראלית, שלפיה משרד התקשורת בראשותם של השר איוב קרא (בתמונה משמאל) והמנכ"ל נתי כהן וצוות הפיקוח והאכיפה הגדול העומד לרשותו בראשות איתן כסיף, לא מפקח על קיום החוק ותנאי הרישיון של חברות הסלולר והקוויות בתחום המכונה בשם "קומת המספרים הכשרים", כשבפועל זו "קומת המספרים, החנויות והטלפונים הסלולריים הכשרים".

זו תעשייה המגלגלת המון כסף (לכיסה) על חשבון הציבור (החילוני והדתי שאינו חרדי, אם לא הבנתם עד רגע זה, את שורש העניין החמור הזה). הבאנו גם בפרק הראשון לינק לדו"ח חמור ביותר, איך כל התעשייה הזו מתנהלת, מרשם העמותות במשרד המשפטים, שחקר את העניין הזה לעומק וחשף את כל "נתיבי הכסף".

בעקבות הפרק הראשון בסדרת החשיפות שלנו, קיבלנו מאות פניות (בעיקר מהמגזר החרדי), רובן ככולן של אנשים, שביקשו שנשמור על עילום שמם (מסיבות ברורות). גם קיבלנו תלונות מאנשים חלוניים, כאשר מייד נחשוף סיפור מדהים בולט, שנגע דווקא לחילוני מובהק, שמעולם לא הכיר מוסד רבני מכל סוג.

דוגמה אחת מני רבות, לפניות שקיבלנו (וגם העברנו לצמרת משרד התקשורת שלא הגיבה על שום פניה), מצויה בשאלה, ששלחנו למשרד התקשורת ביום 26.6.18, בעקבות אחת הפניות שקיבלנו אחרי החשיפה הראשונה, פניה, שלא נענתה ע"י צמרת משרד התקשורת:
"אודה להתייחסות המשרד לפסקה הבאה:
"נא  לא  לפרסם  את  שמי  ו/או  רמז  כלשהו  בהקשר  לזהותי,  הואיל  ואין  ברצוני  שימצאו את גופתי זרוקה במקום  נידח  כלשהו ...
מה עם  סכומי  העתק  (250,000 ש"ח, כן, רבע מיליון ש"ח!) כפי  שנאמר לי ע"י עובד בכיר באחת מחברות הסלולר,  שכל מפעיל סלולרי המפעיל "קומה  כשרה", נאלץ להזרים לוועדת הגנסטרים לענייני תקשורת כ"פרוטקשן", בכל  שנה, בכדי  למנוע השמצות וחרם כנגדו?
ומה עם העובדה, שחברות הסלולר מחויבות במסגרת "הפרוטקשן" להעביר בקביעות ובאופן שוטף עדכון על המצטרפים לקומה הכשרה ו/או המתנתקים ממנה לוועדה, כאשר הגנגסטרים מוכרים את הנתונים הללו למפיצי ספאם ומטרידים למיניהם, תמורת סכומים לא מבוטלים?
יש לי "בטן  מלאה" גם בנושא הפרוטקשן של "האינטרנט הכשר", אבל זה לפעם הבאה".
 
אחד מקוראינו הוותיקים והמוכר לי אישית, פנה אלי בזו הלשון: "אתה מבין שזו פוליטיקה פנים חרדית. אם המשרד יתערב, הם לא ימצאו את הידיים והרגליים. גם אני לא הייתי נכנס לזה" 
השבתי לו כך: "הם (משרד התקשורת) לא צריכים להתערב. הם רק צריכים לאכוף את החוק תנאי הרישיון על חברות הסלולר והקוויות. 
זה לא קרה וכנראה גם לא יקרה, לצערי...
כל חברת סלולר \ תקשורת \ יבואן מכשירים משלמ\ת כרבע מיליון ₪ לשנה (הספקים הקטנים כ-20 אלף ₪ עד מאה אלף ₪), כדי שיוכלו להשתמש כרצונם בחותמת הכשרות של "ועדת הרבנים". 
את הכסף הם לא משלמים לוועדת הרבנים, אלא לגוף פרטי לחלוטין, שחי מהכסף הזה ומספק את החותמות של הכשרות (חותמות וירטואליות) למשלמים לעסק הזה (אביאב פתרונות עסקיים בע"מ ש"מטפלת" בחברות הסלולר או "קו ונקי" ש"מטפלת" בבזק, אולם  זה תחת אותם בעלים של 2 הישויות העסקיות הללו ושמו: XXXXX, כשמאחוריו יש (כמובן) את עסקני ועדת הרבנים... יש כאן מספיק כסף לכולם....
למה צריך לשתוק, כשהעובדות החמורות הללו ועוד עובדות נוספות מופיעות שחור על גבי לבן בכתובים, למשל במסמך הביקורת של רשם העמותות?".

