בדיקה משפטית של תהליכי בחירת תמי לשם (סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת) שאושרה ע"י "הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות" ומליאת ממשלת ישראל, העלתה שהבחירה הזו "נעשתה כדין וללא כל רבב". סיפור מדהים ממדינת חלם. 
מאת: אבי וייס, 29.9.16, 13:30

בלעדי: ב-23.5.16 חשפנו כאן את המינוי הסודי של תמי לשם (בתמונה) ממשרד התקשורת, לתפקיד בכיר נוסף: חברת מועצת הכבלים והלוויין, במינוי שאושר ע"י מליאת הממשלה, לאחר שעבר אישור ב"וועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות" בראשותה של השופטת בדימוס בלהה גילאור, המשמשת כיו"ר הוועדה. מי שיקרא בעיון את הכתבה, יבין גם למה היא מונתה לתפקיד הזה. 

המינוי הזה עורר לא מעט אנשים שפנו אלי ולכן פניתי (בתחילת אוגוסט 2016) ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות החברות הממשלתיות (בה נמצאת הוועדה, בראשות השופטת בדימ. בלהה גילאור), בסדרת השאלות הבאות:

"שלום רב,
1. "הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות" בראשות הגב' בלהה גילאור אישרה את מועמדותה של הגב' תמר (תמי) לשם (סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת) לתפקיד חברת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בישיבתה מיום 11.2.2016. בעקבות זאת, בהחלטה מספר 1339 של הממשלה מיום 30.03.2016, אישרה הממשלה את המינוי לפי המלצת ראש הממשלה ושר התקשורת (ביבי נתניהו).
2. סבורני שנפלה שגגה חמורה בהחלטה זו, שכן בפני הוועדה לא הובאו עובדות רבות הנוגעות לתמי לשם, עובדות שקל למצוא אותן בחיפוש קצר בגוגל. העובדות הללו סותרות בצורה בולטת, חמורה ויסודית את האמור במסמכים הבאים, לגבי מינוי חברי מועצת הכבלים והלוויין במשרד התקשורת:

• חוק התקשורת סעיף 6 ב' על תת סעיפיו.
• תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה) סעיף 2 על תת סעיפיו.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מספר הנחיה: 6.5000, מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים.
• נוהל מינוי בעלי תפקידים לחברות ממשלתיות ולתאגידי ציבוריים, רח. 2006-5500 .

3. הבעיה הראשונה נוגעת לחשדות חמורים ביותר שהועלו כנגד תמי לשם (שמן הדין היה לברר אותם בחקירה משטרתית ולא במסלול הבדיקה והדיון המשפטי שבו זה נמצא כעת). הנושא הזה נדון כבר בשתי ערכאות שיפוטיות וכעת נמצא בדיון בערכאה שלישית (על כל הדיונים הללו הוטל "צו איסור פרסום" שנמצא עדיין בתוקף):
א. תיק ס"ע 54170-09-11 מבית הדין המחוזי בתל-אביב.
ב. תיק בר"ע 41203-09-14 מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
ג. בג"ץ 3980/16.
 
היות והדיון בבג"ץ 3980/16 שדן בעניינה של תמי לשם טרם הסתיים, זה בלתי סביר בעליל למנות אותה לתפקיד ציבורי כה בכיר, כשיש עננה כבדה על מעשיה, כמפורט בתיק הבג"ץ הנ"ל ובשני הדיונים בבתי הדין לעבודה. כל עוד הדיון השיפוטי בעניינה לא הסתיים, מן הדין היה להמתין עד קבלת החלטה סופית של השופטים בעניינה.
 
4. הבעיה השנייה נוגעת לניגודי העניינים המרובים שיש לתמי לשם, בהיותה חברה במועצת הכבלים והלוויין, מול עובדי ומנהלי מועצת הכבלים והלוויין, משום שכולם כפופים לתמי לשם בצורות שונות ובכל תחומי עבודתם ובכלל זה:

• תמי לשם ממונה על גובה השכר הממשי של העובדים והמנהלים במועצת הכבלים והלוויין בתוקף היותה ממונה על תחומי: שכר עידוד, שעות כוננות, אש"ל ושעות נוספות, של כלל עובדי משרד התקשורת.
• תמי לשם היא הממונה על "ועדת הנסיעות" של משרד התקשורת, כך שכל המנהלים והעובדים תלויים בה אישית בבקשות לנסיעות בתפקיד לחו"ל.
• תמי לשם ממונה על הקידום האישי (בדרגות ובתפקידים) של כל עובדי המועצה, בכך שהיא הממונה על משאבי אנוש במשרד.
• תמי לשם ממונה על תקציבי המשרד, כך שכל פעילות של מנהלי ועובדי המועצה שיש בה היבטים תקציביים, תלויה באישור מתמי לשם.
• תמי לשם ממונה על המשמעת של עובדי המשרד, כך שכל מנהלי ועובדי המועצה כפופים לה מבחינת המשמעת ותלויים בהחלטותיה בתחומי המשמעת וטוהר המידות.
• תמי לשם מונתה ע"י שר התקשורת ומנכ"ל המשרד לתפקיד "פרויקטורית" של תהליכי המיזוג בין מועצת הכבלים והלוויין לבין מועצת הרשות השנייה. דהיינו: כל עובדי ומנהלי מועצת הכבלים והלוויין תלויים בתמי לשם באופן אישי, איזה תפקיד ומעמד יקבלו בגוף החדש שיקום, שמכונה "ברית המועצות", גוף שנמצא ממש בישורת האחרונה של החקיקה בכנסת למיזוג בין 2 המועצות הללו. איך ייתכן שתמי לשם תעסוק בניהול ובמימוש המיזוג בין המועצות מטעמו של השר והמנכ"ל, כאשר היא בעצמה חברה באחד מהגופים האמורים להתפרק ולהתמזג?

יוזכר שתמי לשם נאלצה להתפטר ב-2005 מחברותה במועצת הכבלים והלוויין (לפי דרישת שרת התקשורת דאז), בגלל ניגודי עניינים דומים. למה זה לא נלקח בחשבון במינוי החוזר שלה לתפקיד זה?
 
5. בעלה של תמי לשם (ד"ר ברוך לשם), מלבד היותו מרצה מוכר בתחומי המדיה, בעל בלוגים באינטרנט בנושאי המדיה ועוד, הוא גם עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" ("קבוצת ידיעות" מעורבת בהוט ובגופי מדיה אחרים הנמצאים בפיקוח מועצת הכבלים והלוויין) וכותב מאמרים גם ב"ידיעות" וגם במקומות אחרים, בענייני דיומא, ובמיוחד בענייני עולם המדיה. כלומר, היה צורך לבצע הסכם "ניגוד עניינים" עם תמי לשם, בטרם מונתה לתפקידה במועצת הכבלים והלוויין, בגלל היותו של ד"ר ברוך לשם (בעלה) פעיל ביותר (כמרצה, כחוקר, וכעיתונאי), בדיוק באותם תחומים בהם עוסקת ומפקחת מועצת הכבלים והלוויין.
 
6. בנוסף, חשפתי במספר מאמרים (למשל כאן וכאן) שהמינוי המחודש של תמי לשם לתפקיד במועצת הכבלים והלוויין היה חלק מ"דיל" שכרוך ב"תרגילים" של "תפירת מכרזים". חשפתי במאמרים הללו גם מסמך בחתימת ידה, ממש בהקשר הזה, המוכיח זאת. גם אם נתעלם כרגע מהשערורייה של "תפירת מכרזים" שנחשפו על ידי, כל שאר הסעיפים שיש כאן למעלה, מדברים בעד עצמם וכל אחד מהם בפני עצמו דיו כדי לפסול את המינוי הזה.
 
לכן, סבורני שיש לתקן וכמה שיותר בדחיפות את הטעות שנעשתה במינוי תמי לשם לתפקיד במועצת הכבלים והלוויין, ולברר מדוע כל העובדות שצוינו כאן, לא נלקחו בחשבון בעת אישור המינוי שלה לתפקיד זה."

התלונה נבדקה ביסודיות ולהלן תוצאות הבדיקה:
"להלן התייחסותנו לנקודות שהעלו במייל שלך:
 1. ההליכים המשפטיים המוזכרים הינם בתיקים שנדונו בערכאות בית הדין לעבודה בתביעתו של עובד המשרד לשעבר כנגד החלטת המשרד לסיים את עבודתו.בכל אופן השאלון של הוועדה לבדיקת מינויים אינו דורש ציון של תביעות בבית הדין לעבודה.  
2. לעניין בעלה של גב' לשם, ד"ר ברוך לשם. מבדיקתנו עולה, כי ד"ר לשם הוא לא עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" ולא נמנה על סגל העובדים שם, אלא כתב בעבר מאמרים במדור דעות כאורח. בכל מקרה כתיבתו ב"ידיעות אחרונות" הסתיימה בתחילת שנת 2016. כמו כן, גב' לשם מסרה למשרד התקשורת בעת בחינת מועמדותה כי בעלה מפרסם, יחד עם פרופ' נוסף, מאמרים אקדמיים בנושאי יחסי ציבור, באתרים העוסקים בנושא זה.
עמדת משרד התקשורת הייתה כי אין למאמרים אלה שום קשר לפעולת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.
3. לעניין כהונתה הקודמת במועצה שהופסקה בטרם סיום תקופת הכהונה. מבדיקתנו עולה, כי גב' לשם ביקשה להפסיק את כהונתה בשנת 2005 כיוון שבעלה מונה באותו הזמן כחבר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. חברותו במועצה נמשכה מספר חודשים עד שהוא ביקש לסיים את תפקידו. 
לרשותך בכל שאלה או הבהרה.
תודה וחג שמח,
ניואר אבו עיטה, עו''ד
היועצת המשפטית לוועדה לבדיקת מינויים."

מילות סיכום
כל הטענות נמצאו לא נכונות והמינוי נעשה כדין וללא כל פגמים. 

יכול להיות שיש לי בעיות בקריאת עברית, אבל נדמה לי שהטענות המרכזיות - בכלל לא נבדקו.

אם למישהו יש את ההרגשה שבמקרה הזה הופעל נוהל "החשודים יחקרו את עצמם וימצאו שהם פעלו כראוי", אז הוא כנראה לא טועה. נדמה כאילו תמי לשם (גיבורת "הפרשה הסודית") כתבה את התשובה במו ידיה, בסיוע אחד או יותר משני היועצים המשפטיים הצמודים שלה (עו"ד אריק רשף, עוזר מנכ"ל משרד התקשורת לעניינים לא ברורים עד הסוף, ועו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת).

בהערת אגב נציין, שלפעמים העולם ממש קטן. עו"ד אריק רשף עזב את משרד התקשורת בעברו, כדי לעבוד אצל החבר לחיים של עו"ד דנה נויפלד (ד"ר דודי תדמור), וחזר מהר למשרד התקשורת, כמתואר בכתבות בגלובס כאן.  

נחזור לעניינו: ברור לכל שמדובר בבדיחה ובמריחה אחת גדולה, מלמעלה עד למטה. פשוט "מדינת חלם" של אנשים שחושבים שהם מעל לכל חוק ומעל לכל נורמה ציבורית ואתית. 

העניין הזה (כמובן) מועבר לחקירה המשטרה, ביחד עם כל שאר הפרשיות הלא נעימות שנחשפות כמעט כל יום במשרד התקשורת הישראלי, כפי שחשפנו לאחרונה כאן.