לפני שנה בדיוק, הוטל עונש על גולן טלקום בגין פירוק רשת הסלולר שלה בניגוד לחוק ולתנאי רישיונה. העונש היה בצורת "חילוט ערבות" (שזה תחליף לקנס) בגובה 31 מיליון ש"ח. כעת, שר התקשורת דן בערר של החברה והחליט להעמיד את "חילוט הערבות" על 28 מיליון ש"ח ב-3 תשלומים.
מאת: אבי וייס, 8.8.17, 13:15

יודגש, שמי שנושא באחריות אישית לאי טיפול בהפרות החוק ותנאי הרישיון ע"י גולן טלקום זו צמרת משרד התקשורת דאז (שלמה פילבר ושמילה מימון). התראתי מספר פעמים כבר ב-2015, שגולן טלקום מפרקת את הרשת שלה, אבל כל פניותי נדחו וקיבלתי תשובות שקריות ואף הגדיל שלמה פילבר, שטרח לצלצל אלי אישית (דבר די נדיר) והודיע לי: ש"אין דבר כזה הנקרא פירוק אנטנות סלולר, כי כל הזמן בונים ומפרקים אנטנות סלולר ואין שום ירידה בכמות האנטנות האבסולוטית".

גם אחרי שהצגתי לו ולשמילה נתונים ברורים של המשרד להגנת הסביבה, צמרת משרד התקשורת עדיין העלימה עין מהפרת החוק של גולן טלקום ו"מרחה אותי" בתגובות לא לעניין ולא נכונות. 

כעת, שר התקשורת איוב קרא (בתמונה נמשמאל) החליט החלטה נכונה וצודקת, גם אם באיחור רב. ההחלטה של השר מצויה כאן למטה. יודגש, שההחלטה על "חילוט ערבות" התקבלה בדיוק לפני שנה (כאן) וכבר אז היה ברור, שמדובר ב"מריחת זמן", כי המנכ"ל בחר באופציה של "חילוט ערבות" ולא בכלי סנקציה אחרים ויותר יעילים, שהיו וישנם בידיו על פי חוק. 

יתרה מכך. בשנה שחלפה השתנה השוק הסלולרי לחלוטין ובכלל זה:

• גולן טלקום כבר איבדה את בעליה ומייסדיה ובראשם מיכאל גולן, (בתמונה משמאל), ונמכרה לאלקטרה מוצרי צריכה.
• גולן טלקום הפכה ל-MVNO על רשת סלקום (וקיבלה, משום מה, ביחד עם מרתון-אקספון-018) רישיון סלולרי מלא. 
• חברות הסלולר כולן למדו, שניתן לפרק אנטנות וקצב פירוק האנטנות בישראל (בכל החברות) הלך וגבר. 
• זה לא פלא, שישראל בשנה האחרונה הידרדרה למקום 50 בהשוואה עולמית של רוחבי הפס בסלולר ולמקום 51 בהיקף פריסת רשתות  הסלולר (כאן).

בקדנציה של שלמה פילבר כמנכ"ל (הוא היה קצת מעל לשנתיים בתפקיד), פורקו 1,378 אנטנות. סה"כ מהשיא שהיה בינואר 2014 פורקו בישראל 2,192 אנטנות. מעל ל-700 אנטנות של גולן טלקום פורקו בקדנציה של אבי ברגר כמנכ"ל, אולם הפרת החוק הזו עברה אז ללא כל סנקציה. ההחלטה של שלמה פילבר מלפני כשנה (כאן) "לחלט ערבות" מגולן טלקום מגיעה רק כעת לקו הגמר, בדיוק כפי שחזינו בהתייחס לספין הזה. כך, ש"הפשע משתלם", ולא רק לגולן טלקום (גם ל-PHI, וגם ל-2 החברות המתחזות כחברות סלולר בחסות שלמה פילבר).

בכלל, כל התחום הזה נוהל בשנתיים האחרונות ע"י שלמה פילבר בכאוס אחד גדול, תוך רמיסת חוק מתמדת ונמשכת (עד ששלמה פילבר נעצר ע"י החקירה ברשות לניירות ערך). 

כל זאת, תוך הפרות רישיון של חברות הסלולר בהיקפים מדהימים, חשאיות וחוסר שקיפות מתמידים, וספינים בלתי פוסקים מצד שלמה פילבר (מפורט: כאן, כאן,כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן).

לא מדובר במעידה חד פעמית בהתנהלות הנורמטיבית התקינה. מדובר בשיטה, שכיום הציבור כבר מכיר (כעולה מחקירת שלמה פילבר ומדו"ח מבקר המדינה). יתרה מכך, ההצעה של שלמה פילבר להוריד את עלויות התדרים, אינה הפתרון לבעיה של תשתיות השוק הסלולרי. בקדנציה הנוכחית, האינטרסים של בעלי ההון והלוביסטים עומדים הרחק לפני האינטרסים של הציבור ושוק התקשורת.

אין למשרד התקשורת שום כלי (ושום שיטה) למדוד את ביצועי רשתות הסלולר, איכות הקליטה הסלולרית, רמת השרידות והעמידה של החברות הסלולריות בתנאי רישיונן ובדרישות החוקים והתקנות. אגף החירום של משרד התקשורת פורק (במסגרת "השינוי הארגוני" הכושל) וכל התקנות, הנהלים וההוראות להיערכות לחירום ברשתות הסלולר - נגרסו במגרסה. איש לא יודע איך מתפקדות ותתפקדנה הרשתות הסלולריות המשותפות בישראל בזמן חירום, או כל אסון המוני, או פיגוע גדול. העובדה: הן נופלות בכל הארץ, מכל תקלה. זו המציאות של עולם הסלולר בישראל. 

התוצאה: בין השנים 2014 ל-2016, במהלך מאוד מהיר, במדינת ישראל כמות רשתות הסלולר צנחה מ-5 רשתות פעילות ומוצלחות (יחסית) ל-3 רשתות די רעועות ושאינן מוכנות לשום תרחיש של שרידות ארצית. זאת, מבלי שאיש "לוקח אחריות" על המהלך ההרסני הזה. כעת, גולן טלקום תשלם 28 מיליון ש"ח קנס על המחדל שלה עצמה. אולם, היא היחידה המשלמת על המחדל הנוראי והנמשך הזה. 

להלן הודעת משרד התקשורת מיום 8.8.17:
"שר התקשורת איוב קרא החליט לדחות את ערעורה של חברת "גולן טלקום" על החלטת החילוט שקיבל המשרד בתאריך 30.8.2016 ולקבל חלקית את הערעור על סכום החילוט ולהפחיתו בכשלושה מיליון ₪ -  מכשלושים ואחד מיליון ₪ לכעשרים ושמונה מיליון ₪.
 
השר איוב קרא: "אני רואה בחומרה רבה את התנהלות חברת גולן בעניין פירוק אתרי הרשת שלה ואת הנזק שגרמה לאינטרס הציבורי באי-ציות ממושך ושיטתי להוראות הרגולציה לעניין פרישת רשת, נזק אותו לא ניתן לתקן באופן רטרואקטיבי".
 
בהתאם למדיניות האכיפה שמוביל משרד התקשורת בעניין עמידת חברות התקשורת בהוראות רישיונן, שר התקשורת איוב קרא החליט לדחות את ערעורה של חברת גולן טלקום על החלטת החילוט. יחד עם זאת, השר החליט לקבל חלקית את הערעור על סכום החילוט ולהפחיתו בכשלושה מיליון ₪, וזאת בין היתר בהתחשב בעובדה שהחברה תיקנה את ההפרה והיא עומדת כעת בחובותיה לעניין פרישת רשת.
 
לעניין הפחתת סכום החילוט בכשלושה מיליון ₪ ציין השר כי "אני סבור כי בהתחשב במטרת כלי חילוט הערבות, יש לזקוף לזכות החברה כי בעת הנוכחית היא תיקנה את ההפרה כך שהיא עומדת בחובתה הרגולטורית בעניין פרישת רשת וכן כי היא מכירה באחריותה להפרה".
 
לצד זאת, השר הבהיר כי אחוז הסכום שהופחת נמוך באופן יחסי וזאת מכיוון שגם אם יש מקום להתחשב בצעדים שנקטה החברה במסגרת ההחלטה בערעור, נוכח חומרת ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה, שכאמור, אינו בר תיקון, אין מקום להפחתה גדולה יותר.
 
על פי החלטת השר  סכום החילוט יופחת ויעמוד על 27,881,334 ₪ ויבוצע בשלושה תאריכים:

1. בתאריך 14 באוגוסט 2017 - סכום של 9,293,778 ש"ח;
2. בתאריך 14 באוגוסט 2018 - סכום של 9,293,778 ש"ח;
3. בתאריך 14 באוגוסט 2019 - סכום של 9,293,778 ש"ח.

חברת גולן נדרשת להמציא ערבות חדשה או להשלים את יתרתה עד גובה סכום הערבות בכל אחד מהחילוטים. אי השלמת סכום הערבות יהווה הפרה מהותית של תנאי הרישיון, ועלול לגרור חילוט נוסף מסכום הערבות.
 
השר אף הנחה את הגורמים הנוגעים בדבר במשרד לפקח מקרוב כדי לבחון את עמידתה של חברת גולן בהוראות רישיונה, ובפרט בתחום פרישת הרשת ויישום הסכם השיתוף.
 
מנכ"ל המשרד בפועל מימון שמילה מסר כי: 'המשרד מצפה מכל חברות התקשורת המפוקחות לציית להוראות כנדרש ולא יהסס לפעול בכל דרך וללא פשרות לאכיפת הוראות רישיונן'".

עדכון 8.10.18: גולן טלקום משכה עתירתה [מספר 7464/17] נגד שר התקשורת, מנכ”ל משרד התקשורת והמשרד עצמו בנושא חילוט של כ- 28 מיליון ₪ מתוך כספי הערבות שהפקידה גולן טלקום לשם הבטחת מילוי התנאים הרגולטוריים על פי רישיונה. בהחלטת בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק מ- 8.10 נאמר כי: “בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזרה בה העותרת מעתירתה. העתירה נמחקת בזאת. אין צו להוצאות”. כך "ירד המסך" מסיפור פירוק רשת האנטנות של גולן טלקום והקנס בתצורת חילוט ערבות שקיבלה משרד התקשורת.