איך חילוני נלכד בסאגה הזו של "הקומה הכשרה"?
מדובר בסיפור קפקאי לחלוטין, אבל נכון עובדתית עד הפרט האחרון. לאחר טיפול ארוך, שבו נעשו כמה פניות למשרד התקשורת, האזרח (השם שמור במערכת וידוע לנוגעים בדבר בחברות התקשורת ובמשרד התקשורת, וכל המסמכים והצילומים הנוגעים לעניינו הועברו למשרד התקשורת), קיבל תשובה סופית ממשרד התקשורת, שהמשרד מסרב לטפל בבעיה שלו. 

ביום 1.7.18 פניתי בדחיפות לצמרת משרד התקשורת בשאלה הבאה (שלא קיבלתי עליה שום תשובה):
"מצ"ב תלונה של חילוני, שנלכד בטעות בחסימה של "מספר כשר", (ללא ידיעתו), שהיה משום מה ברשותו.
כל פניותיו (כולל למשרד התקשורת) לא נענו עד כה.
יש סיבה להפקרות הזו?"

התלונה: של האזרח החילוני (ובעל עסק עצמאי קטן) בשם XX:
"אבי שלום, הגעתי אליך מחיפוש באינטרנט אחרי המושג "הקומה הכשרה".
אני קראתי אצלך, שהתלונה המצ"ב למשרד התקשורת לא תועיל, כי ישנו איזה מנגנון אפל הנקרא 'ועדת הרבנים לתקשורת', מדהים!!!!
איך אני יכול לדעת, שהמספר שלי נכלל ברשימת המספרים הכשרים?
למה מספר קווי הינו מספר כשר? איזו פעולה מכשירה אותו?
הסיפור שלי הוא כזה: הייתי (ועודני) לקוח פרטנר בקווי טלפון הקווי במשרדי:
0722-9xxxxx
0722-9xxxxx
ביקשתי לעבור לבזק בינלאומי ונמסר לי, שהניוד יקח חצי שעה.
אחרי ימים של טרטורים כשאני ללא טלפון ופקס במשרדי, נמסר לי על ידי בזק בינלאומי כי הקווים חסומים לניוד כי הם ״בקומה הכשרה״...
התקשרתי פעמים רבות לפרטנר ושם נמסר לי כי לא הוגשה כל בקשה לניוד וכי הקווים פנויים לניוד.
מצ"ב הוכחה לכך, שחברת פרטנר מוסרים לי מידע שיקרי בצ'ט עם שירות הלקוחות שלהם, על כך, שבכלל לא קיבלו בקשה לניוד.
מנגד אני מצרף את תשובתו של מר AB מפרטנר לבקשת הניוד של בזק בינלאומי, על כך, שהקווים שלי לא ניתנים לניוד כיוון שהם בקומה הכשרה.
יש לציין, שמעולם לא שמעתי על המינוח 'קומה כשרה'.
ברשותי משרד עם שני הקווים האלה ואני כלוא בין שתי החברות בגלל פרטנר ולא יכול לתת שירות ללקוחות שלי. אני מבקש עזרה דחופה".

למרות הבקשה הדחופה, נכון להיום, העניין לא סודר ולא נפתר, למרות שמדובר בהפרת חוק ברורה והפרת תנאי הרישיונות של שתי חברות התקשורת המעורבות בעניין. מספר קווי חייבים לניידו ללא כל תנאי, תוך שעה מהבקשה. 

להלן דוגמה לחלק מההתכתבות ההזויה של האזרח החילוני XX עם אמיר בירן, מרכז פניות בכיר במשרד התקשורת (האזרח XX פנה אליו גם במייל וגם בטלפון, כדי לבקש סיוע משרד התקשורת לשחרור 2 מספרי הטלפון שברשותו מ"חסימת הקומה הכשרה"):

אמיר בירן, מרכז בכיר פניות הציבור, משרד התקשורת, 2.7.18 משיב לאזרח XX: "בהמשך לשיחתנו היום ברצוני להשיב כי משרדנו מקצה טווח מספור כללי ובעל הרישיון מקצה מתוכו קומה/ות כשרה/ות לפי צרכיו.
באפשרות המשרד לבקש את טווח הקומות הכשרות שהקצה בעל הרישיון.
החברות לא צריכות לדווח באופן קבוע על הקצאת קומה כשרה.
יש לציין כי בכל מקרה לא ניתן לנייד מספר מנותק. במידה והמספרים מנותקים יש להקימם מחדש לצורך ניוד.
לשירותך".

האזרח XX לאמיר בירן, 2.7.18: "המספרים אינם מנותקים, הם מחוברים ועובדים.
האם אפשר לבדוק, שהמספרים שלי, שציינתי באזני משרד התקשורת פעמים רבות, נמצאים בטווח 'הקומה הכשרה' בפרטנר, יש לציין כי המספרים האלה ניתנו לי בכלל ע״י 012 בזמנו.
אם לא תוכל לבדוק ספציפית לגבי המספרים שלי, יהווה הדבר הוכחה לכך, שאין למשרד התקשורת יכולת לעקוב על טווח המספרים, שהוקצו בזמנו.
מתשובתך אני למד, כי למשרד התקשורת אין שליטה כלל על טווח המספרים של הקומות הכשרות וכל חברה יכולה לטעון כי המספר המבוקש לניוד - נמצא בקומה הכשרה".

תגובת אמיר בירן, משרד התקשורת, 2.7.18, לאזרח החילוני XX: "כפי שכתבתי, מדובר בקידומות קבועות כך שלא נטען לטעון על כל מספר כי הוא בקומה הכשרה".

וכך כתב לי האזרח XX אחרי כל הבירורים החוזרים ונשנים, שעשה מול משרד התקשורת: "אין להם צל של מושג בכלל האם המספרים שלי צריכים להיות בקומה הכשרה או לאו".

זאת, בזמן שאין שום סעיף בחוק, בתקנות, ברישיונות, או באיזה נייר רשמי אחר במדינת ישראל, שמתיר למישהו לא לנייד איזה מספר טלפוני, על פי "חוק הניוד". 

בצמרת משרד התקשורת הישראלי חושבים, שאם לא מגיבים (בניגוד לחוק (יש כמה חוקים, למשל כאן), להנחיות היועמ"ש (למשל כאן), התקשי"ר, לכללי והנחיות התנהגות למנכ"לים בשירות המדינה, ולמסמך האתיקה של הדוברים במשרדי הממשלה), אזי זה בסדר והבעיה תיעלם ותישכח.

זו חשיבה עקומה ביותר של "בת יענה". הקוראים הרבים שלנו, מבינים היטב את המשמעות של הכאוס המביש והירוד הזה. מלבד זאת, בגוגל הכל נשמר... 

בנוסף: למה משרד התקשורת מתחמק ולא עונה לעניין בתגובות שלו לפניות אזרחים? למי עוזרת ומועילה הגישה האנטי-ציבורית המבישה והירודה הזו? עבור מי ראשי משרד התקשורת עובדים? בשביל הציבור? כנראה שלא. 

כך, משרד התקשורת החליט (כהרגלו) לא לפקח על אפליה במתן שירות לצרכני "התקשורת הכשרה" ומפנה את המתלוננים ל"ועדת הרבנים לענייני תקשורת", גם אם הם חילוניים גמורים, במקום לטפל בבעיה עצמה, כנדרש בחוק. 

שורה תחתונה:
לא רק שמשרד התקשורת לא מטפל בתלונות, הוא בכלל לא יודע איזה מספרים הוקצו ב"קומה הכשרה" בכל חברות התקשורת. על פי חוקי מדינת ישראל, הקצאת מספרים לחברות התקשורת וקביעת יעדי ההקצאה, היא בסמכות הבלעדית והמוחלטת של המשרד (סעיף 5א על כל תת סעיפיו בחוק התקשורת) ולא של שום גוף אחר במדינת ישראל.

כלומר: מדובר בהפקרות בקנה מידה אדיר, שנמצאת מחוץ לכל חוק ורגולציה קיימת במדינת ישראל. 

המשך יבוא בפרק הבא (שיהיה יותר מחריד משני הפרקים הראשונים, אם הם לא היו מספיק מחרידים ומקוממים).