במשרד התקשורת נהגתה תכנית לפתרון ההתמוטטות של מערך אישורי הייבוא לציוד אלחוטי לישראל: לגרוס את הבקשות הממתינות ולטפל רק בבקשות חדשות. עצם חשיפת התכנית כנראה חיסלה את הרעיון. משרד התקשורת מכחיש מכל וכל את קיומו של המשבר וה"תכנית" לפתרון הבעיה. 
מאת: אבי וייס, 13.6.17, 17:41

לאחר שחשפנו את הכאוס באגף הרישוי של משרד התקשורת בתחום הטיפול באישורי ייבוא ציוד אלחוטי לישראל ובמתן שירות לציבור (כמפורט כאן), ואך אתמול חשפנו כיצד "האזרח שאכפת לו" (סיני ליבל) החל למלא את מקום אגף פיקוח ואכיפה של משרד התקשורת, שנעלם מהשטח (מזה שנים), כעת אנו "מרימים את המסך" מעל "תכנית גאונית" נוספת, שנהגתה במשרד התקשורת: לגרוס את הבקשות הממתינות לאישורי ייבוא ולטפל רק בחדשות.

בעבר, השיטה הזו יושמה (מכאן הגיע הביטוי "המגרסה של שמילה") בתחום הטיפול בתלונות של הציבור למשרד התקשורת כנגד חברות התקשורת, אבל היבואנים של ציוד אלחוטי אינם אזרחים רגילים חסרי אונים, הם לא יסכימו לתרגיל בלתי חוקי בעליל מהסוג הזה. לכן, להערכתנו, עצם חשיפת התרגיל, חיסלה אותו בעודו באבו.

לכן, פנינו למשרד התקשורת ביום 11.6.17 בשאלה הבאה:
"שאלה דחופה בעניין אגף הרישוי במשרד התקשורת
בהמשך לכתבה, שפרסמתי כאן, עולה, שמתחילת השבוע הנוכחי המצב החמיר ויצר בעיות בכל משרד התקשורת. אודה להתייחסות לפסקה הבאה:
קריסת אגף הרישוי הושלמה סופית והיא מביאה לקריסה של השירות בכל האגפים האחרים במשרד התקשורת. יבואנים רבים (וגם אזרחים, שרכשו ציוד באתרים בחו"ל), שאינם זוכים למענה מאגף הרישוי, פונים לכל מספר טלפון אפשרי במשרד, שעדיין עונה, ומתחננים לקבל סיוע ולא מוכנים, שהעונה יעביר אותם לאגף רישוי ,"שלא עונה", וגם לא מאפשרים לעונה לנתק את השיחה.

ראש אגף הרישוי, גדעון שיטרית (בתמונה משמאל) פרסם הודעה לכל עובדי המשרד בתל אביב [מגדל שלום], שבה פנה בתחנונים לעובדים במשרד לשמש פקידים שלו, לענות לפונים בענייני רישוי, לקחת מהם את כל הפרטים ולהעביר להמשך טיפול באגף הרישוי. כמובן, שאף לא אחד מעובדי תל אביב מוכן לשלם את המחיר על קריסת "השינוי הארגוני" ולבצע את עבודתם של אלה, שברגע האחרון "סגרו דיל" עם תמי לשם ולא עברו לאגף הרישוי (כדוגמת יו"ר הוועד לשעבר בת"א, AB), ולכן אף לא אחד לא מטפל כעת במאות הטלפונים המציפים כל קו טלפון פעיל במשרד (רבים מהם לא עומדים בלחץ הפונים ומעבירים אותם ללשכת מנכ"ל/שר).

מימון שמילה, ש"תפר" את "השינוי הארגוני" הכושל עם עדן בר טל/אבי ברגר/תמי לשם, קידם את עצמו לתפקיד משנה למנכ"ל ו"דאג" למינוי לתפקיד ראש אגף של מקורבו גדעון שיטרית, מסרב להודות בכישלון ולכן המציא סיפור, שהוא לא מפסיק לספר במשרד: בבסיס, שבו שירת בצבא, אף פעם לא היה לחם טרי, למרות שכל יום סופק לו לחם טרי. כשהוא בדק את התופעה התברר לו, שהטבחים מאחסנים את הלחם הטרי ומוציאים לארוחה את הלחם הקודם, שהיה להם ולכן אף פעם החיילים לא קיבלו לחם טרי.

