ניתוח: שני גופים רגולטוריים נכנסו ל"סמטה ללא מוצא" כשהחלו לטפל במקביל ובשלומיאליות מרובה בנושאים הכי כבדים של הרגולציה בעולם התקשורת הישראלי, החל ממיזוג YES לתוך בזק וכלה בפריסת אנטנות סלולר.
מאת: אבי וייס, 5.12.13, 12:30

כניסת בעלי תפקידים חדשים במשרד התקשורת (שר ומנכ"ל) הייתה הזדמנות טובה להיפטר מהרגלים ונזקים ישנים, ולנסות לעלות על דרך חדשה. אולם, כפי המסתמן כרגע, הכאוס הרגולטורי הולך ומעמיק ומגיע ל"סימטאות ללא מוצא", גם בגלל היעדר סינכרוניזציה בין שני הרגולטורים העוסקים במקביל באותן סוגיות בדיוק: הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת. 

אסתפק הפעם במתן מבט קצר וניתוח של שתי סוגיות חשובות המונחות על סדר היום, ושקוראים רבים שואלים אותי לגביהן.

א. מיזוג בזק ו- YES. 
בשבוע החולף הסתיים המועד להגיש הערות לשימוע שפורסם כאן, לתנאי המיזוג של בזק - YES. לא די בכך, שהרשות להגבלים עסקיים עיכבה את המיזוג הזה מ- 2006 ועד היום (שיא בטיפול רגולטורי כושל בסוגייה אחת). כעת, כשהבינה הרשות להגבלים עסקיים, שההתנגדות למיזוג אינה ריאלית, היא יוצרת וממציאה מגבלות חדשות, שתמנענה את המיזוג. מה שמעניין בשימוע: כל המגבלות החדשות למיזוג מבוססות על רגולציה, שמבצע (או מנסה לבצע) משרד התקשורת. תנאי המיזוג דורשים מבזק לבטל את "הסכם הג'יגות", להפעיל "נייטרליות רשת" (למה? הרי יש תהליך חקיקה בנושא, חקיקה שתחול על כל הספקים, לא רק על בזק), ועוד ועוד.

במקום לאשר את המיזוג לנוכח כניסת IBC לשוק, מה שמשבש את כל "פירמידת התקשורת" בישראל, הרשות להגבלים עסקיים מתנה את המיזוג בסבך של תנאים, שאין להם כל קשר למציאות, תנאים שנועדו לכפות כללים חדשים על בזק, כללים שמשרד התקשורת לא הצליח לממש בעצמו. בנוסף, לאור השימוע, מתכוון המממונה על ההגבלים העסקיים להחמיר עוד יותר את התנאים למיזוג. או בעברית פשוטה: הרשות להגבלים עסקיים טרם מוכנה להודות בטעות שלה, טעות הנמשכת מ- 2006 ועד היום, בסוגיה של מיזוג בזק-YES. ככל המסתמן, הטעות הזו תימשך.

יש כאלה, שבנו "מגדלים פורחים באוויר של כסף" עקב המיזוג הזה. ניתחתי כאן, שמדובר ב"חלומות באספמיה". גם אין מדיניות IPTV\OTT בישראל. כך, שבכל מקרה, הכאוס הרגולטורי יימשך. סה"כ עברו מ- 2006 ועד היום מעל לשבע שנים, אז אפשר לחכות עוד שבע שנים, זה לא נורא...

ב. סוגיות שת"פ אנטנות ותדרי הדור הרביעי.
בתחום זה, הבלגן הרגולטורי והעסקי חוגג. שר התקשורת גלעד ארדן (בתמונה למעלה) הכריז, ללא כל שימוע ובחוסר שיקול דעת (כמנותח בהרחבה כאן), שהוא בעד "שיתוף אנטנות". הבעיה: אין לזה (עדיין) שום בסיס חוקי, רגולטורי או אחר. בינתיים, השחקנים בשוק קלטו את הבלגן, חשבו שיש כאן "חלון הזדמנויות" "לקבוע עובדות" והחלו לנסות לקבוע את העובדות הללו בהסכמים כתובים. הוט-מובייל חתמה על הסכם עם פרטנר, וסלקום החלה במו"מ אינטנסיבי עם פלאפון וגולן טלקום.

