בלעדי: מי שחשב, שטכנולוגיית WebRTC היא שעשוע של מפתחים בקוד פתוח, נכונה לו הפתעה: היא מתפשטת "כאש בשדה קוצים". כ-250 ספקי פתרונות החלו לספק שירותים בטכנולוגיה זו ברחבי העולם וגם בישראל, ובראשם פייסבוק. כך נחשף במפגש מועדון WebRTC בישראל.
מאת: אבי וייס, 14.1.14, 23:00

במפגש מועדון WebRTC בישראל, אחד משני המועדונים המקצועיים, שקמו לתחום זה בישראל בשנה החולפת, כפי שחשפנו כאן, נסקרו החידושים של התחום ולאן הוא הולך. המועדון, שהוקם ביוזמתו של צחי לבנט-לוי (בתמונה), התכנס בשבוע שעבר בחסות AT&T Foundry, האקסלרטור של AT&T בשת"פ עם אמדוקס בישראל (בבית אמדוקס ברעננה). 

Varun Singh, מייסד משותף ומנכ"ל Callstats.io: "ראינו ב-CES האחרון בארה"ב, שיש התפתחות ברורה לכיוון מסכים של 4K גם על מכשירים די קטנים כמו סמארטפונים וטאבלטים ולא רק על טלוויזיות. לכן, יש חשיבות רבה מאוד לרוחבי הסרט המעבירים תמונות ווידיאו, במיוחד כשמדברים על וידיאו חי וזורם, שזה מה שעובר כיום במחצית היקף התעבורה ברשתות האינטרנט.

אחד הכלים להתמודד עם התעבורה הוא המעבר ל-WebRTC עם כלים לשליטה על איכות התמונה והזרימה של הווידיאו. הבעיה הקשה ביותר: במכשיר הנייד רצות אפליקציות רבות במקביל. למעשה, בכל מכשיר רצות במקביל עשרות אפליקציות ברקע, למשל דוא"ל, מסרים מיידיים, גיבויים והודעות, שכל הזמן זורמים מיישומים שונים המסונכרנים מהאינטרנט למכשירים הניידים.

לכן, יש צורך ב-GamePlan חדש ויש כאן כמה אפשרויות, מנקודת הראות של מפתחי הפתרונות וספקי השירותים:
א. לא לעשות כלום. דהיינו: אם ללקוחות יש טענות על איכות הווידיאו, לטעון מולם שזה לא אשמתך אלא אשמת אחרים, החל מאשמת ספקי האינטרנט וכלה בבעיות בפיירוולים ובמערכות ההפעלה.
ב. לבצע ניטור של הביצועים, ניטור בנקודות הקצה, במכשירים שבידי המשתמשים. כאן ניתן ליישם פתרונות מקומיים, שאולי יעזרו. 
ג. ניטור באמצעות קופסאות הבודקות את כל הרשת. הפתרון הזה וגם הפתרון הקודם לא מספקים פתרון מלא לבעיות ברשת. למעשה, הם פותרים את הבעיות רק אחרי שמבחינים בהן. דהיינו: מטפלים בבעיה רק אחרי שהלקוח מתחיל לסבול. אין כאן מניעה, או שליטה במצב לפני שהידרדר. 
 
הפתרון הרצוי הוא פתרון שמוטמע כבר ב-API של האפליקציה המריצה את ה-WebRTC. ניתן לבצע בדיקות In-Bound וOff-Bound. כך, התיקונים נעשים ברמת האפליקציה עצמה. האפליקציה יכולה לבצע תיקונים כדי שהמשתמש לא יסבול. למשל, להוריד רזולוציה ולצרוך פחות רוחב פס עבור הווידיאו, או אף להחליף פרוטוקול וידיאו. 

כיום, בונים שרתים היודעים להגיב די ביעילות על WebRTC Flow ויכולים לשלוט במנות המידע של תעבורת ה-WebRTC ולתת עדיפות למנות המידע של הווידיאו, אם יש בעיות של שיהוי ואבדן מנות מידע בדרך. הכותרת - RTP של השידור אינה מוצפנת, כך שניתן לעקוב אחרי התעבורה, לנתח ולנטר אותה בזמן אמת. המטרה: לתקן את הבעיות בזמן אמת עוד לפני שהמשתמש מרגיש ולא לחזור על תיקוני קונפיגורציות שוב ושוב. 

מידע נוסף על הכלים הללו ניתן למצוא באתר Callstats.io, הוא כולל כלים עם Dashboard (מחוון) לניתוח איכות התשדורות על הרשת.

אין כיום לגוגל כלים למדידה וניטור ביצועים של התשדורות. כך, שיש צורך לחפש כלים של קהילת המפתחים ב-WebRTC".

צחי לבנט-לוי, (בתמונה למעלה), BlogGeek.me: "המונח WebRTC הוא לא טכנולוגיה אלא פתרון. הוא לא רק SIP. הוא אמנם דומה, אבל שונה מאוד בגישה שלו. למשל: הווידיאו זה VP8 ולא H.263 או H.264 העובר על ה-SIP. הנקודה המעניינת היא: כל ה-API הם בג'אווה-סקריפט. ל-SIP אין פרוטוקול API מתוקנן. לכן, היתרון הוא, שניתן לייצר בקלות קהילת מפתחים ל-WebRTC. 

מפתחי HTML שונים בגישתם ממפתחי VoIP והסביבה שלהם, ה -ecosystem ממש שונה. הסביבה כאן היא כבר די ברורה והיא כוללת את פלחי השוק הבאים:

א. אזור ה-Core. הוא כולל את החברות הגדולות, החל ממוזילה, דרך גוגל, סיסקו, וכלה ב-Vidyo הישראלית ועוד רבים וטובים. חסרות ברשימה הזו אפל ומיקרוסופט. מיקרוסופט מנסה לשנות את הפרוטוקולים ולייצר סביבה משלה, אבל לא ברור עדיין לאן היא הולכת וכמה תצליח להיות שונה. יש כיום התפתחויות מאוד מהירות בתחום זה. למשל: חברת הענק אמזון החלה לספק תמיכה טכנית בכל מוקדי התמיכה המקוונים שלה במערכת המבוססת על WebRTC. 

ב. אזור ה-Tooling. זה אזור הפתרונות למפתחים. יש כאן לפחות 20 חברות המספקות בעיקר API. יש ביניהן ספקיות של פתרונות לרשת, ספקי SDK, ספקי שירותים לפתרון בעיות ספציפיות וכיו"ב. אזור מאוד תוסס של מפתחים.

ג. אזור הספקים. אלו מספקים שירותים על בסיס WebRTC. ניתן למצוא כאן בעיקר ספקי טלפוניה, ספקי וידיאו וכיום המיקוד עובר לספקי פתרונות למוקדי שירות. הספקית הראשונה בעולם, שהחלה לתת שירות טלפוני מלא לרבות וידיאו ב-WebRTC כולל לסלולר, הייתה וונאז'. כיום, יש כבר עשרות ספקי שירות. 

ד. השוק המשני. זה אזור מאוד מעניין, מתפתח וצומח. יש כאן חברות דוגמת TNW Academy המספקת לימודים על רשת האינטרנט, פתרון מבוסס על פיתוח של Tokbox עם מערכת סליקה של Live-Ninja. יש כאן כמה חברות מעניינות המספקות פתרונות לשווקים ורטיקאליים.

ה. פיתוחים מיוחדים. יש כאן שפע של חברות עםם פיתוחים מעניינים דוגמת M5T. אלו חברות הלוקחות חלק מפתרון ה-WebRTC ומאמצות אותו לפתרון לגמרי אחר משלהן. קל מאד לקחת חלקים מה-WebRTC ולבצע להם התאמה או הסבה למשימות אחרות.

איך עושים כסף מ-WebRTC?
למעט מי שמוכר טכנולוגיה טהורה, די ברור, שהכסף יגיע מיישומים ומשירותים. כל החברות מחפשות כיום איך לעשות מזה כסף. אולם, חברות, שהחלו כחברות כלים, החלו בתנועה לכיוון של מתן שירותים. למשל: VLine, שמספקת שירות SaaS לווידיאו חוזי, Priologic, שפיתחה מערכת בשם Talk.com המאפשרת שיחה של עד 4 משתתפים המקבלים URL לשיחות אד-הוק, OpenClove, שיצרה שירות בשם HRlive לקיום שיחות של ראיונות עבודה דרך האינטרנט, Twinlife, שפתחה מערכת לשיחות קלות, Zingaya, שפתחה מערכת ל-Click-ToTalk באתרים ועוד.

אם נסכם את כל פלחי השוק, על פי הספירה שלי יש כיום בשוק כ-250 ספקי פתרונות פעילים. בהחלט התפתחות מאוד יפה, מ-0 לפני כשנתיים.

ההתפתחות החשובה ביותר:: פייסבוק החלה לספק שירות WebRTC למסרים מיידיים בין החברים בפייסבוק. זה שירות, שהחל ממש לאחרונה בארה"ב ובקרוב הוא יתפשט לכל העולם.

אנו בישראל עדיין די מאחור. אין עדיין מספיק מסה קריטית של חברות המשתמשות או מפתחות ב-WebRTC. יש כמה הצהרות דוגמת: תדיראן טלקום, אוויה, אודיוקודס, CallMe, אך טרם ראינו מוצרים כאלו בשוק מהכיוון שלהן. יש כמה סטארטאפים דוגמת Peer5 ו- Tokbox, אך הם בתחילת הדרך.

השוק די תוסס בעולם עם פתרונות שכבר עובדים ובהיקפים משמעותיים ואני מאמין, שהוא יהיה תוסס גם בארץ במהלך השנה הקרובה".