ראשי משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) עסוקים, כל אחד בנפרד, בהפרחת ספינים בקצב יומי על מהפכות והישגים דמיוניים, כשמתחת לאף שלהם, המשרד עליהם הם ממונים מקרטע והמערכות הפנימיות לא מספקות כל תפוקה מינימלית. חלק מרכזי מהמצב מקורו בכישלון "השינוי הארגוני".
מאת: אבי וייס, 10.7.18, 08:10

הקדשנו לא מעט כתבות לכאוס, שקיים (מזה שנים) במשרד התקשורת, בכל הקשור לשכר העובדים, ובאופן ספציפי נתייחס כאן לרכיב "שכר העידוד". בנספח כאן למטה נמצאות הכתבות המפרטות את השתלשלות הטיפול בנושא הכאוב הזה לאורך השנים.

בשנה האחרונה, הסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש אביבית מסבנד (בתמונה משמאל) ניסתה לתקן את העיוותים הללו, אבל כנראה שזה למעלה מיכולתה וכוחה.

השר והמנכ"ל של משרד התקשורת חיים באופוריה (אחד משמש כשר חוץ חלק ניכר מזמנו ובשאר הזמן, כ"שופר" של משפחת נתניהו, והשני "משייט בחלל החיצון" כ"אלכימאי" ו"כסגן השני של אלוהים" וחותם כל יום על מסמכים הזויים חדשים "בשירות המקורבים לצלחת").

שניהם, כל יום מפריחים איזה ספין אחר, בסיוע של קומץ מאוד קטן של אנשי תקשורת, ששכחו מה תפקיד העיתונות והעיתונאים במדינה דמוקרטית, אנשי תקשורת שעוזרים להם (תמורת הדלפות), בלי להבין את הנזקים הנגרמים עי"כ לשוק התקשורת הישראלי ולעתיד תשתיות התקשורת (כשישראל הידרדרה ומידרדרת בעשור האחרון לתחתית הטבלה, בכל קנה מידה השוואתי עולמי).

מבקר משרד התקשורת כבר חשף את המקור לכל הליקויים הפנימיים הללו וגם הם מפורטים בלינקים בנספח בתחתית המאמר. למקור הבעיה הזו יש גם שם (למעשה 2 שמות: שמילה מימון ותמי לשם, אבל תמי לשם כבר פרשה אז נשאר שם אחד...). 

כעת, ההתמוטטות של תחום "שכר העידוד" הפכה לעובדה קיימת ולכן שלחנו את השאלה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"אודה להתייחסותכם לפסקה הבאה ולשאלה שבסופה:
מערכת שכר העידוד מתחילה להתמוטט והאגף הראשון, שנפגע ממשית, הוא אגף הפיקוח, שעובדיו מקבלים שכר עידוד זעום בלבד, מזה מספר חודשים.
העובדה, שדווקא אגף זה הוא הראשון להיפגע, נעוצה בחשיפה אחרת שלנו והיא "המגרסה של שמילה" - מאחר שגורסים פניות ועושים הכל כדי לא לטפל בציבור, אז נרשמה ירידה בכמות פניות הציבור ולכן מערכת שכר העידוד מתרגמת זאת לכך, שיש הרבה עובדים והרבה שעות עבודה מושקעות, אבל התפוקה של העובדים היא זעומה.
יתר האגפים בתל אביב יחלו בקרוב להיפגע בשל השינוי הארגוני הכושל.
מה נעשה כדי לתקן את הכשל המערכתי הזה?"

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. אני מניח, שקוראינו יודעים שתגובה לא תגיע (קל יותר להתעלם מהבעיות מאשר להשיב לעניין ולהתמודד עם הקשיים בצורה נכונה). 

יש גם דברים חיוביים במשרד התקשורת
אותה אביבית מסבנד, מתחילת הכתבה, ממשיכה ברפורמות, שנועדו לסלק כל זכר לתקופה של תמי לשם (המוזכרת בתחילת הכתבה). ב-2 כתבות כבר חשפנו את "היעד המבוצר", שנבנה סביב יחידת כוח אדם ומינהל בראשותה של תמי לשם, כדי למנוע דליפות של מסמכים ומידע אלי. זה כמובן לא עזר לה, אבל המבצר הזה הוקם בעלות מאוד גבוהה (כולל מערכות הגנה אלקטרוניות). הכל מפורט ב-2 הכתבות:
נבנה יעד מבוצר במשרד התקשורת לחסימת גילוי הפאשלות והמחדלים.
"היעד המבוצר" שנבנה במשרד התקשורת למניעת דליפת מסמכים לא עוזר.

כעת, במסגרת "הרוח החדשה", שהכניסה אביבית מסבנד למשרד התקשורת, בוטל "היעד המבוצר" ודלתות האגף חזרו להיות פתוחות לרווחה בפני העובדים.

ככה זה כשאין מה להסתיר. ומה עם ההשקעה העצומה והמיותרת בבניית היעד המבוצר, שנעשתה בעבר ע"י תמי לשם? "על חשבון הברון"...

בכל מקרה, הכיוון של פתיחות ושקיפות הוא הכיוון הרצוי והנכון בהתנהלות של עובדי ציבור.
מילה טובה לאביבית מגיעה כאן, זו פעם שנייה בחודשיים החולפים. בפעם הקודמת זה היה במאמר: "יש גם התפתחויות חיוביות במשרד התקשורת: החשיפות לפעמים עוזרות!".

נספח
איך נולד המחדל של "שכר העידוד" ואיך זה קשור ל"שינוי הארגוני", שבוצע במשרד התקשורת? הכל מפורט בלינקים כאן:
ניהול שכר עידוד במשרד התקשורת "עבר" לידיים הנכונות והמקצועיות ביותר.
הכאוס במשרד התקשורת מתגבר ולא נראה שיש לכך פתרון קרוב.
כאוס והתעמרות בשכר העובדים במשרד התקשורת (שפוחדים להתלונן).
הישג לחשיפת Telecom News: עובדי משרד התקשורת יקבלו שכרם שהולן.
למה מנכ"לי משרד התקשורת "סיבנו" בעניין אי חוקיות יו"ר ועד העובדים?
לרוה"מ לא היה צל של מושג איך משרד התקשורת מתנהל ופועל כשהיה שר.
לא רק רוה"מ לא עסק בשינוי הארגוני במשרד התקשורת. גם פילבר לא עסק.
למה צמרת משרד התקשורת התעלמה משני דו"חות של מבקר המשרד?
.