למי שלא הבין את הכותרת, התרגום שלה לעברית יותר קלה: מנכ"ל משרד התקשורת וסמנכ"ל הכלכלה יצאו לתערוכה בברצלונה (למה? לא ברור). טרם צאתו לברצלונה, חתם מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר) על מסמך חדש של "השוק הסיטונאי" - SLU. הסברים נוספים איך בנויה "ההונאה הצרכנית של העשור" המכונה בשם המטעה "שוק סיטונאי" - כאן. 
מאת: אבי וייס, 3.3.15, 10:30

ראשי משרד התקשורת עזבו את שוק התקשורת לנפשו. הרפורמה הקרויה בשם המטעה "שוק סיטונאי" מקרטעת, אבל זה בכלל לא מעניין אותם, נסיעות לחו"ל יותר חשובות.

סמנכ"ל בכיר לכלכלה ולתקציבים, הרן לבאות (בתמונה), זה שהמציא (מילה מכובסת למונח האמיתי, למשל: תחמן, או אולי פיברק), את כל המספרים הקיימים במסמכי "השוק הסיטונאי", ביחד עם מנכ"ל משרד התקשורת (אבי ברגר) ועוד כמה פחות מוכרים, יצאו לתערוכת הסלולר הגדולה בברצלונה. למה? זה לא ברור. הדברים הללו תמיד עטופים במעטה של חשאיות (עדן בר טל, המנכ"ל הקודם, היה "מלך" בדברים הללו...הוא הסתובב שבועות ברחבי העולם, בלי שבכלל הרגישו, שהוא לא נמצא במשרדו). 

טרם צאתו, חתם מנכ"ל התקשורת על מסמך מאוד חשוב, שלא פורסמה לגביו שום הודעה (המסמך נמצא כאן, ועוד כמה נספחים הנמצאים במקום אחר), בו הוא מסכם את כל ההחלטות לגבי נדבך נוסף ברגולציית מה שמכונה "שוק סיטונאי", נדבך בשם SLU (ר"ת: Sub-Loop Unbundling).

למה לא שמעתם על קיום רגולציה חדשה כזו? כי אין מי שמבין באמצעי התקשורת למיניהם, מה זה בכלל. איש גם לא הבין מה המשמעות של הרגולציה הבסיסית, שקדמה לה בשם ULL.

נחזור לעניין ה-SLU מיד.

לקראת היציאה של הבכירים לברצלונה פרסמתי כאן קטע שאני חוזר עליו שוב: 

יש לי גם הצעה מעשית בנושא בהלת הקרינה, שתקפה את אזרחי ישראל בשנים האחרונות (שכללה, בין היתר צמצום של כמות האנטנות, מה שמגביר את הקרינה...): לכנס הסלולר הגדול, שיתקיים בתחילת מרץ 2015 בברצלונה (MWC 2015), אמורים לנסוע גם שני בכירים ממשרד התקשורת על חשבון משלמי המיסים: המנכ"ל אבי ברגר, וסמנכ"ל בכיר לכלכלה הרן לבאות. היות והביקורים של בכירים ממשרד התקשורת בברצלונה בשנתיים הקודמות (של שר התקשורת גלעד ארדן - כאן, ושל סמנכ"ל בכיר לספקטרום נתי שוברט - כאן), לא הביאו שום תועלת לתושבי ישראל בכלל ולתעשיית הסלולר בישראל בפרט, מוצע שהם יסעו למטרה מועילה אחרת לגמרי ולמקומות אחרים לגמרי.

מוצע שהם יטוסו לארה"ב ואחר כך לאיי פולינזיה הצרפתיים, וינסו לשכנע את הרגולטורים ואת דעת הקהל במדינות הללו, שיש סכנה חמורה בפריסה המסיבית של סלולר ו-WiFi, שהם מרשים לפרוס בארצותיהם. אני מציע ששני הבכירים הללו יישארו שם, עד שיצליחו לשכנע את המדינות הללו, שהן טועות בגישה שלהן לפריסת אנטנות סלולר ו-WiFi בכל מקום, לשירות הציבור, ושהגישה הרגולטורית הישראלית טובה יותר לבריאותם. המשימה הזו תועיל גם למדינות הללו וגם לישראל (כי כך הם לא יגרמו לנזקים כאן בישראל, בעת שהם נוכחים כאן במשרד התקשורת). בהצלחה...

מה זה SLU?
אני די משוכנע, שקוראים, שינסו לקרוא את ההחלטות ,שהתקבלו טרם יציאת הבכירים לברצלונה (המסמך הראשי מצוי כאן), לא יצליחו להבין אותן, בין אם יקראו את המסמך מהתחלה לסוף, מהסוף להתחלה, או מהאמצע לשני הצדדים. זה לא מקרי. 

המשפט, שהכי אהבתי במסמך, מצוי בסעיף 6 שבו והנה ציטוט שלו: "ולאחר ששקלנו את הצורך בקידום התחרות בתחום התקשורת הנייחת ורמת השירותים בו, והבאנו במכלול שיקולינו, בין היתר, את עניינו של הציבור ואת עניינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר...".

השאלה שלי מאוד פשוטה ואני שואל אותה כל הזמן: איך אבי ברגר (או כל פקיד אחר, בכיר יותר או בכיר פחות במשרד התקשורת) : יצליח "להביא בחשבון" את עניינו של הציבור? האם שאלתם בכלל את הציבור? או איזה נציג של הציבור? ביצעם איזה סקר, אולי משאל טלפוני, כדי לדעת מה הציבור מבקש בתחום ה-SLU? אולי קיבלתם את עמדת הציבור בטלקינזיס? או באיזה "התגלות אלוהית"? אולי זה בא לכם בחלום? זו פשוט בדיחה. הרי לאלה שכתבו את המסמך ההזוי הזה, אין שום צל של מושג מה עמדת הציבור, כי הציבור (וגם לא נציגיו המוסמכים) לא היה שותף בשום דבר ולא נשאל מעולם בעניינים, שדנים ומחליטים בהם במסמכים הללו. 

משרד התקשורת יצר ויוצר נזק אדיר לשוק התקשורת בישראל ורמת החיים של כלל תושבי ישראל, רק בגלל שבישראל אין שום תהליך לשמיעת צרכי הציבור ושמיעת נציגיו המוסמכים. ניתחתי זאת בהרחבה כמה פעמים למשל כאן. העיקר: לא הקשיבו לאיש, ממה שנכנס תחת ההגדרה של "הציבור". פשוט, הם לא מכירים בכלל שיש "ציבור" בארץ, והמונח הזה לא כולל את הפקידים במשרד, בעלי ההון, חברי הכנסת, הלוביסטים ומנהלי החברות הנוגעות בדבר, "נערי האוצר", ועוד, שאיתם הם נפגשים ואותם הם שומעים כל הזמן. בעלי ההון והעניין - הם לא "הציבור". 

לכן, המנכ"ל אבי ברגר (בתמונה משמאל) יכול לחתום בלי שתרעד לו היד, על מסמכים הזויים וחסרי כל קשר לתחנת הקרקע, מהחללית בה הוא מצוי, הרחק מהציבור, שאותו כביכול הוא מייצג ושקל את עמדותיו וצרכיו. 

כדי לא להעמיס את הכתבה הזו בכל המונחים הטכניים, אקצר את הסיפור של המדיניות החדשה שנולדה בתחום "השוק הסיטונאי" במשפט קצר אחד: רגולציית SLU, היא ורסיה מתקדמת של רגולציית ה-LLU במסגרת מדיניות ה-ULL בגישת ה-BSA שמופעלת כעת בישראל בתחום הקווי.

לא הבנתם שום מילה? לא נורא. בשביל זה משרד התקשורת המציא את המונח "שוק סיטונאי", שזו רגולציה אחרת לגמרי ששמה Wholesale Line Rental - WLR, רגולציה שלא קיימת בישראל. 

כך, מדובר ברגולציה, שהומצאה בסוף שנות ה-90 (SLU), אחרי שבאמצע שנות ה-90 המציאו באירופה את רגולציית ה-ULL\LLU והיו חברות תקשורת אירופאיות, שהיו להן "עיניים גדולות" והן חשבו, שהן יכולות לפרוס ארונות תקשורת ברחבי הערים במקביל לחברת הבזק המדינתית, או ממש בתוך המתקנים של חברת הבזק המקומית, וקיבלו את האפשרות להתחבר בחיבור יותר קצר ומקומי, ממש ברמת השכונה (לכן הוא נקרא Sub-Loop), מהארון שלהם לארון של בזק בשכונה ומשם ללקוחות הקצה בבתים, ולא בחיבור ארצי מרכזי.

במציאות: הרגולציה הזו הייתה הראשונה שנכשלה (כבר בתחיל שנות ה-2,000) וכיום היא כבר לא קיימת. משום מה, בסוף פברואר 2015, הרגולציה הזו "קמה לתחייה" בהחלטות הרגולציה של משרד התקשורת הישראלי.

מהיכן חברות התקשורת תמצאנה את הכסף לבצע פריסה דומה לזו של בזק? כל ההסדר הזה למעשה תלוי ברצון הטוב של בזק לשכן את המתחרים שלה ממש פיזית בתוך הארונות שלה ובתוך התשתיות שלה. אין כל סיכוי, שדבר כזה יתקיים, אלא אם זונחים את הרגולציה הנוכחית ועוברים לרגולציה של WLR, שמבוססת על שת"פים בין חברות התקשורת, ולא בתחרות פראית וכפויה מלמעלה. 

משרד התקשורת ואחריו אמצעי התקשורת, שבכלל לא מבינים מה הולך כאן, ורק מעתיקים את ההודעות לעיתונות ששולחים להם, מעלימים את העובדות, שהן בבסיס הרפורמה, עובדות המובילות אותי למסקנה אחת די ברורה: מדובר בהונאה הצרכנית החמורה ביותר של העשור.

טוב שיש קשיי מעבר בין החברות (הקשיים הללו לא ייעלמו אף פעם, כל עוד ההסדרים הללו של LLU-SLU בתוקף, אבל על זה בכתבה הבאה), כי אולי כמה אנשים, שקפצו על העגלה, ששמה המטעה הוא: "שוק סיטונאי", ייעשו חשבון אישי נוסף ויגלו שהם מפסידים (הכל: כסף, ביצועים, שירות), גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. 

כמה "פנינים" ותובנות שדליתי ממסמך הרגולציה החדשה של אבי ברגר המכונה בשם SLU:

א. אם חברות התקשורת שאין להן תשתית, המתחרות בבזק, יכולות לרכוש כל סוג של תשתית פיזית מבזק, בכל רחבי הרשת שלה, אז מה זכות הקיום של Unlimited? ה-SLU הוא מסמר נוסף בארון של Unlimited.

ב. "עיקרון ההדדיות", שמשמעו שיהיה "שוק סיטונאי" גם על רשתות סלקום ופרטנר, לפי החלטת שר התקשורת היוצא גלעד ארדן, העיקרון הרגולטורי הזה קיבל "מכת גרזן בראש" בסגנון חיתוך הראשים של דאעש. זאת, ע"י כך שהמנכ"ל אבי ברגר ניצל את המצב, שבנימין נתניהו, בהיותו גם שר התקשורת, עסוק בפצצה האטומית האיראנית ולא התפנה עדיין ללמוד מה זה SLU, והוא החליט לבטל בחטף את החלטת השר גלעד ארדן, ודחה את המימוש של "עיקרון ההדדיות" הזה לזמן לא ידוע ("הנושא יוכרע ע"י הממשלה הבאה" כך הוא החליט בנייר המדיניות החדש). ממש מהלך גאוני...

ג. בגלל שהנושא של מימוש ה-SLU מוביל לשימוש בכלל התשתיות הפיזיות של בזק, כולל אלו המשמשות את המגזר העסקי, ולא ניתן להפריד פיזית את התעבורה של המגזר הפרטי מזו של המגזר העסקי, החליט המנכ"ל, אבי ברגר, שהשוק הסיטונאי החדש ששמו SLU, יחול גם על המגזר העסקי.

זו החלטה מדהימה בכל קנה מידה, שהתקבלה בלי כל שימוע ציבורי מסודר, ובלי שיש לזה איזה תקדים אחד בעולם, ש"שוק סיטונאי" (ולא חשוב איזה שם טכנולוגי קוראים לו) חל גם על המגזר העסקי.

כך, למעשה מלפני יומיים, מעת שההחלטה הזו עלתה לרשות הרבים באתר האינטרנט של משרד התקשורת ונשלחה למכותבים, ולפי הלו"ז הקיים במסמך זה ובמסמכים הרבים הנלווים אליו, אמורה תוך זמן קצר ביותר, להיפתח תחרות של "שוק סיטונאי" במגזר העסקי. 

יש 2 אפשרויות לנתח את ההחלטה הזו (לגבי "שוק סיטונאי" למגזר העסקי):
1. לצחוק, כי זו בדיחה.
2. לבכות, כי זו לא בדיחה.

אני משאיר לקוראים את ההחלטה מה לעשות. אני בכל אופן, בחרתי באופציה של "לבכות". איך יכולים להמציא רגולציה כזו הזוייה ואיש לא מרגיש בזה? איך אפשר להוליך באף את כל תושבי ישראל ואיש לא קם ואומר "המלך הוא עירום?". פשוט מדהים. המשך יבוא.