איך משתחררים מהשעבוד למסך הקטן בסמארטפון גם במרחב הפרטי וגם העסקי?
מאת: אבי וייס, 15.06.19, 20:33
 
חזון מהפכני של אלון בן צור, מנכ"ל בינת, כיצד אנו יכולים להיחלץ מההתמכרות למסך הסמארטפון המהווה עבדות מסוג חדש ופוגעת בכל רקמת החיים שלנו כבני אדם, מאבדן השליטה על חיינו ומאבדן הפרטיות. המהפכה הבאה כבר בפתח והיא מהווה חזרה לערכים ולהתנהגות האנושית של העבר, בכלים טכנולוגיים חדישים דוגמת ה-AI.
 
"אנו נתקשר עם הסביבה גם העסקית שלנו בקול ובמחוות. נפסיק לדבר בהקלדה, נפסיק להשתמש בעכבר ובהעברת האצבע על המסך הקטן", מתאר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. "אנו כעת, אלה העוסקים בפיתוחים העתידיים, מחפשים דרכים איך לקבל יותר מרחב מחייה, מרחב להסתתר בו מהשעבוד לסמארטפון, כי כרגע המצב הוא כאוס אחד ענק, לכולנו".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם אלון בן צור (בתמונה), כדי לשמוע על הכיוונים החדשים בעולם ה-ICT שייחשפו על ידו, וגם ע"י החברות בקבוצת בינת ושותפותיה, במסגרת האירוע הענק השנתי של בינת - בינת אקספו 2019, שיתקיים ב-19.6.19 ועל החידושים והמגמות בתחום עולם התקשורת, שיוצגו באירוע זה, שחלק מהם כבר נחשפו על ידינו כאן.
 
שאלה: מה התחדש בעולם ה-ICT מנקודת מבטך?
אלון בן צור: "בהיסטוריה של האנושות, ראינו כבר כמה פעמים, שהתמכרות אנושית להרגל או לעשייה מקובלת, מתגלית, בסופו של דבר, כאסון בריאותי, למשל - עישון.
 
תסתכל בראש פתוח מה קרה לנו בעולם המידע שהוא כיום עולם סלולרי: העולם הזה הפך להתמכרות. אתה מוצף באפליקציות של מידע ואתה מתמכר לזה ומתחיל לזנוח כל דבר אחר, כל ההנאות של העבר נשכחות וכל ההרגלים של העבר נשכחים. אתה הופך להיות עבד של המסך הצבעוני.
 
 למה כולנו משתעבדים בקלות למסך הזה? בגלל שזה סלולר, בכל מקום, בגלל שזה נראה בחינם. הכל בחינם. הכל קל ונגיש. התוצאה: הגענו לזמן פנוי אפס, לפחות מגע בין-אישי פרונטלי, וגם לעלייה בבעיות בריאות והפרעות בריאותיות שונות, כולל חוסר שינה. הכל בגלל שהפכנו להיות עבדים של המסך הנייד.
 
היעדר שליטה על ממד הזמן האישי ועל המרחב האישי הוא הנזק הגדול ביותר. בעבר, רוב האנשים ידעו כיצד לשלוט בזמן שלהם וידעו למכסם את ממד הזמן שלהם. כיום, בעולם הפופוליסטי של מה שיש לך בסמארטפון, איבדת שליטה על הזמן הפנוי שלך. יש מחקרים המתארים, שאנשים רבים מתעוררים בלילה, כדי לבדוק את ה-WhatsApp או האינסטגרם שלהם.
 
נענו על הציר של אובדן ריבונות לטכנולוגיה. הטכנולוגיה הפכה להיות יותר חזקה מאתנו. אנו חייבים להחזיר את האיזון לחיינו.
 
התפוקה שלנו משתנה, תשומת הלב שלנו בכל שעות היממה משתנה. במלחמה על תשומת הלב שלנו, המסך הקטן ניצח ובגדול. זו עבדות מסוג חדש. שיעבוד, שלא השתלטנו על ההתפתחות שלו.
 
אם לא נעשה כיום דבר, ונסתכל על הגרף המתפתח, נגיע למצב בו הכלי הזה ינצח וירצח לנו את החיים. זה יהיה תהליך מצטבר של פגיעה בחושים שלנו, ביכולת התקשורת שלנו, בכל רקמת החיים שלנו כבני אדם.
 
