קהילת RishonTech חושפת מנכ"ליות - יזמיות היכולות לשמש כ-Role Model והן מוכיחות, שאין "תקרת זכוכית" לנשים ובמיוחד בעולם היזמות, גיוס ההון והטכנולוגיה. האם יש הבדלים בין יזמות גברית ליזמות נשית בישראל ובין מפתחים ומתכנתים גברים ונשים?
מאת: אבי וייס, 28.1.17, 19:04
כיום, זו קהילה המונה כבר מעל ל-500 חברים, והמפגש העשירי של הקהילה התקיים ב"מוזיאון ראשון לציון" תחת הכותרת: "נשים מעוררות השראה", בהשתתפות של מעל ל-90 יזמים ויזמיות, משקיעים ומנטורים. הנחה וסייע בהפקת האירוע - אורי סער (בתמונה למטה משמאל, מנהל התפעול והאירועים של הקהילה).
דניאל שרעבי(בתמונה משמאל): "אנו שמחים לראות, שהקהילה שלנו גדלה במהירות ואנו מרחיבים את הפעילות בכל הכיוונים, במיוחד על רקע השת"פ המתפתח שלנו עם עיריית ראשון לציון.
זאת, מתוך מטרה לתת במה לקידום יזמות בקרב צעירים, חיילים משוחררים, וקהילות, שאנו מעוניינים לקדם, דוגמת נשים, שתהיינה במוקד הערב הזה.
ב-30.1.17 נבצע פעילות נוספת ואני מזמינה את הקהילה להירשם לאירוע ,שנועד למצוא מתכונים להצלחת יזמים, גם אם הם נכשלים".
דורון אוזן, (בתמונה משמאל), משנה לראש העיר ומחזיק תיק צעירים ונוער, עיריית ראשון לציון: "תודתי לחברי מועצת העיר ולבעלי התפקידים האחרים, שהגיעו לאירוע של Rishon Tech, כי התחברנו לקהילה הזו.
הקמתי את יחידת הצעירים ונוער ב-2010 וזו יחידה פורצת דרך, שגדלה משנה לשנה, ופונה גם לאוכלוסיות, שלא קיבלו התייחסות מיוחדת קודם, דוגמת חיילים וסטודנטים.
אני שמח להשתתף בפעילות קהילת ראשון-טק וזו הסיבה, שהתחלנו עם פעילות של שישי בחלל עבודה פתוח, שבו היזמים הצעירים של הקהילה מוזמנים להשתמש ללא עלות בחלל שלנו ולפתח. אני בטוח, שנעשה עוד יוזמות לטובת עולם היזמות בראשון לציון ונשאף, שיחידת הצעירים תמוקם במקום גדול יותר בגלל גידול נפח הפעילות והביקוש. הנושא של עידוד נשים יזמיות הוא חלק מהמטרות, שהצבנו בפנינו, ונמשיך לשתף פעולה עם הקהילה גם בתחום הזה".
לימור גור, (בתמונה משמאל), חברת מועצת העיר ומחזיקת תיק קידום מעמד הנשים ושיוויון מגדרי בעיריית ראשון לציון: "אני מעוניינת לציין כאן את רשת הנשים של ראשון לציון, שהן חלק מההתפתחות ההיסטורית, שהנשים עומדות כבר כאן במרכז הבמה.
זו הסיבה, שאנו מעודדים את הקהילה של ראשון לציון, שתומכת בנשים גם בעולם היזמות.
אנו נשמיע את קולנו ונעודד חברה שיוויונית יותר לנו לבני המשפחה שלנו.
אנו מדברות כיום בעיקר על שיוויון הזדמנויות.
אני קוראת ליזמיות של ראשון לציון להצטרף ל"רשת נשים", כי ביחד אנו יכולות להצליח ולהשיג את המטרות המשותפות לכולנו".
נסטיה אוצקובסקי, (בתמונה משמאל), יזמת ומנכ"לית "אליסקוד בנות לומדות תכנות": "מתוך היכרות מה קורה בעולם ההייטק הישראלי, יזמתי מערכת לפיתוח ושילוב טכנולוגי של נשים צעירות ובמיוחד ילדות בעולם התכנות. כיום, כ-30% מהעובדים בהייטק הן נשים. אולם, רק 15% מהיזמיות הן נשים. 17% מהמתכנתים הם נשים. התחלנו ביוזמה שלנו כמעט מאפס אבל זה עדיין לא מספק.
חשבתי, שאפשר לשנות את המיתוג של תחום התכנות בעיני בנות צעירות. למה רק 17% מהמתכנתים בארץ הן נשים? זה התחום היחיד בעולם המחשוב, שהיה בו מהפך. בעבר, בתחילת הדרך של עולם התכנות, הרוב היו נשים והיום הרוב הם גברים. המהפך קרה לדעתי בשנות ה-80, עם כניסת המחשבים האישיים לבתים, שזה הפך לצעצוע של גברים.
כך, בעיות של מיתוג המקצוע ובעיית הפחד של נשים מטעויות ומכישלון, השפיע בעשורים האחרונים על אי כניסה של נשים לעולם התכנות. הפתרון שלנו כולל: 1) יצירת אמונה פנימית בנשים, שהן יכולות להצליח בתחום. 2) עידוד התמדה. 3) הקמת קהילה תומכת.
יצאתי לדרך בנושא הזה עם שת"פ של המון ארגונים, והתחלנו להיכנס לבתי הספר, לקבוצת הבנות בגילאי 9 עד 12. אחרי שנת פעילות ראשונה, יש לנו כבר 12 מרכזי פעילות עם כ-250 ילדות, שמקבלות ליווי מ-9 מדריכות, 2 מורות ו-12 מהנדסות תוכנה. התחלנו בפעילות ב-4 ערים והפעילות שלנו כוללת: סדנאות, קורסים, לימודים, סיורים והדרכה פרטנית. אני משוכנעת, שהתחלנו ברגל ימין ונפתח את הפרויקט הזה לכל הארץ".
אנה ליפשיץ אגמון, (בתמונה משמאל), CTO ומייסדת Trailquest: "אני תמיד אומרת, שאני אימא ל-4: 3 ילדים וסטארטאפ. כשיצאתי לדרך היזמות לפני שנים, הייתי כמעט לבד. אבל היום אני מרגישה, שזה החל להשתנות.
הסטארטאפ הראשון שלי היה בצבא, בחיל-הים. הייתי ביחידת הפיתוח של חיל-הים ופיתחנו יישומים לכל החייל. הייתי שם 7 שנים וניהלתי צוות של כ-20 איש. אחרי כן הצטרפתי לסטארטאפ כדי לפתח מוצר מאפס. אני רואה אתגר כשיש לי יכולת לפתח מוצר מאפס.
לפי מה שאני רואה וגם מעדות אישית שלי על עצמי, אני רואה שכל מתכנת הוא פחדן, ונשים הן הפחדניות הכי גדולות. אולם, חשוב להתמודד עם הפחדים, כי בלי זה את לא יכולה לפתח והפיתוח כרוך בכך, שכל הזמן תשני את מה שאת מפתחת. כל מפתח חי כל הזמן באי ודאות. זה המקצוע שלנו.
על זה יש את המצב הטבעי של התפתחות כל סטארטאפ, שזה "רכבת הרים". בחברת הסטארטאפ האזרחית הראשונה שלי, פאנאיה שמה, היה אקזיט ונרכשנו ע"י חברה הודית. אחרי זה התחלתי את כל הדרך ממש מהתחלה, ביוזמה חדשה כמייסדת משותפת. מצאתי שותף והחלטתי להיות שוב מנהלת פיתוח, וזה היה ממש בחופשת לידה שלי. האתגר לפתח משהו מאפס היה חזק ומכריע עבורי.
אני מאמינה בדרך החדשה שלנו, יוזמה, שנועדה לחבר אנשים, גם שלא מכירים זה את זה, על בסיס ענין, מיקום ועוד, תוך שמירה מלאה על הפרטיות. כיום זה פתרון, שפורח ועולה, לאחר שביצענו כמה תפניות בפיתוח ובמודל הגישה לשוק ולמשתמשים.
המשפחה שלי זה מה שמחזיק אותי ונותן לי ליצור ולחזור כל הזמן ולפתח מוצר מאפס. זה אתגר מרתק ומאוד תובעני".
