חדשנות שלא הכרתם: פירוט כל הפרויקטים של עיר חכמה במוסקבה
מאת: מיקי ברקאי, 17.10.18, 07:30

בלעדי: ריאיון עם מנהל מעבדת החדשנות של עיריית מוסקבה, שמדורגת ראשונה מבין הערים האירופיות באימוץ ציבורי של שירותים דיגיטליים, מדורגת במקום שני באירופה עם מספר רב של יישומים חכמים בעיר, שנפרסו ע"י רשויות העיר, ומובילה במחקר האו"ם על פיתוח ממשל אלקטרוני. עיריית מוסקבה מושיטה יד להחלפת ידע ושת"פ בנושא עיר חכמה, האם יש בארץ מי שיענו לאתגר?
עדכון בתחתית הכתבה.

ביולי 2018 השתתפתי כנציג  Telecom Newsבכנס, שערכה עיריית מוסקבה, בה גרים 12 מיליון תושבים, תחת הכותרת "עיר חכמה". את התרשמותי דיווחתי - כאן, ולאחר מכן גם הבאתי מידע על ה-e-scooters בעיר. אחד המרצים בכנס היה מנהל מעבדת החדשנות של עיריית מוסקבה, אלדר טוזמוחמטוב (Eldar Tuzmukhametov) (בתמונה משמאל). בעקבות הכנס קיימתי עמו ריאיון. (הריאיון באנגלית בתחתית הכתבה).

"שאלה: מה תפקידך ומה הקשר שלך עם עיר חכמה מוסקבה?

אלדר טוזמוחמטוב: החל מ-2011 מחלקת IT של ממשלת מוסקבה אחראית על הפיכת עיר הבירה לעיר חכמה. המעבדה שלנו Smart City Lab, שמשמשת חלק אינטגראלי ממחלקת ה-IT, פועלת כצוות חשיבה לניהול, התנעה ויישום חידושים במוסקבה.

העשייה של הצוות שלי:
• לנתח את שיטות העבודה המומלצות ואת הטכנולוגיות החדישות ביותר כדי להישאר מעודכנים.
• ליישם ולתאם פרויקטים גדולים בעיר חכמה.
• לבצע אינטראקציה עם ערים אחרות וקהילה עסקית ברמה מקומית וחיצונית.
אנו עובדים גם עם סטארטאפים וחברות גדולות, כי זה עוזר לנו להבין היכן וכיצד הטכנולוגיה החדשה מתפתחת. כך, נוכל לשפר את איכות השירות לאזרחים ולבנות מערכת ניהול יעילה יותר.
• לבחון ולהתנסות בפרויקטים חדשים וליישם פתרונות חדשניים.

אנו מבינים, שלא כל פרויקט צריך להתממש בקנה מידה מלא מההתחלה. הצעד הראשון הוא לבחון את הפרויקט בקנה מידה קטן יותר כדי שנוכל להבין מה ההשפעה שהוא גורם. כמו כן, כיון שמחזור החיים הטכנולוגי הוא עכשיו מהיר יותר מאשר בעבר, נבדוק את הפרויקט לפני יישום בקנה מידה גדול.

עם תקציב שנתי של כ-800 מיליון דולרים, אנו משקיעים בפיתוח תשתיות ICT ופרויקטים בתחומי,e-health ,e-education ,m2m  אספקת שירותים ציבוריים ופרויקטים של מעורבות התושבים.

שאלה: מהו הרקע האישי שלך?

תשובה: ב-2014-2015 הייתי יועץ מוביל עבור ממשלת מוסקבה בפיתוח ויישום של תכנית 'אזרח פעיל' - יישום הצבעה בו השתמשו 2.1 מיליון תושבי העיר מאז שהחל השימוש בו ב-2014. לפני כן עבדתי בשיווק תוך התמקדות בפרויקטים במגזר הממשלתי והציבורי-פרטי.

שאלה: האם יש לכם תכנית אב עבור עיר חכמה מוסקבה?

תשובה: ב-2011 הכנו תכנית בשם 'עיר מידע', שסיפקה מפת דרכים לפיתוח תשתיות ICT במוסקבה מ-2012 עד 2018. לאחר השלמת האסטרטגיה הקודמת, גיבשנו אסטרטגיה בשם Smart City 2030, שנדונה בהרחבה עם תושבים ועסקים בקהילה, כולל קהילת פיתוח תוכנה, ספקי תקשורת ויזמים בתעשיית ה-ICT. בדיונים השתתפו 20 אלף מומחים, אנשי עסקים ונציגי סוכנויות עירוניות. כ-500 רעיונות הוגשו לפרויקט.

3,500 תושבים השתתפו בדיון. הם הציעו 2692 רעיונות ופורסמו 6263 תגובות באמצעות פלטפורמת קהל crowd.mos.ru. המשתתפים התמקדו בתפיסת עיר חכמה ובטכנולוגיות מפתח, כמו גם ביוזמות ספציפיות לטווח ארוך העוסקות במגזר החברתי, התרבותי, הממשלה הפתוחה, החינוך, הסביבה העירונית, ענף הדיור והשירותים, התחבורה והבריאות. כ"כ, טיוטת האסטרטגיה הוצגה ואושרה ע"י מומחים מובילים בכנס 'עיר חכמה'.

שאלה: אם כן, מהם עיקריה ומהו המצב הנוכחי?

תשובה: הרעיון המרכזי לכל אסטרטגיה בכל עיר בעולם הוא לספק תנאי מחיה טובים יותר לאזרחים, לספק פתרונות להוצאות תקציב חסכוניות ולהפוך את העיר לתחרותית בכל היבט.

אנו כבר רואים תוצאות חיוביות של חדירת הדיגיטציה בעיר. על פי מחקר של ארנסט אנד יאנג, 92% מתושבי מוסקבה ציינו, שחייהם השתפרו בזכות טכנולוגיות דיגיטליות בעיר. הרוב מעריכים את תרומת הטכנולוגיות לחיסכון בזמן, לשיפור זמינות השירותים ולעובדה, שניתן לקבל מידע מסביב לשעון מכל מכשיר. אנו מאמינים, שהטכנולוגיות הבאות תעזורנה לנו להתקדם:

• בינה מלאכותית ואנליזת נתוני עתק (big data analytics): באמצעות דיגיטציה אנו רוצים לחסל את הניירת. מסמכים דיגיטליים נשמרים לנצח בהשוואה למסמכי נייר.
• שירותים מותאמים אישית: אנו נספק שירותים טובים יותר לתושבינו: חינוך טוב יותר על פי תוצאותיו של כל תלמיד; רפואה טובה יותר המבוססת על נתונים וכו'.
אנו מאמינים, שעלינו ליצור הזדמנויות נוספות עבור הקהילה העסקית כדי לאפשר לה חסוך זמן ולספק לה בסיס לפתרון בעיות עירוניות.

שאלה: האם אתם מעדכנים את תכנית האב לעיר חכמה? ואם כן, באיזו תדירות?

תשובה: אנו מבינים, שהטכנולוגיה מתפתחת במהירות ועלינו לפעול מהר כדי להתקדם. אישית, אני לא מאמין באסטרטגיה ארוכת טווח. מהירות השינויים בחברה היא כל כך גבוהה עד שלא ניתן לחזות מה יקרה בשנתיים הקרובות. אנו מכינים אסטרטגיה חדשה כפלטפורמה הכוללת עקרונות בסיסיים וגישה ניהולית, שיאפשרו תגובה מהירה ככל שיידרש.

שאלה: איך אתם מממנים את פרויקט העיר החכמה, האם באמצעות מסים מקומיים, מסים ממשלתיים, מימון פרטי, שותפות פרטית?
תשובה: ישנם מקורות תקציביים שונים עבור פרויקטים של עיר חכמה, שכוללים תקציב העירייה ושיתוף ציבורי-פרטי (public private funding). התקציב הכולל ל-2018 הוא של 1.2 מיליארד דולרים. מתוכו תקציב העיר כ-800 מיליון דולרים ותקציב גורמים פרטיים וחברות שונות כ-390 מיליון דולרים. אנו גם שואפים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים רוסיים. בדרך זו אנו יכולים לפתח ולקדם טכנולוגיות רוסיות. עם זאת, יש לנו גם שותפים בינלאומיים.

כמה דוגמאות לשותפות ציבורית-פרטית שיש לנו:

• Rostelecom - פרויקט שידור טלמטריה על יישום של פלטפורמה מאוחדת IoT ניטור ושליטה על 22,000 כלי רכב של העירייה.
• NtechLab - טכנולוגיית זיהוי פנים מתוך תכנים, שמספקות 160,000 מצלמות חוצות המכסות 95% של אולמות הכניסה של בנייני מגורים.
• NetDragon Websoft - לוחות התצוגה האינטראקטיביים של החברה נבחרו להתקנה ב-7,600 כיתות בבתי ספר במוסקבה.
• Nedap - חיישני חניה חכמים (מערכת SENSIT) על 1000 מפרצי חניה ברחוב, שממוקמים בחלק הבעייתי ביותר של מוסקבה.

שאלה: מהי הגישה שלך לתשתיות ערים חכמות: כבל סיב, אלחוטי, סלולרי?

תשובה: אנו מאמינים, שערים חכמות תחתורנה לשותפות ציבורית-פרטית, וניסיונה של מוסקבה הוא הוכחה מובהקת להצהרה זו. זה שיתוף פעולה הדדי מועיל, שבו אנו מקצצים בהוצאות שלנו והעסק מקבל את התמורה שלו.

לדוגמה WiFi. העיר בנויה על מודל ההשקעה: חברות משקיעות מכספן בתשתית, ולאחר מכן מרוויחות על פרסום. המשתמשים לא משלמים עבור השירותים. כך גם לגבי מערכת טלוויזיה במעגל סגור: המצלמות מותקנות ומתוחזקות ע"י מפעילי סלולר וטלקום, שמשקיעים 600 מיליון דולרים בתשתית העיר.

שאלה: מהם ההישגים שלכם עד כה?

תשובה: יש כמה פרויקטים, שאני רוצה להציג. ראשית, שירותים דיגיטליים הניתנים באתר MOS.RU. כיום אנו מספקים שירותים מסוימים רק באינטרנט. למשל, אין עוד יומני בית ספר מודפסים. תושבי העיר פנו לקבל שירות מהעירייה 259 מיליון פעמים ב-2017. בהשוואה ל-2016 מספר הבקשות גדל ב-31%.

פרויקט חשוב נוסף הוא בית הספר המקוון Moscow Online School. הדיגיטציה של בתי הספר במוסקבה החלה לפני כמה שנים עם כניסת חיבורי האינטרנט בפס רחב המסופקים לכל בית הספר ועם היומן המקוון, שהושק כדי להפוך את תהליך הלמידה שקוף לכולם.

Moscow Online School הוא יותר מאשר רק יומנים מקוונים. זו סביבה דיגיטלית חינוכית מבוססת ענן לתלמידים, למורים ולהורים. היא כוללת יחידות משולבות של ספרי לימוד, מבחנים, מצגות, קטעי וידאו ומערכי שיעור עבור מורים ותלמידים ויומנים מקוונים של בתי ספר, מטלות ויומני נוכחות כדי שההורים יוכלו לעקוב אחר התקדמות הילדים באינטרנט.

פרויקט הפיילוט החל ב-2016 ב-6 בתי ספר ציבוריים. כיום, 980,000 תלמידים ו-65,000 מורים מחוברים באמצעות פלטפורמת e-learning זו, שכבר מקשרת בין 773 בתי ספר ועד סוף 2018 נחבר את כל בתי הספר במוסקבה.

פרויקט נוסף, שנמצא בשימוש נפוץ, הוא המידע הרפואי המאוחד והמערכת האנליטית של מוסקבה (-Unified Medical Information and Analytical System UMIAS). זה אחד הפרויקטים הגדולים ביותר בתחום מחשוב הבריאות ברחבי העולם. המערכת מחברת 660 מרפאות ו-21 אלף אנשי רפואה במוסקבה. היא מציעה אפשרויות רבות: רשומות בריאות, תהליך טיפול רפואי, מועדי פגישות, מרשמים אלקטרוניים ועוד, מה שהופך את השימוש במערכת לפשוט ונוח לרופאים ולמטופלים.

