חשיפת מה שאיגוד האינטרנט הישראלי מסתיר היטב: רק ב-3 מדינות בעולם (סודן, ארמניה וישראל) שמות המתחם (דומיינים) מנוהלים ע"י "איגוד האינטרנט" המדינתי. רוב מוחלט של הדומיינים (שמות המתחם) בעולם מנוהלים ע"י עסקים פרטיים. רוב שמות המתחם המדינתיים מנוהלים ע"י הממשלות וגופים התלויים בממשלה או שקיבלו זיכיון מהממשלה. פרק שני בסדרה: "איך עובדים בעיניים על חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת".
מאת: אבי וייס, 29.1.17, 13:52
בפרק הראשון בסדרה "איך עובדים בעיניים על חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת" חשפנו כיצד הוועדה הנכבדה בכנסת, בראשותו של ח"כ אורי מקלב יו"ר הוועדה (בתמונה משמאל), הוטעתה בטיעון השקרי, שכללי הרישום (של דומיינים - שמות מתחם) עברו הליך של שימוע ציבורי.
כמו כן חשפנו איך הכסף של משלמי הדומיינים בישראל "עף באוויר" למטרות דימיוניות, שמעולם לא נערך לגביהן איזה דיון ציבורי או בכלל. בנוסף, חשפנו, שהרשות להגבלים עסקיים לא קיבלה את דו"ח הביקורת של רשות התאגידים במשרד המשפטים, למרות שבדו"ח הביקורת מצוין במפורש, שהוא אמור להיות מועבר לרשות להגבלים עסקיים להחלטתם.
כאן נחשוף את מה שאיגוד האינטרנט הישראלי הסתיר מהציבור ומכנסת ישראל זמן רב, לרבות מה שהציג מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי לוועדה הנכבדה בכנסת. הוא הציג נתונים מטעים (ולא במקרה, מייד נבין למה), לגבי השאלה: למה בכלל איגוד האינטרנט הישראלי מנהל את כל הדומיינים בישראל?
אגב, לשאלה הזו נתנו כבר תשובה ברורה כאן (שאין שום בסיסחוקי או כלשהו, לקיומו של המונופול הזה). אולם, חברי הכנסת קיבלו נתונים שגויים ושקריים וכאן נחשוף אותם בפעם הראשונה.
במצגת של מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי (עו"ד יורם הכהן), שנחשפה בכתבה הקודמת, יש פסקה קצרה מאוד המתמודדת עם השאלה, שנשאלה (למה האיגוד מנהל את הדומיינים בישראל) ותצלומה מובא כאן (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):
המשפט הזה מטעה את הקוראים (בכוונה). זאת, משום שהוא מציג תמונה חלקית בלבד. התמונה המלאה היא:
אין שום חובה, שדווקא איגוד האינטרנט הישראלי ינהל את המרחב המדינתי (ccTLD). ברוב מדינות העולם, המרחב המדינתי מנוהל ע"י הממשלות, גופים התלויים בממשלות (דוגמת אוניבסיטאות ציבוריות מדינתיות) וע"י עסקים פרטיים, שקיבלו זיכיון מהמדינה. רק ב-3 מדינות בעולם (סודן, ארמניה וישראל), כל הדומיינים המדינתיים מנוהלים ע"י "איגוד האינטרנט" - ISOC.
גם אין שום צורך, שכל שמות המתחם המדינתיים ינוהלו ע"י גוף אחד. ברוב מדינות העולם אכן זה כך (בשונה מישראל), שבהם שמות המתחם מדינתיים מנוהלים ע"י כמה גופים, כל גוף יש לו מאחד ועד כמה דומיינים בניהולו, באותה מדינה ולעיתים בכמה מדינות. דוגמה הכי בולטת ומוכרת זו ארה"ב: ה-US וה-Biz מנוהל ע"י NeuStar, הדומיינים: Com, Gov, Edu, Net מנוהלים ע"י VeriSign שמנהלת עוד כמה דומיינים מדרג ראשון ו-Org מנוהל ע"י PIR שקיבל הסמכה בהסכם מ-ISOC. כך, זה כמעט בכל מדינות המערב, שבהן הדומיינים השונים מדרג ראשון (לרבות הדומיינים המדינתיים מדרג ראשון), מנוהלים באותה מדינה ע"י גופים שונים ולא ע"י גוף אחד המנהל את כל שמות הדומיינים (מדרג ראשון).
