בהיעדר חקיקה לשיתוף אנטנות ובהיעדר החלטה, שבמכרז ה- LTE יחולקו 3 רישיונות לרצועות תדרים (ולא 5, כמו המצב כיום במכרז המוקפא), אין כל משמעות מעשית להסכם בין הוט מובייל לפרטנר. זו רק "קריאת השכמה" למשרד התקשורת לנוע יותר מהר לכיוון ה- LTE. 
מאת: אבי וייס, 10.11.13, 10:00

ניתוח: ההסכם החדש בין הוט מובייל לפרטנר, שמתואר בתיאורים נלהבים בעיתונות, אינו מוביל (כרגע) לשום דבר מעשי עבור לקוחות הקצה, בשנה הקרובה. אפשר לראות את ההסכם הזה כ"קריאת השכמה" למשרד התקשורת ולשר התקשורת גלעד ארדן להתקדם מהר יותר לקראת החלטות בעניין מכרז ה- LTE. זהו. 

אפשר גם לראות זאת כסוף הסכסוך בין פרטנר להוט בעניין "השוק הסיטונאי". המאבק הזה החל ביולי 2013 (בדרישה של פרטנר לבצע ניסוי של "שוק סיטונאי" על הרשת של הוט, כשהוט מצידה סרבה לכך). ככל הנראה, פרטנר הבינה, שאין מה להתקדם בציר הזה, ולכן בחרה לשנות כיוון ולשתף פעולה עם הוט היכן שאפשר. בתחום "שיתוף האנטנות" זה נראה כרגע אפשרי. ממילא "השוק הסיטונאי" נמצא במצב של "מוות קליני", חסרה לו רק "תעודת פטירה", כפי שניתחנו כאן.

בנוסף, להוט מובייל הסכם "לרכיבה" על הרשת של פלאפון עד סוף 2014, במקומות בהם אין להוט מובייל פריסת אנטנות מספקת או בכלל. כך, שההסכם עם פרטנר הוא בר מימוש ללקוחות הקצה מסוף 2014 ואילך. בכל מקרה, "קואליציה" של הוט עם פרטנר מהווה "איום אסטרטגי" על קבוצות בזק וסלקום, ויכולה להוות "חסם בולם" בפני  IBC שמתחרה בכולם, עם מודל עסקי "משבש".
אגב, לא אהיה מופתע אם בקרוב נשמע על מכירת נכסי ולקוחות חברת מירס (החלק הישן של הוט מובייל, שנדחק לגמרי לאחור, לאחר "בליעת" החברה הזו ע"י בעלי הוט). 

ולמה לא יהיה LTE בישראל בקרוב? מכמה סיבות (פירוט נוסף ונרחב מצוי בקישורים בתחתית הכתבה):

א. התסבוכת החוקית סביב פריסת אנטנות בישראל טרם נגמרה. למעשה, הנושא עדיין תקוע בבג"ץ. אין מנוס משינויי חקיקה ראשיים, שטרם החלו (יש צורך בהסכמות בין כמה משרדי הממשלה ומערכת היועץ המשפטי לממשלה, דבר שלא קיים כרגע). שינויי חקיקה משנית (תקנות של שרים), לא יועילו במקרה הזה. תהליכי חקיקה ראשיים יכולים לקחת בין שנה לשנתיים, ואולי אף יותר. אפשר לעקוף זאת ולקצר תהליכי חקיקה במסגרת "חוק ההסדרים למשק", כחלק מהעברת התקציב השנתי. אולם, החקיקה הבאה מסוג זה (דרך חוק ההסדרים במשק) תהיה רק בעוד כשנה, כי התקציב הנוכחי מכסה גם את השנה הבאה. 

שר התקשורת גלעד ארדן החליט כבר החלטה מוטעית (אחת מני החלטות רבות ומוטעות בתחום הסלולר) בעניין זה: לטפל קודם בבעיית האנטנות, לפני שמתקדמים עם מכרז ה- LTE. כעת, הוא יצטרך לשנות את ההחלטה הזו ולהתקדם במקביל. דהיינו: לקדם את ההחלטות בעניין המכרז לתדרי LTE, במקביל לטיפול בבעיית האנטנות, בתקווה, שבעיית האנטנות תיפתר "תוך כדי תנועה". 

ב. יש צורך לשנות את תנאי המכרז הקיים (שבשלב זה הוא מוקפא) בכמה היבטים חשובים, שחלקם ככל הנראה לא בר-מימוש בכושר העבודה הנוכחי של משרד התקשורת:
1) לשנות את תחומי התדרים המוקצים ל- LTE ולהקצות תדרים מתחת ל- 1 ג'יגהרץ.
2) לשנות את מתכונת ההקצאה, כך שכל אחת מ- 3 החברות, שתזכינה במכרז תקבל 40 מגהרץ (ולא 20 מגהרץ - כמו במכרז הנוכחי), כדי לאפשר פריסה של LTE Advanced ולא "LTE נכה". יש להתחשב בתדרים, שכבר יש בידי החברות בהקצאה זו, כדי למנוע קדימות לחברה, שיש לה כבר תדרים בעודף (למשל: סלקום). 
3) להיפרד מהתלות המוחלטת בשחרור תדרים ע"י הצבא (ע"י הסטת התדרים לתחום אחר, כמופיע בסעיף הראשון).
4) להחליט, שבמכרז יחולקו רק 3 רצועות תדרים ל- 3 חברות, ולא ל- 5. זו אולי ההחלטה החשובה ביותר והיא נוגדת לחלוטין את תפיסת העולם, שקבע שר התקשורת הקודם (משה כחלון). שר התקשורת הנוכחי חייב לבטל את הגישה הזו ולהחליט, שרק 3 חברות סלולר תקבלנה תדרים ל- LTE, השאר "תרכבנה" או "תשתפנה" את השירות הזה עם אחת או יותר מ- 3 החברות הזוכות במכרז. כך נהוג ונעשה בכל העולם המערבי (וגם לא בעולם המערבי). 
5) לפתור את הבעיות הנלוות לפריסת LTE ובכלל זה שחרור תדרים ל- WiFi עבור חברות הסלולר לצרכי Offload. כמובן, שצריך לבטל את השימוע ההזוי של משרד התקשורת האוסר על חברות התקשורת ובמיוחד על חברות הסלולר לפרוס רשתות WiFi בישראל. 
6) להכין "תכנית לאומית" לתדרים, עם מהלכים ברורים לשחרור תדרים בצורה מסיבית לטובת הציבור, וסידור הכאוס בהקצאות התדרים בישראל (במיוחד בכל הקשור לרשתות חירום ולצבא). 

שורה תחתונה: מניתוח של כל המכשלות הללו עולה דבר אחד ודאי: אין ולא יהיה בקרוב LTE לתושבי ישראל. אולי זה יתחיל לנוע לקראת סוף 2014, ופריסה ושירות נראה בצורה מסחרית בתחילת 2015. זאת, באיחור של כ- 7 שנים ויותר מהמועד, שמהלך זה אמור היה להיות מותנע במדינת ישראל.