ביפן החלו שתי חברות הסלולר הגדולות ליישם ניסויים טכנולוגיים עם מאות אנטנות בטכנולוגיות 5G, עם כמה ספקי פתרונות ובראשון אריקסון, תוך שימוש בטכנולוגיות רשת בענן, מבוססות NFV. בארה"ב ממשיכה חברת Sigfox לפרוס רשתות IoT, הרשת הגדולה ביותר מוקמת בסן-פרנסיסקו.
מאת:
מערכת Telecom News, 12.12.15, 17:20
בעוד שבישראל משחקים ב"נדמה לי" בהכנת כביכול "
תכנית אסטרטגית לשוק התקשורת", בזמן
שכל התשתיות בישראל נתקעו בטכנולוגיות היסטוריות ישנות ו
החלו להתפורר במהירות, בעולם מתקדמות רשתות התקשורת
במהירות שיא.
ביפן, שתי ענקיות הסלולר: NTT Docomo ו-KDDI, נכנסות לשלב ניסויים בטכנולוגיה של
רשתות 5G. את השלב של LTE-A הן כבר עברו
מזמן. לפני שנים. כעת, NTT-Docomo מקצה 128 אנטנות לניסויים משותפים, בין היתר, עם
חברת אריקסון.
חברת NTT Docomo פשוט רוצה להכין את עצמה. כך, שבמשחקים האולימפיים בטוקיו ב-2020, תהיה כל יפן מכוסה ב-5G. במסגרת הניסויים, ייבחנו כל אלמנטי הרשת והרדיו, בשיטות טכנולוגיות שונות ובתדרים שונים, עם דגש לטכנולוגיות MIMO ו-Beamforming.
כ"כ, ייבחנו פרוטוטייפים של מכשירי קצה המותאמים ל-5G עם טכנולוגיות MU-MIMO. במרכז הרשת ייושמו שירותי ענן בתקשורת ובמרכזן גישת ה-NFV. ארגון 3GPP צפוי לאשר סופית את תקני ותדרי 5G ב-2017 ומייד לאחר מכן יצאו לשוק מכשירי הסמארטפון, שיתמכו בתקנים המאושרים.
בארה"ב, החלה
פריסה של
רשתות חדשות ל-IoT, ע"י חברה צרפתית
שכבר חשפנו אותה כאן, בשם
Sigfox. לחברה זו יש כבר התקנות של רשתות IoT
ב-10 מדינות באירופה, עם 5 מיליון מוצרי קצה מחוברים כבר לרשתות הללו. החברה החליטה, לאור הצלחתה המאוד מהירה באירופה, להקדים את הלו"ז וכבר להיכנס מיידית לפריסה בארה"ב.
העיר הראשונה, שנבחרה לנוכח הסכם, שנחתם עם העירייה, היא סן פרנסיסקו. לאחריה (במהלך כל 2016), החל מרבעון ראשון 2016, תגיע הפריסה לניו-יורק, בוסטון, LA, שיקגו, אוסטין, יוסטון, אטלנטה, דלאס וסן-חוזה.
עיריית סן פרנסיסקו הסכימה להעמיד לרשות Sigfox תשתיות ואת שטחי העירייה, כדי שתוכל להתקין בהן אנטנות בלי כל בעיות רישוי, בעיקר מעל לספריות העירוניות. בתמורה, העירייה תשתמש בתשתיות הללו כדי לחבר את מערכות ה-IoT העירוניות.
לכיסוי כל השטח של עיריית סן-פרנסיסקו (כ-120 קמ"ר) תזדקק Sigfox רק ל-20 אנטנות. כל אנטנה נראית בערך כמו מזוודת נסיעות רגילה. זה הכל.
השיטה של Sigfox: שימוש בטכנולוגיית Ultra Narrow Band - UNB, בגישת ה-LPWAN (ר"ת: Low Power Wide Area Network), שמתאימה למוצרי IoT, בתדרים חופשיים: 868 מגהרץ באירופה ו-915 מגהרץ בארה"ב. בסן פרנסיסקו קיבלה Sigfox אישור מה-FCC להשתמש בתדר 902 מגהרץ.
התשדורות ממכשירי הקצה הן מאוד קצרות: 12 בתים בכל מסר, וכל מכשיר יכול לשדר עד 140 מסרים ליום. בגלל שיטת השידור, התשדורות מגיעות למרחקים עצומים (עד לכאלף ק"מ), ומדינות בסדר גודל של צרפת או ספרד מכוסות בכ-1,200 עד 1,300 אנטנות.
הייתרון הגדול של השיטה של Sigfox (שגובה 1 דולר למכשיר קצה לשנה, ללקוח עם מעל ל-50 אלף מכשירי קצה), הוא השירות "קצה לקצה", שיכול להיות בענן, לפי הצרכים של הלקוחות שלה, שירות המכוון כולו לצרכי עולם ה-IoT.
אגב, חברות הסלולר הגדולות בארה"ב (כולן) הודיעו, שהן תחלנה לפרוס במהלך 2016 רשתות IoT, כתוספת וכהשלמה לרשתות LTE ו-LTE-U שלהן, כתחרות לרשתות חברה הצרפתית Sigfox, שהקדימה אותן. ורייזון טוענת, שב-2016 תכסה את כל מדינות ארה"ב ברשת, שהיא מקימה תחת השם ThingSpace. זו רשת, שניתן יהיה לחבר אליה כל מכשיר קצה בכל טכנולוגיות ה-IoT. וורייזון מכינה API לכל סוגי מכשירי הקצה בעולם ה-IoT, כולל: WiFi, ZigBee, Z-Wave, Bluetooth ועוד.
חברת AT&T טוענת, שאצלה, כבר כעת, עוד טרם תחילת פריסת רשתות IoT, יש על רשת ה-LTE שלה כ-1.6 מיליון מוצרי IoT ו-1 מיליון מכוניות מחוברות (בגישת ה-Connected Car). אין ספק, שמדובר בהתפתחות מאוד מעניינת לעולם ה-IoT.
