ננו-טכנולוגיה בישראל – הישגים בצד חשש לעתיד התעשייה הזו בישראל
מאת:
חיים חביב, 17.2.16, 16:40
עשור שנים של פעילות אינטנסיבית ותמיכה ממשלתית הניב: 130 חברות, 600 פטנטים וכ-2,000 סטודנטים לתארים מתקדמים. התכנית לקידום הענף עומדת לקראת סיומה והדבר מעורר דאגה בדבר הבטחת המשך ההתקדמות.
בעשר שחלף מאז הוכרז תחום הננו-טכנולוגיה בישראל כפרויקט בעדיפות לאומית, חלה התקדמות משמעותית בתחום. זאת, עפ"י נתוני הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה -
INNI, שמתפרסמים לקראת
כנס "ננו-ישראל 2016", שייערך בתל אביב בשבוע הבא. הוועדה מביעה דאגה לכך, שהפסקת המימון הממשלתי לתחום
עלולה לעצור את ההתקדמות, שהושגה עד כה.
כ-180 מיליון דולרים (ממקורות ממשלתיים וממשאבי האוניברסיטאות - במידה שווה) הצליחו לבסס בישראל תשתית לאומית בעלת מוניטין בין לאומי: הוקמו 6 מרכזי ננו-טכנולוגיה באקדמיה המשתפים פעולה עם התעשייה הישראלית, כ- 140 מדענים בכירים בתחומי הננו-טכנולוגיה חזרו לישראל, נרשמו כ-600 פטנטים, שכמחציתם יושמו, הוקמו כ-130 חברות חדשות ומתבצע שימוש בטכנולוגיות חדשות בחברות מבוססות.
במהלך התוכנית הוכשרו כ-1,000 בעלי תואר שלישי וכ-1,800 בעלי תואר שני, מהנדסים ומדענים - התשתית האנושית להמשך הפיתוח באקדמיה וליישום אותם הפיתוחים בתעשייה.
דן וילנסקי, (בתמונה), חבר הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה וחבר בוועדת ההיגוי של כנס הננו: "חברות הננו, שרשומות כיום ב-
INNI, פועלות בתחומים מגוונים ומנצלות את התכונות הייחודיות של הננו-טכנולוגיה לשיפור מוצרים קיימים ולכניסה לתחומים חדשים.
יש כ-15-20 חברות יחסית גדולות הפועלות בתחום, דוגמת אלביט, רפאל, פלסן, תע"א, אפלייד, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, שממקדות חלק מפעילותן לתחום הננו. שאר החברות, בינוניות וקטנות (סטארטאפים) מפגינות יכולות ייחודיות בתחום הננו-טכנולוגיה ומקדמות יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה שפיתחו או רכשו. חלק זה אמור לגדול בשנים הקרובות עקב טכנולוגיות ננו, שהגיעו לבשלות והמחפשות יישומים תעשייתיים.
על אף שבישראל היקפי התעשייה עדיין נמוכים ומוערכים בכמה מיליונים בודדים, היקף התעשייה העולמית צפוי לזנק לכדי למעלה מטריליון דולרים של מוצרים ושירותים מבוססי ננו בתוך חמש שנים. מדינת ישראל אינה היחידה, שזיהתה את הפוטנציאל של תעשיית הננו-טכנולוגיה, גם העולם התעשייתי זיהה את אותו הפוטנציאל ומתאר אותו כגל הבא של המהפכה התעשייתית. לכן, ההשקעות בשטח זה מרקיעות שחקים. ב-2014 השקיעה ארה"ב כ-3 מיליארד דולרים בתחום וסין השקיעה כ-1.5 מיליארד דולרים. השוק המשותף ויפן השקיעו כמיליארד דולרים כל אחד ואין להן תוכניות להאט את ההשקעות...
אנו נמצאים על הדרך הנכונה להפוך את ישראל למעצמת ננו-טכנולוגיה מובילה. עם זאת, היעדים, שנקבעו ע"י מנהלי התוכנית לפני עשור לא הושגו במלואם ויש לבחון אסטרטגיה לאומית, שתמנף את ההשקעות בנושא קודם לסיום התוכנית. קובעי המדיניות הלאומית חייבים להיות יצירתיים ולהכין תכנית המשך להשגת היעד הכלכלי מבעוד מועד כדי לא לאבד את מה שנבנה בעמל רב עד כה״.
כנס "ננו-ישראל 2016" והתערוכה הצמודה, הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה, ויוצגו בו כמה מההזדמנויות והפתרונות הבולטים, שפותחו בישראל, בתחומי החומרים, רפואה, מובייל, תעופה, מוליכים למחצה ותחומי תעשייה חדשניים נוספים. בין המשתתפים מהארץ ומהעולם, ניתן יהיה למצוא במפגש אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי תעשייה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים מרחבי העולם.
מידע נוסף והרשמה -
כאן.
