משרד התקשורת פרסם אמש הודעה לציבור, כפרזנטור של קבוצת בזק (בלי לתת שום קרדיט בהודעה לקבוצת בזק), על הצלחת מה שמכונה בהודעה "שוק סיטונאי". בינתיים, בעלי המניות של בזק "צוחקים כל הדרך אל חשבון הבנק" וצוחקים על הטיפשות של עושי דברם בצמרת משרד התקשורת.  הרגולטור יצר כשל שוק ענק, פיגור טכנולוגי מביש והונאה צרכנית מדהימה. 
מאת: אבי וייס, 3.2.16, 10:30

ניתוח: מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה), שהפך להיות "סוכן מכירות של בזק", באמצעות אין ספור של ספינים, הגדיל אתמול ושחרר הודעה לציבור (כאן), שהיא למעשה בדיוק מה שכותבת בזק בחודשים האחרונים, רק שבהודעה של שלמה פילבר לא ניתן קרדיט למקום, שממנו העתיקו מילה במילה את ההודעה הזו: הדוברות של קבוצת בזק. 

בהודעה הטרייה (שכאמור הועתקה מההודעות של בזק) של שלמה פילבר, מצויין, שבמלאת שנה למה שמכונה בנייר הזה "שוק סיטונאי" (שזה בכלל לא שוק סיטונאי, כי אין דבר כזה בשום מדינה באירופה, ממנה כביכול העתיקו את המודל הרגולטורי הזה וגם לא בשום מדינה אחרת בעולם), רבע מיליון לקוחות עברו להסדר, שבו הם רשומים אצל ספקי אינטרנט ולא אצל בזק (זה היה גם קודם, מזה עשור, רק כעת ניתנה ההזדמנות לבזק "לחגוג ברישיון" עד סוף 2018, על הגב של הציבור וכיסו).

יש באתר זה 213 כתבות בנושא "השוק הסיטונאי". כך, שאין בכוונתי לחזור כאן על כל מה שחשפתי וכתבתי (וגם כתבו אנשי מקצוע אחרים), בשנה החולפת. סיכום השנה של שלמה פילבר היא "בכייה לדורות". בכלל לא מקור לשמחה וגאווה. 

אתייחס כאן רק לנקודות הבאות בקצרה (הרחבה למתעניינים ביותר פרטים, יש במאות המאמרים הנמצאים באתר):

א. ב"הונאה הצרכנית של העשור" ששמה הוא "שוק סיטונאי", כבר רבע מיליון לקוחות הלכו שולל ורכשו נתבים שלא יהיו שווים חצי אגורה בשנה הקרובה. אלה נתבים, שהיבואנים והלקוחות רכשו אותם כנראה "לפי קילו" מעודפים של נתבים ישנים, שנשארו אצל סוחרי גרוטאות סיניים זריזים, שגילו את "המטמון של הפראיירים בישראל". כל רבע מיליון הלקוחות הללו מפסידים ויפסידו לא רק כסף, אלא מפסידים ביצועים ושירותי אינטרנט חדשים וחדישים. 

ב. ספקי האינטרנט המרכזיים, שעבורם ישבו הוועדות השונות, שדנו ב"שוק הסיטונאי" בעשור האחרון (במיוחד הכוונה לנטוויז'ן-013 ול-012-סמייל), נבלעו ונעלמו מזמן בחברות תשתיות תקשורת גדולות (סלקום ופרטנר בהתאמה), מה ששיבש לחלוטין את כל המודל של  "שוק סיטונאי". מה שיוביל להתמוטטות המודל הזה, יחד עם החברות הללו, שמפסידות כסף מכל לקוח, שעובר אליהן בהסדר המכונה בשם המטעה "שוק סיטונאי". 

ג. בזק בינלאומי היא היחידה המשקיעה בשנים האחרונות ברשת האינטרנט שלה ובשירותים שלה ללקוחות. הפער בינה לבין המתחרות גדל והולך, כי למחרות אין שום אינסנטיב לשדרג תשתיות וגם אין כסף לשדרוגים כאלה.

שתי המתחרות האחרות בה (שכעת הן הקבוצות סלקום ופרטנר), הפסיקו מזמן להשקיע בלקוחות האינטרנט שלהן, והן מספקות ללקוחות ציוד (נתבים, ממירים של הטריפל של סלקום, נתבי טלפוניה וכיו"ב), מהעשור הקודם, ציוד שכנראה הן רכשו "לפי קילו" מעודפים של ציוד ישן שנשאר במחסנים של סוחרי גרוטאות סיניים ממולחים.

ברשת של הוט, רק הוטנט משקיעה (קצת) בלקוחות, בתשתית ובציוד, ונותנת מחיר אטרקטיבי (שכולו "סבסוד צולב").

לכל המתחרים הקטנים (יש כאלה כ-40 בשוק ה-ISP) אין יכולת להשקיע בגלל הרגולציה, ורובם בכלל לא נכנס לשוק הסיטונאי, כשלמתחרים הגדולים (למעט בזק בינלאומי) נגמרו מזמן המשאבים להשקיע וכל לקוח נוסף של שוק סיטונאי מסב להם הפסדים, שהולכים וגדלים. כך, יצר הרגולטור הישראלי כשל שוק ענק, פיגור טכנולוגי מביש והונאה צרכנית מדהימה. 

ד. התוצאה הברורה של כל זה: בעלי המניות של בזק "צוחקים כל הדרך אל חשבון הבנק". כל מילה נוספת כאן מצידי - מיותרת. 

ה. משרד התקשורת מקיים "שולחנות עגולים" עם השחקנים הלא נכונים לגבי שוק סיטונאי. הדיונים היו אמורים להיות בין הספקים חסרי תשתיות לבעלי התשתיות המונופוליסטיות.

במקום זה, מקיימים דיונים בין בעלי תשתיות, בינם לבין עצמם. מהלך כזה ברור, שהוא מוביל רק למבוי סתום, כי בין בעלי תשתיות צריכים להיות הסכמים מסחריים ללא כל התערבות של משרד התקשורת. 

את ה-ISP הקטנים, שהם הלב של השוק הסיטונאי בכל העולם, משרד התקשורת "לא סופר ממטר" ונותן להם למות, כמו שהוא נותן ל-Unlimited למות. 

ו. משרד התקשורת ממשיך להסתיר מהציבור, שהשלב השני בשוק הסיטונאי ששמו SLU כשל (למעשה הוא נכשל עוד לפני שהתחיל). לכן, אין שום "המשך רגולטורי" ל"שוק הסיטונאי", ברגע שבזק תחל לחבר לקוחות בסיבים (וזה יקרה כבר השנה - 2016).