פיתוח של יישומים לעולם הדיגיטלי בלי להשתמש בקוד פתוח – זה רעיון רע מאוד
מאת: אבי וייס, 10.9.15, 13:30
 
הקוד הפתוח הוא המנוע של החדשנות בעולם ה-IT. כבר לא צריך לשכנע, שקוד פתוח יכול לשמש ליישומים קריטיים. זה היה בספק לפני הרבה שנים. כיום, יש אין סוף של דוגמאות ליישומים קריטיים בקוד פתוח בכל שוק, גם בצה"ל. וגם: איך רד האט עוזרת לעולם היזמות הישראלי. 
 
"הקוד הפתוח היום הוא מילה נרדפת ליציבות, מהירות, זריזות, חדשנות, הצלחה ורמת אבטחה. אנו חיים בעולם, שמתפתח מהר מאוד, ומי שלא מתפתח בקצב הזה נשאר הרחק מאחור", מתאר וורנר קנובליך,,SVP & General Manager, EMEA  חברת רד האט. "פיתוח של יישומים ושירותים לעולם הדיגיטלי בלי להשתמש בקוד פתוח – זה רעיון מאוד רע. זה פשוט בלתי אפשרי. רק הקוד הפתוח מוביל כיום להצלחות ולחדשנות".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם וורנר קנובליך (Werner Knoblich), (בתמונה), ודן טולדנו, מנהל אזור ישראל יוון וקפריסין ברד האט, כדי לשמוע על מימוש הרעיון של קוד פתוח בכל מקום וכמענה לכל צורך בכל שוק.
 
שאלה: מה מייחד את Red Hat ?
וורנר קנובליך: "אם תסתכל על הביצועים שלנו, אנו סגרנו 53 רבעונים ברצף של גידול במכירות, בלי שום רבעון יוצא מהכלל, למרות התנודות בכלכלות לאורך השנים הללו. העלייה הו היא גם ברמה העולמית וגם ב-EMEA, התחום עליו אני ממונה.
 
זה לא עניין של מזל או מקריות. 53 רבעונים רציפים של עלייה בביצועים שלנו מראה, שאנו עושים משה, שהלקוחות שלנו מאוד בוטחים בנו ושומרים על קשר ישיר עמנו, עם הגדלת הרכישות מאתנו באופן רציף.
 
היכולות ההיסטוריות שלנו היו לספק פתרונות לשוק בעולם הלינוקס. בתחום הזה, מזה שנים היינו שחקן מוביל. אולם, הקוד הפתוח לא נעצר בלינוקס. מפתחי תוכנה בכל העולם החלו לפתח הכל בקוד פתוח. המוצרים, שהמפתחים מוכרים, הם בתשלום. אולם, כלי הפיתוח והתשתיות לבניית היישומים הם קוד פתוח, שלא עולה למפתחים אפילו לא סנט.
 
לכן, עיקר ההשקעות שלנו הן לספק פלטפורמות למפתחים, לספק להם וללקוחות שלנו SLA כדי שיפתחו וישתמשו בכלים הללו עם 'שקט נפשי', שיהיו בטוחים, שאלו מערכות בשלות, יציבות ומאובטחות.
  
ההצלחה של הלינוקס משוכפלת ממש בימים אלה לעולמות ה-Middleware, לעולמות הווירטואליזציה, הענן והמובייל. כדי להיות מובילי שוק, רכשנו לא מעט חברות, שתשלמנה לנו את היכולות, לרבות כאן בישראל, רכשנו את חברת ההזנק Qumranet, שהיא הבסיס למרכז הפיתוח של רד האט בישראל.
 
כיום, לפי מחקרים של האנליסטים, אנו מובילי שוק גם בבניין עננים, בעיקר לארגונים. זו מהפכה, שארגונים מאמצים קוד פתוח, כדי לבנות עננים ליישומים הכי קריטיים שלהם. אנו משקיעים המון בטכנולוגיות עננים והתחלנו להשקיע בתחומים משלימים, למשל עולם האחסון".
 
ש.: מה הסוד של ההצלחה הזו?
ת.: "אנו מפעילים את אותו מודל עסקי, שהתחלנו בו בעולם הלינוקס, לכל התחומים, שבהם אנו עוסקים בהם כיום. זה מודל מצליח וזה מה שהלקוחות שלנו רוצים.

הסיבות לכך:
א. כמעט כל המוצרים מפותחים כיום על בסיס קוד פתוח.
ב. הכל מבוסס על סטנדרטים מוכרים בינלאומיים ומקומיים.
ג. אנו לא לוכדים את הלקוחות. ללקוחות יש את חופש הבחירה.
 
זה מה שהלקוחות רוצים וזה מה שהם מקבלים מאתנו. רק קוד פתוח יכול לקדם חדשנות, להוריד מחירים למנוע "נעילת לקוחות". אנו לא מוכרים רישיונות. אנו מוכרים שירות, דמי הרשמה לשירות. זה מודל תשלום של Pay-as-you-go.
 
הלקוחות אוהבים את הגישה הזו. הלקוחות לא אוהבים, שלוכדים אותם אצל ספק אחד לעולמים ומגדילים להם את ההוצאות כל שנה, עם עלויות של רישיונות מסוגים שונים ומשונים ועלויות תחזוקה ושירות, שעולות כל הזמן.
 
לכן, אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כל הזמן מחדש, שהשירות שלנו שווה את הכסף, שהלקוחות משלמים עליו. זאת, כי הם יכולים לסגור את התשלום הזה בכל רגע ולהחליט לא להמשיך אתנו. העובדה, שהלקוחות בוחרים בנו שוב ושוב, היא המנוע של הצמיחה שלנו".  
 
ש.: למה קוד פתוח?
ת.: "בעבר, קוד פתוח היה שם נרדף לפיתוח מוצרים ושירותים מתחרים וזולים למוצרים קנייניים יקרים ודי טובים. זה לא המצב היום. המצב היום בדיוק הפוך: המוצרים בקוד פתוח טובים יותר, למרות שהם זולים יותר מפתרונות קנייניים.
 
הסיבה לכך ברורה: החדשנות מצויה בקהילת הקוד הפתוח. לכן, תוכל לראות היום, שכל הגדולים מפתחים בקוד פתוח, אפילו IBM ומיקרוסופט. תחומים שלמים דוגמת ה-Big-data וה-IoT, נבנים רק על בסיס קוד פתוח. הווירטואליזציה בתקשורת (SDN\NFV) בנויה כמעט כולה על קוד פתוח. כמעט כל העננים הגדולים נבנים היום בקוד פתוח.
 
למה זה קרה? כי כל התחומים, שהזכרתי ועוד תחומים, הם תחומים מאוד מורכבים ומסובכים לפיתוח ולתפעול. לכן, רק קהילות גדולות מאוד של מפתחים, שפועלים בקוד פתוח,  יודעות להגיע לתוצאות ולפתור בעיות. לכן, כל הספקים הגדולים של מוצרים ושירותים הצטרפו לכיוון הזה, הצטרפו לקהילות הקוד הפתוח. כי הם מבינים, שזה מה שמוביל לחדשנות.
 
הייתרון שלנו בשוק, שאנו יודעים, מהנסיון רב השנים שלנו, איך לעבוד עם קהילות הקוד הפתוח. אלו קהילות, שקשה מאוד לנהל אותן והן אינן ניתנות לשליטה ע"י איזה גוף ממוסד. ההצלחה שלנו בעולם הלינוקס לימדה אותנו איך להתנהל כיום בכל התחומים האחרים של קהילות הקוד הפתוח הקיימות בעולם".
 
ש.: במה אתה משקיע את רוב זמנך?
ת.: "אנו מרוכזים כיום בשני שווקים:
א. פתרונות ההורסים את המודלים הישנים של ה-Data Centers. אלה פתרונות שמאפשרים המרה ממערכות DC ישנות ומסורבלות, למערכות חדשות, גמישות וזריזות. זה תחום שצומח אצלנו מאוד מהר.
 
ב. לעזור ללקוחות מכל סוג לעבור לענן. זה דורש חדשנות. אולם, ארגונים רבים נמצאים עדיין ב-Mode 1 ואנו רוצים לעזור להם לעבור ל-Mode 2 (על פי ההגדרות של גרטנר). רק ב-Mode 2 הם מקבלים את כל היתרונות של החדשנות.
 
לכן, אני מקדיש המון זמן לפיתוחים החדשים הללו. רוב המנהלים ומקבלי ההחלטות, שאני פוגש, כבר מבינים את החשיבות של הקוד הפתוח. לכן, אני משקיע את מירב הזמן לנושאי הליבה של הארגונים. כאן יש את האתגרים הגדולים עבורנו". 
 
ש.: מה אתה עונה לאלה השואלים על נושא האבטחה במערכות קוד פתוח?
ת.: ""זה אחד התחומי החשובים ביותר עבורנו. אנו, ברד האט, לא מפתחים מוצרי אבטחה, את זה מפתחים הלקוחות שלנו. מה שאנו מביאים לשוק אלו הפלטפורמות עצמן, מערכות ההפעלה והיישומים הנבנים מהבסיס שלהם, ממש מכל שורת קוד. המפתחים שומרים על רמת האבטחה המרבית.
 
בלינוקס יש רמת אבטחה, שפותחה ב-NSA בארה"ב ועונה על התקנים המחמירים ביותר הקיימים. לכן, הלקוחות מקבלים את האבטחה כחלק מהפתרון. זה הפך להיות חלק מהפתרון בכל תחום, כולל בעולמות הווירטואליים. אם תראה את כל סידרת הפריצות לבסיסי מידע בארגונים בשנה האחרונה, תראה, שזה קרה בעיקר בעננים פרטיים, במערכות סגורות וקנייניות.
 
הקוד הפתוח מספק, בדיוק הפוך מהתפיסות, שהיו בעבר, פתרון יציב, מאובטח, בכמה רמות מעל לפתרונות הקניינים והיקרים.
 
לכן, תראה ארגונים צבאיים, כולל צה"ל כאן בישראל, שבחרו בקוד הפתוח ליישומים הקריטיים ביותר שלהם. הצבאות מצאו, שהקוד הפתוח הוא בטוח יותר עבורם. לכן, הקונספט של קוד פתוח הוא מענה טוב יותר לתחום האבטחה וההגנה על המידע העסקי והארגוני".
  
ש.: איך השוק הישראלי מקבל את הקוד הפתוח ליישומי ושירותי ענן?
ת.: "יש לנו בישראל את ערוצי המכירה הרגילים ללקוחות כמו שיש בכל מדינות EMEA. אולם, יש בישראל כמה תופעות ייחודיות. יש בישראל המון הייטק והמון סטארטאפים. כך, שאנו עובדים בהיקף שלא קיים במדינות אחרות, מול ISV ומול סטארטאפים. ישראל היא מעין בשורה לעולם לאן השוק הולך. החדשנות כאן היא בהיקף עצום. לכן, יש לנו כאן מרכז מו"פ, שחש את השוק ממש מקרוב. זה מרכז מאוד חשוב עבורנו.
 
אנו מגדילים את היקף כוח האדם במרכז המו"פ שלנו בישראל ובוחנים כל הזמן מה יש בשוק ומה מתאים לנו ולצרכים העתידיים שלנו. בישראל, יש נטייה לאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות וזה טוב עבורנו להתנסות כאן בפתרונות חדשים".
 
ש.: מה אתם מציעים לעולם היזמות הישראלי (Startup Nation)?
ת.: "אנו לא ספקי שירותי ענן כמו אמזון, אבל אמזון היא שותף חשוב שלנו. אנו מעודדים בוני ומפתחים עננים להשתמש במערכות ובפלטפורמות שלנו, כדי לספק פתרונותSaaS  עבור לקוחות הקצה שלהם.
 
יש לנו פתרון ענן (הנמצא באמזון), שהוא ייחודי עבור קהילת הסטארטאפים. זה פתרון, שהוא חופשי לחלוטין עבור מפתחים ויזמים הנרשמים אצלנו, בלי לשלם מאומה לשירות הזה, ששמו: OpenShift. זה דבר, שאנו מציעים וממליצים לכל היזמים הישראלים לנצל, כדי לזרז את יכולות הפיתוח שלהם.

יש כבר מעל ל-2 מיליון אפליקציות, שפותחו על המערכת הזו. אנו נמשיך ונשקיע בעולם היזמות הישראלי, במיוחד בתחומי ה-ISV והיזמים הצעירים הקיימים כאן בישראל, כי אנו חלק מעולם היזמות".
 
ש.: מה קורה אצלכם עם העולם הנייד, הרי הכל עובר להיות נייד?
ת.: "פיתחנו יכולות כדי לאפשר לקהילות הקוד הפתוח לפתח אפליקציות סלולריות. לצורך כך רכשנו סטארטאפ אירי מדבלין, FeedHenry שמו, שהוא היה ועודנו מוביל שוק בתחום ה-Back-End-As-A-Service.
 
מפתחי תוכנות לניידים זקוקים לסיוע בפיתוחי אפליקציות סלולריות בעיקר בתחומים היותר קשים דוגמת: ניהול האפליקציה, אינטגרציה של האפליקציה עם ה-Back-End של העסק. איך משלבים אפליקציה ניידת עם מערכות ה-ERP וה-CRM הוותיקות הקיימות בעסקים ובארגונים?
 
כל השוק הנייד הוא או אנדרואיד או iOS. אולם, כדי לנהל אפליקציה, צריך לשלוט בה ולקשר אותה למערכות קיימות, במיוחד ליישומי המשרד האחורי. בלי זה, אין לאפליקציה כל ערך עסקי. היכולות הללו מסופקות כעת בפלטפורמה החדשה של FeedHenry.

ארגונים ועסקים רבים כבר גילו את היכולות הללו והם מבקשים מאתנו לסייע להם לפתח אפליקציות המתאימות לצרכים ספציפיים שלהם. במערכת החדשה, ניתן לפתח אפליקציה חדשה מלאה בשעות, במקום בשבועות או חודשים.
 
השירות החדש לפיתוח אפליקציות ניידות שוכן כמובן בענן של אמזון, ולאחרונה ראינו, שיש דרישה מהשוק, שנספק את הפלטפורמה הזו גם בעננים פרטיים וגם On-Premise, בתוך הארגון. כך, שכרגע אנו מפתחים גם את הכיוון הזה, שבתוך הארגון המפתחים יקבלו את אותן יכולות עם אותה חווית שימוש הקיימות כיום בענן".
 
ש.: מה החלום המקצועי שלך?
וורנר קנובליך: "אני, מנקודת המבט שלי, רוצה להאמין, שהכל יהיה מבוסס על קוד פתוח. לדעתי, זה חלום, שהולך להיות מוגשם. אנו בדרך לשם. אני בטוח בכך. 
 
אני מקווה, שארגונים בכל תחום יאמצו את רעיון הקוד הפתוח ויפתחו את עצמם להשתתפות בקהילות הקוד הפתוח. אם מיליוני מפתחים, שעובדים כיום בתוך ארגונים במערכות סגורות, יצטרפו לקהילות הקוד הפתוח, זה ישנה לגמרי את השוק.
 
כיום, כל ארגון 'ממציא לעצמו מחדש את הגלגל', כי הוא מבצע פיתוחים בתוך הארגון בלי לדעת שיש מפתחים במקום אחר, שכבר מצאו פתרון לבעיה שלו. כשכל אחד מפתח בנפרד, זה בזבוז אדיר של משאבי פיתוח. רק קהילות קוד פתוח גדולות מאוד יכולות לקדם את החדשנות לדרגות חדשות.
 
אני מסתובב בארגונים ורואה הרבה עננים פרטיים, שאין בהם שום צורך. אם הם יתנו כוח לקהילה, הם יפיקו יותר תועלת לעצמם.
 
ישראל היא מקום מצוין להדגים מה הכוח של הקהילה משיג. בישראל, קהילת הסטארטאפים משתפת פעולה בתוך עצמה בצורה מדהימה. הסטארטאפים כאן כל הזמן מחליפים ידע. נגמר הפחד שמא יגנבו לך את הרעיון. זה יותר טוב לקבל משובים מאלה שסביבך, כדי שהרעיון שלך יצא יותר מוצלח. לכן, החדשנות מגיעה מקהילות המשתפות ידע.
 
זה החלום שלי, להפיץ את הבשורה הזו לכל העולם. זה תהליך שהחל ואני מאמין בו. אני רואה עדיין רבים, שמפחדים לחשוף דברים ופיתוחים מתוך טעות ואי הבנה של השוק. רק שת"פ מוביל להצלחה. אנו בעצמנו מוכחים את זה כל הזמן. אנו כל הזמן מגייסים עוד אנשים וגדלים, כי אנו מאמינים במודלים של שת"פ וזה מה שמצליח"
 
דן טולדנו: "המסר שלי לשוק: אנו במסע עסקי ואנו בתחילת המסע. אני חולם ומאמין, שהלקוחות שלנו ילכו ביחד אתנו במסע הזה. המסע הזה מוביל לארגון דיגיטלי ולכלכלה דיגיטלית. הוכחנו, שהקוד הפתוח הוא לא רק חיסכון בכסף, אלא הוא הדרך לחדשנות.
 
כיום, כל הענקים, שאתה רואה סביבך, דוגמת אמזון, גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, כולם מפתחים על בסיס קוד פתוח. הסיבה: רק קוד פתוח מוביל לעסקים חדשים ולחדשנות. בארגונים רבים, החומות בין ה-IT המסורתי לבין ה-IT החדש, נפלו.

אני כבר לא צריך לשכנע, שקוד פתוח יכול לשמש למטרות קריטיות. זה היה בספק לפני הרבה שנים. כיום, יש לנו אין סוף של דוגמאות ליישומים קריטיים בקוד פתוח. בכל שוק. לכן, אני מאמין שהקוד הפתוח ייכנס לכל תחום ולכל ארגון. אין כיוון אחר".