זאת, בגלל ההפסד (שהיה צפוי מראש) שלהם בבג"ץ כנגד זכיית "חדשות ערוץ 10" (RGE) במכרז היוקרתי להפקת "ערוץ הכנסת". הם עשו בדיוק את אותן השגיאות, שצמרת בזק ועורכי דינה עשו, בעררים המנהליים והבג"צים, שהגישו בעבר, כנגד משרד התקשורת (והפסידו, פעם אחרי פעם בלי ללמוד לקח).
מאת: אבי וייס, 21.7.18, 16:30
ב-2.2.18 קראתי בפומבי לראשי בזק להתפטר וגם לפטר את עורכי הדין של החברה, בגלל שהפסידו (הפסד משולש: גם בבג"ץ, גם בבית הדין לעבודה וגם בבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים), מול החלטות משרד התקשורת, שגובו ע"י "קליקת הפרקליטים". הנושא הזה מפורט כאן וכאן.
למי שלא מכיר, גם "המקורבים לקליקת הפרקליטים" הם "חסיני אש" במערכת המשפט של מדינת ישראל, למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, כל עוד עוסקים בערעורים בפרוצדורות של החלטותיהם.
זמן קצר לאחר קריאתי, מנכ"לית בזק (סטלה הנדלר) אכן התפטרה, ומנכ"ל YES פוטר, אבל זה קרה לא רק בגלל קריאתי, אלא בגלל "תיק 4000" והשפעתו על צמרת קבוצת בזק ובעלי המניות שלה. זה חלק מתפיסת המציאות הרגולטורית והמשפטית השגויה של ראשי בזק (וכעת של ראשי ערוצי הטלוויזיה שהתמודדו ב"מכרז הפקת ערוץ הכנסת").
הסיבה המרכזית לקריאתי למנכ"לית בזק להתפטר ולקבוצת בזק לפטר את עורכי הדין של החברה, היא מאוד פשוטה: עורכי הדין, בגיבוי מלא ועיוור של המנכ"לית (ובחתימתה, ששווה לעורכי הדין הללו המון כסף), חזרו שוב ושוב על אותה טעות בסיסית בהתמודדות מול החלטות פגומות ולא חוקיות של משרד התקשורת: תוקפים רק את הפרצדורות ותהליכי העבודה, וגם כל מיני תתי סעיפים בניירות הנלווים להחלטות הפגומות הללו.
זאת, במקום לתקוף ישירות את המחליטים וחוסר הבסיס החוקי של ההחלטות ושל מעשיהם, כל בעל תפקיד, שהיה מעורב בכל החלטה והחלטה - בהתייחס להפרות החוק האישיות שלו.
את השופטים בערכאות הערעור לא מעניינות בכלל הפרוצדורות הללו וכל תתי הסעיפים הללו, שהמערערים מגישים להם, עם טונות של ניירות ותצהירים. זה מעוגן באין ספור תקדימים משפטיים. אין בכך שום הפתעה.
יודגש שה"חסינות" של "קליקת הפרקליטים" בענייני פרוצדורות - היא מוחלטת. השופטים גם אומרים וכותבים את זה בעברית מאוד ברורה. אפשר לראות זאת גם בצורה הכי חמורה של התפתחות "השיטה" הזו, שהתפתחה למחוזות אחרים לגמרי, למשל: כאן וכאן.
לכן, מי ש"הולך עם הראש בקיר" ולא מבין את מה שהוא עושה, אמור לקבל אחריות על החלטותיו ולהתפטר, או על בעלי המניות או מועצת המנהלים - לפטר אותו, אם הוא לא מבין את הכישלון המשפטי והניהולי הזה בעצמו!
פרסום החלטת הבג"ץ מ-19.7.18 (פסק הדין המלא מצוי בקישור בנספח למטה), הביא שוב את המערערים ("החדשות" - לשעבר "חדשות ערוץ 2" ו"ערוץ 20" שקרוי גם בשם "ערוץ מורשת") להפסיד (וגם לשלם הוצאות לטובת המשיבים - בסכומים די גבוהים), למרות שהזהרתי את כולם ובגלוי ועשרות פעמים - שהם יפסידו, כי הם "הולכים עם הראש בקיר". לכן, מנכ"לי החברות הללו אמורים לקבל אחריות אישית על הכישלון האדיר הזה וכמובן במקביל יש לסיים את החוזה עם עורכי הדין, שעשו שוב ושוב (בכמה סבבי דיונים) את השגיאות הבסיסיות הללו.
החלק החשוב ביותר בפסק הדין, הוא החלק, שחוזר על עצמו בעשרות רבות של פסקי דין מהעשור האחרון, שנכתב ע"י מי שכתב את ההחלטה הזו של בג"ץ - כב' השופט יצחק עמית (ושני השופטים האחרים הצטרפו אליו: כב' השופטים ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף, שהסכימו לפסיקתו של כב' השופט עמית):
אני כרגע מתעלם בכוונה מהפלונטר, שההחלטה הזו של בג"ץ יצרה, שכן כרגע מונחת על שולחנו של שר התקשורת איוב קרא (בתמונה משמאל), בקשה של ערוץ 10 (כולל חברת החדשות של הערוץ בשם RGE, שתפיק את "ערוץ הכנסת" מהחודש הקרוב, לאור החלטת הבג"ץ), להתמזג עם חברת קשת, שמחזיקה במחצית מהבעלות של "החדשות" (לשעבר "חדשות ערוץ 2"), שהפסידה בבג"ץ ומפסיקה להפיק את "ערוץ הכנסת" (אחרי 14 שנה), מהחודש הקרוב.
טרם ברור אם השר איוב קרא יאשר את בקשת המיזוג הזו בין שני הערוצים המתחרים (כרגע נראה שלא, מה שיעורר מאבקים משפטיים, כלכליים ורגולטוריים נוספים).
המהלך הנכון של מערכת המשפט היה אמור לפסול את המכרז הזה, כי הוא היה מפוברק מיומו הראשון ומלא הפרות חוק, שנמשכות מיומו הראשון ועד עצם היום הזה.
אולם, איש מכל המערערים לבג"ץ (היו כמה מהלכי ערעורים, שלא כאן המקום לפרטם ונמצאים בפסק הדין המלא, בלינק בנספח כאן למטה), לא תקף את הנושאים הללו בכלל. המערערים עסקו רק בפרוצדורות, פרוטוקולים ותתי סעיפים, בשפע הניירות, שיצאו מהמכרז הזה, מה שעניין את השופטים הנכבדים, בכל ההחלטות שלהם (והיו הרבה החלטות בדרך), "כשלג דאשתקד".
למעשה, היה צורך לחקור את הנושא הזה ב"להב 433", כחלק מחקירת המשטרה את "תיק 4000". אבל איש לא התלונן במשטרה בעניין המכרז להפקת "ערוץ הכנסת" ואיש "לא פצה פה וצפצף". היו כמה תלונות בדרך, למשל לנש"מ, אבל הם לא היו בעלות גוון פלילי מספיק ולא הזיזו לאיש.
על הנושא הזה כתבתי לא פחות מ-20 כתבות, כולל מסמכים המתעדים את המעשים הבלתי חוקיים של כל המעורבים בשערורייה הענקית הזו, אבל עורכי הדין של המערערים, בכלל לא עשו שום שימוש במידע הזה, שהיה גלוי לחלוטין גם להם (למעט התוכן המלא ותמלול של ההקלטות של חבר מועצת הכבלים והלוויין, שהתקומם נגד "תפירת המכרז" הפלילית הזו. המדובר בחבר מועצה, שהיה בתוך הדיונים וההחלטות, שלא התבקש ע"י איש וגם לא ע"י הבג"ץ, למסור את ההקלטות הללו, שהוא ביצע, לבדיקה או חקירה).
רק כדי לקבל פרופורציות מה קרה כאן במכרז, אביא שוב את מה שכתבה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי שגב, (בתמונה משמאל), בסיום המכרז, שבו זכה "ערוץ 20", ב-4.5.17:
נשאלות כאן כמה שאלות מאוד כבדות:
איך מכרז כזהמושלם, דוגמה ומופת לעבודה מסורה של עובדי מדינה, בו זכה "לפי הסטנדרטים המקצועייםהגבוהים ביותר" - "ערוץ 20", הפך להיות לזכייה של RGE (ערוץ 10), כעבור שנה וחודשיים?
איך אפשר להסביר את המהפכים של הפרקליטות? חשוב להדגיש את העובדה שמשרד המשפטים, שבתחילה היה אדיש לתוצאות המכרז, לפתע סירב להגן על החלטת המועצה לבחור ב"ערוץ 20"!!! ורק אז ב"פליק-פלק" מדהים הפרקליטות עברה לתמוך ב"ערוץ 10" ותחילה עוד נטען שההצעה של "ערוץ 20" מצוינת ואח"כ הפרקליטות עברה להשמיץ את "ערוץ 20". הכל בתזמון מאוד מוזר להתפתחות מהלכי החקירות ב"תיק 4000", כאילו בלי קשר... על מי הם עובדים? כך זה מתנהל כבר כמה שנים טובות, כשקבוצה קטנה של משפטנים, בוחרים את עצמם וחבריהם האישיים לכל התפקידים החשובים, אנשים שלא מרגישים את עצמם כפופים לשום חוק (מלבד החוק של: "שמירת התחת אחד לשני"), עושים ככל העולה על רוחם, מחוץ לכוח הכבידה של כדור הארץ.
למה לא חקרו את כל אלה, שהתנגדו לפארסה הבלתי חוקית הזו (מתוך בכירי המועצה עצמה וגם מקרב חברי המועצה עצמם, שישבו כ"חברי ועדת המכרזים"), עובדי מדינה ועובדי ציבור ישרי דרך, שלא הסכימו עם כל מהלכי המכרז המפוברק הזה?
בית המשפט העליון קבע, במסגרת ההחלטה שלו, ש"ערוץ 20" "לא עמד בדרישות הסף" - מה שהיועצת הכלכלית והיועץ המשפטי של המועצה (וגם אתר Telecom News כתב על כך עשרות פעמים, ממש מההתחלה), שהם 2 בעלי בעלי תפקידים בכירים במועצה, אמרו מראש ליו"ר המועצה ולחברי המועצה, אבל כל אלה, ששמעו אותם - הצביעו דווקא בעד ההצעה למכרז של "ערוץ 20", שנפסלה כמה פעמים (גם ע"י הפרקליטות וגם ע"י הבג"ץ). הם הצביעו בדיוק כך (בעד "ערוץ 20") לא פעם אחת אלא פעמיים, כל אחד מהסיבות שלו (שהוסתרו היטב מחברי ועדת המכרזים). חובה לחקור את הביזיון הפלילי והציבורי החמור הזה.
למה לא חקרו את "החפרפרת" בצמרת המועצה, שבהתחלה עשתה את מה ששלמה פילבר רצה (טוענים שבמצוות רוה"מ ושר התקשורת בזמנו, ביבי נתניהו, אבל זה לא נחקר, כך שזה לא הוכח)? ואחרי ששלמה פילבר נעצר (בגל הראשון של המעצרים בקיץ שנה שעברה, ע"י הרשות לניירות ערך), למה לא בדקו וחקרו מה ה"חפרפרת" הזו עשתה ביחד עם יו"ר המועצה (המון מהלכים) כדי לטרפד את זכיית "ערוץ 20" (למרות 2 הצבעות בוועדת המכרזים בעד זכיית "ערוץ 20")? במציאות שהתפתחה, הם ביצעו תרגילים בלתי חוקיים רבים, שהצליחו לבסוף, אבל באופן אירוני הובילו להוצאת הפיקוח על ערוץ 20 מידי מועצת הכבלים והלוויין והעברת הפיקוח על הערוץ הזה לידי הרשות השנייה!
למה לא חקרו את 2 נציגי משרד התקשורת שהיו במועצה (שמילה מימון ותמי לשם) שהיו שם "בניגודי עניינים" חמורים ביותר, שהוסתרו היטב מוועדת המכרזים, ורק מעצם הסתרת ניגודי העניינים החמורים הללו, היה צורך לבטל את המכרז?
כעת, אנו ניצבים בפני מחדל נוסף. למועצה מונו ע"י הממשלה 2 חברי מועצה "חדשים" (במקום שמילה מימון,שהתפטר מהמועצה בעקבות החשיפות שלנו ותמי לשם, שפרשה ממשרד התקשורת ושעברה לתפקיד בכיר במנגנון הכנסת, תוך כדי מהלכי ההצבעות במכרז הזה, וקיבלה תפקיד בכיר ב"וועדת הבחירות המרכזית"). 2 חברי המועצה החדשים, ש"נבחרו", לא מתאימים לתפקיד הזה ולא לתנאי הסף שלו (נתי שוברט ואשר ביטון).
כעת, בגלל שאיוב קרא לא הצליח (או לא רצה להצליח) בהובלת המהלך של איחוד בין מועצת הכבלים והלוויין למועצת הרשות השנייה, נראה כולנו בחוסר אונים מוחלט, כיצד עומד להתגשם החשש, שצפינו מראש, שנתי שוברט או אשר ביטון, אחד מהם ימצא את עצמו בתפקיד מ"מ יו"ר מועצת הכבלים (תפקיד במעמד ותנאים של מנכ"ל) בגלל "גרירת הרגליים" של השר איוב קרא, במינוי "ועדת האיתור" לאיתור מחליף או מחליפה ליו"ר המועצה, ד"ר יפעת בן חי שגב, שמסיימת את תפקידה בסוף החודש הקרוב.
נספח החלטת הבג"ץ בעניין "הפקת ערוץ הכנסת" במלואה מצויה להורדה כאן, למתעניינים.