בנוסף למצגת של מנכ"ל איגוד האינטרנט לוועדת הכנסת הנכבדה, הוגש לוועדה גם מסמך משפטי, שהוכן ע"י הלשכה המשפטית של הכנסת (מצוי כאן), מסמך, שחולק לחברי הכנסת. מדובר במסמך שגוי לחלוטין, מייד יובן למה.
לא ברור מדוע הלשכה המשפטית של הכנסת לא ניגשה לנתוני המקור, כלומר: לרשימת הדומיינים מדרג ראשון הקיימים בעולם (Root Zone Database - כאן), או להסבר ולניתוח של הרשימה הזו בוויקיפדיה (כאן) ואז היה מתברר להם, שכמעט כל מה שהם כתבו זו טעות ואי הבנה אחת גדולה.
למה הלשכה המשפטית של הכנסת שגתה? הנה ההסבר בתצלום מתוך המסמך שהפיצה (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):
כלומר: הלשכה משפטית של הכנסת פנתה לקבל מידע מאיגוד האינטרנט, איגוד האינטרנט (גם במפורסם באתר האיגוד) הטעה את הכותבים הנכבדים מהלשכה המשפטית של הכנסת לחשוב, שברוב מדינות העולם הניהול של הדומיינים נעשה ע"י גופים נייטרליים ללא מטרות רווח (או שיקולים פוליטיים או מסחריים), כביכול דוגמת איגוד אינטרנט הישראלי. כ"כ, הם נשלחו ע"י האיגוד (או שהחליטו בעצמם, ללא כל סיבה נראית לעין), לבדוק רק 4 מדינות ויצאו די מבולבלים מהתוצאה של הבדיקה. לכן, לא יכלו להמליץ המלצות הגיוניות ונכונות המבוססות על ניתוח משווה נכון, לחברי הכנסת.
כדי להביא את הנתונים הנכונים לציבור, פנינו ליועץ התקשורת סרג'יו רוזנצוייג (בתמונה משמאל), Telecom Policy & Regulation Expert וביקשנו ממנו, שינתח את כל מאגר המידע הגלוי הנמצא ב-Root Zone Database ויפלח לנו את הנתונים לפי השאלה החשובה הבאה: מי מנהל את שמות המתחם הקיימים כיום, בכל מדינות העולם.
הניתוח שלו (שדף אחד לדוגמה ממנו מצוי כאן ב-PDF), נעשה בטבלאות אקסל עם מערכת מיונים, שהוא בנה לצורך חילוץ הנתונים, ממאגר הנתונים המלא. (אנו מוכנים להעביר את הניתוח המלא לכנסת, אם נתבקש, ללא עלות).
סרגי'ו עבד על בסיס מאגר הנתונים המעודכן ליום 26.1.17, מאגר, שכולל את רשימת כל הדומיניים ברמה הראשונה הקיימים בעולם במאגר של IANA, ובאמצעות טבלת פענוח של קודי מדינות הידוע בשם ISO3166.
סה"כ במאגר נמצאו 1,560 דומיינים מהם חלק מיועד לרזרבה, לצרכי Tests וכיו"ב. כך, שסה"כ זוהו על ידו 1,057 דומיינים, שברור מבסיס הנתונים מי מנהל אותם כיום.
אלה עיקרי הנתונים, על פי הניתוח מבסיס הנתונים של IANA:
רוב הדומיינים המדינתיים (יש בעולם 249 מדינות בעלות דומיינים מדינתיים) מנוהלים ע"י הממשלות: ב-64 מדינות הדומיינים מנוהלים ע"י המדינה עצמה (משרד ממשלתי או גוף סמך ממשלתי), כולל לא מעט מדינות מערביות הדומות לנו דוגמת: פינלנד, קנדה, מונקו, סרביה, דרום קוריאה ועוד. ב-49 מדינות הדומיינים מנוהלים ע"י מוסד אקדמי, שתלוי בממשלה (דוגמת אוניברסיטה ציבורית - לאומית), ב-20 מדינות זה מנוהל ע"י חברת תשתיות תקשורת מקומית בזיכיון מהמדינה, ב-16 מדינות זה מנוהל ע"י חברות טלקום (כמעט כולן אלו "חברות בזק" מדינתיות) בהרשאה מהמדינה, ב-26 מדינות זה מנוהל ע"י גופים פרטיים - עסקיים, שקיבלו זיכיון או הסמכה מהמדינה. כפי שציינו כבר בתחילת הכתבה, רק ב-3 מדינות זה מנוהל ע"י מלכ"ר בדמות "איגוד האינטרנט הישראלי" - ISOC.
בגלל שבשנים האחרונות עלתה והחמירה בעיית "גניבת זהויות" וארגונים ציבוריים (מלכ"רים), שמנהלים דומיינים לא נתנו מענה נכון לבעיות הרבות שהתעוררו, יש מדינות, שהפקיעו את הסמכות \ הפיקוח לרישום דומיינים והחזירו אותה לידי המדינה (דוגמת מה שקרה בשבדיה). לכן, המגמה, שהממשלה תשלוט בדומיינים, או שהיא זו שיתן זיכיון לגופים פרטיים לניהול דומיינים, זו המגמה הקיימת כמעט בכל מדינות העולם, כולל במולדת האינטרנט: ארה"ב. זה הרקע למספרים, שאנו חושפים כאן, שמדברים בעד עצמם. אביא כאן רק דוגמה נוספת אחת מני רבות: בבלגיה, הרגולטור הבלגי לתקשורת התערב לאחרונה בנושא ניהול הדומיינים והודיע כך: The Belgian Institute for Postal services and Telecommunications is also a member of the Board of Directors of DNS Belgium - registration of domain names in Belgium
רוב מוחלט של הדומיינים הקיימים מכל הסוגים (זוהו כאמור במאגר העולמי 1,057 דומיינים, שברור לנו מבסיס הנתונים מי מנהל אותם), דומיינים ברמה הראשונה, כולל הדומיינים המדינתיים, והם מנוהלים ע"י גופים פרטיים. מתוך ה-1057 דומיינים, 887 דומיינים (כ-84%) מנוהלים ע"י חברות פרטיות עסקיות (מתוכן 665 דומיינים מנוהלים ע"י חברות בע"מ, שזה כולל חברות גדולות והמוכרות בעולם, וכל השאר אלו חברות עסקיות קטנות עד בינוניות). רק לשם המחשה: חברת אמזון מנהלת 60 דומיינים בכמה מדינות ברחבי העולם, VeriSign מנהלת 18 דומיינים בכמה מדינות וכך הלאה והלאה. אם נצרף לרשימה הזו את חברות תשתיות התקשורת וחברות הטלקום (חברות הבזק), שכולן למעשה חברות עסקיות, נגיע למספר של 923 דומיינים המנוהלים ע"י חברות עסקיות (מכלל 1,057ׁׂׂׂ), אלו חברות שמנהלות את רוב דומיינים בעולם. כלומר: 87.3% מכלל הדומיינים הקיימים כיום בעולם מנוהלים ע"י גופים עסקיים מכל המינים. כל השאר אלה גופים ממשלתיים וציבוריים ומעט מלכ"רים.
כלומר: הטענה של איגוד האינטרנט, כפי שנמסרה ללשכה המשפטית של הכנסת - היא פשוט שקרית. רוב מוחלט (87.3%) מכלל הדומיינים, שבדקנו במאגר המידע העולמי, מנוהלים ע"י גופים עסקיים והיתרה אלה גופים ממשלתיים וציבוריים (דוגמת אוניברסיטאות), עם מספר זעום ואפסי של מלכ"רים ובסך הכל יש רק 3 מלכ"רים מסוג ISOC ("איגוד אינטרנט") המנהלים דומיינים מדינתיים בעולם. זו המציאות ולא שום דבר אחר.
למה זה לא קרה בישראל (שיהיה גיוון של מנהלי דומיינים ברמה הראשונה, לרבות ע"י עסקים פרטיים וציבוריים)? זה די ברור, למי שקורא את האתר הזה. כמה אנשים (ממש מספר מצומצם) "חיים טוב" ובמשך שנים על בסיס הכסף הציבורי הזה, שהפך בידם להפקר, ללא כל בסיס חוקי משום סוג. ככה מתנהג כל מונופול, כשלא מפקחים עליו. למה לשנות את זה?
זה עדיין לא הסוף. אולם, את החלק הבא והלא פחות מרתק ומסעיר נחשוף בפרק הבא בסדרה, שהתחילה בשבוע שעבר תחת הכותרת: "איך עובדים בעיניים על חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת".
ליועץ התקשורת סרג'יו רוזנצוייג (בתמונה משמאל), Telecom Policy & Regulation Expert וביקשנו ממנו, שינתח את כל מאגר המידע הגלוי הנמצא ב-Root Zone Database ויפלח לנו את הנתונים לפי השאלה החשובה הבאה: מי מנהל את שמות המתחם הקיימים כיום, בכל מדינות העולם. 
