יזמות חברתית ישראלית: היתרונות בשילוב אנשים עם תסמונת אספרגר בבדיקות תכנה
מאת: נירית וייס-בלט, 11.3.15, 20:09
 
בלעדי: נחשף מיזם ישראלי לשילוב אנשים עם תסמונת אספרגר כבודקי תכנה. עד כה, 45 חברות הייטק קלטו את בוגרי ההכשרה, ששומרים על עבודתם לאורך השנים.
 
הכנס ״יזמות בסימן יום האישה הבינלאומי״ התקיים ב-10.3.15, בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. הוא אורגן ע"י מועדון יזמות ועסקים (openu club). על חלקו הראשון של הכנס דיווחתי – כאן ועל חלקו השני דיווחתי – כאן. להלן החלק השלישי של האירוע - הרצאתה של אסתר צבר, (בתמונה), מייסדת ומנהלת חברת AQA,  בנושא: הכשרה ושילוב בבדיקות תכנה של אנשים עם תסמונת אספרגר.
 
"אני אתאר לכם את המיזם, שאני מובילה, שמחבר בין אנשים עם תסמונת אספרגר לבין בדיקות תכנה.
 
תסמונת אספרגר היא אחת מלקויות ההתפתחותיות על הרצף האוטיסטי.
 
החוזקות באנשים עם תסמונת אספרגר: הם אנשים מוכשרים, בעלי אינטליגנציה בתחום הנורמה ומעלה, השפה שלהם תקינה, מתאפיינים בחשיבה שיטתית, מקורית, ייחודית, יש להם זיכרון ותשומת לב לפרטים, מאוד יסודיים, לחלקם יש צורך בחזרתיות.
 
המגבלות הן בצד התקשורתי החברתי: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות וקושי בשינוי שגרה ובמצבים בלתי צפויים. מכאן, שנוצר קושי בהתקבלות למקום עבודה או בשמירה על מקום העבודה. רבים מהאנשים המוכשרים הללו מצויים מחוץ למעגל העבודה.
 
בדיקות תכנה: תהליך הנועד לאפשר קבלת מדד לאיכותו של מוצר (שהתכנה מבצעת את מה שהיא אמורה לבצע, ובנוסף לזהות מקומות שיש בהן תקלות, להציף אותן כדי שתתוקנה ושלבסוף יסופק מוצר איכותי ללקוחות).
 
הפרמטרים האישיותיים לבודק תכנה: מצופה שתהיה לו חשיבה שיטתית מסודרת, שיעבוד לפי הנהלים, שיהיה דייקן, יסודי ומוכן לחזור על בדיקות שוב ושוב.
 
מכאן המסקנה, שאנשים עם תסמונת אספרגר יכולים להיות שווים ואף בעלי יתרון מול אנשים רגילים בתחום הזה.
 
הרעיון לחבר בין 2 הדברים נולד בדנמרק. יזם בשם טורקיל סונה הקים את "ספשיאלסטארן" ב-2004, כדי לחבר בין היכולות של הבן שלו (שאובחן עם תסמונת אספרגר) לבין תחום בדיקות התכנה. עם השנים הפעילות התרחבה למדינות שונות באירופה ואף לארה"ב.
 
ב-2006 נכחתי בכנס בדיקות תכנה ושמעתי את הרצאתו של טורקיל. הקדשתי שנה לבירור הנושא. פניתי לאלו״ט (וגיליתי שהאוכלוסייה בה ברובה אינה מתאימה לדרישות של ההייטק), בית אקשטיין, עמותות אפ״י ואס״י, שהפנו אותי למומחה בתחום, ד״ר עופר גולן, שהפנה לענת בן מאיר, שהיא היועצת המקצועית המלווה את הפרויקט מראשיתו.
 
כשפגשתי בדנמרק את טורקיל סונה להתייעצות, הוא הבהיר, שמדובר באתגר לא פשוט. ההתנעה של הפעילות הייתה במאי 2008 והקדשתי שנה של פיילוט לנושא הזה. איתרתי אנשים עם התסמונת, ראיינתי אותם ובסוף נבחרו 4 מועמדים. הגדרנו את תהליך כניסתם לעבודה והליווי המתמשך ותוך חודשיים החל הקורס הראשון.
 
בסיום הקורס הראשון פנינו לאתר מעסיקים. נתוני ההצלחה: בקורס הראשון היו: 100% שילוב בעבודה ו-75% הצלחה. מתוך 4 העובדים, 3 המשיכו לעבוד לאורך זמן, ורק אחד נפלט אחרי מספר חודשים.
 
בקורס השני הורדנו את סף הכניסה לפרויקט כדי להרחיבו ושילבנו אנשים עם פרופיל יותר נמוך. לצערנו התוצאות בסוף היו: 50% שילוב ו-25% אחוזי הצלחה. אז הבנו, שיש לזהות את הקשיים והמגבלות, לוודא שתכני תוכנית ההכשרה מתאימים לתפקיד, להגדיר את רמת האנשים המתאימה לשוק ולבחון את הפתיחות של תעשיית ההייטק בישראל לנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות.
 
