השינוי הארגוני הכושל, שנערך במשרד התקשורת, הוביל לכך, שרוב עובדי המשרד הפסיקו לקבל שכר עידוד ושכרם נפל תלולות בגלל שהמנכ"ל בפועל שמילה מימון עסוק בקידום האינטרסים האישיים של עצמו ושל אלה, שהוא מקדם. שלטון הפחד מתגבר אבל יש גם הישגים לחשיפות שלנו.
מאת: אבי וייס, 16.11.17, 08:10

בעבר, חשפנו לא אחת (דוגמאות: כאן, וכאן), כיצד צמרת משרד התקשורת דואגת קודם כל לכיס של עצמה ולקידום ולהטבות הנלוות של עצמה, והלנת שכר של העובדים מן השורה בכלל לא מעניינת את ראשי משרד התקשורת. אולם, מאז ששמילה מימון (כחלק מהשינוי הארגוני הכושל) התקדם וכעת הוא גם מנכ"ל בפועל, הכאוס וההתעמרות בעובדים (וגם בשוק התקשורת) - המריא לשחקים.

אין יום, שאני לא מקבל תלונה חדשה לפחות אחת, גם מיבואנים וגם מאזרחים, תלונות שיש להן מכנה משותף אחד: משרד התקשורת מתעלל בהם ומתעלם מהם ומצרכיהם הדחופים (בעיקר בתחום אישורי הייבוא ובנושאים צרכניים אחרים). כבר הרמתי ידיים מלנסות לסייע לאותם אזרחים ואני ממליץ להם לנהוג בדיוק כמו "מגן הצרכנים" - סיני ליבל: לתבוע את משרד התקשורת ואת ראשיו באופן אישי בבתי המשפט. 

לאור תלונות של עובדים, שהגיעו אלינו (העובדים פוחדים להגיש תלונות על הלנת שכר לבית הדין לעבודה, או להתלונן בפני נש"מ או מבקר המדינה נגד שמילה מימון), פניתי ביום 13.11.17 באופן בהול להנהלת משרד התקשורת בשאלות הבאות:
"בהמשך לחשיפה של Telecom News לפיה תמי לשם מינתה כאחראי על שכר העידוד נהג האחראי על חדר הדואר בירושלים ("ניהול שכר עידוד במשרד התקשורת "עבר" לידיים הנכונות והמקצועיות ביותר"), אנו חושפים כעת, שבהמשך לשינוי הארגוני, לא זו בלבד שהעובדים לא קיבלו פיצוי בשל השינוי, אלא שמשרד התקשורת מלין בחשאי את שכרם של עשרות עובדים בשלוחה בתל אביב, תוך שהוא מחסיר מידי חודש מאות ש"ח מכל עובד' בסעיף של "שכר העידוד".

יצוין, שהלנת שכר זו מצטרפת לפעמים רבות נוספות, שהמשרד הלין את שכרם של עובדי המשרד, ונאלץ להשיב את הכספים רק לאחר שהנושא נחשף ב-Telecom News. מיותר לציין, שהלנת השכר נעשתה מאחורי גבם של העובדים ומבלי שאיש שוחח עימם על כך וכעת מונחת כ"פצצה" על שולחנה של הסמנכ"לית החדשה של המשרד למנהל ומשאבי אנוש, אביבית מסבנד (בתמונה משמאל), יחד עם כל הירושה הבעייתית, שהותירה לה הסמנכ"לית הקודמת, תמי לשם. אגב, ירושה בעייתית נוספת, שהותירה תמי לשם לאביבית מסבנד בצורת מערכת מיחשוב כושלת, זוכה סוף סוף לטיפול רציני עם שלל מכרזי מחשוב, שנחסמו ע"י תמי לשם בתקופת המנמ"ר הקודם אופיר שלום לב-ארי (שפוטר על ידה בשל יוזמות המחשוב שקידם), או האתר החדש, שהקים משרד התקשורת, אשר זכה לשבחים גם מ-Telecom News.

מעבר לחלקה של תמי לשם בהלנת השכר המתמשכת כאמור, נשאלת השאלה מה חלקו של המנכ"ל בפועל מימון שמילה בפרשה. הרי לא יתכן, שבמשך חודשים עובדי המשרד אינם מקבלים את השכר המגיע להם ושמילה אינו יודע על כך".

תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם. אין מה להיות במתח, לא נקבל תגובה, כי שמילה מימון, בדיוק כמו קודמו בתפקיד (שלמה פילבר), "לא סופר איש ממטר". 

יודגש, שבהמשך לחשיפת הלנת שכר עובדי המשרד, שכר העידוד המשולם לעובדי השירות הציבורי (ולעיתים גם במגזר הפרטי) נשען על הסכמי עבודה מחייבים, שיוצרים קשר בין תפוקת העובד/ת לבין התגמול לו הוא זכאי. שכר העידוד הוא מרכיב מרכזי בשכרו של העובד ועשוי להגיע אף ליותר מ-20% מהשכר. כך, שפגיעה במרכיב שכר זה, מעבר להיותה בלתי חוקית, מהווה פגיעה קשה בשכרו של העובד. אכן, כאשר נערכים שינויים במקום העבודה (כפי שאירע לאחרונה במשרד התקשורת) יש מקום, שההנהלה והעובדים יבחנו יחד, כפי שמחייב הסכם העבודה הקיבוצי, את שיטת שכר העידוד, במטרה ליצור הלימה טובה יותר בין שיטת שכר העידוד לבין התפקיד העדכני של העובד, שהתפקידו השתנה וכן, לא מן הנמנע לקבוע "פרמיית מעבר" לתקופת ביניים, עד לגיבוש שיטת שכר העידוד העדכני. 

הבעייה היא, שבמקרה של משרד התקשורת, הדבר נעשה בחשאי, כמיטב המסורת של צמרת משרד התקשורת, מבלי לשתף את העובדים, תוך הכנסת יד לכיסו של כל עובד ולקיחת סכומי כסף משמעותיים, שלא כדין. העובדה, שהנהלת המשרד, כמו גם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, קידמו שינוי אירגוני במשרד התקשורת מבלי להבטיח תחילה, שלא תיפגע משכורת העובדים (ואולי אף היה מקום שהיא תעלה), מצביעה על זלזול מוחלט בעובדים ורמיסת כל כללי התנהגות מקובלים במערכת יחסי עבודה. וחמור מכך - העובדה, שהשינוי הארגוני, שכאמור הביא לפגיעה בשכרם של עובדים, נעשה בגיבוי ועד העובדים הקודם, מחייב את הסתדרות עובדי המדינה (ואף את בית הדין לעבודה) לבחון לעומק את אחריות הוועד הקודם למהלך, כולל נקיטת צעדים אישיים נגד מי שכשל, בין אם קיבל גמול אישי מההנהלה ובין אם לא (סוגייה, שגם היא מצריכה חקירה עצמאית, לאור חשיפת המחדל המתמשך והבלתי נסבל הזה).

ומה עושה שמילה מימון ממש בימים אלה?
הוא דואג במרץ כפרזנטור של חברות הסלולר לאינטרסים שלהן. זה לא רק הפרשה של השימוש בתשתיות בזק, שהסתבכה קשות, מדובר במעשים הנעשים על ידו כל יום, מבלי שהציבור יידע מכך, כי הכל חשאי. אולם, מפעם לפעם החשאיות נפרצת, והדוגמה הכי בולטת היא ההטבה של מאות מיליוני ש"ח נוספים, ששמילה מימון העניק ממש בימים אלה לחברות הסלולר בדמות דחיית הרפורמות הצרכניות, שהיו אמורות להתחיל כבר לפני יותר משנה. 

לכן שלחנו בדחיפות את השאלה הבאה להנהלת משרד התקשורת:
"על פי הפרסום, שהופיע רק באתר המשרד: כאן,
זו הפעם החמישית ששמילה מימון דוחה יישום תיקונים צרכניים לחברות הסלולר!
הכיצד?"

תשובה לא קיבלנו. ככל שנקבל תשובה, נעדכן בהתאם.

מדובר בדחייה נוספת של 4 חודשים (ודחייה חמישית ברצף בהחלטות המתקבלות ע"י שמילה מימון), תוך הסתרת העניין מהציבור ומגופי הצרכנות וללא כל הליך שקוף של שימועים ודיונים פתוחים.

