מה פתאום משרד האוצר - מינהל הרכש הממשלתי מפרסם מכרז דווקא לשירותי מפ"א למשרדי הממשלה, כשכמעט כל ההתקשרויות האחרות של החשכ"ל \ משרד האוצר, בשיווי מצטבר שנתי של עשרות מיליארדי ש"ח, נעשות במסגרת "פירמידת הפטורים ממכרזים"? 
מאת: אבי וייס, 10.8.14, 18:30

משרד האוצר \ החשכ"ל - מנהל הרכש הממשלתי פרסם מכרז (מועד הגשת הצעות: 31.10.14) לאספקת שירותי תקשורת קווית נייחת (מפ"א) לכל משרדי הממשלה. נוסח מקוצר של המכרז מצוי להורדה כאן, והמסמך המלא של המכרז למתעניינים מצוי להורדה כאן. עד קבלת ההחלטה במכרז זה על 2 זוכים, מספקים את שירותי המפ"א למשרדי הממשלה 2 חברות תקשורת: בזק וסלקום.

סביר להניח שגם סלקום וגם בזק תיגשנה למכרז החדש וסביר עוד יותר, שנראה בו מתמודדות נוספות דוגמת: הוט, פרטנר ו-Unlimited. הדבר היחיד הדורש שיפור במכרז זה, מה שלא נעשה הוא: מהלך כולל להעברת משרדי הממשלה לחיבורים של המאה ה-21. שכן, כמעט כל החיבורים המבוקשים במכרז זה הם מסוג PRI (דהיינו: ISDN).

אגב, לחברת בזק יש בעיה קטנה במכרז זה. שכן, המחירון שלה (כולל אחוזי ההנחה לגודל שהיא נותנת), גלוי ומפוקח ע"י משרד התקשורת, בעוד שמתחרותיה יכולות להגיש הצעות מחיר הנמוכות מהמחירון של בזק. האם המחיר הגבוה יקוזז ע"י רמת האיכות של שירותי בזק? את זה נראה כשתפורסמנה תוצאות המכרז.

הדבר היותר מסקרן בפרסום מכרז זה הוא: מה פתאום משרד האוצר מפרסם בכלל מכרז, בזמן שכ-80% ויותר מכלל ההתקשרויות של הממשלה נעשות כיום בשיטת ה"פירמידת לפטורים ממכרזים", אותה מובילה (ודי בהצלחה) החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו (בתמונה למעלה), בליווי חוות דעת מופרכות ומצוצות מהאצבע, שטוענות שכל ספק בכל תחום הוא "ספק יחיד" ואין בלתו... 

נפתור לקוראינו את התעלומה הזו: הסיבה לפרסום המכרז מאוד פשוטה. במקרה של שירותי המפ"א למשרדי הממשלה, יש מתלונן רעשני, שגם ניצח את האוצר בבית המשפט. מדובר בחברת הוט. היא היחידה (עד כמה שידוע לי), שהעזה לצאת נגד השיטה של "פירמידת הפטורים". אולם, זאת רק בהקשר הנוגע אישית לה (להוט) ולפטורים, שניתנו בתחום שירותי המפ"א, כפי שתיארנו בהרחבה כאן. 

מכל אלה המפנים אלי פטורים שערורייתים, שפגעו בהם, לא הצלחתי למצוא אחד, שהיו בו האומץ והרצון להתעמת מול הרשויות בעניין הזה. "פירמידת הפטורים" חיסלה בשנים האחרונות כל יכולת התנגדות לה, בשיטות, שהמאפיה בסיציליה יכולה ללמוד ממנה. רק הוט הייתה בבחינת "צדיק בסדום", כשהעזה לצאת בגלוי (ולזכות) בבית משפט, מה שאילץ את משרד האוצר לצאת במכרז מפ"א פומבי, כפי שצוין למעלה, ולא ללכת במסלול של "פטור ממכרז", כפי שתוכנן ע"י האוצר. השופט (האמיץ גם כן), מבית המשפט המחוזי בירושלים, "לא קנה" את הסיפורים, שמשרד האוצר ניסה "למרוח אותו", כהנמקות ל"פטור ממכרז", בתחום שירותי המפ"א למשרדי הממשלה. 

ניהלתי שיחות רבות בחודשים האחרונים עם מנכ"לים ומנהלים בכירים אחרים של הגופים, שנפגעו ישירות מתופעת ה"פטורים ממכרזים", מה שחונק את הכלכלה הישראלית, פוגע בתוצרת ישראל, מפלה לרעה עסקים קטנים וחונק את מעמד הביניים, כפי שתואר בהרחבה כאן, תופעה המלווה במעשי שחיתות אישית וציבורית בקנה מידה מבהיל (של עשרות רבות של מיליארדי ש"ח לשנה).

מהשיחות הללו למדתי, שיש 2 צירים עיקריים לנימוקים מדוע החברות הנפגעות מהפטורים לא מעזות להתלונן ולצאת נגד השיטה:

א. המלחמה עולה כסף. אין ודאות, שהכסף, שיושקע במלחמה כזו, יוחזר. הסיבה: מערכת ה"פירמידה" בנויה היטב עם עורכי דין (שכמובן נשכרו בפטורים) ויועצים (שנבחרו בפטורים). כך, שכדי להתמודד איתם צריך לשכור עורכי דין טובים לא פחות ולהשקיע כסף בהתמודדות הזו, כשאין ודאות,שכל השופטים בישראל יקבלו החלטות נכונות, כמו במקרה הספציפי הזה של הוט ושירותי המפ"א. מהניסיון המצטבר בבתי המשפט בישראל, רוב השופטים לא מעוניינים להתעסק עם שפע המלל ו"סיפורי הסבתא" הקיימים בתחום ודוחים על הסף את המתלוננים כנגד הפטורים ממכרזים.

מלבז זאת, המלחמה יכולה להביא ל"נקמה" כנגד המתלונן מצד האוצר ושאר משרדי הממשלה המעורבים ב"פירמידת הפטורים". איש בעולם העסקי לא מוכן להתנהל כשפחד "הנקמה" נמצא באוויר ותלוי מעל לראשו. כך, שמדובר במלחמה גם יקרה וגם מסוכנת, למי שמחליט ללכת בדרך זו. 

ב. זה לא מתאים לתרבות העסקית והארגונית של הגוף הנפגע. עסקים וארגונים רבים אינם מעוניינים ב"מלחמות על לקוחות" ובמאבקים בבתי משפט ומעדיפים להתנהל "נקי" עם רוח של שיתוף פעולה עם הלקוחות ולא במלחמות כנגד הלקוחות. זו בהחלט גישה הקיימת בגופים לא מעטים, שמעדיפים את "דרך הישר" והשת"פ החיובי מאשר את דרך התלונות והמלחמות,מלאות אנרגיות שליליות.

כך או כך, כל עוד אין גוף ציבורי משמעותי בישראל, שיוביל את העניין, "פירמידת הפטורים ממכרזים" תמשיך בדרכה באין מפריע. אם יש תקלה בדרך ("מכה קלה בכנף") כמו במקרה של הוט, שמנעה פרסום "פטור נוסף ממכרז", אז אין ברירה ומפרסמים מכרז.