ניהול ספקטרום התדרים הלאומי – ריבוע המעגל או בעיה פתירה?
מאת: חיים חביב, 13/13/13, 13:00

דניאל רוזן: 'אין הצדקה לאזלת היד בהקצאת הספקטרום בישראל. ההקצאות המוגבלות לרט"ן אינן גזרה משמיים'. יש לכונן סדר חדש בתחום ה- 850 מה"צ ולבסס אמון ושיתוף פעולה בין משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד התקשורת.

פורום "טכנולוגיה בשלישי" - יוזמה מקצועית מבורכת של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב למפגשים בנושאי טכנולוגיות קשר ותקשוב - ייחד השבוע  מפגש מרתק לנושא "משאב הספקטרום האלקטרומגנטי - ניהול ואתגרים".

תחת קורת גג אחת, כמרצים וכמאזינים פעילים, התכנסו להם כמאה בכירי ענף התקשורת בעבר ובהווה למקבץ הרצאות מרתק על אתגרי ניהול מערך הספקטרום של ישראל.  השאלה הגדולה שריחפה לה ברקע היא: האם יימצאו תדרים פנויים למימוש רשתות סלולר LTE , דור רביעי.

מרבית הדוברים בחרו להתמקד דווקא בהצגת המורכבות הרבה (והידועה) הכרוכה בניהול הספקטרום בכלל ושל מדינת ישראל בפרט - משאב טבעי במחסור הנדרש לבקרה הדוקה למניעת קונפליקטים במציאות חיים של צפיפות קורנים ליחידת שטח שאין לה אח ורע בעולם.

סא"ל אשר ביטון, רע"ן תאלמ"ג בצה"ל, דחה האשמות (בעיתונות) כלפי צה"ל ומערכת הביטחון כ'חמסן התדרים הלאומי'. ביטון עמד על חשיבות הספקטרום הצבאי כמשאב לאומי רגיש ואסטרטגי, ועל חיוניותו לאבטחת אינטרסים ביטחוניים קיומיים של ישראל. לדבריו, צרכי הצבא רק הולכים ומתרבים (בכל העולם) עם הזמן; לדבריו, צה"ל מפגין יעילות בניהול משק התדרים שלו, תר כל העת אחר השאת היעילות הספקטראלית של מערכותיו ובוחן כל העת דרכים לשימוש מושכל במשאבי תדר מוגבלים. כל זאת, תוך גילוי רגישות רבה לצרכי המשק האזרחי ולהצגת שקיפות מרבית במגבלות בטחון שדה. "הצבא פועל מאז ומתמיד לפינוי תדרים לטובת צרכים חדשים", אמר. "היינו שם קודם עפ"י דין, תמיד פינינו תדרים לטובת עולם הסלולר", הוסיף.

ביטון גילה, שהגירת תדר (בזמן קצר) כרוכה בעלויות עתק בגריטת ציוד ישן ובהצטיידות במערכות עתידיות. הוא גם שלל את היוזמה (רבת השנים) להשית על הצבא אגרות תדרים בבחינת שוט תקציבי לניהול יעיל.

בצה"ל מודעים לטכנולוגיות מתקדמות המתפתחות בעולם ובוחנים מקרוב רעיונות לשיתוף ספקטרום, רדיו קוגניטיבי ורדיו מבוסס תוכנה SDR ועוד. בצבא ערים למתווה הרגולציה העולמית ולחוסר הסובלנות כלפי הפרעות רדיו.

מה עושים בצה"ל לשיפור המצב? מגבירים שקיפות ושת"פ עם משרד התקשורת לצד שת"פים עם גופים רלבנטיים נוספים - רח"ל, הצלה ושע"ח, תקש"ל, ואפילו עם איגוד חובבי הרדיו. פועלים במגבלות תקציב למעבר לציוד יעיל עם ניצולת ספקטראלית גבוהה ולשיתוף (היכן שניתן) של יכולות ניטור, שיתוף בסיסי נתונים ושליטה בספקטרום. מקיימים ועדת תדרים צה"לית הבוחנת מקדמית 'בתוך הבית' כל דרישה או בקשה להצטיידות ולהפעלה לפני שזו מובאת להכרעת ועדת התדרים העליונה (בראשות משרד התקשורת).

מהלך חשוב נוסף הוא הגברת פעילות המו"פ של צה"ל ומערכת הביטחון בתחום הספקטרום. התרשמתי, שבצה"ל היו שמחים להעמיק פעילות זו הרבה יותר אם אך יועמדו להם המשאבים והתקציב הנדרשים.

