יישום טכנולוגיות Vectoring ו-G.fast על הרשת של בזק "מחסל" את "השוק הסיטונאי", במודל, שמשרד התקשורת העתיק עד כה מהרגולטור האירופאי לתקשורת. עד עתה התעלם משרד התקשורת מההתפתחות הטכנולוגית הזו. בשבוע החולף הרגולטור האירופאי לתקשורת פרסם את המדיניות החדשה, שתחסל בקרוב את כל העבודה של משרד התקשורת בשנים האחרונות בתחום "השוק הסיטונאי".
מאת:
אבי וייס, 9.10.14, 10:20
בלעדי. אך בשבוע החולף פרסם משרד התקשורת מסמך עדכון למדיניות המוצעת של"
שוק סיטונאי" ובחתימת מנכ"ל משרד התקשורת,
אבי ברגר (בתמונה). "השוק הסיטונאי" הורחב על ידו גם על סלקום ופרטנר (
מנותח כאן).
במשך שנים (למשל
כאן ו
כאן) אני חוזר וטוען, שמדובר במהלך
שגוי לחלוטין, משום ששדרוגי הרשת של בזק (שכבר
החליטה ו
מיישמת זאת הלכה
למעשה), בתהליך הדרגתי הנקרא
Vectoring ובהמשך לטכנולוגיית
G.fast, "מחסל" למעשה את "השוק הסיטונאי" במתכונתו הנוכחית.
בנוסף, משרד התקשורת טועה (ומטעה) בכל נושא מערכת
התמחור והמודל העסקי של "השוק הסיטונאי" שהוא הציג (לרבות חישוב הקש"ג הסלולרי והקווי), מה שבולט במיוחד לאור הדו"ח השנתי הטרי של הרגולטור האירופאי לתקשורת (
כאן), נושא חשוב שיטופל במאמר נפרד.
כל השנים טען משרד התקשורת, שאני לא מבין מאומה ושהם פועלים
בדיוק לפי עקרונות הרגולציה האירופאית. עדויות מומחים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, שהבאתי לחיזוק טענותי (למשל
כאן,
כאן ו
כאן), נדחו על הסף בזלזול, התנשאות ובהתעלמות מוחלטת.
אולם, לעיתים קורה הנס, ש"צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים". הרגולטור האירופאי לתקשורת (ששמו
BEREC), פרסם בשבוע החולף מסמך עב-כרס
המצוי להורדה כאן תחת הכותרת: Case Studies on Regulatory Decisions Regarding Vectoring in the European Union.
למי שאינו מהנדס תקשורת ובקי במונחי רגולציית עולם התקשורת, המסמך החדש והחשוב הזה ייראה לו ככתוב בסינית. לכן, אביא כאן בעברית קלה (עד כמה שניתן) את מה שפורסם ע"י הרגולטור האירופאי לתקשורת.
עיקרי המסמך לרגולציית שוק סיטונאי ב-EU, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ברשתות התקשורת הקוויות:
א. הרגולטור האירופאי לתקשורת משאיר כרגע את ההחלטה לגבי הרגולציה החדשה לאור כניסת טכנולוגיית ה-Vectoring, לשיקול דעת של הרגולטורים המדינתיים (במדינות ה-EU), כל עוד זה עומד באמות המידה החדשות שנקבעו. הרגולטור האירופאי לומד את הנושא כדי לגבש את המודל הנכון והכולל לרגולציה החדשה, לאור הניסיון שמצטבר במדינות השונות. לרגולטור האירופאי כרגע אין פתרון לבעיה משלו.
ב. אמות המידה החדשות לרגולציית התקשורת החדשה, במקום רגולציית "השוק הסיטונאי" הוותיקה, תתבססנה על 1) היקף (כמות ומהירות פריסה) של הפריסה של טכנולוגיית ה-Vectoring במדינה על רשת חברת הבזק המדינתית, ו- 2) היקף כניסת מתחרים המשתמשים ב"שוק הסיטונאי" כדי לרכב על רשת הבזק המדינתית.
הוצגו 3 רמות של פריסה קיימת, בהתייחס ל-2 הפרמטרים הללו.
ג. לאור היקף הפריסה של ה-Vectoring והיקף הפריסה של המתחרים המשתמשים ב"שוק הסיטונאי" (כאמור בסעיף הקודם), הוצגו ונקבעו 3 טקטיקות רגולטוריות עיקריות אפשריות, לשם התגברות על הבעיה הזו של יישום Vectoring ואלו הן:
1) "השוק הסיטונאי" במתכונתו הקיימת
מבוטל על כל שטח המדינה. ספק הבזק יכול לפרוס כרצונו את ה-Vectoring והוא יהיה
הספק היחיד של שירותי תקשורת קווית ללקוחות המחוברים באמצעות ה-Vectoring.
2) חלופה: הביטול של "השוק הסיטונאי" לא יהיה גורף על כל שטח המדינה, אלא ייבחן לפי אזורים, פריסה ומצב החיבורים וההסכמים. יהיו מקומות בהם ספק הבזק יהיה זה שיספק (בבלעדיות) את ה-Vectoring ויהיו אזורים, שבהם לא יבוצע כל שדרוג ל-Vectoring.
3) חלופה נוספת: הביטול של "השוק הסיטונאי" לא יהיה גורף על כל המדינה אלא ייבחן לפי אזורים, פריסה ומצב החיבורים וההסכמים. יהיו מקומות בהם ספק הבזק ייתן "זכות סירוב ראשונית" לספק מתחרה (ספק אחד. אם יש כמה מתחרים הרוכבים על רשת הבזק - יש לבחור רק אחד). כך, שיהיו אזורים, שבהם
הספק המתחרה יספק את ה-Vectoring ללקוחות הקצה ולא חברת הבזק.
לסעיף 3) יש עוד תת סעיף: במקרה שהרגולטור מאפשר לספק המתחרה לשדרג בעצמו את רשת חברת הבזק המקומית
במקום ספק הבזק בעל התשתית הזו, ספק הבזק יציע לספק המתחרה לבצע את החיבור ללקוחות הקצה בגישת ה-VULA/layer2, לרבות אפשרות שימוש בספקטרום שמעל 2.2 מגהרץ ופיצול השימוש בספקטרום על אותם חיבורים.
הסבר קצר: VULA זו גישה מתקדמת יותר של "שוק סיטונאי" (ר"ת: Virtual Unbundled Local Access). בגרף למטה ניתן לראות את פריסת הטכנולוגיות העכשוויות על רשת בזק לפי התדרים, לפני יישום VULA על החיבורים. VULA זה למעשה יישום רגולטורי חדש יותר ומתקדם ל"שוק סיטונאי" (בעיקר המדובר בחיבור בתצורת אתרנט מקצה הסיב עד הבית), פתרון רגולטורי שיושם במעט מאוד מקומות באירופה. למתעניינים,
מצ"ב כאן מצגת המפרטת את הפתרון הזה כפי שנעשה בגרמניה. משרד התקשורת הישראלי בכלל לא עסק בתחום הזה, מתוך
טעות בסיסית בהבנה והשימועים
שפרסם היו ממוקדים לגישת ה-SLU/LLU.
שורה תחתונה: כמעט כל העבודה שביצע משרד התקשורת בעשור האחרון ובמיוחד בשנה האחרונה בתחום "השוק הסיטונאי" הולכת לפח (מציע להעביר זאת למגרסת הנייר של
שמילה מימון המתמחה בגריסת ניירות מיותרים).
משרד התקשורת בכלל לא נערך (רגולטורית) לתחום ה-Vectoring, ובהמשך במעבר ל- G.fast, לא למד אותו, לא ביצע שימועים ולא הכין את הכלים הרגולטוריים המתאימים (ראה למטה גרף של כל האפשרויות הרגולטוריות החדשות, לאור ההתפתחות הטכנולוגית הזו). זאת, כדי לספק איזה מענה לבעיה של כניסת ה-Vectoring לרשת בזק, למרות שלא היתה בזה איזו הפתעה.
מהלכי השדרוג של רשת בזק ל-Vectoring היו ידועים היטב למשרד התקשורת, שהעדיף משום מה ללכת בדרך המובילה "לסמטה ללא מוצא".
חלטורה ישראלית במיטבה...
נספחים:
צילום: הפרק העיקרי במסמך הרגולטור האירופאי לתקשורת:
צילום: הטכנולוגיות העכשוויות על רשת בזק לפי התדרים:
