כניסת גלעד ארדן לתפקיד שר הפנים לא שינתה (כצפוי) מאומה בכל הקשור להתנהלות השערורייתית של המאגר הביומטרי, שבמרכזו: "פטורים ממכרז" על כל דבר והתעלמות מוחלטת מההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זיוף ושכפול טביעות האצבע.
מאת: אבי וייס, 11.1.15, 10:30

כשהתרעתי לפני יותר משנה וחצי על ההתנהלות הפסולה של ראשי משרד הפנים ובכללן סגנית השר, פאינה  קירשנבאום (בתמונה משמאל), למשל כאן וכאן), מעטים הבינו למה אני מתכוון במאמרים אלה.

אך לאחרונה ניתחתי וציינתי, שמה שנחשף עד כה בסיפור של פאינה קירשנבאום ושות' זה "כסף קטן" ושולי ביותר. הכסף הגדול נמצא ב"פירמידת הפטוריים ממכרזים". המילארדים זורמים במסלול הזה, שהוא מסלול הרבה יותר מתוחכם ונסתר מהעין. 

לכן, לא הופתעתי כשנתקלתי, שלא די במאות מיליוני השקלים, שנשפכו עד כה (הכל ב"פטורים ממכרזים" עם אוסף הסברים "מצוצים מהאצבע"), צריך כעת לשפוך עוד 21 מיליון ש"ח ב"פטור ממכרז" לחברת X, אחרי שאך באוגוסט האחרון חברה זו קיבלה פטור ממכרז (פטור שלישי בסדרה) בדיוק לאותו נושא, בהיקף של 105 מיליון ש"ח והפטור הזה היה ל-10 שנים. הפטור שקדם לו לאותו נושא ולאותה חברה היה ב-270 מיליון ש"ח. לא עברה חצי שנה מתוך ה-10 שנים של הפטור השלישי ממכרז, ושוב יוצא פטור (הרביעי בסדרה) לאותה חברה ולאותו נושא. 

לכן, פניתי למשרד הפנים ולמאגר הביומטרי בשאלה: "על פי המפורסם כאן (חסר הפרוטוקול של הדיון), אושר פטור ממכרז נוסף להתקשרות עם חברת X לטובת פיתוח ותחזוקת מערכת "ביומטרי זרים באביב" ושדרוג מערכת .AFIS (הערה: זו המערכת לטביעת אצבעות). לא ברור למה שוב פטור?"

לא במקרה הפרוטוקול של ההחלטה הזו חסר: כדי שלא יהיה לי "תחמושת" לחשוף את הנימוקים המפוברקים, ששימשו בסיס להחלטה ההזויה הזו, בקושי חצי שנה אחרי שניתן פטור ל-10 שנים ב-105 מיליון ש"ח.  

תגובה לא קיבלתי. לא משהו חדש. מה שחדש הוא: יש שר חדש במשרד הפנים, גלעד ארדן (בתמונה משמאל). היות והוא התמחה בצפצוף ארוך על חוק המכרזים ועל כל נושא המכרזים לכוח אדם ומינויים במגזר הממשלתי, ואף נתן ידו להסתרת האמת ב"פרשה הסודית", לא פלא, שבמאגר הביומטרי ממשיכים "לחגוג" על חשבון כספי הציבור, בכמויות. מעל לחצי מיליארד ש"ח נשפכו עד כה על המאגר הביומטי, ו"היד עוד נטויה"... 

אם לא די בכך מתברר, שיש עוד דבר משותף למשרד התקשורת ולמשרד הפנים. היועצים "בפטור ממכרז", יועצים שהם חלק מ"פירמידת הפטורים", נמצאים בשני המשרדים הללו (במקביל)...

הפטור החדש, שנתקלתי בו בתחום זה, היה יותר מתמוה ולכן פניתי למשרד הפנים בשאלה: "בהמשך לפטור ממכרז כאן, ובו ניתן פטור חוזר פעם רביעית לעו"ד עומר דקל. הכיצד יש לו זמן עבורכם, אם הוא קיבל במקביל פטור ממכרז אך לא מכבר, לתת שירותי ייעוץ למשרד התקשורת?" 

תגובה לא קיבלתי, אם אקבל - אעדכן. אל דאגה: - לא אקבל.  

אגב, עו"ד עומר דקל הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים בר"ג ואף היה עד לאחרונה הדיקן שם. כך, שגלעד ארדן (גם במשרד התקשורת וגם במשרד הפנים), שכר ב"פטור ממכרז" את אחד המומחים המובילים והטובים ביותר בארץ בנושא דיני מכרזים, הוא יודע למה. 

נחזור למאגר הביומטרי. כל הפטורים ו"כיסויי התחת", שעוטפים את המאגר הממוחשב הזה במסמכים, שמסרבים להציג אותם לציבור, לא יכולים לפתור את הבעיה היסודית: שכל המאגר הזה בנוי על פיקציה. הפיקציה היא: טביעת אצבע היא מזהה ייחודי לכל אדם. מצ"ב כאן מאמר מעניין, כיצד טביעת האצבע של שרת ההגנה הגרמנית זוייפה בקלות, על סמך צילום שלה נואמת בכנס, ששודר בטלוויזיה. זיוף בקלי קלות. 

אין בכך כל חדש. לפני כשנתיים גילו השלטונות בברזיל, שעובדים, גם במנגנון הממשלתי, לובשים כפפה דקה ושקופה למחצה, אותה הם מזמינים דרך האינטרנט מסין, כפפה שעליה יש טביעת אצבע, שהסינים הטביעו על הכפפה הזו, על סמך צילום שמעבירים המזמינים לסינים, בעת הזמנת הכפפה הזו באתר האינטרנט שלהם. בברזיל, השתמשו בכפפות הללו כדי לרשום נוכחות עובדים בעבודה, במכשירי כניסה ביומטריים למשרדי הממשלה ולמקומות עבודה נוספים, בעוד שהעובדים למעשה לא היו בכלל בעבודה. אדם אחד היה עומד בכניסה למקום העבודה, מחליף כפפות וחותם על הכניסה של העובדים, שטביעות האצבעות שלהם היו על הכפפות הללו, שהזמין בסין. 

שורה תחתונה: מאות מיליוני ש"ח נשפכים בלי כל חשבון, במערכת תיחמונים ופיברוקים אדירה, למערכת מיחשוב שאין בה שום תועלת, למטרה שאליה היא נועדה: למנוע זיוף תעודות זהות ודרכונים אותם כאמור ניתן לזייף בקלות.