מאת: אבי וייס, 23.2.16, 16:30

החשיפה הבלעדית שלנו אודות השימוע המעודכן של "השוק הסיטונאי" על רשת הוט (כאן), והמשמעויות הנגזרות מכך (כאן) חשף לראשונה את ההחלטות והמספרים, שהובילו למציאות אותה מרגישים כמעט כל מי שעברו להסדר "השוק הסיטונאי" וגם כל ה-ISP.  

נעסוק כאן רק בשני היבטים של ההתמוטטות של כל המודלים של "השוק הסיטונאי" על הראש של הצרכנים וספקי האינטרנט, פרי מעשי ידיו של האיש בתמונה משמאל (שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת) ועוזריו.

א. רמת הביצועים של הפס הרחב "בשוק הסיטונאי". או: כמה לקוחות יהיו על חיבור אחד של 100 מגה?
בניתוחים הראשונים שלי על השוק הסיטונאי בתחום העלויות והביצועים (כאן וכאן) חשפתי את כל "החורים הצרכניים" החמורים בהסדר הזה, אבל נתון אחד לא היה ידוע לי והוא "פרץ החוצה" בצורה הכי ברורה בשימוע המעודכן שחשפנו.

בשונה מההסדרים טרום "השוק הסיטונאי", שבהם בזק והוט היו מחליטים הראשיים כמה לקוחות הם מעמיסים על כל חיבור (קוראים לזה "יחס העמסה"), ב"שוק הסיטונאי" האחריות הזו עברה ל-ISP, וה-ISP כפופים לחישוב, שקבע משרד התקשורת, אחרת הם מפסידים כסף (זה גם מוסבר במסמך ההסבר של משרד התקשורת ל"שוק הסיטונאי", שנמצא בתחתית המאמר). 

תחילת החישוב הזה מצויה בפסקה קטנה, שנמצאת באתר משרד התקשורת מנובמבר 2014 בתוך מסמך של הרן לבאות (סמנכ"ל לכלכלה במשרד התקשורת), מסמך, שמצוי כאן, ואת הנתון החשוב בו סימנתי באדום בטבלה הבאה:

במסמך השימוע לשוק סיטונאי על רשת הוט הנושא הזה הופך כבר לברור יותר:

בקצרה: תחשיבי העלות ל-ISP בנויים כך, שה-ISP יכול להרווויח רק אם הוא מעמיס 200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה ברשת בזק (זה ה-0.5%), או 250 לקוחות על חיבור 100 מגה ברשת הוט ושה-ISP מספק לכל לקוח בממוצע כ-0.4 מגה בשעות השיא.

בחיבור של חבילת 40 מגה ברשת בזק מעמיסים 100 לקוחות על כל חיבור ומספקים לכל לקוח גם כן בממוצע 0.4 מגה בשעות השיא. 

דהיינו: מי שאחראי להתמוטטות איכות האינטרנט בישראל זה משרד התקשורת בכבודו ובעצמו, שיצר שילוב קטלני של העמסה בלתי הגיונית של לקוחות על כל חיבור, נתן ללקוחות לרכוש או לקבל מה-ISP נתבים ישנים ובתקנים ישנים ("זבל סיני", שמייבאים אותו בכמויות לישראל, עבור "השוק הסיטונאי"), ונתן ללקוחות להתמודד לבד עם רמת שירות ירודה.

משרד התקשורת הוא זה שקבע ל-ISP לספק 0.4 מגה בממוצע ללקוח בשעות השיא ולא חשובה מה החבילה אליה הלקוח נרשם. פשוט לא ייאמן, אבל זו המציאות, שחור על גבי לבן. לכן קראתי לזה (בין היתר): "ההונאה הצרכנית של העשור". 

ב. איך התמוטטה היכולת להרוויח בשוק הסיטונאי ולספק שירות ללקוחות לאורך זמן
נציג את המחירון החדש של משרד התקשורת בשימוע "שוק סיטונאי" על רשת הוט בדוגמה מוחשית הכי פשוטה להבנה:

נניח שאני ספק אינטרנט (ISP) חדש הנכנס לשוק ורוצה לספק "שוק סיטונאי" על רשת הוט ואני מבין, שכיום רוב הלקוחות מזמינים חיבורים של 100 מגה. אני מסתכל באתר "כמה זה?" ורואה שטריפל-סי מציעה 100 מגה ב-85 ש"ח לחודש (שזה 72.65 ש"ח ללא מע"מ) ואקספון-018 מציעה 100 מגה ב-69 ש"ח לחודש (שזה 58.98 ש"ח ללא מע"מ).

לכן אני מחליט, כדי שאוכל למשוך לקוחות אלי, לצאת במבצע של 63 ש"ח ללא מע"מ (שזה 73.71 ש"ח עם מע"מ). אני מחליט, שאני לא אהיה כזה נבזה עם הלקוחות החדשים שלי ולא אעמיס 250 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה כמו שמשרד התקשורת רוצה וקבע על רשת הוט, ואני מחליט, שאני אעמיס רק 200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה, כמו שנקבע ע"י משרד התקשורת לרשת בזק, שגם ככה זה דבר בלתי נסבל, מנקודת ראות של הלקוחות הגולשים.

כעת אציג הכנסות מול הוצאות לחודש (רק הוצאות ראשוניות, שאני חייב לשלם להוט). (כל המחירים כאן בלי מע"מ).

1. הכנסות
200 מינויים על חיבור אחד של 100 מגה כפול 63 ש"ח לחודש הכנסה מכל מנוי, זו הכנסה של 12,600 ש"ח לחודש.

2. הוצאות
מחיר לקוח שאני משלם להוט לפי הטבלה החדשה: 40.14 ש"ח, כפול 200 לקוחות = 8,028 ש"ח.
מחיר הגיגות לפי הטבלה החדשה: 100 מגה כפול 18.7 ש"ח למגה = 1,870 ש"ח.
מחיר הנגישות לרשת הוט ל-100 מגה = 5,850 ש"ח.
סה"כ הוצאות עד כאן: 15,748 ש"ח.

3. התוצאה:
זה הפסד. על כל חיבור של 100 מגה אני מפסיד 3,148 ש"ח לחודש (15,748 ש"ח הוצאות מינוס 12,600 ש"ח הכנסות). . 

4. בכמה אני צריך למכור כל 100 מגה כדי לא להפסיד? 
אם ההוצאות הן 15,748 ש"ח לחודש אזי לחלק ל-200 לקוחות המחיר שלי אמור להיות 78.74 ש"ח לכל לקוח בלי מע"מ או 92.12 עם מע"מ.

כמה לקוחות יגיעו אלי במחיר הזה? התשובה אפס. כי כמעט כל ה-ISP מוכרים חיבור של 100 מגה ב-90 ש"ח ומטה (עם מע"מ). 

החישוב הפשוט הזה בכלל לא מתחשב בכל ההוצאות האמיתיות, שיש לי כ-ISP , שמכפילות את ההוצאה, שציינתי כאן (15,748 ש"ח לחיבור אחד של 100 מגה).

משרד התקשורת לא התערב בכל העלויות, שמטילים בזק והוט על ה-ISP מחוץ לטבלאות שפורסמו. היה ניסיון כושל אחד לבצע שימוע על תעריף אחד מכלל התעריפים, שמחוץ לטבלאות והשימוע הזה נגנז. כ"כ, כשל השימוע לבצע רגולציה הנקראת "צמצום מרווחים", דהיינו: למנוע מבזק או הוט לצאת במבצעים זולים יותר וכדאיים יותר ממה שה-ISP ב"שוק הסיטונאי" יכולים להציע, כי הם כפופים למחירון קבוע עד סוף 2018. 

בטבלה הבאה אני מציג מקצת ההוצאות שיש ל-ISP (תשלומי חובה ל-ISP המספקים שירותי "שוק סיטונאי" על רשת בזק או על רשת הוט), מחוץ לטבלאות המחירים של משרד התקשורת:

הוצאות על תשתית בזק	הוצאות על תשתית הוט
תשלום חודשי על השטרודל - @	רכישת IPv4 בכמויות ובמחירים מופקעים
סלילת תשתית עצמאית, או תשלום עליה לבזק	סלילת תשתית עצמאית, או תשלום עליה להוט
תשלום על כל ביקור טכנאי	תשלום על כל ביקור טכנאי
עלות התקנה וציוד חיבור לבזק	עליות התקנה וציוד חיבור להוט
מערכת API ותחזוקתה	מערכת API ותחזוקתה
אולי לדאוג לנתבים ללקוחות	חובה לדאוג לנתבים ללקוחות (כי אין בשוק החופשי דבר כזה)

דהיינו: כדי להתקיים כלכלית לאורך זמן אני צריך למכור 100מגה ב-180 ש"ח ומעלה לחודש, לכל אחד מה-200 המנויים שנמצאים על אותו חיבור של 100 מגה. ברור שבמחיר כזה איש בכלל לא יחשוב עלי ולא יירשם אצלי וכמובן שאין צורך בהסדר "שוק סיטונאי", שיקר יותר ומשמעותית מההסדרים הקודמים.  

כלומר: אין שום מודל עסקי, שיכול להצדיק לאורך זמן את קיומו הכלכלי של ISP ב"שוק הסיטונאי".

אין, לא היה ולא יהיה מודל של "שוק סיטונאי" שכזה, בשום מדינה בעולם. 

אני כותב זאת בהסתייגות אחת: להוט-נט אין בעיה כזו, כי לה אין בכלל הוצאות כאלו וכל הטבלאות דלעיל לא חלות עלה. פשוט, הוט-נט היא חלק מהוט (וגם לבזק בינלאומי יש "הוצאות מדומות", שעוברות מהכיס שלה לכיס של בזק, שזה בדיוק אותו כיס). 

שורה תחתונה: "השוק הסיטונאי" נועד לעודד תחרות בשוק ובמקום זה משרד התקשורת יצר "תחרות מדומה", שתתפוצץ בקרוב (כמו שהבלוף של גולן טקום כבר התפוצץ והבלוף של Unlimited בדרך להתרסקות, הכל בגלל רגולציה מוטעית). זו תחרות שנוצרה ברגולציה מאוד מוזרה, שאין לה שום מקבילה בעולם, פרי פעולה של "חפרפרות" במשרד התקשורת, שהולידה 2 תופעות, שמנציחות למעשה את השליטה של בזק והוט בשוקי הפס הרחב בישראל:

1) לקוחות השוק הסיטונאי יקבלו 0.4 מגה בשעות השיא בממוצע, ובכלל לא חשובה חבילת הגלישה אליה הם רשומים.

2) ספקי האינטרנט הקטנים לא יכולים להיות בכלל במגרש הזה, כי הם מפסידים כסף מהלקוח הראשון, וגם הספקים הגדולים (סלקום ופרטנר, שמראש לא היה להם מקום בשוק הסיטונאי), מפסידים כסף ברמת המחירים הקיימת כרגע, בהיקף שהולך וגדל ככל שיש יותר לקוחות ב"שוק הסיטונאי". יכולת "הסבסוד הצולב" של סלקום (נטוויז'ן-013) ופרטנר (012-סמייל) מוגבלת. מצבן הכלכלי הוא לא מזהיר (בלשון המעטה). דהיינו: גם הן תתמוטטנה כלכלית מ"השוק הסיטונאי".

מי כבר "חוגג כל הדרך אל הבנק"? זה ידוע: בזק. ואם התכנית לגבי הוט תצא לדרך, גם הוט תצטרף לחגיגה.

כך, הרעיון של השוק הסיטונאי הוביל להרס שוק הפס הרחב בישראל, הרס, שיהיה קשה לשקמו. בינתיים, עד רגע הקריסה שתגיע, כולם "חיים בסרט" כאילו הכל בסדר... 

בתצלום: הסבר משרד התקשורת איך התחשיבים והתעריפים של השוק הסיטונאי עובדים לגבי ה-ISP: