"עשה" ו"אל תעשה" בפיץ' לכתבים טכנולוגיים כדי שיכתבו על הסטארטאפ שלך
 מאת: נירית וייס-בלט, 20.1.15, 22:01
 
בלעדי: במפגש, שהתקיים אמש בת"א, שיתפו כתבים טכנולוגיים בינלאומיים ב"עשה" ו"אל תעשה" בפיץ' (בפניה) אליהם. הנה ריכוז העצות, שסיפקו לסטארטאפיסטים הצעירים כדי להשיג חשיפה תקשורתית.
 
פורום Telling Your Startup's Story, שהוקם ביוזמת חברת GK PR, התכנס אמש (19.01.15) בתל אביב. הפורום, שהוקם החודש (ינואר 2015), מונה קרוב ל-200 חברים והמפגש התקיים בהשתתפות כ-130 איש ובהנחיית מת'יו קריגר, מייסד ומנהל חברת GK PR. מטרת הקבוצה היא להדריך חברות טכנולוגיה ישראליות כיצד להשיג חשיפה תקשורתית בינלאומית.
 
המפגש הראשון: International Journalists share Dos and Don'ts of Pitching, הכיל פאנל של 4 עיתונאים המסקרים את תעשיית ההייטק הישראלית:
- Orr Hirschauge מעיתון ה-Wall Street Journal.
- Gwen Ackerman מסוכנות הידיעות Bloomberg.
- David Shamah מ-ZDNet, ועורך Start-Up Israel ב-Times of Israel.
- Rachel Solomon מ-inc.com ו-Entrepreneur.com.
 
להלן ריכוז עצותיהם לפרזנטציה שלכם:
 
רייצ'ל סולומון: "אל תעשו פיץ' רק על הסיפור הייחודי שלכם. אם לדוגמא אתם חברת אבטחת מידע, אז מה שאתם יכולים להציע זה את המומחיות שלכם בתחום, למשל לגבי אירוע, שמתרחש כרגע, הסמנכ"ל שלנו ישמח לדבר איתך... אז לא אכתוב על המוצר הייחודי שלכם, אבל תקבלו חשיפה תקשורתית על המומחיות שלכם".
 
אור הירשאוגה: "לפני כחודש פנה אליי יזם עם הצעה: יש לי סיפור, שאולי יעניין אותך, שעוסק בגוגל בסין. לסיפור לא היה שום קשר לסטארטאפ שלו, אבל שמחתי לראות, שהחוש העיתונאי גרם לו להבין, שיש לו סיפור גלובלי טוב עבורי, בזכותו פרסמתי את הסיפור ב-WSJ. עכשיו, כל פעם שהוא מתקשר אליי, אני אינסטינקטיבית זוכר את הבחור ומספק לו את מלוא תשומת הלב, כי כבר חוויתי, שהוא יודע לאבחן סיפורים בינלאומיים מעניינים. אז אני מציע, שתנסו להסתכל דרך העיניים העיתונאיות שלי- מה יכול להיות סיפור טוב עבורי, ואני אדע להעריך אתכם".
 
דיוויד שאמה: "מבין שלל ההודעות, שאני מקבל, אלה, שאני מתייחס אליהן, מכילות סיפור מעניין: מהי טכנולוגיה טובה? כזו הבאה לפתור בעיה. מה הבעיה הזו ואיך פותרים אותה? זה הסיפור, שאני מעוניין לשמוע".
 
המנחה ביקש דוגמאות לפיץ' טוב ופיץ' נוראי, שקיבלו משתתפי הפאנל לאורך הקריירה.
רייצ'ל סולומון: "הפיץ' הטוב ביותר שקיבלתי היה גם הגרוע ביותר. קיבלתי מייל מנערה בת 19, שהשיקה אתר המסייע לאנשים למצוא עוזרים לאוכלוסייה מבוגרת. האתר עצמו לא היה מעניין, אבל הסיפור על הדרך, שבה היא השיגה כסף למיזם שלה, היה מעניין: היא השתמשה ב-crowd-sourcing. כך, לנערה בגילה אין חובות והיא הגיעה ליעד. התרשמתי ממנה ורציתי לשוחח בטלפון אבל היא התחמקה. בסוף הסתבר, שהיה מדובר בגבר בן 40 ומשהו, שהבין שהוא חייב ליצור סיפור טוב לסטארטאפ הלא כל-כך מעניין שלו. יש 2 לקחים מהסיפור: 1. אל תשקרו. 2. הפיץ' שלכם לא חייב להיות על המוצר אלא דווקא על איך הגעתם לפיתוחו, איזה תובנות רלוונטיות (ליזמים אחרים) השגתם במהלך המסע עד השקת המוצר הסופי".
 
המנחה שאל לגבי רשתות חברתיות: האם הייתם ממליצים, שיפנו אליכם ברשתות חברתיות?
גוון אקרמן: "אני לא מוכנה לקבל פניות ברשתות חברתיות. אני מעדיפה, שייגשו אליי בכנס ויתנו לי כרטיס ביקור, שיפנו אליי באימיילים ולא ברשתות חברתיות".
 
רייצ'ל סולומון: "אני משתמשת ברשתות חברתיות יותר ככלי בו אני פונה לחברות ולא שבאמצעותו חברות פונות אליי. על חלק מהחברות אני מבררת בפייסבוק/לינקדאין/טוויטר שלהן. אני מציעה, שתדאגו להיות חשופים ברשתות הללו, כי אולי עיתונאים יפנו אליכם".
 
