יש גם התפתחויות חיוביות במשרד התקשורת: החשיפות לפעמים עוזרות!
מאת:
אבי וייס, 29.4.18, 07:20
חשיפת 3 התפתחויות חיוביות במשרד התקשורת, גם בתחום המחשוב וגם בתחום המינויים, מה שמצביע על כך, שאנשים מתאימים, שחושבים על טובת הציבור ופועלים בשקיפות, יכולים לקדם את המשרד הזה לכיוונים חיוביים.
"אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר", כך מצוטט
לואי דמביץ ברנדייס, שופט בית המשפט העליון של ארה"ב. באומרו כך, התווה את עקרון השקיפות במערכות הציבוריות - כתרופה לשחיתות. דברים אלה, שנאמרו על ידו ב-1914, נכונים שבעתיים
גם היום. גם בהקשר של משרד התקשורת הישראלי.
נחשוף כאן כמה התפתחויות חיוביות, שהתרחשו לאחרונה במשרד התקשורת:
א. יכולת עבודה מרחוק (של עובדי משרד התקשורת).
סוף סוף זה קורה.
את נושא מחדל המחשוב במשרד התקשורת וחלקה של
תמי לשם ביצירת הבעיה הזו ואת פתרון הבעיה ע"י
אביבית מסבנד (בתמונה למעלה משמאל), שהחליפה אותה, ניתן להמחיש כאן פעם נוספת בחשיפה הבאה: לאחרונה קיבלו חלק מעובדי משרד התקשורת אפשרות לעבוד מרחוק עם המחשב הנייד שלהם, תוך התחברות מאובטחת מרחוק לרשת המשרדית, כמו שקיים בעולם העסקי מזה כמה עשורים ובמשרדי הממשלה השונים - מזמן.
עד כאן הכל טוב ויפה והדבר יתרום ליעילות העבודה במשרד התקשורת, הן ברגיעה והן בחירום. אלא מה? נשאלת השאלה למה רק כעת הדבר מתאפשר? כאשר ארגונים ציבורים אחרים לרבות משרדי ממשלה, עושים זאת כבר מעל לעשור?
בהיבט המקצועי של עולם המחשוב,
תמי לשם, שחסרה כל השכלה או הבנה בתחום המחשב, טענה, שהיא "מבינה בניהול", אך לא יכלה להסביר למה הכשילה את היוזמה של
אופיר שלום לב ארי (
המנמ"ר שפוטר על ידה) להטמיע במשרד את "מערכת סער" של המכס ולמה הכשילה את היוזמה שלו
להטמיע מערכת CRM ל"פניות ציבור" במשרד.
ניתן להניח, שאולי המניע להתנהלות זו של
תמי, קשור לעובדה, ש"מערכת סער" הייתה מתעדת את כל התכתובת בצורה שקופה, שאיננה מתיישבת עם "הניהול במחשכים", שאפיין את המשרד במשך שנים בתחומים רבים, כולל בתחום
הייבוא של מוצרי תקשורת. ובנוסף, "מערכת פניות ציבור" ממוחשבת, איננה מתיישבת עם "
המגרסה של שמילה" ותהליכי פברוק הנתונים השנתיים, על ירידה בכמות התלונות בנושאי תקשורת ו"שיפור השירות" של חברות התקשורת, מידי שנה. אלה נתונים, שמוצגים מידי שנה, שסותרים נתונים של משרד ממשלתי אחר (משרד הכלכלה), שגילה את ה"וואקום" בתחום הטיפול בחברות התקשורת בהיבטים הצרכניים של פעילותן, מצד משרד התקשורת, והחל לטפל ברצינות בתחום המוזנח הזה ולטובת ציבור הצרכנים וקיום החוק בישראל. לדוגמה, אך לאחרונה פורסם
דו"ח "ניתוח תלונות כנגד מפעילי חברות סלולריות" ע"י הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה.
יתרה מכך. כבר לפני כעשור, זכה עובד המשרד לשעבר,
איציק ידגר, בפרס כספי מכובד מהנהלת המשרד עבור הצעת הייעול: כיצד לאפשר עבודה מרחוק לעובדי המשרד באמצעות המחשב הנייד. בינתיים השנים חלפו, העובד פרש לגמלאות, אבל
תמי לשם בלמה את יישומו, כמו שבלמה כל פיתוח מערכות המחשוב במשרד, בטענה של בעיות אבטחה ועוד טענות (שהובילו לפיטורי המנמ"ר הראשון של המשרד). והנה איזה פלא:
תמי לשם עזבה את המשרד ופתאום, עם הסמנכ"לית החדשה למנהל ומשאבי אנוש (
אביבית), הדבר אפשרי וכבר מיושם בשטח, לפחות עבור חלק מהעובדים הזקוקים לכך.
כעת, יש לצפות להמשך השיפור בתחום המחשוב במשרד, שהוזנח במשך שנים רבות, לצורך יעילות העבודה ושיפור השירות לציבור, שמשווע לשיפור כזה. בנוסף, ברכות לגמלאי המשרד
איציק ידגר על יישום הצעת הייעול שלו - מלפני כעשור
.
ב. עדי קאהן גונן עדיין לא חוזרת...
כבר חשפנו
כאן ו
כאן, כיצד העוזרת של ה
מנכ"ל (לשעבר, "עד המדינה")
שלמה פילבר,
עדי קאהן גונן, במקום להיות מפוטרת או מתפטרת, עברה למשרד לשוויון חברתי, עם התקן ממשרד התקשורת ותוכנן עבורה לחזור למשרד התקשורת לתפקיד חדש, ש"נתפר" במיוחד עבורה ע"י
שמילה מימון (בתמונה משמאל), כיום משנה למנכ"ל המשרד.
לכן שלחתי ב-26.3.18 למשרד התקשורת את השאלה הדחופה הבאה
:
"באגף בכיר רישוי אמורה לקום ממש בקרוב
יחידה חדשה לטיפול בפניות הציבור, שבראשה תעמוד
עדי קאהן גונן, שכרגע ומזה חודשים רבים מדי '
מסתתרת' במשרד לשוויון חברתי עם תקן של משרד התקשורת
.
אולם, במשרד התקשורת
יש כבר יחידה כזו, במנהל פיקוח ואכיפה, כשמנהלת תחום פניות ציבור מזה שנים היא
דולי דדון-איזנברג.
עד שאיחדו את כל הפונקציות של פניות הציבור במשרד התקשורת למקום אחד, לקח כמעט 2 עשורים של מאבקים פנימיים, ופתאום שוב
מפצלים את הנושא החשוב הזה בין 2 יחידות בתוך המשרד? הכיצד
?
אולי המשרד בכלל צריך ללמוד
מהרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה
שתפסה בשנה האחרונה את החלל הענק שמשרד התקשורת השאיר בהתנהלותו הכושלת, איך לעבוד באופן שקוף ונאמן לצרכי הציבור, לחוק, לתקנות ולתנאי הרישיונות, איך לטפל נכון, ביעילות ובמסירות בפניות הציבור ואיך לטפל ביד ברזל ב'עבריינים' המפירים את זכויות הציבור?"
תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל אעדכן בהתאם. אין מה להיות במתח, הסיכויים שאקבל תגובה הם סביב האפס, למרות שיש
דובר חדש (וזמני - גם כן) למשרד התקשרות
.
כך, תוכנן ע"י
שמילה מימון, שבמשרד התקשורת, שהוא מנהל (בהיעדר מנכ"ל), תהיינה
2 יחידות מקבילות לטיפול בתלונות הציבור: יחידה אחת לטיפול בתלונות הציבור כנגד חברות התקשורת ויחידה שנייה לטיפול בתלונות הציבור כנגד משרד התקשורת עצמו. כך, אפשר יהיה להחביא ולהפריד בין סוגי התלונות של הציבור. שלא תדעו כמה התלוננו
כנגד משרד התקשורת עצמו. אם לא די בכך, ממילא נבנה מנגנון המשמיד אוטומטית את התלונות הללו (ובמיוחד את אלו המוגשות באתר המשרד),
כפי שחשפנו כאן.
כעת אנו חושפים, שאחרי שכבר הודיעו לעובדים רבים במשרד, ש
עדי קהאן גונן חוזרת מהמשרד לשוויון חברתי (בו הסתתרה, כאמור, "עד יעבור זעם") למשרד התקשורת (מה שהיה אמור לקרות כבר לפני שבועיים), החזרה שלה למשרד התקשורת ומינויה לתפקיד החדש באגף הרישוי -
לא התבצעה.
