הרחבת פריסת הסיבים של סלקום לבתים (ברוחבי פס של עד 1 גיגה בערוץ היורד ועד 100 מגה בערוץ העולה) במרכז הארץ, בעיקר בין חדרה לבאר-שבע, (לאספקת סלקום TV, טלפוניה ופס רחב) מציינת אולי את "סוף החלום" של רכישת Unlimited ע"י סלקום. גם בפרטנר מתכוונים להגביר הילוך. מהן הבעיות הלא פתורות בפריסה החדשה של הסיבים של סלקום לבתים ואיך הן קשורות לתפקוד הלקוי של משרד התקשורת?
מאת: אבי וייס, 27.1.18, 17:50
כעת, החלה סלקום במרץ לפרוס סיבים לבתים ברוב הערים במרכז הארץ (בין חדרה לבאר-שבע), עם התמקדות בבניינים, שיש בהם פוטנציאל לקבל מספר לקוחות מרבי (ובהתאמה מול פרטנר, בהסכם שטרם נחתם בעניין הזה), כדי למנוע כפילות בהגעה בסיבים לבתים ע"י 2 החברות במקביל.
ייתכן שגם הפרסומים והחשיפה שלנו על תחילת פריסת "פס רחב באוויר" (שהחלה בעיר רחובות), סייעה לסלקום לקבל את ההחלטה להתקדם כעת בפריסה שלה, לפני שהשיטה הזו (של פריסה באוויר ולא בסיבים קרקעיים) תתחיל להתרחב ולהתפשט ברחבי הארץ ותעבור מהרשויות המקומיות \ לקוחות עסקיים אל הלקוחות הפרטיים.
המשמעות של הרחבת הפריסה בסלקום: כרגע גם בסלקום מחברים בעיקר בתים רבי-קומות וחדשים (יחסית), בשכונות של המעמד הבינוני ומעלה, בערים הגדולות במרכז הארץ.
בניגוד לפרטנר, שיש לה אתר גלוי לגבי הפריסה (כאן) ולאחרונה הקימה חטיבה בניהולו של נח הקר (בתמונה משמאל), שתעסוק בפריסת הסיבים לבתים, לאור העלייה בחשיבות הנושא בתוך פרטנר ועבור לקוחות פרטנר, לסלקום אין אתר כזה והכל נעשה כביכול בחשאיות ובקידום מכירות בשיטת "מדלת לדלת".
החשאיות המדומה הזו בסלקום נועדה (בעיקר) להשיג 2 מטרות בו זמנית:
להשאיר עדיין פתח לאפשרות של רכישת Unlimited (או כניסה למיזם כשותף בכיר) ע"י סלקום.
רכישת Unlimited (או כניסה כשותף בכיר למיזם הזה) ע"י קבוצת סלקום, נתקעה מסיבות רבות. אולם, הסיבה אולי המרכזית נוגעת לרגולציה. סלקום קיוותה, שהרגולציה המוטלת על Unlimited תשתנה מהותית, וזה לא הולך להתרחש בקרוב (או בכלל) מהסיבות העיקריות הבאות:
ל-Unlimited יש רישיון (למעשה 2 רישיונות, אבל זה נושא, שלא נעסוק בו הפעם), שמקורו במכרז, שבוצע בעקבות שינויי חקיקה, שנעשו בכנסת בנושא זה במיוחד עבור המיזם הזה. לא ניתן לשנות תנאים מהותיים של הרישיון (שמשמעותם שינוי בדיעבד של תנאי המכרז) בלי חקיקה מאוד ייחודית, שיכולה לעורר התנגדויות, שלא תעבורנה (כנראה) את מבחן הבג"ץ (דוגמת: בקשת סלקום ו-Unlimited בדבר ביטול חובת "הפריסה האוניברסלית" מעל Unlimited). לכן, השינויים, שמשרד האוצר מציע ב"חוק ההסדרים" הקרוב, אלה שינויים הנוגעים לעניינים, שבשוליים לגבי Unlimited, דוגמת הקלות בהיתרים מהרשויות המקומיות בביצוע הפריסה בשטח. ההקלות השוליות הללו לא משנות מהותית את המצב הקיים, של אי כדאיות רכישה \ הצטרפות של סלקום למיזם Unlimited.