אל"מ (מיל.) שמואל לשסקו, בעבר רע"ן תאלמ"ג וכיום מנכ"ל אינפוסייט - ניהול פרויקטים והנדסת מערכות תקשוב, סקר את השיקולים הרגולטוריים בבחירת תחום תדר למערכות ושירותים. בישראל פועלים באזור האירופי (כהגדרת ארגון התקשורת העולמי, ITU) עם ציודים (צבאיים) בתדרים של האזור האמריקאי ובסביבה גיאופוליטית בעייתית מאד עם שכנים עוינים ולא מתואמים, שחלקם גם מפעילים אמל"ח בתדרים ובעוצמות חריגות (כדוגמא סוגים של מכ"מ גילוי רוסי. לעיתים ההפרעה מגיעה אפילו מתחומים מרוחקים מאד מהאזור כתוצאה מפעילות מערכות ששרדו את המלחמה הקרה). לתעשייה ולגורמים אזרחיים ממליץ לשסקו להתחיל כל מיזם עסקי בבדיקה ראשונית של אילוצי הרגולציה הבינלאומית. לדבריו, אילוץ לפעול או להגר לתחום תדרים שונה עלול לחרוץ גורלו של פרויקט ועדיף לגלות זאת בראשית הדרך.

עדן ברטל, מנכ"ל משרד התקשורת ויו"ר ועדת מכרז התדרים לדור הרביעי, לא היה איש בשורה. בר טל סקר (שוב) את דילמת התדרים של ישראל ופרס את התיזה שלו בדבר האבחנה בין יישומי LTE  ודור רביעי. ניתן היה להבין מדבריו מקצת הקשיים עמם מתמודד המשרד בהקצאת העוגה הזעירה של התדרים הזמינים, ועל מעט הלהטוטים שנבחנים להקצאת התדרים ל-5 מפעילים (בהם 3 וותיקים ש-2 מהם כבר 'מחזיקים' במלאי תדרים מתאימים). כנראה שלא פשוט יהיה להקצות רצועות 20 מה"צ (פשוט אין מהיכן), ועל כן בוחנים גם מודלים של הקצאות של 10 מה"צ למפעיל בתוספת של רצועות מפוצלות בעתיד (כשייטב...) או אפילו הקצאות מעורבות - גם 10 וגם 20 מה"צ. את הפינוי של צה"ל מתדרי 2600 מה"צ כבר לוקחים כנראה בחשבון (הסוגיה שנותרה, ככל הנראה, היא עלות הפינוי שתיקבע במו"מ בין האוצר ומשהב"ט).

שוב חזר מנכ"ל משרד התקשורת על הטיעון, שישראל נמצאת במקום טוב בעולם הסלולרי אבל במקום פחות טוב בעולם הנייח. לדבריו, הדור הרביעי, גם במדינות שנכנסו לכך, אינו יותר מטרמינולוגיה שיווקית, שמאפיינת גם מפעילים בארץ, כשבפועל הם מספקים UMTS ובעתיד LTE  הרחוקים מאד מקצבי הגלישה הגבוהים שמבטיח הדור הרביעי. לדבריו, יכולות הדור הרביעי ימוצו רק כאשר תעובה מאד התשתית הקווית המהירה (סיבים אופטיים) באופן שתוכל לתמוך בביקוש העצום לתעבורת נתונים. לדבריו, התעבורה הגואה תשונע בתשתית הנייחת עד לנקודות הפצה לרשת אלחוטית. לדבריו, 'רק תשתיות אלו יבטיחו, שילד הגולש מהמכשיר הנייד שלו, מעלה או מוריד סרט לאתר יוטיוב, לא ישתק את התקשורת בשכונה שלו'. לאפשרות, שרשתות דור רביעי ישנו את מפת הכלכלה (צמיחה בתמ"ג), יאיצו חדשנות ויניעו את גלגלי המשק, החברה והחינוך למחוזות אחרים – לא קיבלנו התייחסות. ראשי משרד התקשורת עדיין מצפים, שמיזם חברת החשמל יקרום עור וגידים וייצא לדרכו (אגב, המציע היחיד הוכרז כעומד בתנאי הסף של המכרז). זה מתאים לתזה ותואם לקונספציה שאימץ מנכ"ל המשרד, שמיטבה בפועל (בעיכוב ובדחיית המהלך) עם מפעילי הינוקא וככל הנראה גם עם פלאפון אך מרחיקה מכולנו את פירות הטכנולוגיה, ועלולה להצר את צעדינו בתחרות המתעצמת במשק העולמי.

דניאל רוזן (בתמונה), מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ואל"מ (במיל.) הציג סקירה מעט שונה. בעוד 'המרצים הרשמיים' האחרים הולכים בתלם ומציגים פתרונות מתודיים המשקפים את דילמת הקובייה ההונגרית במקרה הטוב או את ריבוע המעגל במקרה הרע, בחר רוזן להציג גישה תכליתית בהירה. אם תרצו: המלך ערום.

רוזן ציין, כי לענף הרט"ן (רדיו טלפון נייד) תרומה מהותית לרווחת הציבור ולמשק – תוספת של 2% לתל"ג. מחקר שערכה חברת Deloitte (בקרב 96 מדינות בהן ישראל, פורסם 11/2012) קבע, כי במדינות מפותחות שדרוג 10% ממנויי דור שני למנויי דור שלישי מגדיל את התל"ג בשעור 0.15%, והכפלת השימוש בשירותי נתונים סלולאריים תורמת לתל"ג שיעור של 0.5%.

רוזן משוכנע, כי מצוקת התדרים בישראל חריפה פי כמה בשל הקצאה לא יעילה של תדרים בתחום ה- 850 מה"צ (תחום 'אמריקאי') ובשל הטלת מגבלות על הקמת אתרי שידור המונעות ניצול יעיל של הספקטרום. הוא גם העריך, שתחום ה- 700 מה"צ לא ייפתח לפני 2015 וגם אז יהיה כרוך בעדכון מערך הטלביזיה.

רוזן קובע נחרצות, כי הקצאת התדרים של ישראל מול אירופה היא מעוותת ולא תאפשר אספקת שירותי דור רביעי בישראל. בניתוח הקצאות ספקטרום בישראל (ממקורות גלויים) מצא, כי למפעילים הישראליים הוקצו 212 מה"צ בלבד לעומת הקצאה של 1025 מה"צ באירופה. ר' טבלה דלהלן:
דני רוזן קובע, כי המצוקה קשה וכואבת: הדור הרביעי עדיין איננו, ספק אם ניתן יהיה לשמר טיב ואיכות השרות לאור הגאות הצפויה בתעבורת נתונים. זאת, לצד גידול בעלויות השירותים. ובנוסף - צפויה פגיעה בתחרות בשל חלוקה לא שוויונית של התדרים.

כיצד להתמודד עם מצוקת התדרים? דני רוזן קורא להפסקת השימוש בתחום ה- 850 מה"צ. המהלך עשוי לדבריו להניב 60 מה"צ בתחומי 800 ו- 900 מה"צ ויחייב הסדר למימון הגירת מערכות ביטחוניות ומשטרתיות מתחומים אלו, כמו גם – הסדר הגירה עם פלאפון וסלקום. בנוסף, יש לנצל תדרים זמינים בתחום 1800 מה"צ, שעשוי להניב 3 תחומים של 10 X 2 מה"צ. בתחום ה- 2600 מה"צ ניתן כנראה להקצות 5 תחומים של 10 X 2 מה"צ , תחום TDD של כ- 40 מה"צ בכפוף להסדר מימון הגירת מערכות ביטחוניות. בנוסף, שימוש בתחום 3600 מה"צ עשוי להניב כ- 200 מה"צ זמינים מיידית (כנראה בתחום TDD). 

רוזן קורא לסדרת מהלכים יסודית לטיפול מערכתי מקיף לייעול השימוש בספקטרום האזרחי ולהפעלת תהליכים מהירים להקצאת תדרים למפעילים. זאת, לצד פינוי תדרים ממערכת הביטחון והגירת מערכות ביטחוניות לתחומי תדר אחרים.

בנוסף, נדרש לדבריו טיפול מערכתי לקביעת פתרונות ישימים להקמת אתרי שידור רט"ן. המציאות כיום משקפת פוביה ציבורית ובירוקרטיה בלתי אפשרית.

בנוסף, קורא רוזן לקדם שת"פ עם הרשות הפלשתינית (רש"פ) להרחבת שימוש משותף בספקטרום בין מפעילי רט"ן ולקידום מהלכים להסדרת המעבר של הטלוויזיה ברש"פ משידור אנלוגי לדיגיטלי.

כך ניתן יהיה להעמיד לפי הערכת רוזן, כ- 500 מה"צ ליישומי רט"ן בתוך שנים ספורות. זו כבר בהחלט אופרה אחרת. האם הפתרון שמתווה רוזן הוא אמנם כה פשוט, האם רק הוא רואה אותו וכל היתר כסומים בארובה?

בימים הקרובים יידרשו ראש הממשלה או שר התקשורת (אם ימונה כזה) להתמודד עם שולחן עמוס סוגיות כבדות שמותירים אחריהם שר התקשורת היוצא ומנכ"ל משרדו. הצמרת היוצאת רשמה הישג אדיר ביישום רפורמה צרכנית סלולארית מרחיקת לכת  אך גם כישלון צורב ומהדהד בהיערכות ישראל לעידן הדור הרביעי. בנסיבות אלו הייתי ממליץ לשקול הנפקת 'צו 8' לגיוס רוזן למערכה, במעמד של שר מקצועי מוסכם לזמן קצוב, בכפיפות ישירה לראש הממשלה עם מנדט מלא להסדרת תחום התדרים, ומשימה נוספת - סגירת משרד התקשורת והקמת רשות תקשורת עצמאית.