חשיפה: ב-1.8.15 היה אמור לצאת לדרך השלב השני והחשוב ביותר של השוק הסיטונאי. המציאות: 3 מ-4 השירותים, שהיו אמורים לצאת לדרך מזמן, ב-17.5.15, לא קיימים, וב-1.8.15 עוד 5 שירותים לא יופעלו. סה"כ לא קיימים 8 מ-9 השירותים של השוק הסיטונאי. רובם כבר מתו מוות קליני ולא ניתן להחיותם. 
מאת: אבי וייס, 28.7.15, 11:00

שר התקשורת (בנימין נתניהו, בתמונה) הורה "להמשיך כרגיל" במהלכי השוק הסיטונאי. את הרציונל שלו אפשר להבין (יוסבר בהמשך), אבל אני לא מצליח לקלוט את ההיגיון של החברות הגדולות המתחרות בבזק, שצועדות בעיניים פקוחות אל התהום. 

קשה להבין כיצד מנהלים רציונליים הלכו להסדר, ששמו בציבור "שוק סיטונאי" (שם מטעה בכוונה), ועוד מתגאים בכך, שהם מתחרים בבזק, בזמן שבמכה אחת כל התשלומים, שהם היו רגילים לשלם לבזק, הוקפצו בין פי 3 לפי עשרת אלפים, וההקפצה הזו במחירים נתקבעה בתקנות עד סוף 2018. כשבדרך, תוך כמה חודשים, בזק הולכת לקבל את הצ'ופר של "הורדת חומות ההפרדה המבנית" מעליה, מה שיכה שיווקית ומעשית את כל חברות התקשורת הגדולות המתחרות בה.

זאת, בנוסף לעובדה, שהחברות המתחרות תמשכנה לשלם לבזק עלויות מופקעות על השימוש בתשתיות עד סוף 2018 ותקבלנה את "המכה הסופית" כשבזק תחליט לשדרג את לקוחותיה לחיבורי סיבים ווקטורינג, ובכך "יירד המסך" על כל המתחרים הגדולים בבזק. חלק מהספקים הקטנים ישרדו, כי השוק הסיטונאי מתחילתו (כשנולד באירופה), נועד לספק יכולת רק לספקים הקטנים.

איך אותם מנהלים בכירים הסכימו, שמחירי הג'יגה, שמשולמים לבזק, קפצו ביותר מפי 3, ל- 30 אלף ש"ח לג'יגה לחודש, מחיר שכירת סיב אפל זינק פי 30 ל-480 ש"ח לק"מ, מחיר ה-Multicast המריא לחלל החיצון (הרבה מעבר לשביל החלב) ועולה כעת 108 מיליון ש"ח לג'יגה לחודש, וכך כל שאר המחירים (למעט הטלפוניה), שמופיעים בתקנות לשימוש בתשתיות בזק?

מה היה רע בהסדרים הקודמים, שבהם הספקים שילמו לבזק על אותם תשתיות ושירותים בדיוק, סכומים הגיוניים? איך אנשים המנהלים חברות תקשורת גדולות יכלו ליפול כך בפח? 

כעת אנו מגיעים לעיקר. הציבור רואה את "השוק הסיטונאי" כיום דרך שירות אחד הנקרא (BSA (Bit Stream Access (טכנולוגיה של שנות ה-90 של המאה הקודמת), שירות, שהיה נוח לבזק להפעיל רק אותו, כדי להפיל בפח את משרד התקשות וה-ISP (וגם את הלקוחות העוברים להסדר הזה). כל השאר: פשוט התאדה.

כך,, אנו מגיעים בסוף השבוע הזה (1.8.15) למצב שבו 8 מ- 9 השירותים של השוק הסיטונאי לא רק שהם לא קיימים, יותר ממחציתם לא יצאו מהניירות, שבוזבזו כדי לכתוב אודותם. הם יישארו בגדר חלומות, פרי היוצר של חכמי חלם, שחיים בסרט. 

לכן, פניתי ושאלתי בדחיפות את משרד התקשורת כדלהלן:
"ב-1.8.15, שזה בסוף השבוע הזה, מספר רפורמות חשובות של "השוק הסיטונאי" אמורות לצאת לדרך:
א. שירות סיב אפל.
ב. שירות אורך גל אופטי על גבי הסיב.
ג. שירותי גישה לתשתיות פיזיות (גובים, תעלות, קופסאות עמודים ועוד).
ד. שירות SLU. מדובר במהפכה של ממש בשיטת אספקת שירותי שוק סיטונאי ללקוחותיהן, ע"י החברות המתחרות בבזק.
ה. שירות שוק סיטונאי למגזר העסקי.
 
היות וכמה חלקים מהרפורמה, שיש להן תאריך קודם, לא בוצעו עד היום (ולא ברור אם יבוצעו):
17.5.15 – שירות Multicast – לא קיים.
17.5.15 - שירות טלפוני – לא קיים (תקוע בבג"ץ ודיונים).
17.5.15 – שירות פס רחב ברמת שירות P5 – לא קיים.
 
לא צריך להיות נביא כדי לנבא, שב-1.8.15 לא יתקדם מאומה מכל הרשימה הארוכה מאוד של שירותים, שיש כאן למעלה.
 
לכן, אודה להתייחסות,
1. מה משרד התקשורת מתכנן להכריז ב-1.8.15, כשברור לכל מי, שעיניו בראשו, שהיום הזה יעבור בלי שום רפורמה נוספת בשוק הסיטונאי?
2. האם משרד התקשורת מכין כעת "תכנית מגירה" חלופית תחת שם הקוד "עצירת השוק הסיטונאי", כדי להתכונן ליום, שבו יהיה ברור לכל (ולא רק לקוראי Telecom News), שהתכניות, שתוכננו עד כה, לא מובילות ולא מתפתחות לשום כיוון ממשי ומעשי, וההשקעות בפיתוח תשתיות פס רחב בישראל (מצד בזק והוט) תקועות, בעיקר בגלל השוק הסיטונאי (ו-Unlimited לא יכולה לגייס לקוחות, גם בגלל השוק הסיטונאי)?"