לא ברור בדיוק מה גרם ל
שמילה לקבל "רגליים קרות" ולסגת מהתרגיל הזה. אולי ההודעה, שמגיע מנכ"ל חדש למשרד (תא"ל
נתי כהן), וכידוע
עדי היא בתקן עוזרת מקצועית של המנכ"ל, או החשיפות של
Telecom News, לגבי "עשיית הצחוק" מבית המשפט ע"י
שמילה מימון, בכל הנוגע ל
עדי קאהן גונן, כולל השימוע המפוברק והלא חוקי, שנערך לה על ידו (
כמפורט כאן).
כך או כך, הדרך הנכונה לסיים את הטרגדיה-קומדיה הזו היא, שהמנכ"ל החדש ימנה לעצמו עוזר\ת מקצועי\ת מתאים\מתאימה
חדש\ה, וישלח את
עדי קאהן גונן לחפש פרנסה חדשה (או להציב אותה ביחידת הפיקוח על הדואר, כפי שתוכנן ב"שימוע", שנערך לה, מה שלא בוצע עד היום).
ג. החל עידן של שקיפות בענייני כוח אדם בתוך משרד התקשורת.
לאחר החשיפות שלנו בעניין דו"חות מבקר הפנים של משרד התקשורת (
אלון זולר), שלא נעשה עימם שום תהליך של הפקת לקחים (
כמפורט כאן), החליטה
אביבית מסבנד (זו המוזכרת לטובה מהסעיף הראשון בכתבה), להמשיך במחיקת המורשת השלילית, שהייתה במשך שנים במשרד התקשורת כדוגמת:
אי תשלום שכר עידוד,
קשר עם הגמלאים, אכלוס חדרים ריקים (שהיו ריקים שנים ושולם עליהם הון לבעלי מגדל שלום) בקומה 5 בסניף ת"א של המשרד, שיפור תנאי קבלת הקהל באגף הרישוי, שיפור מערכות המחשוב ועוד.
כאן אנו חושפים נושא מאוד חשוב
להתנהלות הפנימית של משרד התקשורת (מה שגם מיישם את המלצות מבקר הפנים של המשרד):
אביבית מסבנד החלה לפרסם לעובדים נהלים בכל מיני נושאים, כגון הקצאת דרגות רכב, כדי שהכללים הללו
יהיו שקופים ולא כמו בתקופה של
תמי לשם, שקדמה לה ושהסתירה את הכללים הללו וכולם "עלו אליה לרגל", כדי להתחנן לקבל את מה שמגיע להם ובפועל (כעולה מדו"ח מבקר הפנים) היא חילקה הטבות רק ל"מקורבים".
עידן השקיפות הגיע להתנהלות הפנימית של אגף מנהל ומשאבי אנוש מול העובדים פנימה.
מתי העידן הזה (של שקיפות) יפעל גם כלפי חוץ (כלומר: בפעילות הרגולטורית של המשרד מול שוק התקשורת)? נמתין ונראה אם המנכ"ל החדש,
נתי כהן, שייכנס בקרוב לתפקיד, יפעל לתקן גם את הנושא החשוב הזה.
שורה תחתונה
אין לי ספק, שחלק מהמינויים החדשים במשרד התקשורת, יכולים להצעיד את המשרד קדימה לכיוון של פעילות למען האינטרסים של הציבור ועבודה בשקיפות ולפי החוק. זה מוכח מידי יום בהתנהלותה של
אביבית מסבנד, סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש, ואני מקווה, שנראה זאת גם באגף הכלכלה, שלאחרונה נש"מ (נציבות שירות המדינה) אישרה מחדש את מינויו של
עופר רז דרור, כסמנכ"ל בכיר לכלכלה (לאחר ערר, שהוגש אודות המינוי שלו).
בתמונה: כך נראתה הכניסה של משרד התקשורת דהיום בירושלים, בתקופת "המנדט הבריטי" ב-1939. האם שרידי "המנדט הבריטי" ייעלמו כעת ממשרד התקשורת של היום והמשרד הזה יפעל מעתה והלאה למילוי יעדיו ומשימותיו לטובת הציבור ובשקיפות מלאה, ללא צורך בשריונית החוסמת את הכניסה למשרדים?
