המסמך החשוב ביותר לגבי "דו"ח ועדת פילבר" לרגולציה על עולם הטלוויזיה לא נחשף לציבור, מסיבות שתיחשפנה כאן. המטרה העיקרית של ההסתרה: "להלבין" סדרה ארוכה של הפרות חוק חמורות ביותר, שנעשו ונעשות ע"י צמרת משרד התקשורת (שרים ומנכ"לים) בעשור הנוכחי. יש חוק ברור לגבי שידורי טלוויזיה ברשת האינטרנט. הטענה השקרית המתמשכת של ראשי משרד התקשורת, שאין חוק כזה, נולדה לשרת מגוון מטרות פוליטיות.
מאת: אבי וייס, 18.3.17, 19:17

כשכלי התקשורת פרסמו את הודעת מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי (בתמונה משמאל) (ההודעה מצויה כאן), שהשר "אימץ את המלצות ועדת פילבר לרגולציה של שוק השידורים [טלוויזיה ורדיו] בישראל", איש לא בדק אם ההודעה הזו בכלל נכונה.

את הספין של החלטת השר ותהליך קבלת ההחלטות המוזר שלו כבר חשפתי בהרחבה כאן, וכעת "ארים את המסך", מעל פרק נוסף וחמור ביותר, בהסתרה של התהליך הפסול הזה.

המדובר במסמך בשם "דו"ח RIA להחלטות הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים". המסמך החשוב הזה עלה בשקט ללא כל פרסום לאתר משרד התקשורת (כאן), והוא, למעשה, היה אמור להיות המסמך החשוב ביותר במסגרת המלצות "ועדת פילבר", שכן הוא מנתח את השפעת הרגולציה החדשה על הציבור, על השחקנים בשוק ועל תהליכי החקיקה הנדרשים. 

המילה RIA הקיימת בשם של המסמך היא: Regulatory Impact Assessment וזה חלק מהתהליכים, שאמורים לבצע משרדי הממשלה מזה כשנתיים, בכל שינוי רגולטורי ,שהם יוזמים או מתכננים לבצע.

משרד ראש הממשלה העלה לפני כשנתיים אתר מאוד מפורט בשם "אתר הרגולציה הממשלתי", אתר, שבו מפורטים כל ההחלטות, הנהלים, השיטות והמסמכים, שיש להכין, כדי להפחית את הנטל הרגולטורי על הציבור והעסקים בישראל. 

מאז שהאתר המאוד רציני הזה במשרד רוה"מ עלה לאוויר בשנת 2015 משרד התקשורת לא ביצע שום תהליך של RIA, בניגוד להחלטת הממשלה, ובשנת 2016 היה אולי מסמך RIA אחד, שלא ניתן להגיע אליו (כנראה נגנז טרם הפרסום) מ-1.6.16 בנושא "תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי". מדובר בנושא, שנחשף באתר טלקום ניוז (שכן לא היה לו זכר באתר משרד התקשורת) וכפי שחזינו אז, הוא לא הוביל לשום מקום. 

נחזור למסמך ה-RIA, שנכתב ע"י יפעת סיטרואן, מנהלת תחום מדיניות רגולציה במשרד התקשורת ואושר ע"י כל חברי "ועדת פילבר". למי שהספיק לשכוח, אנו כבר חשפנו כבר כמה פעמים (למשל כאן וכאן) את פעילותה של יפעת סיטואן וסיכמנו את הפעילות הזו במשפט הברור הבא: יפעת סיטרואן התמחתה עד היום בפרסום בדיחות על ניירות רשמיים, כדי להראות "פעילות" של משרד התקשורת בתחום "צמצום הבירוקרטיה" וקיום "דו-שיח עם הציבור".

למי שיקרא את המסמך הנסתר הזה, שנחשף כעת כאן לציבור, מסמך של 46 עמודים של יפעת סיטרואן ובאישור כל צוות "ועדת פילבר", וינסה להשוות את המסמך הזה למסמכי RIA אחרים של משרדי ממשלה אחרים הקיימים באתר משרד רוה"מ, יגלה חיש מהר את העובדות המדהימות הבאות:

1. מסמך ניתוח השפעת הרגולציה המוצעת על שוק השידורים (דו"ח RIA) יצא לאור ביום 21.12.16, בזמן שדו"ח "ועדת פילבר" פורסם ביום 29.6.16, כלומר: חצי שנה קודם לכן. דהיינו: דו"ח "ועדת פילבר" מכיל המלצות, שכלל לא נבחנו לפי הגדרות RIA. 
2. יתרה מכך. בהחלטת מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי (כאן) מיום 6.3.17, בכלל לא מוזכר ואפילו לא ברמז, שהוא קרא את דו"ח RIA, או שהדו"ח הזה היה חלק מהשיקולים שלו, בקבלת ההחלטות הסופיות, שנחתמו בחתימת ידו. השר מציין במפורש, שהוא קיבל את "דו"ח ועדת פילבר" ב-29.6.16 ו"צוות פילבר" הופיע בפניו והציג את הדו"ח ב-6.9.16, ומאז ועד מועד קבלת ההחלטות הסופיות על ידו במרץ 2017, הוא רק ביקר בכמה חברות תקשורת וזהו. אין כל זכר לדו"ח RIA. כלומר: גם השר קיבל את ההחלטות שלו תוך התעלמות מוחלטת מהכללים לקבלת החלטות רגולטוריות במשרדי הממשלה (בנוסף לתהליך העקום של קבלת מידע מהגופים הלא נכונים בנושא, כפי שחשפנו כאן). בהערת אגב נוסיף, שהחלטות השר יצאו כל כך מבולבלת ומנותקת מכל מציאות, עד שהחברות הוט (כאן) ובזק-YES (כאן) בהודעות שלהן לבורסה, ציינו שהן אינן מסוגלות להעריך את השפעת החלטות השר על עסקיהן... 
3. בניגוד לדו"חות RIA של משרדי ממשלה אחרים (המצויים באתר RIA), לא נעשה במשרד התקשורת שום תהליך של "קול קורא" לציבור, לספק משוב על תהליך ה-RIA. לעומת זאת, מצויין במסמך עם מי "צוות ועדת פילבר" נפגש, ואלה כל בעלי האינטרסים, הכסף והכוח הקיימים בשוק השידורים. אז איך במסמך RIA של המשרד, בכל הסעיפים המנותחים, נמצאת הפסקה: "אינטרסים ציבוריים"?. מהיכן נשאבו ה"אינטרסים הציבוריים" המוצגים והמנותחים לכל אורך המסמך? האם הם נולדו מהדימיון של יפעת סיטרואן, שחולמת שהיא "נציגת הציבור עלי אדמות"? אולי "האינטרסים הציבוריים" הללו הגיעו מאורי גלר, שחזר לישראל ונשכר ע"י משרד התקשורת, בזכות יכולתו המופלאה לקרא מחשבות של אחרים? זה לא בדיוק ברור.
4. אין במסמך RIA של משרד התקשורת ולו נתון אחד של תחזיות ואיזה בסיס מידע כלשהו, שישמש לקבל החלטות, תחזיות, שהיו אמורות, כמובן, להתבסס על "צרכי הציבור" (מי זה "הציבור" וכיצד ניתן לשמוע את צרכיו - ראה כאן בתחתית המאמר). כשמקשיבים רק לצד ההיצע (החברות) ולא לצד הביקוש (הציבור), ברור, שאין נתונים ואין תחזיות להתבסס עליהן בעת קבלת ההחלטות. אפילו את נתוני הסקר הצרכני (היחיד, שבוצע אי פעם במועצת הכבלים והלויין בנושאים, ש"דו"ח פילבר" עוסק בהם), סקר צרכני, שפורסם כאן ונותח כאן, הסקר הזה לא הובא ולא הוזכר אפילו לא ברמז בדו"ח RIA, כבסיס לקבלת החלטות. אז איך בכל זאת מחליטים לפרסם מסמך RIA, בלי שום בסיס נתונים, שום תחזיות ושום ניתוח צרכים? זה ממש לא ברור. התשובה הרי די ברורה: פשוט, "יורים מהמותן", לפי הגחמות הפוליטיות של "יצרני הספינים" (השר והמנכ"ל). 
5. בגלל ש"ועדת פילבר" וגם דו"ח RIA מתבססים רק על שמיעת צד ההיצע וללא שמיעת צד הביקוש, הדו"חות הללו עוסקים (ברוב דפי וסעיפי הדו"חות הללו) בנושאים, שכלל לא מעניינים את הציבור ובכלל לא ברור למה משרד התקשורת אמור לטפל בהם. בכלל זה מוקדשים עמודים רבים מדי של ניתוח לנושאים דוגמת: זכויות שידור, חלוקת הבעלויות בזכויות השידור, רכש מדיה וכפיית הסכמי שידור ורכש ("Must Sell"). אלה נושאים עסקיים נטו, שמאד מעניינים רק את צד ההיצע (החברות), אבל אלה נושאים עסקיים האמורים להיפתר במנגנונים אחרים לגמרי (כמו פישור, גישור, בתי משפט, הגבלים עסקיים וכיו"ב), ולא להיות חלק מהרגולציה, שמשרד התקשורת עוסק בה. משרד התקשורת אמור לייצג את האינטרס הצרכני והציבורי ולא את האינטרס העסקי של החברות. בגלל שהמחליטים ומחברי המסמכים במשרד התקשורת שומעים רק את החברות, יוצא, שהם מתעסקים בעיקר עם הבעיות העסקיות של החברות. את הציבור והאינטרס הציבורי הם פשוט "לא סופרים ממטר". 
6. בנוסף, הסעיף הראשון בדו"ח RIA בניתוח החלופות, עוסק ובצדק בנושא החשוב של "הגנה על הצופים בדגש על אוכלוסיות חלשות (בעלי מוגבליות, הגנה על ילדים וכיו"ב)". אולם, איך אפשר לדעת, לנתח ולקבל החלטות, בלי לשמוע בכלל את הנציגים המוסמכים של האוכלוסיות החלשות הללו? איך מקבלים החלטות, מבלי שבודקים אם אכן הכלים הרגולטוריים הקיימים כיום, או שמתוכננים ברפורמה, מתאימים לאוכלוסיות הללו ועונים לצרכים שלהם? כמה מבין האוכלוסיות הללו אכן זקוקים להגנה הניתנת כיום (למשל כמה מהחרשים נעזרים בפתרון הקיים כיום לחרשים)? האם נבדק שמא יש לאוכלוסיות הללו צרכים אחרים לגמרי? או אולי יש שיטות טכנולוגיות שונות כדי לתת מענה לצרכים הקיימים והעתידיים של האוכלוסיות הללו, ברגולציה שונה? כלומר: בצמרת משרד התקשורת מקבלים החלטות חשובות, גם מבחינה כלכלית וצרכנית, עבור בעלי המוגבלויות ואוכלוסיות הילדים, מבלי שיש איזה בסיס מידע מינימלי, שמתקבל מהאוכלוסיות הללו ומנציגיהם המוסמכים, אם הרגולציה המתוכננת עבורם אכן מתאימה ונכונה ועונה לצרכים שלהם. 

