ב-10.3.21 מערכות הטלפוניה הקווית של סלקום\נטוויז'ן קרסו. איש לא דיווח על כך, בניגוד לחוק, לתקנות ולתנאי הרישיון של סלקום. משרד התקשורת כהרגלו נותן גיבוי וחיפוי לכל מעשי קבוצת סלקום\IBC. לאן זה מוביל? ששר התקשורת הבא יצטרך להחליף את כל צמרת משרד התקשורת ולבצע מהלכי תיקונים חריפים, שיימשכו שנים, כדי לתקן את כל הנזקים העצומים, שהצמרת הזו יצרה בשוק התקשורת הישראלי.
מאת:
אבי וייס, 13.3.21, 18:24
חוק התקשורת ותקנות התקשורת הפכו מזמן
לצחוק ולכאוס בידי
צמרת משרד התקשורת, שעובדת בשנים האחרונות בשירות
צמרת קבוצת סלקום\IBC.
כדי להיפטר מהצורך לפקח על חברות התקשורת, "הקליקה המשובטת", שמנהלת את משרד התקשורת (כמפורט ב
נספח א' כאן למטה), החליטה
לבטל את "תקנות הפיקוח על בעלי רישיון" והחליפה זאת בתקנות חדשות בשם: "
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), תשפ"א-2020".
אולם, גם התקנות החדשות הללו הן
אות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל, מיום הוולדו של השינוי הזה.
כך, ניתן להבין את מה שקרה אך בשבוע שעבר עם הטלפוניה הקווית של סלקום ונטוויז'ן, שהתקנות החדשות הללו אמורות לתת מענה בדיוק למצב כזה.
לכן, ביום 11.3.21 שלחתי את השאלות הדחופות ביותר הבאות לשר התקשורת,
בני גנץ, (בתמונה למעלה משמאל), לצמרת משרד התקשורת ולחברת סלקום\נטוויז'ן בזו הלשון:
"הנדון: תקלה כללית בטלפוניה של סלקום ונטוויז'ן.
שלום רב,
1. אמש, 10.3.21, בסביבות השעה 23:00 אירעה תקלה כללית רוחבית ומקיפה בקווי הטלפון הנייחים של סלקום ונטוויז'ן.
התקלה נמשכה מעל לחצי שעה, שבמהלכה כל הלקוחות היו מנותקים מטלפוניה.
2. האם משרד התקשורת קיבל עדכון בנושא?
3. אם לאו - מדוע?
4. מה נעשה כדי למנוע התרחשות תקלה רוחבית כזו שוב?
5. אודה להתייחסותכם.
"
תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
אין צורך להיות במתח. ברור, שתגובה לא אקבל.
מי מוכן להודות בכך, שהוא מפר חוק, תקנות ורישיון?
למה זה מתרחש, שוב ושוב?
2 סיבות עיקריות:
א. צמרת משרד תקשורת "משובטת" (כמפורט בנספח א' כאן למטה), ומשרתת
אינטרסים זרים ומוזרים (ו
פוליטיים).
ב. כישלון
מוחלט ומתמשך של מערך הפיקוח הענק במשרד התקשורת, וזה מפורט בכמה כתבות חשיפה, שהמובילות בהן הן:
היות ותקנות התקשורת הן
אות מתה מיום היוולדן, אבל עדיין יש צורך לפקח על רישיונות חברות התקשורת, הצמרת "המשובטת" של המשרד החליטה לבצע עוד צעד מהפכני:
לבטל את הצורך ברישיונות לכמעט כל חברות התקשורת.
זו ממש לא בדיחה ל-1 באפריל, כי יש זמן עד 1 באפריל, וזה מפורט
כאן.
כך, לעובדי מערך הפיקוח במשרד התקשורת לא יהיה על מי ומה לפקח... אפשר לישון בשקט בזמן העבודה, לשחק במחשב ולעסוק כל היום וכל יום בסידורים אישיים על חשבון משלמי המיסים.
ב- 28.2.21 גד פרץ מ"גלובס" מיחזר
כאן את ההודעה של משרד התקשורת (כותרת בלבד): "משרד התקשורת יוזם מהפכה בירוקרטית: ביטול כ-200 רישיונות שונים.
במקום 200 רישיונות הקיימים כיום, המשרד יעבור להיתרים כלליים • שר התקשורת
בני גנץ מנסה להכניס את האסדרה החדשה לדיון בוועדת שרים לחקיקה • קבלת רישיון פרטני תוסיף להיות תנאי למתן שירותי בזק שלהם חשיבות מיוחדת, כמו מפעיל בעל כוח שוק מהותי או כשמדובר במפעיל סלולרי."
בהערת אגב נציין, שיו"ר הכנסת בלם את החקיקה המופקרת הזו וזה יונח על שולחנו של שר התקשורת הבא.
יצויין, שאנו פרסמנו את הידיעה הזו ב-9.8.20 תחת כותרת אחרת לגמרי: "
הצעת חוק חדשה של משרד התקשורת יכולה להפוך את תיק 4000 לבדיחה. שחיתות חדשה: הצעת חוק מהפכנית, שמייתרת כמעט את כל תפקידי משרד התקשורת:
בלי שום שימוע ציבורי, שום ועדה ציבורית, שום החלטת ממשלה, שום ניתוח משום סוג, העלה משרד התקשורת (לא ברור ביוזמה של מי מהמשרד) הצעת חוק מהפכנית, שמייתרת את רוב תפקידי המשרד. הצעה זו מחליפה את משטר הרישיונות של המשרד במשטר של היתרים. זו
הטבה כלכלית של מאות מיליוני ש"ח לשנה לחברות התקשורת בעלות רישיון, שלאחר העברת החוק לא תצטרכנה רישיון. הטבה, ששום ניתוח כלכלי לא נעשה לגביה, ולא ברור מדוע ההצעה הזו מוצגת דווקא היום.
יש להצעה השלכות על תיק 4000."
באירופה, ממנה, כביכול, לקחו את הרעיון הזה (כך, נטען בהצעת החוק הזו), הולכים
בדיוק הפוך.
לכן, ביום 9.3.21 שלחתי לשר התקשורת,
בני גנץ, ולצמרת משרד התקשורת (וגם לצמרת מועצת הכבלים והלוויין ה
מקיימת שימוע באחד מההיבטים של הרגולציה) את השאלות החשובות הבאות:
"הנדון: European Electronic Communications Code (EECC).
שלום רב,
1. באירופה ב-2018 חוקק
חוק חדש ע"י כל גופי הרגולציה ב-
EU בשם:
European Electronic Communications Code. בקיצור:
EECC.
החקיקה המרכזית של ה-
EU בנושא זה
נמצאת כאן.
כל המסמכים, שהובילו לחקיקה הזו, נמצאים
כאן.
2. הרגולציה החדשה הזו, שנכנסה לאחרונה לתוקף, ומופעלת כמעט בכל מדיניות ה-
EU (
כאן ו
כאן), ובחודשים הקרובים החקיקה הזו
תיושם בכל מדינות ה-EU, מכסה את
כל התחומים העיקריים של שוק התקשורת ובכלל זה:
5G, הקצאות תדרים, מחירי הנדידה הסלולרית ב-
EU ומחוצה לה, פרטיות, שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט (החקיקה מתייחסת במפורש לכל מערכות המסרים החברתיים דוגמת: וואטסאפ, מסנג'ר, סקייפ, פייסבוק, טוויטר וכיו"ב), איכות השירות, רמת השירות לצרכנים, פיתוח התחרות ועוד ועוד.
3. רגולטור התקשורת המרכזי של ה-
EU ששמו
BEREC, הכניס את החקיקה הזו
באופן מלא לתכניות העבודה של
BEREC, לכל הרגולטורים לתקשורת במדינות ה-
EU לשנים הקרובות (עד 2025) -
כאן.
4. בעבר הרחוק, משרד התקשורת הישראלי העתיק חלק ניכר מהרגולציה האירופאית (במיוחד בכל הנוגע ל"שוק הסיטונאי"), אבל
נתקע בהתקדמות הכללים של הרגולציה, מול התקדמות והשתנות המהירה של הרגולציה ב-
EU.
5. האם משרד התקשורת מתכוון לאמץ את החקיקה הזו -
EECC בהתאמות המתאימות למדינת ישראל?
6. אודה להתייחסותכם."
תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
אין צורך להיות במתח. ברור, שלא אקבל תגובה.
ברור כשמש, ש"הקליקה המשובטת", שמנהלת כיום את המשרד, מחפשת
איך לא לעבוד. למה הם צריכים לאמץ רגולציה מתקדמת מה-EU, שנועדה כל כולה
לטובת הצרכנים והאינטרסים הציבוריים (ולא לטובת סלקום\IBC)?
נספח א':
למה הגענו למצב הזה של "איש הישר בעינין ייעשה" בצמרת משרד התקשורת?
מכמה סיבות:
1.
כל צמרת משרד התקשורת של היום היא "שיבוט" של אנשים דומים.
במה הם דומים ומה
משותף לכולם (כולל המנכ"לית)?
- אפס ניסיון ברגולציית עולם התקשורת.
- אפס ניסיון בעולם התקשורת על כל מרכיביו.
- אפס ניסיון בניהול חברה עסקית (מכל סוג, לא רק בתחום התקשורת).
- חסרי השכלה רלבנטית בתחומי עולם התקשורת, טכנולוגיות התקשורת ורגולציית התקשורת.
- אפס ידע וניסיון בתחומים המקצועיים הקיימים סביב עולם התקשורת (בתוספת שפע של בעיות בתחום "ניגודי העניינים", למשל דוגמה בולטת: עו"ד דנה נויפלד - היועצת המשפטית של המשרד. גם למנכ"לית יש שפע של "ניגודי עניינים". זה לא רק היא. זה חל כמעט על כל התחומים הרבים סביב עולם התקשורת).
2. מיהם האנשים הללו, בצמרת משרד התקשורת?
כמעט כולם בוגרי הכשרות של ארגונים מהסוג של "קרן וקסנר", "קרן מנדל", "רשת מעוז" וכיו"ב. זה המקור העיקרי ואולי הבלעדי לכמעט כל ה-Deep State ("שלטון הפקידים"), שיש בקרב המערכות הציבוריות בישראל (לרבות במערכות הביטחון, המשטרה, משרדי הממשלה המרכזיים, מערכות השפיטה והתביעה - פרקליטות ועוד).
יתרה מכך, המנכ"לית וראש מטה השר
מקדמים את האינטרסים של הקרנות והתכניות הללו, של ה-Deep State,
בתוך משרד התקשורת. דוגמה קטנה בלבד, מתוך יומן Q3 2020 של מנכ"לית המשרד -
לירן אבישר בן-חורין, 2 פעילויות מתועדות היטב לטובת ארגון "מעוז" (לחיצה על כל תמונה מגדילה אותה):
דוגמה ממש טרייה ל"הצנחת" אנשים למשרד (שקדמה ל"הצנחה", שנחשפה כאן למעלה), היא הקידום הטרי של
ענבל מעין, שאת שמה בוודאי לא שמעתם, ש"הוצנחה" אך לאחרונה למשרד וממש לאחרונה במקום לפטר אותה (בעקבות הליכת המנכ"ל
נתי כהן הביתה, מי שהביא אותה למשרד, בגלל היכרות אישית עם אביה), היא קודמה ע"י המנכ"לית
לירן לתפקיד מנהלת המטה של המנכ"לית. את הסיפור שלה אפשר
לקרוא כאן בשאלה, שנשאלה ו
לא נענתה, למתעניינים.
אם תציצו בקורות החיים, למשל, של "מוצנחת" קודמת,
ענבל אבנון (
כאן), היועצת של שר התקשורת, אפשר להיווכח מיד, שהיא לא יותר מ"שיבוט" ממוזער וחיוור של
המנכ"לית,
לירן אבישר בן-חורין.
למי שלא יודע, מה שהכי מעניין את המנכ"לית -
לירן אבישר בן-חורין, זו התמונה שלה (כפי
שנחשף כאן, בהסכם הבלתי כתוב, שערכה עם "גלובס", נושא הנמצא כעת בחקירה). דוגמאות מובהקות למרוץ הזה שלה אחרי תמונות מחמיאות, אפשר לראות בכתבות "המלטפות", שנעשו עבורה ממש לאחרונה ב"כלכליסט" (
כאן ו
כאן), העיתון של
נוני מוזס (שעומד לדין כעת בתיק 2000)
.
אפשר לראות
כאן ו
כאן כיצד גלובס שלח צלם מקצועי במיוחד כדי שיצלם אותה שונה בכל אייטם, ובתמונה
כאן היא מצולמת על רקע של פסלון של
דוד בן גוריון, לרמוז לקוראים בצורה ברורה, שהיא (כביכול) ממשיכת דרכו של
בן גוריון. פשוט בדיחה עלובה וחילול מורשתו של
דוד בן גוריון. בדיוק כך, המשרד הממשלתי הזה נראה ומתנהל. "ישראבלוף" אחד ענק.
מוצנח נוסף, ש
לירן הביאה (כלומר: "הצניחה" במינוי אישי, ללא כל הליכי מכרז, למשרד התקשורת, על בסיס ההיכרות בעת ש
לירן עבדה במשרד רוה"מ), הוא
נווה דייגי. עב"מ נוסף בסדרה, שנחת היישר לתפקיד של "יועץ למנכ"לית". איך הוא ייתן עצות למנכ"לית בתחומים,
שאין לו צל של מושג בהם? זה לא ברור.
שיבוט נוסף היא
ההצנחה של עו"ד
אורטל חזות, שעבדה בעבר במשרד רוה"מ יחד עם המנכ"לית, (
לירן אבישר בן-חורין), והגיעה כעת ישירות לתפקיד מנהלת תחום רישוי
. מדהים.
סביב לשכת השר והמנכ"לית יש עוד סדרה של "
משובטים" משבט "דרך ארץ"\"כחול לבן", עם שמות, שאני די בטוח, שאתם לא מכירים ובכלל זה:
ענבל מעין (שכבר הסברנו קודם מי זו: ראש מטה מנכ"לית),
ענבל אבנון (יועצת השר),
בת ציון ברלין (רכזת לשכת שר התקשורת),
מיתר בן-ארצי (יועצת למנכ"לית),
עמית פרסיקו (ראש מטה השר), ו
חגי אורן (דובר השר). ויש עוד.
אנשי מקצוע מנוסים ובעלי ידע, הכשרה והשכלה בעולם התקשורת -
אין.
למעשה, אנו ב"
אזור הדמדומים" של "
איש הישר בעיניו ייעשה".
מצב חסר תקנה עם הצוות הנוכחי של
צמרת משרד התקשורת,
שמופעל לטובת אינטרסים זרים.
קוראים לזה "קשרי הון שלטון". זו שכבה נוספת לשכבת ה-Deep State. כך נראה משרד ממשלתי מקצועי בשנת 2021.
3. האם יש איזה סיכוי לשיפור המצב החמור הזה?
לא.
אין כל צפי לשינוי בתחומים הללו בישראל, בעיקר בגלל
האטימות המתמשכת של צמרת משרד התקשורת, כעת בגיבוי וחיפוי של השר
בני גנץ, שכאמור, אין לה, לצמרת הזו, צל של מושג, ניסיון, השכלה או ידע בעולם טכנולוגיות התקשורת, תקני עולם התקשורת והרגולציה הקיימים בעולם בתחום התקשורת.
אבל ספינים - זה קל לשלוח לכתבים של כלי התקשורת, שממחזרים אותם לציבור בשיטת Cut & Paste -
בחוסר הבנה מוחלט.
לפעול בצורה עקבית כדי למלא את
צרכי הציבור - את זה
ראשי משרד התקשורת לא יודעים.
עצוב, מרגיז ומקומם.
טוב זה לא יכול להיגמר.
לא פלא, שהשר וצמרת המשרד גם
מתנגדים לשמוע ולטפל בגמלאי המשרד, למרות שהמציאות המשפטית "
טופחת על פניהם". אלה אנשים מקצועיים ומנוסים, שמבינים בעולם התקשורת, אנשים, שיכולים רק
להפריע ולשבש את עבודת ראשי המשרד, שפועלים
מחוץ לכל חוק, נורמה, דרישות הציבור והדרישות המקצועיות והטכנולוגיות של תחום התקשורת.
מומלץ, שראשי משרד התקשורת (לא הנוכחיים, הם אבודים וחסרי תקנה וממילא הם
לא מבינים דבר וחצי דבר בתחומים בהם הם עוסקים ומקבלים החלטות. אני מתכוון
לבאים), יכירו, למשל, את המחקר החדש, שפורסם ממש לאחרונה, תחת הכותרת: " כיוונים חדשים למדיניות הרגולציה בישראל", מד"ר
יצחק קליין -
כאן.
לסיכום:
רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים מקצועיים וישרי דרך, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