במשרד התקשורת עצמו יש בעיות פנימיות חמורות בעניין הטיפול ב-Unlimited. הבעיה הכי אקוטית: ליועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד, בתמונה משמאל) אסור להתקרב לנושאים הללו, בגלל "הסדר ניגוד העניינים", שהיא חתומה עליו זה מכבר (ההסדר הזה נמצא כאן - למתעניינים), בגלל בן זוגה לחיים, ד"ר ועו"ד דוד תדמור, שמשרד עורכי הדין בו הוא שותף, מייצג מזה שנים את IBC \ Unlimited (וגם מחזיק במניות IBC/Unlimited, יועץ קבוע לחברה וגם השותף במשרד עורכי הדין הזה הוא דירקטור במועצת המנהלים של חברת IBC/Unlimited).
כמה בעיות לא פתורות בפריסה החדשה של הסיבים של סלקום לבתים:
הפריסה הזו נעשית ללא כל רישיון ומשרד התקשורת עשה אין ספור תרגילים כדי להסתיר את המחדל הזה. באופן ספציפי מדובר בשמילה מימון, שכהונתו כמנכ"ל בפועל הוארכה בעוד 3 חודשים מ-17.1.18, ללא הודעה של השר איוב קרא בפומבי אודות החלטתו זו, לאור החשיפות שלנו בעניין זה, כמפורט כאן וכאן. יותר פרטים על נושא הרישיונות (כלומר: היעדר הרישיונות): כאן, וכאן.
הפריסה של סלקום נעשיית רק במקומות בהם ניתן להרוויח מהם. כלומר: זונחים את הפריפריה ומדלגים על בניינים ישנים בערים (שבהם הפריסה הזו יקרה יותר עבור סלקום).
סלקום ופרטנר לא מאפשרות (בחסות שמילה מימון ובשתיקת שר התקשורת, איוב קרא, שהיה שותף ונתן חסות להשקת השירותים הבלתי חוקיים הללו), לספקי האינטרנט הקטנים (יש בישראל מעל ל-40), לספק אינטרנט ללקוחותיהן. כך, לא רק בהוט "השוק הסיטונאי" נתקע, גם בגלל אי היכולת להתחרות בשילוב בין הוט (תשתית) והוטנט (שזה ISP, שהוא חלק מהוט), כפי שחשפנו כאן. המשמעות של זה מאוד ברורה: חיסול התחרות בתחום האינטרנט, בניגוד לחוק, לתקנות ולרישיונות של החברות. כך, תחום ה-ISP הצטרף לכאוס של הפרות החוק הסיטונאיות בחסות משרד התקשורת.
הוועדה (החדשה) ל"עידוד פריסת סיבים", שהוקמה ע"י שר התקשורת איוב קרא, ועדה, שטרם החלה לעבוד ואם בכלל יש בה צורך, הופכת למיותרת לגמרי בנסיבות הקיימות (כל עוד יש "כאוס רגולטורי" בתחום פריסת הסיבים לבתים). גם לא ברור מה המנדט של הוועדה החדשה ולא פורסם כל כתב מינוי לוועדה הזו. שכן, על הנייר, קיימת כבר ועדה כזו מ-2014 - כאן, ועדה בין-משרדית, שכתב המינוי שלה לא בוטל והוא עדיין בתוקף. אולם, לא הצלחנו להבין או לקבל תשובה מאיש ממשרדי הממשלה, שחברים בוועדה הזו, מתי הם התכנסו בפעם האחרונה (או בכלל) ומה הם עשו (אם עשו) בשנים האחרונות בנושא, שבגללו מינו ועדה כזו. אי מתן המענה לשאלות הללו משמעותו די ברורה: הוועדה הזו לא עשתה מאומה בשנים האחרונות לטובת מימוש כתב המינוי שלה ("להסיר חסמים בפריסת סיבים לבתים"). זו בדיוק הסיבה מדוע החברות סלקום ופרטנר עושות ככל העולה על דעתן (ועל פי השיקולים הכלכליים הצרים שלהן, בלי לשאול איש: לא את הציבור, לא את נציגי הציבור המוסמכים ולא את הרגולטורים).
שורה תחתונה אין בשום מדינה בעולם "הגנת ינוקא", כמו שיצר שמילה מימון, בתמונה משמאל, במו ידיו, כמתואר על ידו בבהירות בראיון בגלובס, על חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי מזה כ-24 שנה (ופרטנר הנמצאת בשוק כ-19 שנה).
לא פלא, שישראל הידרדרה לתחתית הרשימה של הפס הרחב בעולם, גם בתחום הסלולרי ובמדידה הטרייה של Speedtest (כאן) ישראל הידרדרה (במקום להשתפר כמו שקורה בכל העולם המערבי ואף הערבי) למקום 55 בהשוואה העולמית, נכון לדצמבר 2017. רק לפני 2 עשורים ועד לפני כעשור, היינו "בצמרת הליגה העולמית" בפס הרחב הקווי והנייד.
כל עם ישראל משלם על המחדל הזה ובזק "חוגגת" ותמשיך "לחגוג" על כספי הציבור, למרות כל הטלטלות, שהיא עוברת בשנה האחרונה, בגלל ההפקרות הרגולטורית והפיגור הרגולטורי הקיימים בישראל. הרווחיות העודפת של בזק היא קרוב ל-16 מיליארד ש"ח בעשור וחצי האחרון, רק בגלל משרד התקשורת הישראלי. יש צורך בשינויי רגולציה מהותיים בנוגע לקבוצת בזק, אבל לא בכיוונים, שמשרד התקשורת דוחף כיום. זה הוכח בעשור האחרון ככישלון ופלופ אחד ענק (שלא לדבר על ההיבטים הפליליים שנוצרו בתהליך הזה).
בעולם, עוברים כעת בקצב מהיר לחיבורים של עד 10 גיגה לבתים (כעת עובדים ומפתחים חיבורים של 100 גיגה לבתים), בעוד שבישראל החיבור המכסימלי של 100 מגה בבזק, הוא בקושי חצי מזה (ללקוחות "השוק הסיטונאי"). אגב, גם סלקום וגם פרטנר מספקות כרגע ללקוחותיהן בחיבורי הסיבים לבתים נתבים די זולים ונחותים (גם ברמת ה-WiFi שיש בהם), שתומכים בחיבורים של עד 1 גיגה ולא ניתן לשדרג אותם ל-10 גיגה (ולתקנים החדשים יותר של ה-WiFi).
משרד התקשורת (לרבות מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) הצליחו בשנתיים וחצי האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של אזרח די נחבא אל הכלים בשם שאול אלוביץ', יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו ועוברים במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי). זאת בנוסף ל"רווחיות העודפת" (כלומר: מה שאזרחי ישראל לקוחות בזק שילמו יותר מדי על שירותי בזק, בגלל שמנגנון המחירים של בזק שבפיקוח לא השתנה מזה 2 עשורים והשימוע בנושא זה מיוני 2017אבד בחלל החיצון), בהיקף של כ-16 מליארד ש"ח, שחולקה כדיבידנדים לבעלי המניות של בזק.
אספקת שירותי תקשורת ללא רישיון היא דבר חמור (עבירה פלילית חמורה), נושא שדורש "טיפול שורש" ואף הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.
מוטב היה, ששר התקשורת יעסוק כעת בדבר הכי חשוב למשרד התקשורת: פיזור מועצת הכבלים והלוויין ואיתור מנכ"ל ראוי, מקצועי והגון ("עובד ציבור" ולא "עובד על הציבור") למשרד התקשורת. זאת, בנוסף להפסקת "שוד משאבי הציבור" וההפקרות הנמשכת של מתן שירותי תקשורת בלי רישיונות, בסיטונות.
לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבורייים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
ח הקר (בתמונה משמאל), שתעסוק בפריסת הסיבים לבתים, לאור העלייה בחשיבות הנושא בתוך פרטנר ועבור לקוחות פרטנר, לסלקום אין אתר כזה והכל נעשה כביכול בחשאיות ובקידום מכירות בשיטת "מדלת לדלת". 
נימיות חמורות בעניין הטיפול ב-Unlimited. הבעיה הכי אקוטית: ליועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד, בתמונה משמאל) אסור להתקרב לנושאים הללו, בגלל "הסדר ניגוד העניינים", שהיא חתומה עליו זה מכבר (
מימון, בתמונה משמאל, במו ידיו, כמתואר על ידו בבהירות 