יש בעיה קטנה בסיפור הזה. גולן טלקום חתמה אך לא מכבר (לפני פחות מחודשיים) הסכם שת"פ אנטנות עם פרטנר. אז מה פתאום היא כרגע במו"מ עם סלקום ופלאפון? בנוסף, הוט מובייל גם פנתה למשרד התקשורת בבקשה, שיפטור אותה מפריסה ארצית (אוניברסלית), כפי שהיא התחייבה בקבלת הרישיון במכרז התדרים, לאור ההסכם החדש לשיתוף אנטנות עם פרטנר. 

אולם, כל המהלכים הללו הם מהלכי סרק. ניתחתי בהרחבה כאן את משמעות (או ליתר דיוק: חוסר המשמעות) של ההסכם בין הוט מובייל לפרטנר. גורל כל ההסכמים הווירטואליים הללו לא יהיה טוב יותר מגורל ההסכם של גולן טלקום עם פרטנר, שכנראה נגנז ונגרס. הממונה על ההגבלים העסקיים, שהתמחה בניסיון כפיית רגולציה של משרד התקשורת על מהלכים רגולטוריים המגיעים אליו (ראה פירוט בסעיף הקודם), להערכתי הצנועה, הוא "ישים רגליים" למהלכים הללו. מה גם, שאין למהלכים הללו (עדיין) כל בסיס חוקי, פרוצדורלי או אחר. אם לא די בכך, צירוף של אנשי הרשות להגבלים עסקיים לצוות של מכרז התדרים לדור הרביעי, היא שיבוש נוסף בעבודת הרשויות הרגולטוריות בישראל. אין לזה מקום וזה לא קיים בשום מדינה בעולם. כך יוצרים שיבוש על שיבוש.

אם לא די בכך, יש ספקי MVNO, שפנו למשרד התקשורת כדי לקבל גישה לתדרים בדור הרביעי. מישהו התבלבל כאן. MVNO זה ספק בלי תדרים. ספק עם תדרים זה MNO (ספק סלולר מלא), שיש עליו רגולציה לגמרי אחרת (כבדה ויקרה). לא שמעתי, שישנו את החוק כך, שספק MVNO יכול להישאר MVNO ולקבל תדרים... יכול להיות, שהשמיעה שלי לא מיטבית, אבל ברור לי, שמדובר בשיגעון \ חור רגולטורי חדש, שאין לו שום תוחלת חיים. אם ספק MVNO רוצה לגשת למכרז התדרים, הוא צריך להפוך ל- MNO. נקודה. 

בכלל, משרד התקשורת מתעסק בסוגיות הלא נכונות בתחום התדרים והאנטנות.

הסוגיות העיקריות הנכונות הדורשות טיפול:
1. להקצות תדרים בתחומים הנכונים (מתחת ל- 1 ג'יגהרץ) לדור הרביעי ולספק כמות תדרים העונה לדרישות של הלקוחות הניידים לעשור הקרוב (דהיינו ל: LTE Advanced ו- TDD).
2. לפתור את הבעיות החוקיות הקיימות סביב הקמת אנטנות בישראל, בדגש על אנטנות קטנות, נושא התקוע שנים בבג"ץ ללא כל פתרון, ככשכל רשות מקומית עושה בתחום זה ככל העולה על רוחה והדימיון היצירתי שלה, בגיבוי בתי המשפט המקומיים, במטרה למנוע פריסת אנטנות קטנות כגדולות.
"שיתוף אנטנות" בצורה ששר התקשורת דוחף, אינו הפתרון הרגולטורי לבעיית פריסת האנטנות. זה פתרון לאי השקעה בסלולר, צמצום התחרות והגדלת הדיבידנדים שבעלי ההון ימשכו מחברות הסלולר. נקודה. בנוסף, זה אמצעי ברור לבלימת וחסימת IBC, מהלך שנוגד את האינטרסים של ממשלת ישראל והאינטרסים של תושבי מדינת ישראל, פרטיים ועסקיים כאחד.
3. להקצות תדרים חופשיים ובכמויות, לטובת הציבור ובראש וראשונה מבחינת עדיפות כעת: לחברות הסלולר עבור Offload. 

במצב בו "ועדת התדרים העליונה" לא התכנסה ולו לישיבה אחת מיום הקמתה לפני שנים רבות, כשאין "מדיניות תדרים לאומית" ואין תכנית סדורה לשום דבר בשום נושא, די ברור, שהבלגן הרגולטורי יימשך, וישראל תהיה האחרונה בעולם להכניס שירותי דור רביעי בסלולר (LTE) ושירותי OTT.