בשנת הפיילוט הבנו את העלויות הכרוכות, מקורות ההכנסה והוכחנו רצינות ומחויבות כלפי קרנות משקיעים פוטנציאליים. אנו ממשיכים להתקדם תוך כדי תנועה. פנינו לקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, לג׳וינט, לדואליס (קרן הון סיכון התומכת ביזמות חברתית) וראינו, שמה שמעניין את הקרנות הללו: הגעה מהירה לאיזון כלכלי, קבלת הכרה של התמ״ת (שקיבלנו) ויציבות מתמשכת. בינתיים התקדמנו בלי הקרנות (באמצעים עצמאיים).
 
התוכנית קיימת כבר 7 שנים והתבצעו 11 מחזורי הכשרה. 52 בוגרים נקלטו בעבודה ושומרים עליה לאורך השנים.
 
דרישות הקבלה לקורס הן: אנגלית ברמה גבוהה, אוריינות מחשב (אנשים עם תסמונת אספרגר הם לרוב אוטודידקטים בנושאי מחשב), מוטיבציה לעבודה. גילאים: גייסנו מגיל 18 ויש גם בני 40+.
 
תוכנית ההכשרה אורכת 3.5 חודשים, וכוללת:
1. חלק תיאורטי - עפ"י הסילבוס של ISTQB (המוכר בתחום בדיקות התכנה) והכנה לבחינות ההסמכה הבינלאומיות.
2. חלק מעשי - תכנון בדיקות לפי מסמכי אפיון ודיווח תקלות עפ"י תבניות מוגדרות. 3. חלק של טיפול בכישורים חברתיים- כמו הכנה לראיון ולכניסה לעבודה, כתיבת מיילים, מסמכים ומצגות, השתלבות בישיבות וכו'.
 
עד היום קלטו כ-45 חברות את הבוגרים שלנו, ביניהן חברות הייטק גדולות כמו HP, NICE, Intel ו-Kodak (ראו פירוט בשקופית).

 
 
 סוגי המשימות שהבוגרים עושים:
 
* ב-Kodak: כמעט 5 שנים בבדיקות פונקציונאליות של ממשק הניהול במכונות ההדפסה הגדולות של סאיטקס (לשעבר).
* ב-AT&T: כמעט 6 שנים בבדיקות פונקציונאליות של מערכת לניהול ישיבות וידיאו של אינטרוויז (לשעבר) כולל בדיקות תקן 508 (נגישות לאנשים עם מוגבלות פיזית).
* ב-HP: כמעט 5 שנים בבדיקות התקנה ל-LoadRunner ואוטומציה ל-QTP.
 
התהליך מתחיל משיחת היכרות, הפניית מועמד רלוונטי, ליווי תהליך המיון, שיחה להכנת הצוות הקולט, ליווי של מנהל הצוות, ליווי של העובד.
 
מחברות ההייטק הקולטות נדרשת גישה חיובית לנושא, סבלנות כי קצב הכניסה איטי מהממוצע, הקצאת משימות מוגדרות היטב, צמצום דילוג בין משימות ו״ריכוך״ לחצים.
 
לחברה הקולטת זה נותן: עבודה קפדנית ומדויקת, זווית ראייה ייחודית שרק בעלי התסמונת מוצאים (שאנשים אחרים פספסו אותם), שמירה על איכות עבודה גבוהה גם במשימות חוזרות ונשנות (השוחקת אחרים), יציבות תעסוקתית (כי חשובה להם יציבות), וכמובן הזדמנות לתרומה לקהילה. לצוות זה נותן ערך מוסף חברתי, רגישות והתחשבות לשונה, תחושת סיפוק וגאווה.
 
היום יש יותר התעסקות ופעילות ביזמות חברתית, למשל:
* קורסים ליזמות חברתית באוניברסיטאות ובמכללות.
* חממות ליזמים חברתיים, למשל ה-Hub בת"א ו-SifTech בירושלים.
* מרכזי הכשרה ליזמות חברתית, כמו ESCO.
* קרנות סיוע כמו IVN, דואליס, אשוקה וכו'.
* קהילת יזמות חברתית בדהמרקר קפה ובפייסבוק, שסיגל רווה מלווה אותה.
 
מבט לעתיד: החזון של ,SAP למשל, הוא להעסיק מאות אוטיסטים ולהגדיל את מספר בודקי המוצרים מקרבם.
 
זה המקום להזכיר, שהוכרז, שבין מדליק המשואה השנה יהיה חייל צה"ל מהתחום האוטיסטי המשרת כמפענח תצלומי אוויר באגף המודיעין.
 
מצאנו, שגם אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) או טורט (בעיות שונות בהתנהגות חברתית) מתאימים וטובים לתפקידי תכנה ו-QA".