התקיים פאנל של נשים יזמיות ומנהלות בהנחייתה של דניאל אופק. דניאל היא יזמת בעלת רקע עשיר בעשייה חברתית. מצוות ההקמה שלGivem ללא כוונות רווח להצלת חיים באמצעות מוצרים המיוצרים במקום שבו נמצא הצורך. פועלים במדינות עולם שלישי. הצילו למעלה מ-4500 ילדים ממוות מתת תזונה. וממשיכים לפעול בשקיפות, ביעילות ובהעצמת הכלכלה המקומית.
דניאל אופק: "כשאני נכנסתי לעולם היזמות לפני כשמונה שנים, לא היו נשים סביב השולחן. אין ספק שאנחנו ממש עכשיו עושות היסטוריה..."
אורנית דוויק מיזל, (בתמונה משמאל), מייסדת ו-CTO, מיזם Sunbit: "המיזם, שכרגע אני מובילה, משנה את שיטת התשלומים בכרטיסי אשראי הקיימת בעולם, כך ששהשיטה תהיה כמו מה שיש בישראל. הגעתי לעולם תכנות והיזמות במקרה, תוך כדי לימודים בטכניון. תמיד הייתי מוקפת גברים, כי הם שולטים בעולם בו אני נמצאת.
אולם, בעיני, נושא המגדר מעולם לא היה נושא משמעותי. האמנתי מהתחלה, שעבודה קשה וכישורים הם הקובעים את ההצלחה האישית.
אנו שנה אחרי השקת המוצר, שפיתחנו אותו בגישת ה-Lean Startup, ויש לנו כבר אלפי לקוחות, שמשתמשים ומשלמים.
מהניסיון שלי, גיבוש צוות, שמסוגל להוציא לפועל משימות, זה מה שמוביל להצלחה וזה מה שמביא את האימפקט לשוק. לכן, אצלנו אנו פועלים ליצירת חברה, שיש בה עידוד של המצוינות הטכנולוגית ושאנשים יאהבו להגיע לעבודה ולפתח".
ליאת הדר שרביט, (בתמונה משמאל), מייסדת ומנכ"לית Vidvit: "אנו עוסקים בתחום, שאפשר לכנות אותו: "הרס עולם האמנות". אנו מנגישים אמנות דיגיטלית במקום לרכוש דברי אמנות דוגמת ציורים, ויש לנו כבר עשרות לקוחות גדולים משלמים.
אני הגעתי ליזמות אחרי גיל 40, כאשר החלטתי, שאני חייבת להקים חברה משל עצמי. קיבלתי המון עזרה, הצלחתי לגייס והקמתי סטארטאפ, שנמצא בתחילת דרכו, עם פוטנציאל צמיחה עצום. הקמת הסטארטאפ זו חוויה מעצימה ואני מאושרת, שבחרתי בדרך הזו.
אני ממליצה ליזמים וליזמיות להיכנס לאקסלרטורים, כי יש שם מנטורים טובים ואפשר ללמוד מהם המון. אסור להתבייש מלבקש עזרה ממי שכבר התנסה ביזמות. חשוב, שהרעיון של היזם יקבל חשיפה. אין מצב, שיגנבו רעיון. הדבר החשוב זה יכולת הביצוע ולכן חשובה עבודת צוות. רעיונות כל הזמן מתפתחים בעבודות צוות. זה המפתח ליזמות מוצלחת".
עדי זמיר, (בתמונה משמאל), מנכ"לית Emerald: "התחלתי את הדרך כמורה ומשם הלכתי לעולם ההייטק, לנס טכנולוגיות. שם ראיתי, שאני מצליחה כמנהלת והתקדמתי די מהר.
כיום אני מנכ"לית של אמרלד, שמפתחת יכולת זיהוי מוקדם של סרטן העור על סמך צילום, שיכול להתבצע גם מהסמארטפון.
אני מאמינה, שאסור לפחד. יזם צריך להתגבר על הפחדים שלו. הכישלונות יכולים להיות בסיס להמשך, עד שמגיעים להצלחה"
בתמונה (מימין): רוני קום, דניאל אופק, דניאל שרעבי, אורי סער: