מחקר ופיתוח ישראלי: מערכת רובוטית המסייעת בשיפור תפקוד במשימות שגרתיות
מאת:
מערכת Telecom News, 9.5.18, 12:25
משחקים ומשתקמים. עוצב רובוט חברתי: חוקרים מאוני' בן-גוריון בנגב הדגימו לראשונה את פיתוחם הנוכחי - מערכת רובוטית המשלבת משחק, שמסייעת בשיפור תפקודים בסיסיים של חולים בתהליכי שיקום.
עיצוב
רובוט חברתי, שמסייע בשיקום מטופלים, הוא תחום חדש הדורש מחקר מעמיק וניסויים רבים כדי לקבוע מהם התנאים האופטימליים. ממצאי החוקרים התפרסמו לאחרונה בכתב-העת
Restorative Neurology and Neuroscience.
צוות המחקר הבין-תחומי עיצב משחק עם זרוע רובוטית במטרה לדמות פעילויות פונקציונליות תלת-ממדיות של חיי השגרה, פעולות אותן אנשים מבצעים מדי יום, כמו שתייה מכוס, שהן לעתים קרובות מוקד השיקום. סרטון הדגמה -
כאן.
המחקר נערך בהובלת ד"ר
דני אייזיקוביץ, פוסט-דוקטורנט מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחיה משותפת של ד"ר
שלי לוי-צדק מהמחלקה לפיזיותרפיה של אוניברסיטת בן-גוריון ומרכז זלוטובסקי למדעי המוח, פרופ'
יעל אידן מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול ויוזמת
ABC לרובוטיקה ופרופ'
איריס טבק מהמחלקה לחינוך.
כדי לבדוק האם חשובה נוכחותו הפיזית של הרובוט במהלך המשחק, החוקרים השוו את המוטיבציה של המשתתפים לשחק עם הרובוט לעומת משחק מול קבוצת אורות
LED, שנשלטו מרחוק באמצעות מחשב.
המערכת נבחנה על 62 אנשים בריאים מ-2 קבוצות גיל: 40 צעירים בני כ-25 בממוצע (23 נשים ו-17 גברים) ו-22 מבוגרים בני כ-75 בממוצע (10 נשים ו-12 גברים). 2 הקבוצות העדיפו את המערכת הרובוטית על פני קבוצת אורות ה-
LED.
המבוגרים הסבירו, שהעדיפו את האינטראקציה, שדמתה להם כיותר יותר אנושית, בעוד הצעירים דיווחו על הרובוט כ"מעניין יותר, מהנה ומושך".
כאשר נשאלו באיזו מערכת היו מעדיפים לשחק ב-2 משחקים נוספים, 2 הקבוצות בחרו במערכת הרובוטית. אולם, כאשר התבקשו לשחק 10 משחקים נוספים, הצעירים העדיפו לשחק נגד קבוצת אורות ה-
LED בעוד המבוגרים המשיכו להעדיף את המערכת הרובוטית.
ממצא בלתי-צפוי היה השינוי בתנועה האנושית בתגובה לתנועה הרובוטית. 2 הקבוצות נעו לאט יותר כששיחקו עם רובוט איטי לעומת כאשר הם שיחקו עם מערכת האורות המהירה.
התוצאות מצביעות על כך, שאנשים מעוניינים להמשיך לקיים אינטראקציה עם מכשיר רובוטי חברתי, ושהתגלמותו הפיזית ממלאת תפקיד חשוב. זהו סימן חיובי לעתיד של מערכות מסוג זה. כעת, כשביססו את חשיבותה של המערכת הרובוטית, החוקרים ממליצים לבדוק את המערכת הזו בשיקום אנשים, שחוו שבץ.
ד"ר
שלי לוי-צדק: "לשחק איקס-עיגול עם כוסות במקום לצייר איקסים ועיגולים, היא דוגמה למשחק, שיכול לעזור בשיקום של תנועת הזרוע - אנשים מרימים ומניחים כוסות מספר רב של פעמים במהלך המשחק, ומשפרים את הביצועים שלהם תוך כדי הנאה מהמשחק.
חלק מהצעירים התלוננו, שהרובוט זז לאט מדי, ולכן הם העדיפו את המערכת המהירה יותר (אורות ה-
LED) כאשר התבקשו לשחק במשחקים רבים יותר. זה אומר, שמהירות הרובוט צריכה להיות מותאמת אישית עבור כל משתתף".
המחקר נתמך בחלקו ע"י אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באמצעות קרן הלמסלי, היוזמה החקלאית, ביולוגית ורובוטיקה-קוגניטיבית (
ABC), קרן התרומות מרקוס, הרב ו' גונתר פלאוט, יו"ר הנדסת תעשייה. מימון נוסף הוענק ע"י קרן ברנדייס לייר, קרן ברנדייס ברונפמן, קרן פרומוביליה, מענק קרן משפחת בורטן, ועדת התכנון והתקצוב של תכנית
I-CORE והקרן הישראלית הלאומית למדע.