שאלה: מה הם הלקחים של גביע העולם בכדורגל (מונדיאל 2018) בהקשר זה?

תשובה: מפעילי תקשורת רוסיים השקיעו 20 מיליון דולרים בתשתיות מחשוב ותקשורת במוסקבה, באתרי אימונים, באתרי תחבורה, בנמלי תעופה, באזורי אוהדים, בבתי מלון, במרכזי התקשורת ובמשרדי הנהלה. כתוצאה מכך, במהלך מונדיאל 2018 העבירו מבקרים 144 PBytes של נתונים על גבי הרשת הסלולרית.

הלקח העיקרי הוא, שאנו תמיד צריכים להיות מוכנים להסתגל לנסיבות חדשות. לדוגמה, באירוע לאוהדים של איגוד הכדורגל FIFA ציפינו בהתחלה ל-30-35 אלף מבקרים, אבל במהלך היום הראשון הגיעו 70 אלף מבקרים וזה עלה על הציפיות שלנו. היינו צריכים להרחיב את הרשתות שלנו כדי לעמוד בעומס שיא. לא התכוננו לזה, אבל פעלנו מהר כדי להרחיב את הרשתות כדי למנוע עומס יתר.

שאלה: מה דעתך על שיתוף פעולה בפיתוח ערים חכמות עם ערים אחרות בכלל ובערים הישראליות בפרט?

תשובה: אנו כל הזמן אומרים, שחילופי הניסיון הבינלאומיים הם בעלי חשיבות חיונית, כי למרות ההבדל בין הערים, כולנו מסתכלים על אותו כיוון במונחים של פיתוח עיר חכמה. למרבה המזל, כיום יש הרבה פלטפורמות ואירועים כמו Smart City Expo World Congress או Mobile World Congress, שבהם יש לנו הזדמנות להיפגש עם עמיתינו מחו"ל כדי לשתף פעולה.

אנו רואים את ישראל כאומת סטארטאפ ואחת המדינות המובילות ביישום חידושים מתקדמים. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משלחת הסחר הישראלית במוסקבה. זה תמיד מעודד אותנו ללמוד עוד על שיטות עבודה מומלצות המיושמות בישראל.

לאחרונה, יועץ האסטרטגיה והחדשנות למנמ"ר עיריית מוסקבה, אנדריי בלוזרוב, נפגש באמסטרדם עם המנמ"רים של הלסינקי, אתונה, לונדון, דובאי, ברצלונה, ברלין, האג, אמסטרדם ומילאנו, שם הם החליטו להקים את האיגוד האירופאי לתרבות ערים גלובליות במסגרת של המועצה העולמית של מנהלי מערכות מידע. ארגון זה יפעל כדי להציג וליידע שיטות עבודה מומלצות בין הערים וליצור את בסיס הידע של ערים חכמות. אנו תמיד פתוחים לשיתוף פעולה בינלאומי במונחים של השקת פרויקטים הדדיים, מחקר ועוד.

שאלה: כיצד אתם מקדמים את העיר החכמה מוסקבה?

אלדר טוזמוחמטוב: אנו מחויבים ליישם טכנולוגיות חדשניות כדי להפוך את מוסקבה לעיר חכמה עם סביבה (ecosystem) נוחה, שבה התושבים, עסקים וממשלת העיר נערכים כדי לחיות טוב יותר. אנו מאמינים, שערים לא צריכות טכנולוגיות עבור עצמן אלא טכנולוגיות נדרשות כדי לשפר את החיים של התושבים והעסקים.

אנו שמחים, שההתקדמות, שעשינו בשנים האחרונות, מוכרת בעולם. לדוגמה, המחקר האחרון של הפתרונות הדיגיטליים המיושמים בערים חכמות ברחבי העולם, שנערך ע"י מכון מקינזי העולמי (MGI) 'ערים חכמות: פתרונות דיגיטליים לעתיד טוב יותר', דירג  את מוסקבה כראשונה מבין הערים האירופיות באימוץ ציבורי של שירותים דיגיטליים ואחריה פריז, וינה, הלסינקי, ברצלונה, לונדון ועוד.