את הדבר הכי חשוב והכי מקומם בדו"ח RIA אני מביא כאן בצילום, משום שיש בין הקוראים אנשים שלא מאמינים אלא למראה עיניהם. הנה צילום הפסקה מדו"ח RIA, פסקה החוזרת על עצמה בנוסחים דומים בכל המסמכים (גם בדו"ח ועדת פילבר ובדו"חות של ועדות קודמות, גם בהודעות לתקשורת רשמיות של המשרד וגם במסמך החלטות מ"מ שר התקשורת):


למה ראשי משרד התקשורת החליטו לשקר בפסקה בצילום הנ"ל ו"למחוק בטיפקס" (כי את המקור אי אפשר למחוק) מספר החוקים, את הרגולציה של השידורים על האינטרנט (מה שמוגדר "שידורים לפי דרישה" או VOD באנגלית), עם סוג רישיוןן מיוחד ל-VOD? מיד נסביר זאת.

בנספח למטה נחזור שוב, למי שרוצה לשכוח, שהיה תהליך מאוד מסודר לרגולציה של השידורים על האינטרנט בפס הרחב. הוביל את המהלך הזה השר אריאל אטיאס (בתמונה משמאל), עם כל צוות צמרת משרד התקשורת בזמנו. אי אפשר להעלים את זה, כי הכל מתועד, כולל באתר הכנסת.

אז למה ראשי משרד התקשורת חוזרים על השקר הזה, שוב ושוב? 
כמה הסברים אפשריים:

• כדי להעלים את העובדה, שראשי משרד התקשורת (אחרי אריאל אטיאס השר ומרדכי מרדכי המנכ"ל), החליטו לצפצף על החוק ולרתום את הצפצוף על החוק לצרכים פוליטיים של קידום עצמם ומטרותיהם הפוליטיות האישיות. המעשים הבולטים ביותר: השקת שירותי סלקוםtv ע"י השר גלעד ארדן  והשקת שירותי ה-OTT של הוט על רשת בזק ע"י השר צחי הנגבי. תזכורת: כל השירותים הללו ודומיהם (למשל של נטפליקס וסמסונג VOD) נעשים ללא רישיון, עבירה של 3 שנות מאסר. 
• זה נעשה כדי להעלים את העובדה, שההישגים הצרכניים הגדולים ביותר, שנעשו במשרד התקשורת ב-2 העשורים האחרונים, נעשו ע"י שר ומנכ"ל מש"ס. מאז שהליכוד חזר ולקח את הניהול של משרד התקשורת (משה כחלון היה בזמנו בליכוד, למי ששכח), ולכן פשוט מעלימים את ההישגים של ש"ס ומייצרים רפורמות חדשות (שבמציאות הרסו את השווקים, גם את שוק הסלולר וגם את השוק הקווי). משה כחלון בנה על זה מפלגה שלמה, שקיבלה 10 מנדטים והיום הוא שר האוצר. גלעד ארדן חשב, שהוא יחליף את ביבי נתניהו (והגיע למקום שני אחרי ביבי, בבחירות הפנימיות בליכוד). החלום שלו טרם הוגשם... 

כלומר: הפרות החוק המתמשכות בתחום שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט נועדו לשרת מטרות פוליטיות מובהקות. לכן, הדוח"ות (דו"ח שכטר, דו"ח פילבר, דו"ח RIA וכיו"ב), בכוונה יוצרים מצג שקרי, כאילו אין רגולציה על שידורים על רשת האינטרנט ולא צריך רישיון כדי לשדר טלוויזיה על רשת האינטרנט ואין פיקוח על התכנים הללו. 

נספח:
תמצית תהליך יצירת הרגולציה על השידורים על רשת האינטרנט ב-VOD (ע"י השר אריאל אטיאס):
היות ואת הנושא הזה תיארתי בהמון מאמרים (למשל כאן), אחזור על זה כאן רק בקצרה, עם הלינקים הקשורים להחלטות ולתהליכים המרכזיים שבוצעו בנושא זה:

1. השר אריאל אטיאס קיבל ב-2006 בקשה של חברת YES להעביר שידורים שלה (במקום מהלוויין דרך צלחות הלוויין), על רשת הפס הרחב של בזק (רשת ה-ADSL של בזק, שקיימת עד היום). קודם לכל, השר אריאל אטיאס ביקש לוודא, שהטכנולוגיה המוצעת עובדת ומספקת שירות מתאים ואיכותי לצרכנים על הפס הרחב, ולכן התיר לבצע "ניסוי טכנולוגי" בנושא זה, עם 500 לקוחות ב-10 מרכזיות פס רחב של בזק - כאן. 
2. לאחר הצלחת הניסוי (למעשה היו 2 ניסויים, זה אחר זה, הניסוי השני היה "ניסוי שיווקי" לכ-10 אלף לקוחות של YES), השר אריאל אטיאס החליט להוציא שימוע ציבורי לנושא והסביר זאת בהודעתו האישית לציבור - כאן. 
3. לאחר מכן, פורסמו 2 שימועים לציבור בנושא זה: מהמנכ"ל (מרדכי מרדכי) - כאן וקודם לכן בוצע שימוע מסמנכ"ל בכיר לכלכלה ד"ר אסף כהן - כאן. 
4. לאחר סיום השימועים, גובשה "מדיניות שר" בנושא ופורסמה לציבור - כאן. זה היה ב-15.3.2007. 
5. לאחר קביעת המדיניות, הוכנו תיקוני החקיקה הנדרשים ע"י הלשכה המשפטית של משרד התקשורת, התיקונים עברו את אישור משרד המשפטים וועדת השרים לחקיקה והוגשו לוועדת הכלכלה של הכנסת בתהליך חקיקה מסודר - כאן וכאן.
6. הצעת החוק פורסמה לציבור כנדרש ב"רשומות" ב-7.5.2007 - כאן. 
7. ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה מספר ישיבות בנושא (פרוטוקול אחד מהדיונים המרכזיים שנערכו בנושא מפורט כאן. משה כחלון היה אז יו"ר ועדת הכלכלה והוא זה שניהל את הדיונים הראשונים בנושא התיקונים המוצעים לחוק). הישיבה המסכמת (שנערכה בהשתתפות גורמים רבים) של ועדת הכלכלה בנושא, נערכה כשגלעד ארדן היה יו"ר הוועדה - מפורט כאן. כך, משה כחלון וגלעד ארדן ידעו היטב מה עבר תחת ידם, בתהליכי החקיקה שנערכו בוועדת הכלכלה בנושא. זה לא הפריע להם להתעלם לחלוטין מהחקיקה הזו, כשהגיעו לתפקיד שר התקשורת.
8. לאחר סיום הדיונים בוועדת הכלכלה, התיקונים הללו אושרו ב-3 קריאות בכנסת ברוב מוחלט - כאן וכאן. התיעוד המלא של כל תהליך החקיקה עד לאישורו הסופי ביום 25.7.2007, כפי שנרשם ותועד באתר כנסת ישראל, מצוי כאן. התיקונים הללו נכנסו לספר החוקים בסעיפים רבים, שנובעים מתיקוני חקיקה, סעיפים, שקבעו שירות תקשורת חדש בשם "שידורים לפי דרישה" על רשת האינטרנט, עם סוג רישיון חדש ועם כללים חדשים, ששונים, אגב, ביישום שלהם לגבי הוט ולגבי YES, ושונים לגבי כל ספק חדש אחר ב-VOD על רשת הפס רחב (הכל מפורט לפרטי פרטים בחוק התקשורת, לאחר אישור תיקוני החקיקה של הכנסת). 

שורה תחתונה
אם הכל "בוצע על פי הספר", בצורה מסודרת להפליא ע"י השר אריאל אטיאס, ויש חקיקה ברורה ודרישה לרישיון לעניין שידורי VOD על רשת האינטרנט (מה שעושים כל המתחרים בשוק, החל מסלקוםtv דרך נטפליקס וכלה בהוט על רשת הפס הרחב של בזק), למה פקידי וראשי משרד התקשורת משקרים שוב ושוב בדוחו"ת שלהם, שאין שום חקיקה, רישיונות ורגולציה בנושא זה?

ההסבר מאוד פשוט: בכך הם נותנים גיבוי וחיפוי למעשים הבלתי חוקיים של ראשי משרד התקשורת (שרים ומנכ"לים), שמשתמשים בנושא הזה מזה מספר שנים, לצרכים פוליטיים מובהקים של קידום עצמם. אין שחיתות מוסרית גרועה מזו, לתאר את התנהלות ראשי משרד התקשורת בעשור הנוכחי, בנושא הזה. 

אני מקווה, שחקירת מבקר המדינה בעניין הפעילות של שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת, בתמונה משמאל) לטובת בזק, תסיים את העידן של הפרות החוק הסיטונאיות מצד צמרת משרד התקשורת. שלמה פילבר הוא הרי עו"ד והוא יודע היטב, שטענות כגון "ביבי אמר", או "צחי אישר", לא יחלצו אותו מהבור אליו הוא נפל. כפקיד בכיר ביותר בשירות המדינה, הוא נושא באחריות אישית להחלטותיו ולמסמכים עליהם הוא חותם בחתימת ידו.

כפי שנחשף בגלובס, שלמה פילבר כבר שכר עו"ד לעניין החקירה של מבקר המדינה (שאולי תוביל אותו לחדרי החקירות של משטרת ישראל). אני מקווה, ששכירת העו"ד על ידו, נעשתה מכספו הפרטי ולא ב"פטור ממכרז" סודי על חשבון משרד התקשורת, כמו שעשה מנכ"ל קודם של משרד התקשורת, בפרשה חמורה קודמת, שכונתה על ידי בשם: "הפרשה הסודית".

ממש מתחילת דרכו, שלמה פילבר "לא ספר איש ממטר" וזה מתכון בטוח לכישלון והסתבכות אישית. 

נחזור לחותמים על מסמך ה-RIA השקרי וחסר כל בסיס, שהוסתר עד היום מהציבור, בראשם יפעת סיטרואן: אני ממליץ לכם לבקש לגנוז את הדו"ח הזה, שהוצאתם בחתימת ידכם, או לחילופין לתקן אותו בדחיפות. לא תוכלו לטעון "מומו אמר" ("מומו" זה הכינוי של שלמה פילבר), או "ביבי \ צחי אמר". אתם עובדי ציבור בכירים ואתם אמורים לשמור על החוק, לא להפר אותו ברגל גסה. אסור לכם לתת גיבוי או חיפוי למפירי חוק, גם אם הם הבוסים הישירים שלכם. אם אתם לא יכולים לעבוד ביושר ולטובת האינטרס הציבורי, אז תתפטרו מיידית מתפקידכם. אין שום מקום ושום מרווח לסלחנות, למפרי חוק בצמרת משרד התקשורת.