זה יחסל את האני שלנו, כבר חיסל את הפרטיות שלנו, את הזמן הפנוי שלנו. המסך הזה ישתלט כליל על החיים שלנו ונהפוך לרובוטים טכנולוגיים אנושיים, שכלים של אפליקציות של מידע עושים מניפולציות על כל החושים שלנו ועל כל ערוצי הידע שלנו. אנו נפסיק לקרא ולחשוב. מישהו עם מערכות חכמות, גם יחשוב בשבילנו".
 
שאלה: מה ניתן לעשות מול הניתוח והחזון הזה?
תשובה: "לא נוכל לעמוד בתהליך הזה לאורך זמן, כי הנזקים כבר נראים היום. אנו זקוקים לתהליך של תיקון הטכנולוגיה.
 
תשים לב, שעד היום אנו סוחבים בעיות קשות, שנולדו עם המהפכה התעשייתית, שהחלה במאה ה-16 ושיאה היה במאה ה-18. למשל: זיהום אוויר, הרס הטבע. עברו כמעט 400 שנה והנזקים עדיין כאן. אני מקווה, שלא ייקח 400 שנה לתקן את נזקי המסך הקטן והנייד.
 
להערכתי, האנושות תצטרך ותשאף לתקן, למרות שרבים לא יודעים איך לעשות את התיקון הזה. שים לב, שהמהפכה הזו יצרה כמה גלי הדף. למשל בגל הראשון נעלמו כל האנציקלופדיות, כי הכל נמצא במאגרי מידע נגישים. הוויקיפדיה נוצרה בגל שני, כשהחל הביקוש לתקצירים של המידע.
 
רבים חושבים, שלא ניתן לשנות את המציאות. הם לדעתי טועים. העולם הבא, שאליו נשאף לחיות בו, לא יהיה גוגל או פייסבוק. זה יהיה דבר אחר, שייתן לנו מהות חדשה לחיים, שייתן לנו יותר זמן פנוי, שיאפשר לנו מרחב אישי ללא פגיעה בפרטיות, מה שייתן לנו שליטה טובה יותר על ניהול הזמן שלנו.
 
בדרך, יתפתחו כלים, שיעזרו לנו להשיג שליטה טובה יותר על הזמן שלנו ועל הרצונות שלנו. הטכנולוגיה עוזרת ותעזור. אני בעד טכנולוגיות כאלו. למשל: AI. טכנולוגיית AI בשילוב זיהוי קולי טבעי וזיהוי מחוות טבעי, תאפשר לנו לתקשר עם כל מה שיש סביבנו בקול.
 
נחזור למקורות: לפני המחשב והסמארטפון, אנו כבני אדם תקשרנו זה עם זה בקולנו, במחוות ידיים ובהבעות פנים. ה-AI ייכנס לכל מכשיר קצה בדיוק עם היכולות הוותיקות הללו וזה יהפוך את המכשירים לחכמים ויעילים, בדיוק כמו שהיה בעבר: נחזור לתקשורת בקול ובמחוות. העוזרת החכמה, שתהיה על כל מכשיר, תדע איך לעזור לך לפי הרצונות שלך והצרכים שלך. לא להיפך, כמו שיש כיום.
 
כך, תוכל לשלוט בזמן שלך ובמימוש הרצונות שלך. המערכת תדע מה חשוב ומה דחוף לך ומתי לא להפריע לך ואיך לתת לך יותר זמן פנוי וזמן איכותי במגע עם אחרים פנים אל פנים. אתה תוכל לשלוט בזה באופן מלא ולא תיתן למישהו אחר לשלוט בך.
 
כך, שאתה תהיה בעל הסמכות לקבוע כללים ותדע להפעיל את מכונות ה-AI לפי איך שאתה מעדיף, ולא איך שהמפרסמים והגופים הענקיים השולטים באפליקציות, שאתה משתמש בהן - מעדיפים.
 
רבים מכורים למכשיר הנייד אבל לא מוכנים להודות בזה. זה בדיוק כמו התמכרות לסמים ולאלכוהול. מסרבים להודות בהתמכרות הזו. למיטב הערכתי, הצורך האנושי יגבר והציבור יבקש מוצרים חדשים, שיגנו עליהם מפני אלה שהצליחו להשתלט על הזמן שלהם והצליחו להשתלט על יכולת ההתנהלות האנושית.
 