מוסקבה דורגה גם במקום השני באירופה כמדינה עם מספר רב של יישומים חכמים בעיר, שנפרסו ע"י רשויות העיר לאחר לונדון. זה ממחיש, שטכנולוגיות, שהחלו כפריצת דרך, משתלבות בצורה מוצלחת בפעילות שגרתית.

לאחרונה מוסקבה גם מובילה בסקר האו"ם. זה מחקר על פיתוח ממשל אלקטרוני ב-40 ערים ברחבי העולם, שמייצגות יבשות שונות - אסיה, אפריקה, אמריקה, אירופה ואוקיאניה. ראשונה מוסקבה ואחריה קייפטאון, טאלין (מקום שני במשותף) ולאחר מכן לונדון ופריז (מקום רביעי במשותף).

אנו שמחים, שהקהילה הבינלאומית מכירה בהישגינו ואנו מוכנים להמשיך ולבנות עיר חכמה יחד עם התושבים והעסקים שלנו".

לסיכום:
התרשמתי מהריאיון היא, שעיריית מוסקבה מקדמת פעילות עיר חכמה בצורה נמרצת ומתגאה בהישגיה. הישגים אלה נועדו ל-2 מטרות: האחת היא שיפור השירות לאזרח, והשנייה הבאת עסקים לעיר עם דגש על חברות בינלאומיות.

עיר חכמה נועדה להיות גורם (חשוב אך לא יחיד) למשיכת עסקים. לצורך זה ניתן לראות גם את משחקי המונדיאל, שהתקיימו ברחבי רוסיה וגם במוסקבה ביולי 2018, כ"הבאת עסק לרוסיה". גם אולימפיאדת החורף בסוצ'י יכולה להימנות על פעילות מעין זו.

הקמת מעבדת החדשנות בראשות המרואיין היא צעד חשוב במישור ההפגנתי (כל העולם שימו לב - אנו בודקים ומנסים) וכצעד מעשי של הקמת צוות מומחים והעמדת אמצעים מתאימים לרשותו.

יש לשים לב לרוחב היריעה של הפעילויות, אלו כוללות, בין היתר, חינוך, רפואה, תחבורה, נושאים, שבישראל לראש העיר אין סמכות לגביהם. לעומת זאת, שיפור הממשק עם האזרח כלול באחריות ובסמכויות העיר במוסקבה כמו בישראל.

היריעה הרחבה חלה גם על הכמויות בעיר ענקית זו, לדוגמא: יש בעיר 160 אלף מצלמות מעקב, כולן מחוברות אל מוקד העירייה. היקף זה מחייב גם טכנולוגיה מתאימה של צפייה סלקטיבית, אגירה ושחזור של קטעי וידאו על פי מפתחות שונים.

זכורה הצהרתו של ראש עיריית לונדון לפני שנים לא רבות, לפיה מצלמות המעקב שם יכולות לעקוב אחר אדם מסוים בהליכתו בעיר ובמעבר ממצלמה אחת אל האחרות. ניתן להעריך, שעיריית מוסקבה עושה שימוש בטכנולוגיות דומות ואף משופרות.

מעניין לציין את הסתייגותו של המרואיין מתכנית אב. הציניקנים יכולים להגיד, שזו דרך להתחמק ממטלה זו, אך אני מציע לחשוב שוב על כך, ולחפש דרך התנהלות, שמבטיחה הגעה ליעדים נדרשים כאשר הטכנולוגיה דוהרת קדימה והצרכים מתרחבים.

לסיום התרשמותי: עיריית מוסקבה מושיטה יד להחלפת ידע ושיתוף פעולה בנושא עיר חכמה, האם יש מי שיענו לאתגר?

עדכון 2.11.18, 19:20: ארגון התקשורת הבינ"ל ITU הכיר במוסקבה כעיר חכמה - כאן.