הקדנציה הכושלת והשערורייתית של איוב קרא כשר תקשורת הסתיימה. להיות "חנפן לבוס" זה לא מקצוע. אחריו חייבים ללכת הביתה ומייד: המנכ"ל והמשנה למנכ"ל (וגם סמנכ"ל בכיר לכלכלה והיועצת המשפטית). זה הזמן להצעיד את משרד התקשורת למאה ה-21 מתרבות עידן האבן בו הוא מצוי.
מאת:
אבי וייס, 24.6.19, 17:07
השר האחרון, שקיבל ממני כותרת כזו, היה השר (לשעבר)
אבי גבאי ב-27.5.16 כאשר התפטר מתפקידו כשר להגנת הסביבה תחת הכותרת: "
אבי גבאי התפטר - שר כושל ביותר הולך הביתה".
אלה, שתמכו ב
אבי גבאי בהמשך הדרך, בוודאי "אוכלים את הכובע": למה לא שמעו לעצתי כפי שכתבתי וחזיתי אז.
היום הפזמון הזה חוזר על עצמו בהתייחס לשר
איוב קרא, שהגיש את התפטרותו (
המכתב כאן).
באתר זה יש לא פחות מ-
404 כתבות המכילות את שמו של
איוב קרא,
403 כתבות שליליות ביותר אודותיו ורק כותרת אחת חיובית (הצלחתו להעביר בחקיקה בכנסת, בשת"פ עם כמה חברי כנסת דוגמת
קיש ו
השכל, את הערוצים הייעודיים מפיקוח של מועצת הכבלים והלוויין אל הרשות השנייה).
זה הכל.
מייד אחרי שנכנס לתפקידו, הבחנתי מאוד מהר,
שלא מדובר בכלל בשר תקשורת. מדובר באדם חסר כל חוט שדרה, שלא מבין היכן הוא נמצא ויחתום על כל נייר המוגש לו, גם אם על הנייר הזה יהיה כתוב רק משפט אחד: "
איוב קרא לא מבין על מה הוא חותם"
.
כמה ימים לאחר שנכנס לתפקידו, כשהמנכ"ל היה עדיין
שלמה פילבר, "עד המדינה", פרסמתי את המאמר "
כיצד השר איוב קרא נפל (ופעמיים מאז שנכנס לתפקידו) בחתימה על מסמך הזוי". ובכותרת המשנה כתבתי: "הסיכויים להצלת שוק התקשורת הישראלי מהפיגור שלו
ירדו לאפס, לאחר ששר התקשורת הטרי
איוב קרא נפל (ופעמיים מאז שנכנס לתפקידו) בחתימה על מסמכים מנותקים מכל מציאות ושגויים לחלוטין, מסמכים, שהביאו לחתימתו עורכי דין ממולחים, שמנהלים את שוק התקשורת בחוסר שקיפות מוחלט".
ככה זה התחיל וככה זה נמשך כל השנתיים האחרונות.
זה המשיך בכותרות מזעזעות דוגמת:
"
שר התקשורת "מאחז עיניים" ומסתיר פאשלות נוספות במשרד התקשורת",
"
השר איוב קרא (פעם שנייה תוך יומיים) "נותן חסות" לשירות ללא רישיון",
"
"ראיית הזהב": רוב החלטות משרד התקשורת הן בלתי חוקיות ודינן להתבטל",
"
שר התקשורת איוב קרא המריא לחלל החיצון והחליט לבטל את "מהפכת קרא"",
"
מי נמצא מעל שר התקשורת? ועדת הרבנים לענייני תקשורת...",
"
השר איוב קרא מנותק, מטעה ו"מובל באף" ע"י "קליקת סלקום" במשרדו",
"
חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?",
"
חשיפה כיצד "הקליקות" "עשו סיבוב" על הגב והשם של שר התקשורת איוב קרא".
ועוד ועוד.
אני מקווה, שהבנתם את העניין, רק מהדוגמאות לכותרות שהבאתי כאן להמחשה.
ככה נראו כל מאות הכותרות, שתיארו את "
פועלו"
ההרסני במשרד התקשורת כשר, שר חסר כל ידע ורצון לנהל את המשרד הזה לפי החוק, בשקיפות, בהגינות ולפי הצרכים של הציבור. .
הכי כאב לי, שהוא, ביחד עם המנכ"ל
נתי כהן, בגיבוי היועצת המשפטית של המשרד (עו"ד
דנה נויפלד), ללא כל מצמוץ או ייסורי מצפון, "תקעו סכין בגב" של יו"ר הרשות השנייה,
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' על כלום. ממש כלום. סתם "תפרו לה תיק".
מי שנוהג כך, ראוי לקבל את אותו יחס בחזרה.
איוב קרא גילה בדרך הקשה ש"ללקק לבוס" זה לא מקצוע וזה לא מקנה "חסינות".
גם כאב לי, שהוא נתן ידו ל"
שוד כספי הגימלאים" (ול-2 קבוצות של גמלאים).
"
ברוך שפטרנו מעונשו של זה".
כעת, צריכים ללכת יחד עימו ובאופן דחוף - המנכ"ל (נתי כהן), המשנ
ה למנכ"ל (
שמילה מימון, בתמונה משמאל), הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה (ד"ר
עופר רז-דרור) והיועצת המשפטית (עו"ד
דנה נויפלד).
הם יודעים למה. ואם לא, זה כתוב
כאן ובעוד מאות כתבות קודמות.
בתקופה בה
איוב קרא שימש כשר התקשורת, היו כתבים וכלי תקשורת,
שנתנו במה בעיוורונם ובחוסר המקצועיות שלהם, לספינים השקריים שלו.
אני לא ולכן הוא החרים אותי
כל הקדנציה שלו. לא ברור מה הוא רצה להשיג בחרם הזה.
הייתי בטוח, לאורך כל התקופה הזו, שסופו יהיה רע ומר. פעם אחרי פעם חשפתי את תעלוליו
והזהרתי אותו, שוב ושוב ישירות וגם דרך עוזריו. הוא "צחק לי בפרצוף". כעת הגלגל התהפך.
לאורך הקדנציה ליוויתי וכיסיתי גם את כל התעלולים, שהוא היה חלק מרכזי בהם
ושהובילו לפתיחת תיקי חקירה ב"להב 433" של משטרת ישראל.
זה לא תיק אחד.
אחרי התפטרותו, אני ממליץ ליועמ"ש
לסגור את כל התיקים הללו, המוכרים לי די טוב, מחמת "
חוסר עניין לציבור". אין עניין לציבור באזרח
איוב קרא (אלא אם הוא יחזור לתפקיד ציבורי כלשהו).
אני מקווה, שכעת ימונה לתפקיד שר התקשורת אדם ראוי, שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין ,שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.
רק כך ניתן יהיה לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי, שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור.