זה המשל ומה הנמשל? בשל הקריסה של הרישוי במשרד, כל הזמן נכנסות בקשות חדשות, שלא מטופלות, כי יש בקשות ישנות המאוחסנות [וממתינות] במשרד. אי לכך, לשיטת מימון שמילה, יש לחסום קבלת בקשות חדשות ו"להעלים" בקשות מאוד ישנות, שקיימות במערכת, "ליישר קו" ואז לטפל רק בבקשות חדשות. שמילה מתפאר, שלמרות ההתקפות של "טלקום ניוז" נגד "המגרסה של שמילה" הוא הפעיל בדיוק אותה שיטה בפניות הציבור של אגף הפיקוח, שהוא היה ממונה עליו בתחילת דרכו במשרד התקשורת, השמיד וגרס פניות ישנות ("לחם ישן") בכמויות גדולות.

בקיצור, הכל בקריסה ויש חיפוש של פתרונות שווא בדמות "גריסת הבקשות הממתינות לאישורי ייבוא, במגרסה של שמילה".

תגובת משרד התקשורת:
"איננו מתכוונים להתייחס לדברי ההבל ורעות הרוח המצוינים בשאלתך. הדברים אינם ראויים לתגובה".

כך, במקום לטפל בבעיה, להוריד חסמים בפני היבואנים, לעבור למערכות מחשוב מתקדמות (ולחסל את שיטת הפקס) ולתת שירות מלא ויעיל לציבור, המשרד בוחר לנסות ולטשטש ולהכחיש את חומרת המצב. 

עובדים במשרד התקשורת דיווחו לי, ששלמה פילבר (המנכ"ל, בתמונה למעלה משמאל), לא פעם התבטא בפורומים סגורים שמשרד התקשורת הוא משרד ממשלתי מיותר ושאיש לא ירגיש אם הוא ייסגר. לכן, אני מציע לשר התקשורת הטרי איוב קרא לעשות מעשה: לפטר גם את שלמה פילבר וגם את שמילה מימון. לאור ההתבטאות הנ"ל, איש לא ירגיש, שהם נעלמו או חסרים בכסאם. 

ממילא משרד התקשורת מתפקד ללא רוב הצמרת הניהולית שלו וחסרים כיום בעלי התפקידים הבאים:

• הסמנכ"לית למנהל ומשאבי אנוש.
• סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים.
• יועצת משפטית.
• סמנכ"ל בכיר דואר.
• סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה.
• מדען ראשי.
• ראש אגף חירום.
• ראש אגף תכנון מדיניות.

וזו לא כל הרשימה.

כלומר: כ-70% מצמרת משרד התקשורת מאוישת ע"י ממלאי מקום זמניים, לפרקי זמן ארוכים (למשל סמנכ"ל בכיר דואר - התפקיד לא מאויש מזה שנה ורבע), כשכמעט כל ממלאי המקום הללו - חסרי כישורים ניהוליים בקנה מידה הנדרש לתפקיד בכיר ביותר במערך הממשלתי. כלומר: שלמה פילבר המנכ"ל עם צוות קטן ביותר של עוזרים אישיים מנהל הכל לבד ומחליט לבד, בלי כל ידע והבנה (או ניסיון קודם או השכלה רלבנטית), מה הוא מחליט (למעט מה שביבי נתניהו אומר לו להחליט...). זאת, תוך צפצוף ארוך על כל חוק ונורמה וגם התעלמות מוחלטת מהציבור ומנציגי הציבור, בחוסר שקיפות מוחלט, ומה שמעניין אותו זה להילחם בתקשורת השמאלנית, במצוות ביבי... 

לכן, במצב כזה כאוטי יכולות לעלות על השולחן תכניות בלתי הגיוניות ובלתי חוקיות של "גריסת פניות" (של הציבור הרחב, כמו שנעשה בעבר, ושל היבואנים של ציוד אלחוטי בהווה).