סטארטאפ? ייתכן שמגיעה לך הנחה של 50% בארנונה

מאת: עו"ד נועה טלבי, 19.1.19, 17:40

רשויות מקומיות מציעות לסטארטאפים הנחה בארנונה של יותר מ-50% באמצעות סיווג "בית תוכנה". אבל הדרך להשיג אותה אינה פשוטה. מהם המכשולים בדרך וכיצד מתגברים עליהם?  

בתי תוכנה וסטארטאפים רבים מניחים בטעות, שכדי לקבל סיווג "בית תוכנה" בחשבון הארנונה, כל שצריך הוא להיות חברה העוסקת בתחום התוכנות. המציאות רחוקה מכך. לאורך השנים קבעו פסקי דין שונים מבחנים והגדרות סבוכות לשאלה "מהו בית תוכנה?". המצב המשפטי כיום נותן לעיריות מרחב גדול לקבוע לדעתן מהו בית תוכנה ולמי להעניק את התעריף המופחת.

סטארטאפ ששוכר נכס וכחלק משיקוליו הכלכליים מסתמך על קבלת סיווג כזה, עלול לגלות בשלב מאוחר מדי, שהוא לא קיבל את הסיווג המופחת של "בית תוכנה" והוא מחויב בתעריף "משרדים" מלא, שהוא מתקשה לממן.  

מאמץ משתלם למי שיתגבר על המכשולים

למרות הקשיים, בסופו של יום, עדיין מדובר ביעד בר-השגה. הענקת סיווג כזה הוא עסקה משתלמת ל-2 הצדדים - הרשויות המקומיות מרוויחות אוכלוסיית הייטק חזקה בעיר ותעסוקה איכותית לתושביה, והסטארטאפים מרוויחים חיסכון בארנונה, שיכול להגיע ליותר מ-50% בשנה בהשוואה לתעריף משרדים רגיל.

למרבה הצער, מכיוון שקבלת הסיווג אינה אוטומטית, הדרך אל עסקת ה-Win-Win הזו אינה פשוטה. במאמר זה אמפה את המכשולים בדרך לקבלת הסיווג ואראה כיצד להימנע מהם.

הגדרת הסיווג:

כיום אין אחידות בין הסיווגים ברשויות המקומיות השונות, ולכן ברשות מקומית אחת הסיווג יכול להיות מוגדר כ "בתי תוכנה - מפעל לייצור תוכנה, בו העיסוק העיקרי הוא פיתוח תוכנה" בעוד שברשות מקומית אחרת הוא מוצע עבור "תעשייה עתירת ידע (הייטק)". ככל שההגדרה צרה ומדויקת יותר, פחות סטארטאפים יכולים לעמוד בקריטריונים ולזכות בה.  
גם אם בית תוכנה עמד בקריטריון וסווג "בית תוכנה" בעיר אחת, אין זה מחייב, שהוא יקבל את הסיווג בעיר אחרת, או אפילו באותה העיר בשנה הבאה.

המבחן המהותי:

כדי לקבל סיווג בית תוכנה העסק צריך להוכיח, שייצור התוכנה הוא החלק העיקרי בפעילות העסק. אחד מהכלים לעשות זאת הוא הצגת דו"חות שנתיים, הסכמי התקשרות עם משקיעים ואנג'לים ונתונים הקשורים לפעילותו.

כל מקרה נבחן לגופו וכל סטארטאפ בוחר אילו מסמכים הוא מציג לפי שיקול דעתו. אולם, יש לקחת בחשבון, שכאשר הסטארטאפ לא יסכים לחשוף מסמכים, שהעירייה ביקשה, לעתים העירייה תתבסס על אי-החשיפה כסיבה לא לתת את הסיווג (ועל-כך ניתן יהיה להתווכח לפני ועדת ערר).

אחרי קבלת החומרים העירייה תבדוק את היחס בין פיתוח התוכנה וכתיבתה (שמוגדרת בתחום הארנונה כ"פעילות ייצורית") לבין שאר הפעילויות של הסטארטאפ כגון תמיכה, שירות או מכירת תוכנה.

מה נחשב לכדי ייצור תוכנה? לשאלה אין תשובה אחת. לדוגמה, לצרכי סיווג ארנונה נקבע בפסיקה, שחברה, שייצרה תוכנה ומוכרת רישיונות להשתמש בה, אינה "בית תוכנה" אלא עסק למתן שירותים.

כאשר הסטארטאפ מציג באתר האינטרנט שלו לוגואים (סמליל) של חברות שונות ,שהן לקוחותיו, הוא עלול לסכן את סיכויו לקבל סיווג "בית תוכנה", שכן בהסתמך על האתר ניתן להסיק, שהוא עבר משלב ייצור תוכנה לשלב מכירת תוכנה וכעת הוא נותן שירותי תוכנה, שאינם מזכים בתעריף מופחת. 

מנגד, היה מקרה בו סטארטאפ, שמוכר מוצר תוכנה קיים, אך משתמש ברווחיו לצורך מימון הפיתוח של תוכנה חדשה אותה הוא מפתח, כן השיג סיווג "בית תוכנה". לאחר הליך ארוך ויסודי בו נבחנה פעילותו ע"י ועדת הערר לענייני ארנונה, הוחלט, שמדובר ב"בית תוכנה" על אף שרווחיו היו ממכירת רישיונות למוצר קיים, והוא הצליח לשמור על סיווג הארנונה המופחת והמשיך לחסוך כ-50% מתעריף הארנונה שלו.

המבחן הכמותי: 

במבחן זה נבדקים נתונים יבשים. למשל, העירייה תבחן כמה מהשטחים בנכס מוקצים לטובת פיתוח. במילים אחרות, על כמה מ"ר יושבים המתכנתים לעומת השטחים האחרים (מנהלה, שיווק, מכירות וכו'). הבדיקה של החללים נעשית על סמך ביקור של נציג הרשות במקום. לפעמים, כפשרה בין העירייה לסטארטאפ, יינתן הסיווג המופחת רק על האזורים, שבהם יושבים מפתחי התוכנה, בעוד שעל אזורי המנהלה והשיווק יחול תעריף משרדים.

כמו כן, העירייה יכולה לעשות השוואה בין מספרם של עובדי הפיתוח לשאר העובדים בסטארטאפ. כדי לקבל את הסיווג הרצוי, הסטארטאפ צריך להוכיח, שייצור התוכנה הוא הפעילות העיקרית שלו, ועל כן עיקר העובדים בו הם אנשי פיתוח תוכנה.

הנתונים הכספיים:

הנתונים הכספיים של חברה עלולים להשפיע במבחן הכמותי ובמבחן המהותי. סטארטאפ, שמוציא את חלק הארי של הוצאותיו על שיווק ומכירות, יתקשה יותר לקבל סיווג "בית תוכנה" מאשר סטארטאפ, שמוציא את רוב ממונו על הוצאות פיתוח ומחקר.

יחד עם זאת, כמעט תמיד ההוצאות הגדולות ביותר של סטארטאפים יהיו בגין שכר עובדים. כאן חוזרים לבדיקת חלוקת התפקידים וככל שניתן להוכיח, שרוב עובדי החברה עוסקים בפיתוח תוכנה, הרי שעל דרך ההיקש אותן הוצאות הן הוצאות מחקר ופיתוח גם אם בדו"ח עצמו הן משויכות להוצאות מנהלה וכיו"ב.

איך נמנעים מהטעויות?

בדקו את צו הארנונה של העיר בה אתם יושבים, שמתפרסם באתר האינטרנט שלה. ראו מה ההגדרה של הסיווג המבוקש.

המועדים הפורמליים בחוק הקובעים להגשת סיווג הם: מקבלת החיוב השנתי ועד ה-31.3, או 3 חודשים מיום קבלת החיוב הראשון, במקרה ועברתם נכס. למרות זאת, ניתן בכל זמן במהלך השנה לבקש סיווג "בית תוכנה" והעירייה תדון בבקשתכם.

על אף שניתן להגיש השגה ובקשה לסיווג ארנונה לבד, מומלץ בכל זאת להגיש אותה בליווי עו"ד ארנונה. הסיבה העיקרית היא הצורך לפעול נכון ולהביא את כל המידע הנדרש כבר מההתחלה, היות שכל מידע שהוגש יכול לשמש כנגד החברה גם בערכאות הבאות. בנוסף, אם הבקשה תסורב ותידרשו לנהל ערר, אזי מדובר בהליך משפטי מורכב יותר הכולל גם תצהירים ודיוני הוכחות מורכבים.

אם אתם חושדים, שאינכם עונים להגדרה במדויק, פנו לעורך דין להתייעצות. גם מי שממלא אחר הקריטריונים לא תמיד מקבל את הסיווג, ולכן אם הסיכויים שלכם לא גדולים מלכתחילה, התייעצו עם מומחה, שיעריך את סיכויים האמיתיים ותוכלו להחליט אם להשקיע בכך זמן או לא.

גם אם הבקשה שלכם נדחתה בשנה קודמת, אתם יכולים להגיש בקשה השנה. זאת, משום שארנונה היא מס, ומס מחושב מחדש בכל שנת שומה. אולם, תמיד כדאי להתחיל נכון כבר מההתחלה...  
 
מאת: עו"ד נועה טלבי, ינואר 2019.
בעלת משרד עו"ד נועה טלבי ושות' העוסק בתחומי ארנונה, רישוי עסקים ועתירות מנהליות.
https://www.law-il.com/