למיטב הערכתי, הטכנולוגיות ההרסניות (Disruptive) הבאות, תגענה אלינו בעוצמה גדולה בטווחי זמן של 5 עד 10 שנים. בעוד כ-10 שנים לא נסתכל כל רגע בפייסבוק או ברשתות החברתיות האחרות.
 
ההכרה, שהציבור ויתר לחלוטין על הפרטיות שלו, תמרת קבלת מידע מהיר בחינם - תכה בנו. זה מה שיוביל לשינוי, שיתבסס על טכנולוגיות חדשות הנמצאות ממש כעת בפיתוח".  
 
שאלה: איך כל מה שתיארת משפיע על העולם העסקי, על עולם החברות הגדולות, שבינת כה מכירה ועוסקת בו שנים רבות?
תשובה: "התהליך, שהתרחש במרחב הפרטי של כל אחד, הגיע גם לעסקים ולחברות הגדולות. זה לא רק במובן של ההתנהגות האישית היום-יומית של המנהלים והעובדים, שהתמכרו כל אחד באופן אישי למסך הנייד. גם זה קרה וזה תהליך בלתי נשלט בעסקים ובארגונים.
 
אני מתכוון ממש להתנהלות העסקית והארגונית. בעבר ,העיקר בארגונים היה ההתנהלות במתכונת של B2B, אבל ה-C והחשיבות של ה-C עלתה.
 
היום כמעט הכל זה B2C או B2B2C. הארגונים עוברים תמורות הנקראות טרנספורמציה דיגיטלית. אולם, כשמנתחים את זה רואים, שזה אותן תופעות של מה שקרה לציבור הפרטי, רק בהפרש של פאזה של כמה שנים.
 
גם בארגונים ובעסקים מוותרים על הפרטיות של הארגון. נכנעים לטרנדים הטכנולוגיים ולא שמים לב, שלקחו מאתנו את הפרטיות העסקית שלנו בתהליך הזה.
 
כל הרגולציות החדשות, ששומרות על הפרטיות, לא עוזרות, כשאתה מוותר מיוזמתך על הפרטיות שלך ועל הפרטיות של העסק שלך.
 
הנדידה המהירה לעננים ובמיוחד לעננים ציבוריים, אי שם בעולם, היא תופעה מאוד חזקה ובלתי נשלטת.
 
אנשים לא בוחנים מהן החלופתו. הם נלכדים ע"י אותם ענקים, שכבר שולטים על האנשים הפרטיים דרך המסך הנייד שלהם. כך, יש כאן אותה תופעה אבל בקנה מידה ענק.
 
הארגונים נכנסו במהירות לזה בגלל שזה כמעט בחינם, בתהליך מאוד מהיר של אבדן הפרטיות. התקשורת הבין-אישית נפגעה, לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת העסקים והארגונים.
 
זה מוביל למקומות אמוד אפלים, כי המבנה הקהילתי שלנו נפגע. גם בארגונים כולם צמודים למסך הנייד. הם מוותרים על חופש הפעולה שלהם, מוותרים על המגע האנושי שלהם ומקיימים תקשורת, גם פרטית וגם עסקית, מעל המסך הקטן. הם לא שמים לב, שמישהו אחר החל לשלוט בהם והם בכלל לא רואים אותו ולא מוכנים להודות, שמישהו אחר שולט בהם, בזמן שלהם וברצונות שלהם.
 
הטכנולוגיות החדשות הביאו יותר אוטומציה. התחלנו להשתמש בבוטים וברובוטים. כך, יש לנו פחות עבודה. לכאורה, היינו אמורים לקבל מזה יותר זמן פנוי. אבל קורה מצב הפוך לחלוטין. יש לנו פחות זמן פנוי ופחות שליטה על הזמן שלנו ופחות אינטראקציות בין אישיות".
 
שאלה: אז מה יהיה תהליך התיקון בעולם העסקי והארגוני?
תשובה: "טרם התחלנו בתהליך התיקון של חוסר האיזון הזה בארגונים ובעסקים. רק כעת מתפתחות הטכנולוגיות, שיכולות לחולל את השינוי הזה.
 
אני מאמין, שאנו נפתח סביבת עבודה חדשה היודעת להבין אותנו, את הצרכים שלנו, גם הצרכים העסקיים, מערכת, שתדע ליצור את האיזון של החיים שלנו, של הפרטיות הפרטית והעסקית שלנו, מול העולם הטכנולוגי המתפתח סביבנו.
 
גם כאן, הכלי המרכזי, שאני רואה כרגע ,זה ה-AI. הכלי הטכנולוגי הזה יכול להוביל מצד אחד להשתלטות טוטאלית על חיינו, אבל יכול מאידך גם להתפתח, אם נעשה זאת נכון, לכלי המשרת אותנו ואת הצרכים שלנו, מה שיוביל להחזרת מרחב פרטיות שלנו ולשליטה שלנו על הזמן שלנו והצרכים שלנו.
 
אני מאמין, שהביקוש האנושי יוביל למהפכה הבאה, שתתקן את הנזקים של היום, כי לא נוכל לעמוד בעומס המנטלי, שהמציאות הזו מכניסה אותנו לתוכה. בלי מרחב עצמי ובלי שליטה על הזמן שלך, אתה לא יכול להיות בן אנוש. אתה לא יכול להיות בעל עסק, או מנהל בארגון.
 
לכן, אנו חשובים, שסביבת הענן תתאים את עצמה להתפתחות הנדרשת הזו. הפגיעה בפרטיות, שהתרחשה בעולם הפרטי, מתרחשת ממש כעת בעולם העסקי. איך זה ישתנה? בעיקר בשליטה במידע. אם נוותר על השליטה במידע ושליטה על הזמן, לא נוכל להצליח ולנצח במרוץ של החיים שלנו ושל העסקים, שבהם אנו עובדים.
 
לכן, עסקים יסתכלו על הפתרונות, שמפתחים לעולם הפרטי, והם יאומצו גם בעולם הארגוני. נחזיר לארגונים ולמנהלים את היכולת לקבל החלטות בלי שמישהו אחר ישלוט ברצונות שלהם.
 
כבר היום, כמעט בכל הארגונים, מבינים, שתפקיד ה-CIO השתנה דרמטית: הוא לא בעל תפקיד, שתפקידו לספק פתרונות טכנולוגיים לצרכים עסקיים, אלא הוא בעל תפקיד, שצריך קודם כל לספק צרכים עסקיים. המדידה של ההצלחה שלו תהיה רק על בסיס עסקי ולא על בסיס טכנולוגי. זה אומר הכל. הצורך שלו ליצור ערכים משמעותיים עבור הארגון.
 
זה ישנה את כל הכללים, שאנו מכירים. הוא יצטרך להחזיר את השליטה של המידע לארגון, להחזיר את אבדן הפרטיות לארגון, יצטרך להחזיר את השליטה על הזמן לארגון. הוא יצטרך לחפש חלופות למסע הקיים שלו לענן תוך אבדן השליטה והפרטיות.
 
במציאות, מה שמציעים היום לארגונים אלו מערכות של אורקסטריישן (תזמון), מערכות, שהן מאוד מורכבות וישרות, שכביכול נועדו לפשט את הניהול במידע הנמצא בעננים מרובים. הסיבוכיות תכריע, לעניות דעתי, את הטכנולוגיות הללו, לא רק המחיר.
 
לכן, בארגונים נלך לכיוון של ריבוי קונטיינרים, אוטומציה של קונטיינרים, אוטומציה של רשתות, יותר פתיחות ויותר קוד פתוח, שילוב של עננים פרטיים וציבוריים עם הבנה, שלא חשוב היכן הקונטיינר, כי ניתן להזיז אותו ממקום למקום. מה שחשוב זו השליטה על הפרטיות, על היכולת לקבל החלטות ועל השליטה בזמן שלנו ובמטרות העסקיות שלנו".  
 
שאלה: מה המשמעות של שינוי החשיבה וההתנהגות הזו?
אלון בן צור: "שנלך לפישוט כל הסביבה הטכנולוגית, שבה אנו מתנהלים ונחזיר את השליטה בכל לידיים שלנו.
 
נפתח סביבה יציבה, שתנוהל במנות קטנות, כאשר אנו שולטים במנות הללו, שנקראות קונטיינרים. כל האפליקציות העסקיות הכבדות ביותר תעבורנה לקונטיינרים. זה לא חלום, זה כבר אפשרי.
 
העיקר: ה-AI והטכנולוגיות הנלוות, יהיה הממשק היחיד של כולנו. כל הסביבה העסקית שלנו תשתנה, בדיוק כמו מה שאמור להתפתח בסביבה הפרטית שלנו. הכל בדיבור ובמחוות".