מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה בסדרה.
 מאת: אבי וייס, 26.4.18, 18:50
 
הבעיה המרכזית של בדיקות ודו"חות מבקר המדינה בתחומי העיסוק של משרד התקשורת היא: ראשי המשרד "לא סופרים גם אותו ממטר". לכן, הליקויים של כל הדו"חות הקודמים מהעשור החולף לא תוקנו עד היום. אילו כלי תקשורת הטעו את המשטרה וחיבלו בחקירה?
 
מבקר המדינה - השופט בדימוס יוסף חיים שפירא (בתמונה משמאל), החל (על פי דה-מרקר) לבצע בדיקת עומק של "ההשפעות הפוליטיות הפסולות על התקשורת בישראל". הבדיקה, תחת הכותרת "עצמאות הרגולציה בתחום השידורים", נעשית בתחומים הקשורים בגופים הבאים: הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מועצת הכבלים והלוויין, ותאגיד השידור הציבורי. זו הפעם הראשונה, שנערכת בדיקה ייעודית של סוגיית ההשפעות הפוליטיות על התקשורת.
 
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "משרד מבקר המדינה נמצא כעת במהלכה של משימת ביקורת 'עצמאות הרגולציה בתחום השידורים'. במסגרתה נבדקים, בין השאר, הליכי המינוי של חברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בתוך כך נבדקים נושאים הקשורים במועצת הכבלים והלוויין ונושאים הקשורים לתאגיד השידור".
 
אז מה הבעיה?
כל דוח"ות מבקר המדינה בעשור האחרון, בתחומי הפעילות של משרד התקשורת (והיו בתוכם 2 דוחות חמורים ביותר על אגף הספקטרום), "נגרסו במגרסה של שמילה".
 
כלומר: לא תוקן שום ליקוי משמעותי, לא בפעילות המשרד, לא בהתנהלות המשרד ולא ברגולציה החלה על תושבי ישראל. ראשי משרד התקשורת בעשור האחרון "לא סופרים גם את מבקר המדינה - ממטר".
 
יתרה מכך. לגבי הדו"ח האחרון של מבקר המדינה לגבי משרד התקשורת, שבטעות חלק מכלי התקשורת מייחסים לו את "הטריגר", שהניע את חקירת הרשות לניירות ערך בפרשת "אלוביץ'-פילבר" בקיץ שעבר, לא רק שהדו"ח הזה "נגרס" ללא שום טיפול או הפקת לקחים במשרד התקשורת, הוא הוסיף "שמן למדורה", למדורה המוטעית, שהובילה לחקירה של המשטרה, בכיוון הלא נכון.
 
הרשות לניירות ערך חקרה בחשאי את הנעשה בקבוצת בזק ובמשרד התקשורת והחליטה לצאת במהלך הגלוי של החקירה, במקביל לפרסום דו"ח המבקר. אולם, לחקירה הזו (של הרשות) לא היה כל קשר לדו"ח מבקר המדינה. הוא בכלל לא המליץ לפתוח בחקירה... הרשות לניירות ערך חקרה נכון והגיעה לתוצאות ברורות די מהר.
 
אולם, דו"ח המבקר הכיל טעויות בסיסיות רבות (מפורט כאן), ובעקבות לחץ של כמה עיתונים ועיתונאים, ש"חיפשו רק את הראש של ביבי", המשטרה נכנסה לתמונה אחרי סיום החקירה של הרשות לניירות ערך, מהכיוון הלא נכון, תוך אפליה ברורה בחקירה.
 
הארץ ודה-מרקר מתגאים בכך, שהם הניעו את יצירת "תיק 4000" של המשטרה ואת כל שאר מהלכי החקירות (כולל של מבקר המדינה), כשמזה כמה חודשים טובים המשטרה מחפשת בקדחתנות ובהשקעת משאבים ניכרים את "הראש של ביבי נתניהו". אולם, זו טעות והטעיה גם יחד. הם ("קבוצת הארץ") פשוט חיבלו בחקירה והכשילו אותה לכל אורכה משום שהם:

• סיפקו לביבי "חסינות", על העבירה היחידה, שאפשר היה להוכיח אותה והוא גם הודה בה: הסתרת החברות בינו לבין שאול אלוביץ', בזמן שהוא עסק ברגולציה של קבוצת בזק. המסמך, שהוציא היועמ"ש בנושא, "סתם את הגולל" על פרשה זו, שהייתה יכולה להוביל לכתב אישום לביבי, לפחות על "הפרת אמונים".
• יצרו עבירה חדשה, שאין בספר החוקים של מדינת ישראל, עבירה שלא הייתה מעולם בדיון משפטי כלשהו ולא נקבע אי פעם שזו עבירה פלילית: שוחד בדמות "סיקור אוהד ומפנק" באתר וואלה! לביבי ולשרה.
• זה הוביל את כל הרשויות (היועמ"ש, הפרקליטות והמשטרה), להשקיע מאמצים אדירים, כדי לחקור עבירה שלא קיימת, במקום לחקור אין סוף עבירות שכן קיימות.
• לא רק שאין עבירה כזו ("סיקור אוהד ומפנק" שמגיע עד כדי אחת מיסודות עבירת השוחד), שאול אלוביץ' רק הפסיד והגיע לפשיטת רגל, מהעזרה שכביכול קיבל מביבי.
• מרוב התלהבות לקדם את החקירה המשטרתית, שהחלה "ברגל שמאל", המשטרה גייסה 2 "עדי מדינה", שקרנים וספינולוגים מומחים ברישיון, שהצילו את עצמם ללא כל עונש מהאוסף האדיר של עבירות פליליות, שהם עצמם ביצעו, על דעת עצמם ומיוזמתם. אולי הם חשבו, שבכך הם יקדמו את עצמם בעיני ביבי. קשה כרגע לדעת, אבל זה המצב העובדתי נכון להיום.

במציאות שאני מכיר היטב ומקרוב, רק שני כלי תקשורת חזו נכון ובזמן את התהליכים ההרסניים במשרד התקשורת ובהקשרים הפליליים האמיתיים והנכונים מול קבוצת בזק: אתר זה וגלובס. בנוסף, הבעיה ששמה "רשות השידור" שהפכה לתאגיד השידור "כאן" היא כל כך נדושה ונמצאת בבור עמוק שתקוע חזק בבג"ץ (כמפורט כאן, כאן וכאן לגבי חלק מהצרות של התאגיד), שהתאגיד הזה נראה כרגע כ"חסר תקנה". אין כל סיכוי סביר שדו"ח מבקר המדינה יוכל להוסיף משהו שלא ידוע ושניתן לתקנו בטווח זמן סביר, אודות תאגיד השידור הזה.

מה טרם נחקר בתחום שידורי הטלוויזיה?
בזמנו ידענו, שמבקר המדינה החל בחקירה סמויה של מעורבות פוליטית בהחלטות מועצת הכבלים והלוויין, ובעיקר לגבי ההטבות לאלוביץ' וזכיית ערוץ 20 במכרז המפוברק של הפקת שידורי הכנסת. אולם, מאומה לא קרה (כלומר: לא נחקר דבר בנושאים אלו ע"י רשויות האכיפה והחוק).
 
בכל מקרה, עכשיו, שהבדיקה של המבקר הפכה לגלויה, כדאי לחזור לדברים הכי חמורים, כולל לחלקם של היו"ר, ד"ר יפעת בן חי שגב (בתמונה משמאל), שלגביה פרסמנו עשרות רבות של חשיפות ולאחרונה קראנו להשלים מהר את חקירתה, כדי שלא תוכל לסחוט מהשר איוב קרא מינוי מחודש, לתפקיד יו"ר המועצה, וחברי המועצה - נציגי משרד התקשורת במועצה באותה עת: שמילה מימון ותמי לשם.

במקביל, יש צורך ציבורי דחוף לבטל את המינויים היחסית טריים של נציגי משרד התקשורת במועצה (נתי שוברט ואשר ביטון), שלא מתאימים (בכלל) לתפקיד הזה, שקיבלו במועצת הכבלים והלוויין (מועצה, שמזמן היה צריך לפרק ולאחד אותה עם מועצת הרשות השנייה).
 
שורה תחתונה
כפי שזה נראה על פניו, מבקר המדינה שוב ושוב נדחף ע"י הארץ ודה-מרקר לחקור סביב ביבי ושות' (במילה ושות', אני מתכוון לשרי התקשורת שהיו אחרי ביבי נתניהו: צחי הנגבי ואיוב קרא, שהפך ל"מטרה מרכזית" בבדיקה החדשה של המבקר, בגלל קרבתו לביבי), ושוב נקבל דו"ח חמור, שלא יוביל לכלום, אלא לגריסת הניירות ב"מגרסה של שמילה".

בספק רב אם "גריסת ניירות" יכולה להיחשב למהלך חיובי, שנחשב למועיל לציבור ולשוק התקשורת ומקדם את שלטון החוק בישראל.