דיוויד שאמה: "הדרך הטובה ביותר להשיג אותי היא באימייל. אני תמיד בודק את האימיילים, יותר מאשר בדיקת הרשתות החברתיות".
 
אור הירשאוגה: "לא אכפת לי לקבל פיץ' ברשת חברתית, אבל קודם תבקשו חברות, כי אז המסר למשל בפייסבוק יגיע ל'other', שאף אחד לא באמת בודק".
 
הייתה הסכמה בין כל חברי הפאנל, ששיחת טלפון היא לא אופציה טובה ובוודאי שלא הראשונה. מומלץ קודם לשלוח אימייל. רק אם האימייל לא נענה, לפנות בטלפון, אבל לא לנדנד (לא להתקשר מספר פעמים, לא להשאיר הודעות קוליות).
 
עצה בולטת אחרת הייתה לבחון בתוך כלי התקשורת הבינלאומיים מי הנציגים המקומיים, קרי, הכתבים היושבים בארץ ומכסים את התעשייה הישראלית עבור הכלי הגלובלי, ולפנות תחילה אליהם (אל עיתונאים בעלי אוריינטציה מקומית, כמו חברי הפאנל).
 
אור הירשאוגה: "הדרך הטובה ביותר להשיג חשיפה היא לגשת קודם כל לכתבים כמונו, הממוקמים בארץ".
 
גוון אקרמן: "לכתבים הטכנולוגיים היושבים בעמק הסיליקון למשל, יש הרבה סטארטאפים אחרים לכסות, לעומת הנציגים בארץ, שמקדישים עצמם למה שמתפתח פה".
 
אור הירשאוגה: "אחד מהחסרונות של החברות הישראליות הוא, שרובן לא מגיעות למספרים גדולים (למשל של סבבי השקעה או מספר משתמשים). לכן, הן צריכות להציג זוויות אחרות, רחבות יותר, להתאים לצד חברות אחרות לטרנד גלובלי. לא תמיד חייבים אזכורי דולרים כדי שהסיפור יהיה גדול, למשל הסיפור של PlayBuzz (פלייבאז, שהקים שאול אולמרט) והצלחתו בטראפיק תוך 3 חודשים. זו דוגמא לסיפור נהדר, שההשקעה הכספית בו (3 מיליון מקרן כרמל ונצ'רס) לא מהווה כותרת טובה אלא ההצלחה הוויראלית".
 
המנחה שאל לגבי סיפוק סיפורים בלעדיים והעיתונאים הסבירו:
אור הירשאוגה: "בבלעדיות הכוונה, שאם אתם פונים אליי, הסיפור חייב להיות בבלעדיות ל-WSJ. אנו לא רוצים לסקר סיפור אחרי שפורסם כבר בעיתונות המקומית, וזה גם חייב להיות לפני שכלי תקשורת אחר קיבל על כך מידע, גם אם תחת אמברגו, כי לא נסכים לקבל בו-זמנית עם אחרים. קודם הסיפור צריך להיות מעניין דיו ולאחר מכן הבלעדיות היא תוספת טובה".
 
גוון אקרמן: "מסכימה עם אור, שלקבל מייל 5 דקות לפני כלי תקשורת אחר לא נחשב לבלעדי. אתם צריכים להחליט על כלי אחד עמו תתחילו את החשיפה. אם החלטתם על כמה כלי תקשורת חשוב שיבינו, שזה לא בבלעדיות אלא במקביל אצל אחרים. בגדול, כולם אוהבים לקבל בלעדיות ומעדיפים בלעדיות".
 
עצה בולטת נוספת, שניתנה לסטארטאפיסטים, היא לנסות להיכלל בסיפור חדשותי גדול יותר. כלומר, אם עכשיו העיסוק הוא ביחסי ישראל-סין, אז ייתכן, שהסיפור הקטן של הסטארטאפ יוכל להיכנס לסיפור המקיף יותר.
 
גוון אקרמן: "יכול להיות, שאני בדיוק עובדת על סיפור על תעשיית הפינטק ויש לכם חברת סטארטאפ בתחום. אז הכתבה לא תהיה רק עליכם, אבל תתאימו בדיוק לנישה המסוימת, שהייתה חסרה לי לכתבה. אם יש לכם מה לתרום לסיפור, שעכשיו בחדשות, כמו Uber מול GetTaxi או מקרה של לוחמת סייבר או הבחירות, אתייחס לכך במיידי".
 
אור הירשאוגה: "אם הסיפור הוא על IPO (הנפקה) או M&A (מיזוגים ורכישות) 2 המקרים מעניינים אותי, אבל צריך לשכנע אותנו, שהסיפור מתאים לקהל הקוראים הרחב ביותר. אם זה על צרכנות טכנולוגית או אם יש חברות גדולות, שכבר משתמשות בפיתוח, זה יותר מעניין".
 
רייצ'ל סולומון המליצה להשתמש ב-feedly כאגרגטור לדליית סיפורים בתחומי העניין, וכך לגלות מהם המקורות, שמסקרים את התחומים הללו, לדעת לעקוב אחריהם ובהתאם לפנות אליהם עם הפיץ' הרלוונטי. היא גם המליצה לבדוק את מי מצטטים בבלוגים כמו GigaOm, TechCrunch, Mashable, ואחרי מי הם בעצמם עוקבים וכך לזהות מי הם המשפיענים המרכזיים.
 
בתמונה, מימין לשמאל: דיוויד שאמה, גוון אקרמן, מת'יו קריגר, אור הירשאוגה, רייצ'ל סולומון.