יש גם הישגים לחשיפות:
 ההישג המרכזי: שמילה מימון "התפוטר" ממועצת הכבלים והלוויין. ממילא אסור היה לו בכלל להיות שם, אבל העקביות שלנו חשפה את כל המהלכים הלא חוקיים, שקשורים לחברותו במועצת הכבלים והלוויין, וכעת הלחץ שלנו השיג את מטרתו: הוא עף מהתפקיד.

זאת, בעקבות הפנייה שלנו, ששלחנו בדחיפות להנהלת משרד התקשורת ביום 31.10.17:
"האם בשל התארכות ההשעיה/נבצרות של שלמה (מומו) פילבר (המנכ"ל שיושב כעת בבית), מימון שמילה (המנכ"ל בפועל) התפטר ממועצת הכבלים ולא רק השעה את עצמו זמנית, אבל משום מה הדבר הזה נשמר בסוד?
למיטב זכרוני, בפעם הקודמת, שהוא מונה למ"מ מנכ"ל, הוא התחייב להתפטר מהמועצה, אם המינוי הזמני יתארך. השאלה הזו נשאלת, כי פורמלית הוא מופיע עדיין באתר משרד התקשורת כחבר מועצה (ולא פורסם אחרת), כמו גם  תמי לשם (בתמונה משמאל), שעדיין רשומה באתר כחברת מועצה".

יודגש, ששמילה מימון היה אמור להיות מפוטר מחברותו במועצת הכבלים והלוויין מזמן (פירוט כאן וכאן, למתעניינים). הסיבה המרכזית: ניגודי העניינים בין התפקידים הרבים שלו בצמרת משרד התקשורת לתפקידים של חברות במועצת הכבלים והלוויין. הנחיות נש"מ והנחיות היועץ המשפטי לממשלה אוסרות במפורש על כפל תפקידים מהסוג הזה. 

תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם. אולם, אין מה להיות במתח. לא נקבל כל תגובה עניינית או בכלל לשאלה זו. כפי שכבר ציינו, שמילה מימון "לא סופר איש ממטר", בדיוק כמו קודמו, שלמה פילבר.

אולם ב- 15.11.17, שני השמות (שמילה מימון ותמי לשם) נעלמו לפתע מאתר משרד התקשורת כחברי מועצת הכבלים והלוויין, בלי שום הודעה לציבור. מה שמוכיח, שפרסום השערוריות על ידי - עושה את שלו, גם אם לא מקבלים תשובה והשינויים נעשים כביכול בחשאיות...

כך, נוצר מצב, שבו משרד התקשורת, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מועצת הכבלים והלוויין (ככל הידוע לי), נותר ללא נציגים במועצת הכבלים והלוויין. מינוי נציגים חדשים למועצה הוא פרוצדורה לא פשוטה הדורשת גם אישור של כל מינוי ע"י מליאת הממשלה ופרסום ההחלטה ברבים.

סילוקם של שמילה מימון ותמי לשם ממועצת הכבלים והלוויין, לא יכול לסיים את הצורך בחקירה יסודית של 3 השערוריות הגדולות, שבהן השניים הללו היו מעורבים "עד צוואר":
1. מתן חסות ואישורים להעברת כ-2 מיליארד ש"ח מהכיס הציבורי לכיס של איזה אדם לא מוכר בשם שאול אלוביץ'.
2. "תפירת מכרז" עבור "ערוץ 20" להפקת "ערוץ הכנסת".
3. מתן חסות לשירותי תקשורת לא חוקיים (שירותי OTT ,VOD, ושדידת משאבי "עידן +"), מצד כמה מחברות התקשורת הגדולות ובראשן סלקום ופרטנר (וגם הוט ו-Yes).  

את העיסוק ב-3 השערוריות הללו טרם סיימנו וסילוקם של 2 הבכירים הללו ממועצת הכבלים והלוויין לא יכולה לשחרר אותם מהאחריות למעשים, שנעשו על ידם במשך השנים האחרונות, בתפקידם כחברי מועצת הכבלים והלוויין.