בעוד שישראל מידרדרת קשות בתחומי הפס הרחב הקווי והנייד, שינוי יסודי בכל כללי הרגולציה בתחום הקווי והסלולרי בבריטניה, מוביל אותה במהירות להיות בשורה הראשונה ועד 2020 בריטניה תהיה באותה משבצת של מדינות דוגמת יפן ודרום קוריאה.  
מאת: אבי וייס, 22.9.15, 11:30

על פי מחקר חדש, שפורסם אתמול ע"י Analysys Mason, (מצוי להורדה כאן), בריטניה תהיה תוך מספר שנים קטן בצמרת 5 המדינות המובילות בעולם בתחומי הפס הרחב הקווי והנייד.

הסיבה המרכזית: לפני כשנתיים הוגש דו"ח לרגולטור הבריטי ולחברת הבזק הבריטית BT (מצוי כאן), שהדגיש את הכיוונים הרצויים להתקדמות הפס הרחב בבריטניה.

לכן, בשנתיים האחרונות נעשו מהלכים רגולטוריים (רובם ע"י Ofcom, הרגולטור הבריטי לתקשורת, שהכריז במרץ 2015 על רגולציה חדשה שהפכה את העקרונות הרגולטוריים שהיו בבריטניה מאז 2005). המדובר בסדרה ארוכה של מהלכים ממש דרמטיים שהתרחשו בבריטניה ובכלל זה:

א. רגולציית "השוק הסיטונאי" המסורתית שונתה לחלוטין והושם דגש על רגולציית שוק סיטונאי במתכונת Wholesale. 

ב. התקבלו החלטות לעודד חיבור סיבים לאנטנות הסלולר והוחל ביישומן. 

ג. הועברו תיקוני חקיקה, שיאפשרו פריסה מהירה יותר של אנטנות סלולר ובמיוחד הקטנות. פריסת אנטנות LTE או שדרוג אנטנה קיימת ל-LTE לא דורשים שום אישור בנייה משום גוף רגולטורי. 

ד. הרגולטור החל לפרסם מבחני ביצועים לפס הרחב של כל הספקים בפס הרחב. 

ה. פורסם שימוע (שנמצא בפני סיום) לתדרי דור 5 בסלולר והוחל בניסויים בטכנולוגיות דור 5. כל מדינות אירופה החלו מזמן בהכנות למעבר ל-5G. 

ו. הסדר "הנדידה הפנים ארצי" בוטל ועל החברות לבצע פריסה פיזית של אנטנות נפרדות לכל ספק סלולר, בכל רחבי בריטניה (בסבסוד הממשלה ובפיקוחה). 

ז. שוחררו 320 מגהרץ לטובת יישומי IoT בעיקר בתחום התדרים המכונה "White Spaces". 

ח. שוחררו תדרים בהיקף מסיבי לכל הצרכים (Offload, LTE-A). 

ט. כל חברות התשתית (ובראשן BT) נרתמו לפריסת סיבים עד הבית או ליד הבית, בכל רחבי בריטניה ובסבסוד הממשלה. עד סוף 2018 כ-95% מהבתים בבריטניה יהיו מחוברים בסיבים עד הבית או ליד הבית. התמיכה של ממשלת בריטניה בפריסת FTTx היא בממוצע 189 ליש"ט לבית (בהשוואה לסבסוד הממשלתי בסינגפור: 639 ליש"ט לבית, בניו-זילנד 1,635 ליש"ט לבית ובאוסטרליה 2,915 ליש"ט בבמוצע לבית). 
  למי ששם לב, איטליה נמצאת בפיגור (יחסי) בגרף הפריסה של הפס הרחב מאוד באירופה (עוד נתונים על איטליה - כאן). זאת, משום שהרגולטור האיטלקי לתקשורת היה האחרון (באירופה) בנטישת רגולציית "השוק הסיטונאי" (שדי דומה למה שיש היום בישראל). את הבעיה הזו שהתרחשה באיטליה תיארנו בהרחבה כאן וגם כאן. 
  תשומת לב שביפן ובדרום קוריאה, כבר מ-2013 יש כיסוי של כמעט 100% של סיבים לבתים או עד ליד הבתים. זה בבחינת "חלום ליל קיץ" לתושבי ישראל. בריטניה, על פי הגרף, סוגרת די מהר את הפער הזה מול יפן ודרום קוריאה עד סוף 2017 או תחילת 2018. 

חברת המחקר Ovum הוציאה השבוע דו"ח מקיף של השוואה עולמית לשימושים וליישומים של הפס הרחב במדינות העולם: מה רמת החוויה (QoE) של השימוש בפס הרחב בעולם וכיצד המשתמשים הביתיים מנצלים את הפס הרחב. זאת, עם ניתוח עומק של כמה מדינות דוגמת: שבדיה, סינגפור, קנדה ואיחוד האמירויות. ישראל לא מצויה בדו"ח הזה, רוב מדינות ערב כן (די ברור למה, כשקוראים את הדו"ח הטרי של ITU). 

בשונה מישראל, שנמצאת בתהליכי הידרדרות חמורה רק בגלל הרגולציה, בריטניה הצליחה לשנות כיוון רגולטורי, לכיוון הנכון. הרגולטור של מדינת ישראל, שהעתיק את רוב הסדרי הרגולציה מבריטניה, לא קלט, שניתן להעתיק את השינויים, שנעשו שם בשנתיים האחרונות, מה שמזניק את בריטניה לקדמת המדינות המובילות בעולם בפס רחב קווי וגם סלולרי. אפילו הדו"ח השנתי של Ofcom שפורסם בחודש החולף, הוא מסמך מרתק ומקיף ביותר שאפשר רק לחלום על דבר דומה לזה במדינת ישראל. 

מהפך רגולטורי כזה (כמו שהתרחש בבריטניה), ככל הנראה, לא יקרה בישראל. האטימות של צמרת משרד התקשורת הישראלי היא מוחלטת. פשוט - "חיים בסרט".